בקרו טלה כתב:מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע אודות העניין של שמחה לאבלים בימי השבעה (לא חלילה דברים החורגים מגדר דברי השו"ע), אלא על כך שאין איסור לחייך וכיו"ב בימי השבעה.
כמדומני שיש מהרש"א ע"כ.
ייש"כ.
אולימהרש"א כתובות סט:
מר וזח נעשה שר כו'. עיין פרש"י בית מרזח כלומר האבל הניזח במרירות ומזדעזע מלשון ולא יזח החושן כו' ישב בראש כמו שר פי' סרוחים לנשארים כמו סרח העודף עכ"ל. וענין שישב בראש שגם זה הוא לנחמו שישכח צערו כמו ששותין לו יין. ואפשר שהוא פי' מר וזח דהיינו שיזח ויזוז ממרירתו וק"ל:
יישר כח גדול, לכא' זהו המקום.
שמעתי גם אומרים מהמגיד מקאזניץ זי"ע ש'אבל' ר"ת 'איך בין לוסטיג'.