עם הארץ צדיק גמור?

[מלפנא]

הרמב"ן בשער הגמול כותב. שמיתתו של רבי עקיבא היתה מצד יסורין של אהבה.
"לפי שאין מיתתו ביסורים הללו ראויה לנכות ממנו מיעוט מעשים רעים.
לפי שהיה צדיק גמור כל ימיו"
חזינן שאפי׳ קודם שלמד תורה לא נכשל ולו באיסורים קלים.
איזה מין עם הארץ הוא היה?

[יאיר]

שאלה יפה

א.הרמב"ן לא כתב שלא עבר על איסורים קלים אלא ההיפך שלא יתכן שמיתה חמורה כזו באה לכפר על עבירות קלות. (וכי "מי יתנני ת"ח וכו' " אינו איסור כלשהו? וכן מצינו שלא קבר את המת במקומו ונתחייב כדברי רבותיו).

ב.שמא כוונתו דכיון דחזר בתשובה מאהבה נמחקו לו כל עבירותיו (ואף נהפכו לזכויות) כדין בעל תשובה.

[מלפנא]

כדי לא להכשל באיסורים צריך להיות בקי בד׳ חלקי השו"ע. א"כ איזה עם הארץ זה (אא"כ היה לו מו"ץ פרטי)
תירוץ ב. נחמד מאד רק שהרמב"ן כותב שהיה צדיק כל ימיו

[יאיר]

כדי לא להכשל באיסורים צריך להיות בקי בד׳ חלקי השו"ע. א"כ איזה עם הארץ זה (אא"כ היה לו מו"ץ פרטי)
תירוץ ב. נחמד מאד רק שהרמב"ן כותב שהיה צדיק כל ימיו

אני הבנתי כך. מה שעבר עבירות לפני שלמד תורה, על זה נמחל לו כשחזר בתשובה והתחיל ללמוד.
מה שהרמב"ן כותב שהיה צדיק גמור, פשיטא שכוונתו לאחר שחזר בתשובה והחל ללמוד וכי הרמב"ן שכח או חלק ח"ו על גמרא מפורשת?
(וחייבים לומר כך שזו כוונת הרמב"ן מכח שאלתך שהרי ודאי שעבר על איסורים לפני שלמד).