ספר החינוך - מצוה שכד
משרשי המצוה... וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלהים בעת ההיא, ציונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו. והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם:
בן עזאי כתב:זהו פשוטו של מקרא....
המקור הוא כאן:
ויקרא כג לט-מ
אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃
וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
בקרו טלה כתב:ספר החינוך - מצוה שכד
משרשי המצוה... וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלהים בעת ההיא, ציונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו. והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם:
איתן כתב:מי שאינו קורא אנגלית יכול לעיין בספרו של זהר עמר "ארבעת המינים" בפרק על טעם המצווה.
תל אביבי כתב:איתן כתב:מי שאינו קורא אנגלית יכול לעיין בספרו של זהר עמר "ארבעת המינים" בפרק על טעם המצווה.
רוב תודות להרב איתן!
ומכאן תבוא הקריאה: מי יכול בטובו לעלות לנו על הפרק הנ"ל מתוך ספרו של זהר עמר.
בתודה מראש.
איתן כתב:תל אביבי כתב:איתן כתב:מי שאינו קורא אנגלית יכול לעיין בספרו של זהר עמר "ארבעת המינים" בפרק על טעם המצווה.
רוב תודות להרב איתן!
ומכאן תבוא הקריאה: מי יכול בטובו לעלות לנו על הפרק הנ"ל מתוך ספרו של זהר עמר.
בתודה מראש.
באדיבות פרופ' עמר, שטרח וסרק במיוחד לבקשתי.
איתן כתב:תל אביבי כתב:איתן כתב:מי שאינו קורא אנגלית יכול לעיין בספרו של זהר עמר "ארבעת המינים" בפרק על טעם המצווה.
רוב תודות להרב איתן!
ומכאן תבוא הקריאה: מי יכול בטובו לעלות לנו על הפרק הנ"ל מתוך ספרו של זהר עמר.
בתודה מראש.
באדיבות פרופ' עמר, שטרח וסרק במיוחד לבקשתי.
בן עזאי כתב:זהו פשוטו של מקרא....
המקור הוא כאן:
ויקרא כג לט-מ
אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃
וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להעיר:
מה שכתב הניק בן עזאי, שפשוטו של מקרא "ושמחתם", הנה חז"ל הבינו שהכוונה דוקא "לפני ה'" (בביהמ"ק ובירושלים!), והיינו ציווי נפרד ונוסף (ולא טעם!) למצוות ארבעת המינים במקדש, ולרמב"ם גם על שמחת בית השואבה במקדש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים