חוקר כתב:חבל שאינני זוכר בדיוק בכ"ז אכתוב שמא מישהו ידע לציין מקור מדויק.
החזו"א דיבר פעם על דבר שהיו רצו להקל בו (אולי היתר מכירה בשביעית) וטענו שזה כמה מדרבנן, ומשל החזו"א משל למלך שציווה כמה דברים, האם מה שציווה לאחרונה קל יותר? כך גם רבנן גזרו, ואח"כ גזרו עוד וכו', ועכ"פ לבסוף נאסר גם הדבר שיש בו כמה מדרבנן, האם ניתן להקל בו?
אורייתא! כתב:א. אם נתערבה חלה בין במינו בין בשאינו מינו תבטל ברוב ואינה צריכה ביטול באחד ומאה כיון דהוי תרי דרבנן, דחיוב חלה בזה"ז אינו אלא מנהג חכמים כדי שלא לשתכח תורת חלה, כמבואר בבכורות כ"ז א', וגם הא דדימוע באחד ומאה הוי ג"כ מדרבנן, כמש"כ התוס', וא"כ בכזה ראוי לאוקמי אדאורייתא שתבטל ברוב, ובפרט במקום הפסד. (תורה תמימה במדבר יח כט הערה קכג).
ב. וצ"ל דרוצה להקל האיסור דעתה הוא חד דרבנן היינו הכניסה היא דרבנן ואם נוקבו כדי שורש הוי רק טמא מדרבנן עי"ש בתוספת והוי תרי דרבנן ויש חילוק בין חד דרבנן לבין תרי דרבנן עט"א פ"א דמגלה די"ט על התוס' דמחלקים בין חד"ר לתד"ר פלפול גדול דאין חילוק ע"ש ומכאן מוכח דתד"ר קליש מחד"ר. (מנחת חינוך מצוה שסג).
ג. "...וגם לא ידעתי מהיכן הוציאו חילוק זה בין שניהם מדרבנן או שהאיסור לחוד הוא מדרבנן, הא כל עיקר הטעם הוא משום דאפקעינהו, וכמו כן יש בידם להפקיע הקידושין באין לו עיקר כלל מדאורייתא. דדוקא לענין גוף חומר האיסור שפיר יש לחלק בין חד דרבנן לתרי דרבנן, דבתרי דרבנן לא שייך הגזרה כולה האי כמו בחד דרבנן, אבל לענין קידושין מה לי חד דרבנן או תרי דרבנן.(יד המלך הלכות אישות פרק ה ה"א).
ד. ועיין עוד בבית יוסף יו"ד סימן של שכתב מרן בזה"ל: "כיון שבעיסה שנתערבה יש תרי מילי דרבנן חדא דחלה זו רק מדרבנן חייבת ואפילו לא נתערבה ועוד שנתבטלה ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בה אלא חדא מילתא דרבנן אין מפרישין מזו על זו כיון דקצת חמורה זו מזו מיחזי כמו מן החיוב על הפטור...".
לחם_יומם כתב:אורייתא! כתב:א. אם נתערבה חלה בין במינו בין בשאינו מינו תבטל ברוב ואינה צריכה ביטול באחד ומאה כיון דהוי תרי דרבנן, דחיוב חלה בזה"ז אינו אלא מנהג חכמים כדי שלא לשתכח תורת חלה, כמבואר בבכורות כ"ז א', וגם הא דדימוע באחד ומאה הוי ג"כ מדרבנן, כמש"כ התוס', וא"כ בכזה ראוי לאוקמי אדאורייתא שתבטל ברוב, ובפרט במקום הפסד. (תורה תמימה במדבר יח כט הערה קכג).
ב. וצ"ל דרוצה להקל האיסור דעתה הוא חד דרבנן היינו הכניסה היא דרבנן ואם נוקבו כדי שורש הוי רק טמא מדרבנן עי"ש בתוספת והוי תרי דרבנן ויש חילוק בין חד דרבנן לבין תרי דרבנן עט"א פ"א דמגלה די"ט על התוס' דמחלקים בין חד"ר לתד"ר פלפול גדול דאין חילוק ע"ש ומכאן מוכח דתד"ר קליש מחד"ר. (מנחת חינוך מצוה שסג).
ג. "...וגם לא ידעתי מהיכן הוציאו חילוק זה בין שניהם מדרבנן או שהאיסור לחוד הוא מדרבנן, הא כל עיקר הטעם הוא משום דאפקעינהו, וכמו כן יש בידם להפקיע הקידושין באין לו עיקר כלל מדאורייתא. דדוקא לענין גוף חומר האיסור שפיר יש לחלק בין חד דרבנן לתרי דרבנן, דבתרי דרבנן לא שייך הגזרה כולה האי כמו בחד דרבנן, אבל לענין קידושין מה לי חד דרבנן או תרי דרבנן.(יד המלך הלכות אישות פרק ה ה"א).
ד. ועיין עוד בבית יוסף יו"ד סימן של שכתב מרן בזה"ל: "כיון שבעיסה שנתערבה יש תרי מילי דרבנן חדא דחלה זו רק מדרבנן חייבת ואפילו לא נתערבה ועוד שנתבטלה ברוב ואותה עיסה שלא נתערבה אין בה אלא חדא מילתא דרבנן אין מפרישין מזו על זו כיון דקצת חמורה זו מזו מיחזי כמו מן החיוב על הפטור...".
כמדומה שאות ד' אינו ענין לנושא שלנו, כי אין כאן נידון להקל למעשה מכח תרי דרבנן, רק שנחשב לפטור לעומת חד דרבנן.
גאולה בקרוב כתב:תרי דרבנן: האם מהווה קולא להלכה?
כגון:
תרו"מ בזמננו (לרוב השיטות) אם לא דגן תירוש ויצהר, או ירקות (לרוב השיטות).
או מי שגוזז ציפורניים בידו בשבת (אצל"ג פטור לרוב שיטות, וידו הוא שינוי לרוב השיטות)
ברור שתרי דרבנן לכשעצמו אינו מתיר כלום, והשאלה היא האם מצאנו שזוהי סברא לקולא, כגון בספקות, שעת הדחק/ מצוה, או שיש מחלוקות פוסקים.
גאולה בקרוב כתב:תרי דרבנן: האם מהווה קולא להלכה?
כגון:
תרו"מ בזמננו (לרוב השיטות) אם לא דגן תירוש ויצהר, או ירקות (לרוב השיטות).
או מי שגוזז ציפורניים בידו בשבת (אצל"ג פטור לרוב שיטות, וידו הוא שינוי לרוב השיטות)
ברור שתרי דרבנן לכשעצמו אינו מתיר כלום, והשאלה היא האם מצאנו שזוהי סברא לקולא, כגון בספקות, שעת הדחק/ מצוה, או שיש מחלוקות פוסקים.
ומה שמצאנו:
א. "שבות דשבות" במקום מצוה מותר, שו"ע סי' שז סע' ה, אבל שם רק לגבי אמירה לגוי שהיא דרבנן יותר קל משאר דרבנן כמבואר בפוסקים.
ב. פס"ר דלא ני"ל שהוא איסור דרבנן לרוב השיטות (ולא כערוך שהתיר), י"א שבתרי דרבנן מותר (וי"א שגם בחד דרבנן מותר), ראה שש"כ מבוא להלכות שבת פרק א הלכה יד ובהערה שם.
אודה אם יציינו לי מקורות ומקרים נוספים לשאלה האם יש קולא מיוחדת בתרי דרבנן, ולא דוקא באיסורי שבת.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים