לוטו - השקפת גדולי ישראל

מותיב ומפרק

כבר הובאו מפי ספרים וסופרים בענין זה.. רצו"ב מכתב מיוחד בתוכנו מרבי שמואל סלנט להגריידיצר זלה"ה בו מבקש ממנו לקנות לוטו בשותפות...
יבואו הידענים ויוסיפו כמיטב ידיעתם בענין זה.

מותיב ומפרק

בכדי להקל על הקורא

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' ספטמבר 18, 2011 10:56 am

יש ספר ששמו, כדומני, 'הגיון הגורל' (בהוצאת ראובן מס), ולזכרוני הוא מדבר מעט בענין. (הספר מצוי ב'כותר')

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' ספטמבר 18, 2011 2:23 pm

זה נשמע שזה מכספי צדקה?

מותיב ומפרק

היא שיחתי כתב:זה נשמע שזה מכספי צדקה?

אכן משמע כן

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' ספטמבר 18, 2011 8:21 pm

כבר ידועה בזה דעתו של מרן הראש"ל שליט"א.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » א' ספטמבר 18, 2011 9:30 pm

חפש באוצר: ל[ו/א]טערי[ע/א]

י. רבינוביץ

קודם כל תודה על החשיפה ועל תשומת הלב, כי יש כאן מכאן ראיה לפחות בנושא אחד לדעת הר"ש סלנט, כדלהלן.

בלוטו יש שתי בעיות הלכתיות, אבל למרבה הפלא רק לאחת מתייחסים.
הסיבה המוכרת היא "אסמכתא דלא קניא", מחחו"מ.
גם אם לא נחוש לאסמכתא דלא קניא (וכהגר"מ שטרנבוך, ודלא כהגר"ע יוסף שאוסר לוטו וחושש לאסמכתא דלא קניא) עדיין מה נאמר על כך שמכספי הלוטו נבנים מסגדים, מנזרים, שיפוצים לכבתי ע"ז, בתי קרקע לנכרים, בתי קרקסאות, ועוד ועוד. האם לזה יש היתר?

לעומת זאת, איני בקי לאיזה "לוטו" מכוון המכתב הנ"ל וקרוב לודאי שהיה ללא חשש של הנ"ל, אבל אני בטוח בכך שבזמן ר' שמואל סלנט מפעל הפיס עדיין לא עלה במחשבה...

צום זאך · הודעהעל ידי **צום זאך** » ג' ספטמבר 20, 2011 7:44 pm

מספרים על האדמו"ר הראשון לבית באבוב, ר' שלמה (בעל עטרת שלמה) שאמר פעם לאחד מחסידיו שיקנה הלוטו, ומסר לו המספרים שיזכו בהפרס. ובספר המכתבים שהוציא לאור ר' שמעריל ציטראנענבוים שליט"א יש שם מכתב מזה

חוקר ודורש · הודעהעל ידי **חוקר ודורש** » ג' דצמבר 13, 2016 8:26 am

האם יש הבדל מלהיות מנוי בפייס מלוטו,משום שלגבי לוטו הסיכוי הוא
מתוך 30 מליון צירופי מספרים שזה בגדר נס ואין בזה השתדלות.והקונה שם אפשר לומר
שהוא זורק כספו,אלא הוא ממלא פעם בתקופה שאולי נגזר עליו להיות עשיר.
לגבי מנוי מפה"פ לפי הפרסומים שלהם כל חודש למעלה מ30 זוכים
השאלה היא האם יש כאן איזה השתדלות פורתא או לא.

לא הבנתי למה אחד ל 30 מליון זה נס ואחד לחצי מליון זה השתדלות?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' דצמבר 13, 2016 9:19 pm

מספרים בשם מהר"א מבעלזא זצ"ל, ששאל פעם אחד אם הוא קונה לוטו, וענה לו: מפעם לפעם, אמר לו הרבי: זייער גלייך! (בתרגום חפשי: כך ראוי לעשות)

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ג' דצמבר 13, 2016 10:35 pm

איש גלילי כתב:מספרים בשם מהר"א מבעלזא זצ"ל, ששאל פעם אחד אם הוא קונה לוטו, וענה לו: מפעם לפעם, אמר לו הרבי: זייער גלייך! (בתרגום חפשי: כך ראוי לעשות)

מדויק יותר לתרגם "ישר מאד". נ"מ בין ב' התרגומים אם הוא אמר שיש לעשות כן, או רק שיש מקום להנהגה זו.

חוקר ודורש

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה אחד ל 30 מליון זה נס ואחד לחצי מליון זה השתדלות?

יותר נכון זה נס גלוי וזה נס.לא כיוונתי שיש חובת ההשתדלות אלא שזה לא בגדר למעלה מן הטבע.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' דצמבר 04, 2018 10:53 am

מקובל להגיד שלא המספר זוכה אלא האדם, האם ז"א מי שיש לו 99 כרטיסים מתוך מאה יש לו אותו סיכוי כמו השני שמחזיק רק כרטיס אחד?!

(יש קטע מפורסם בשערי יושר אבל זה לא קשור לפה)

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' דצמבר 04, 2018 11:11 am

הרב קראקובער, זה משפט בעל משמעות אמונית, או משפט סטטיסטי?
בהנחה שזה משפט בעל משמעות אמונית, הרי הוא ודאי נכון, אלא שחלק מהזכייה של אותו אדם היא בכך שניתנו לו יותר סיכויים בדרך הטבע לזכות. נמצא שאכן האדם זכה שיהיו לו 99 כרטיסים.

לגבי דעת מרן בעל השלחן ערוך האם מותר להשתתף בלוטו, לא הבנתי מדוע לאסור. א) מה שייך לומר כאן אסמכתא לא קניא? והרי אין כאן שום סיכוי סביר בדרך הטבע, ואין זו אלא אבידה מדעת למהדרין מן המהדרין.
ב) אפילו אם תימצי לומר לא כך, מכל מקום הממלא עצמו יכול למחול על חלקו, ואין לו לחוש לגזל אותם שלא מחלו אם יזכה, שהרי מתייאשים מיד כשנודע להם שלא זכו, ובהתירא אתי לידיה.

לגבי עצם העניין האם ראוי הוא. ברור שמבחינה עובדתית סטטיסטית אין כאן השתדלות, אך במציאות עיננו רואות שהדבר נותן לאנשים חיות ותקווה, ולכן, כל עוד שמשלמים על ההרגשה הטובה הזו מחיר סביר, הדבר ראוי בהחלט, כמו כל דבר שאדם עושה לשמח ולהרחיב את דעתו, בפרט בדורותינו שרבו הדכדוכים...

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' דצמבר 04, 2018 11:27 am

מקדש מלך כתב:הרב קראקובער, זה משפט בעל משמעות אמונית, או משפט סטטיסטי?
בהנחה שזה משפט בעל משמעות אמונית, הרי הוא ודאי נכון, אלא שחלק מהזכייה של אותו אדם היא בכך שניתנו לו יותר סיכויים בדרך הטבע לזכות. נמצא שאכן האדם זכה שיהיו לו 99 כרטיסים.

האם זה נכון גם במקרה של אחד ל30 מליון?

גבי דעת מרן בעל השלחן ערוך האם מותר להשתתף בלוטו, לא הבנתי מדוע לאסור. א) מה שייך לומר כאן אסמכתא לא קניא? והרי אין כאן שום סיכוי סביר בדרך הטבע, ואין זו אלא אבידה מדעת למהדרין מן המהדרין.
הא להן והא להו וד"ל.
לגבי עצם העניין האם ראוי הוא. ברור שמבחינה עובדתית סטטיסטית אין כאן השתדלות, אך במציאות עיננו רואות שהדבר נותן לאנשים חיות ותקווה, ולכן, כל עוד שמשלמים על ההרגשה הטובה הזו מחיר סביר, הדבר ראוי בהחלט, כמו כל דבר שאדם עושה לשמח ולהרחיב את דעתו, בפרט בדורותינו שרבו הדכדוכים...

נכון בעיקר לאלו שלא למדו ליבה...

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' דצמבר 04, 2018 12:06 pm

בספר ויאמר הנני על הגר"א גנחובסקי מובא שדעתו לא היתה נוחה מקניית כרטיסי לוטו מאחר שמפעל הפיס מממנת אירועים ומבנים המחללים שבת וכדו'.

בברכה המשולשת

פורסם היום באתר ישיבה:

האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?נצפה הרב שמואל אריאל

כ"ו כסלו תשע"ט

נושא: דיני ממונות וצדקה<--משחקים והימורים

שאלה:
שלום
מה הדין לגבי קבלת כספים ממפעל הפיס?
כידוע ישנה מחלוקת האם מותר לקנות כרטיס להגרלת פיס או לוטו. האם גם שאלת השימוש בכסף של מפעל הפיס תלויה במחלוקת זו, או שמא לכל הדעות מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?

תודה רבה

תשובה:
שלום וברכה!

המחלוקת בעניין קניית כרטיסי פיס ולוטו, נובעת בעצם מן השאלה האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס. כך שבעיקרון, מי שאוסר לקנות כרטיסי פיס, אוסר לקבל כסף ממפעל הפיס. אולם למעשה, נראה שיש מקום גדול להתיר את ההשתתפות בהגרלות הפיס ואת קבלת הכספים ממפעל הפיס, הן לאשכנזים והן לספרדים. (יש להבהיר, שיש לדון בהיתר זה רק כאשר מדובר בקנייה של כרטיסים מעטים באופן שקול ומדוד, ובשום אופן אין לאדם להוציא כסף רב על הימורים כאלה.)

הרחבה ומקורות:

יסודה של שאלת ההשתתפות בהגרלות הפיס הוא בסוגיית "משחק בקוביא", שבה נחלקו האמוראים (עיין סנהדרין כ"ד ב) והראשונים, ובעקבותיהם נחלקו ר' יוסף קארו והרמ"א האם משחקי הימורים אסורים או מותרים:
לדעת ר' יוסף קארו (שו"ע חושן משפט ש"ע, א-ב), מי שמשחק במשחקים כאלה עובר על גזל מדברי חכמים. הסיבה לכך היא, שאף שהמשתתפים במשחק מסכימים ביניהם על תנאי הזכייה וההפסד ונותנים את הכסף זה לזה על פי התנאים שהוסכמו, בכל זאת אין זה נעשה ברצון שלם. האדם נכנס למשחק זה מתוך שהוא סומך על כך שהוא יזכה, ואילו היה יודע מראש שיפסיד את כספו הוא לא היה מוכן לשחק. לפיכך נתינת הכסף אינה נעשית בלב שלם, ומי שזוכה במשחק הוא כעין גזלן, שהוא לוקח כסף מחבירו שלא ברצונו. (כמובן, גם מי שקונה חפץ ומשלם עבורו אינו שמח לתת את כספו, אבל הוא נותן את הכסף מתוך ידיעה ברורה איזו תמורה הוא מקבל בעבורו, ומתוך נכונות לוותר על סכום זה תמורת חפץ זה. בעוד שהמפסיד במשחקי הימורים אינו מקבל כלום, ואילו היה יודע מראש שכך יארע הוא לא היה מוכן להיכנס למשחק זה ולוותר על כספו ללא תמורה.)
לעומת זאת, לדעת הרמ"א (חושן משפט ש"ע, ג; שם ר"ז, יג) משחקי הימורים אין בהם איסור מצד גזל. הרמ"א מביא שתי סיבות לדבר: א. האדם אכן אינו מעוניין להפסיד את כספו, אבל כאשר הוא נכנס לשחק הוא מודע לאפשרות של הפסד ויודע שלא מובטח לו שיזכה, ולפיכך זו החלטה בלב שלם. ב. האדם אכן נוטל סיכון, אך לעומת זאת גם חברו נוטל על עצמו סיכון מקביל, ולפיכך ההתחייבות היא הדדית ויש לה תוקף. (זאת בניגוד ל"אסמכתא", שהיא סוג של הסכם שבו האדם סובר שהדברים נמצאים בשליטתו והוא בטוח שלא יפסיד, או שהיא לקיחת סיכון חד צדדי – הסכם כזה אכן אינו תקף ויש בו חשש גזל.)
[יש להבהיר, שגם לדעת הרמ"א יש איסור להתמכר להימורים, והעוסק בכך באופן קבוע יש בכך איסור והוא אף עלול להיפסל לעדות (עיין שו"ע חושן משפט ל"ד, טז; שם ש"ע, ג; שו"ע יורה דעה רכ"ח, טו). אך לדעה זו, אין איסור במשחק חד פעמי.]
מחלוקת זו היא הבסיס לפסיקה האוסרת רכישת כרטיסי פיס ולוטו – לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ז', חו"מ סימן ו'; שם חלק י', יו"ד סימן נ"ח, אות כ"ג) הגרלות אלה מקבילות למשחקי הימורים, ולפיכך הן אסורות לספרדים הפוסקים כר' יוסף קארו, ורק לאשכנזים הנוהגים כדעת הרמ"א הן מותרות.
מתוך כך עולה, ששאלת קבלת כספים ממפעל הפיס מקבילה לשאלת ההשתתפות בהגרלות הפיס. שהרי כל האיסור להשתתף בהגרלה (לדעה האוסרת) הוא משום שהכסף שמקבל הזוכה הוא בעצם סוג של גזל, שהוא נלקח משאר המשתתפים שלא מרצונם השלם. איסור קבלת הכספים הוא היוצר את האיסור לרכוש כרטיסי הגרלה. וכך כותב הגר"ע יוסף בתשובותיו הנ"ל, שהבעיה בהשתתפות בהגרלות הפיס היא משום שכספי הזכייה הם כגזל ואסור לזוכה לקבל אותם.

אולם כמה פוסקים חלקו על הגר"ע יוסף, וטענו שגם לדעת המחבר בשו"ע מותר לקנות כרטיסי פיס ולוטו. פוסקים אלה חילקו באופנים שונים בין משחקי ההימורים שבהם נחלקו המחבר והרמ"א, ובין הגרלות הפיס:
א. במשחקי הקוביה, האדם מעמיד את כספו על השולחן ועדיין הכסף לא יצא מרשותו, והוא מקווה לזכות במשחק וליטול את כספו בחזרה. לפיכך, כאשר חברו זוכה ולוקח את הכסף, הוא נוטל את כספו של חברו שלא ברצונו. בעוד שבהגרלות הפיס, כל קונה נותן את כספו למפעל הפיס עוד לפני ההגרלה והכסף יוצא לגמרי מרשותו. הקונה מקווה לזכות בסכום הזכייה, אולם אין לו כל תקווה לקבל בחזרה את אותו כסף שנתן. לפיכך הוא מקנה את כספו למפעל הפיס באופן גמור, ואין בכך משום גזל. (מאמר הרב אברהם שפירא זצ"ל, תחומין כרך ה'.)
ב. במשחקי הקוביה, האדם מוסר את כספו ואינו מקבל דבר בתמורה מלבד הסיכוי לזכייה. בעוד שמי שקונה כרטיס פיס או טופס לוטו, אמנם מצפה לזכייה עתידית, אבל מלבד זאת הוא מקבל כבר כעת חפץ בעל שווי – הכרטיס או הטופס, שאותם הוא יכול למכור לאחרים ולקבל עבורם תמורה. לפיכך הוא נותן את כספו בלב שלם, ככל מי שקונה חפץ ומשלם עבורו. (מאמר הרב שפירא הנ"ל; שו"ת משנה הלכות חלק ט"ו סימן קע"ו.)
ג. במשחקי הקוביה, הכסף עובר במישרין מידי המפסיד לידי הזוכה, ולפיכך אם הזוכה הוא מן הנוהגים כמחבר עליו להימנע מלקחת את הכסף, שלדעה זו הוא מוגדר ככסף גזול. אולם בהגרלות מפעל הפיס, הכסף עובר מידי רוכשי הכרטיסים אל מפעל הפיס, ורק משם הוא עובר אל הזוכה בהגרלה. מפעל הפיס רשאי לסמוך על שיטת הרמ"א ומותר לו לקחת את הכסף מן הרוכשים, ואם כך כבר אין זה כסף גזול, ומותר לזוכה לקחת את הכסף ממפעל הפיס, גם אם הזוכה הוא ספרדי הנוהג כמחבר. (דודי הרב יעקב אריאל שליט"א, "באהלה של תורה" א', סימן קי"א; עיין שם נימוק נוסף.)
ד. נימוק נוסף שניתן להעלות, הוא שמטרתו של מפעל הפיס היא לא לשם משחקי הימורים גרידא, אלא הרווחים מן ההגרלות מיועדים לתועלת הציבור באופנים שונים. לפיכך יש מקום לומר שמי שקונה כרטיס הגרלה מוסר את כספו למפעל הפיס בהסכמה – הוא יודע שגם אם הוא לא יזכה בהגרלה, הכסף ישמש למטרה חיובית ולא יילך לריק. (הדבר עשוי להיראות רחוק, שכן מן הסתם רוכשי הכרטיסים עושים זאת בכדי לזכות בהגרלה ולא כדי לתמוך במפעלים הציבוריים של מפעל הפיס. אולם עובדה היא שמפעל הפיס משתמש בפירסומות שלו גם בעניין זה, והוא מפרסם את התרומה החברתית שלו על מנת לשכנע אנשים לרכוש כרטיסים. דהיינו שכפי הנראה גם עניין זה משתלב במניע של רוכשי הכרטיסים, והם מביאים בחשבון גם את הידיעה שהכסף הולך למטרות ציבוריות.)
עוד יש לציין, שישנן עדויות מתלמידיו הקרובים של הגר"ע יוסף זצ"ל, שעל פיהן הוא חזר בו מן הפסק הנ"ל והתיר גם לספרדים לרכוש כרטיסי פיס ולוטו (ראה כאן: https://www.hidabroot.org/question/196094).

בסיום הדברים יודגש שוב, שיש מקום לדון בעניין זה רק כאשר רכישת הכרטיסים נעשית באופן שקול ומדוד, שהאדם קונה כרטיסים מעטים בסכום שאינו גבוה. הוצאת כספים בסכומים משמעותיים על הימורים, גם כאשר מדובר בהימורים חוקיים כדוגמת מפעל הפיס, היא מעשה חסר היגיון וחסר אחריות, שעלול לפגוע קשות באדם ובמשפחתו ולהביא לתוצאות קשות וחמורות. וכדברי הריב"ש (שו"ת הריב"ש, סימן תל"ב), הכותב שגם לדעה המתירה הימורים: "מכל מקום דבר מכוער ומתועב ומשוקץ הוא, ורבים חללים הפיל ועצומים כל הרוגיו". אך כאשר אדם קונה כרטיסים מעטים אין בכך איסור, ואם הוא זוכה בסכום כלשהו מותר לו לקבל את כספי הזכייה.

לתשובות נוספות של הרב שמואל אריאל

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 04, 2018 5:31 pm

הסברא שכותב הרב אברהם שפירא והובאה באות א היא כל כך פשוטה שלא מובן בכלל מה יש לדון אחריה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' דצמבר 04, 2018 8:48 pm

עמקן כתב:
איש גלילי כתב:מספרים בשם מהר"א מבעלזא זצ"ל, ששאל פעם אחד אם הוא קונה לוטו, וענה לו: מפעם לפעם, אמר לו הרבי: זייער גלייך! (בתרגום חפשי: כך ראוי לעשות)

מדויק יותר לתרגם "ישר מאד"(*). נ"מ בין ב' התרגומים אם הוא אמר שיש לעשות כן, או רק שיש מקום להנהגה זו.

(*) צ"ל: "נכון מאד".

[הוספה לאח"ז: ובאמת, אין הפרש בין ב' התרגומים - באשר אף הרב 'איש גלילי' לא כתב "כך יש לעשות", אלא "כך ראוי לעשות". וז"פ. ונלפענ"ד, שבכ"ז תרגום הרב 'איש גלילי' קרוב יותר לרוח הדברים].

[בעריכתי השני' תיקנתי עיוותי עריכה ותו לא. ל. ב.].

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' דצמבר 04, 2018 8:49 pm

אוצר החכמה כתב:הסברא שכותב הרב אברהם שפירא והובאה באות א היא כל כך פשוטה שלא מובן בכלל מה יש לדון אחריה.

אף הרב שפירא הוסיף סברא נוספת (הובאה שם ס"ב). וכפשוט, שככל שרבות יותר הסברות להתיר - ה"ז מוסיף בחוזק ההיתר.

כמובן שלא הפריע לי זה שהביא עוד סברות שכך נוהגים תמיד אלא התפלאתי על החולקים.

ירושלים · הודעהעל ידי **ירושלים** » ד' דצמבר 05, 2018 12:35 am

אמר לי ח"א נ"י כי הגאון רבי אליהו סופר שליט"א (ר"י רכסים) בספרו ג"כ העלה להתיר בלא ספק להשתתף בהגרלת לוטו ופיס, ודחה דברי המערערים. מי יודע היכן כתב כן ויוכל להביא קיצור דבריו. בתודה מראש.

תם מה הוא אומר

דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל הייתה להתיר. (ונדמה לי ששמעתי שאף עשה מעשה?! אבל אינני בטוח).
וכן דעת רבים אחרים.
נדמה שהשאלה כאן יותר השקפתית, האם זה ראוי או לא?
נשאל כך: האם יש בזה "השתדלות" או לא.

חפציאלי · הודעהעל ידי **חפציאלי** » ד' דצמבר 05, 2018 1:31 am

אמר לי הגאון ר' עובדיה יוסף טולדאנו שסבו חזר בו בסוף ימיו והתיר לוטו

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' דצמבר 05, 2018 1:37 am

חפציאלי כתב:אמר לי הגאון ר' עובדיה יוסף טולדאנו שסבו חזר בו בסוף ימיו והתיר לוטו

כבר הובא לעיל:

בברכה המשולשת כתב:עוד יש לציין, שישנן עדויות מתלמידיו הקרובים של הגר"ע יוסף זצ"ל, שעל פיהן הוא חזר בו מן הפסק הנ"ל והתיר גם לספרדים לרכוש כרטיסי פיס ולוטו (ראה כאן: https://www.hidabroot.org/question/196094).
. . הרב שמואל אריאל

ובקישור שצוין שם נכתב בזה"ל:

הרב הלל מאירס כתב:ולגבי ההיתר לספרדים - הנה אף על פי שהגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ז' (חלק חושן משפט סימן ו) אסר לספרדים למלא לוטו, ע"ש. וכן הוא עוד בספרו יביע אומר חלק י' (עמוד שמו), ע"ש. מכל מקום בקובץ "ויען שמואל" חלק טו' (סימן מד) הובאו עדויות ברורות מג' תלמידי חכמים, הלא המה: הרב אמיר קריספל שליט"א (שהי' מזכירו האישי של הגר"ע יוסף) הרב שאלתיאל עמר שליט"א (שהי' עוזר להגר"ע יוסף בכתיבת חיבוריו) והרב עזרא בר שלום שליט"א (חתנו של הגר"ע יוסף) שהגר"ע יוסף זצ"ל חזר בו, והורה להתיר למלא לוטו גם לספרדים.
וכן ע"ע בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' (חלק יורה דעה סימן ה עמוד פח) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ד' (סימן שיא) ובשו"ת אבן פנה חלק א' (סימן קפא) ובשו"ת תפלה למשה חלק ה' (סימן נח) ובשו"ת דברות יעקב חלק ג' (סימן לט) ובשו"ת אשר חנן חלק ח' (סימן רכט) ובספר משפטי התורה חלק א' (סימן כח אות א) ולהרה"ג רבי יוסף פרץ שליט"א בקובץ "ויען שמואל" הנ"ל, שהעלו להתיר גם לספרדים למלא לוטו. וע"ע בשו"ת נזר כהן חלק א' (חלק חושן משפט סימן ג) שדעתו, שספרדי שמיקל להשתתף בהגרלת הפיס יש לו על מה שיסמוך, יעויין שם.

יוסף חיים אוהב ציון

ירושלים כתב:אמר לי ח"א נ"י כי הגאון רבי אליהו סופר שליט"א (ר"י רכסים) בספרו ג"כ העלה להתיר בלא ספק להשתתף בהגרלת לוטו ופיס, ודחה דברי המערערים. מי יודע היכן כתב כן ויוכל להביא קיצור דבריו. בתודה מראש.

נו היכן?

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » א' דצמבר 20, 2020 11:49 am

הגר"מ שטרנבוך בתשובות והנהגות ח"ד סי' שי"א
"האם מותר לקנות כרטיס השתתפות בהגרלה
בענין הגרלה, שרבים קונים כרטיסי הגרלה כדי להשתתף בהגרלה והזוכה מקבל פרס, ורב אחד (?) פירסם שלספרדים אסור להשתתף בהגרלות, שלדעת המחבר בח"מ (ר"ז ס"ק י"ג) כל האומר "אתן אם יהיה" נקרא אסמכתא שסמך דעתו שירויח, ואף כאן הקונה כרטיס דעתו להרויח ורק משום כך קנה והוה אסמכתא דאסור ויש בזה גזל מדרבנן, אבל לדעת הרמ"א האיסור הוא רק אם זה אומנותו, ולפי זה הספרדים הנוהגים בכל ענין כשיטת המחבר אסורים להשתתף בהגרלה, וכפי ששמעתי יש באמת עוד מרבני הספרדים שאסרו להשתתף בהגרלה כיון שזהו גזל וכעין משחק בקוביא.
אמנם דבריו תמוהין מאד, שכאן לא שייך לאסמכתא כלל, דאסמכתא שאסור להמחבר היינו אם אומר כשיהיה דבר פלוני אקנה או אתן, ובזה הוה אסמכתא ולא קנה, אבל כאן קונה כרטיס ששוה עכשיו בשוק כמה דולרים, ויכול למכור אותו עכשיו ולקבל את שויו, ונכנס בזה להשקעה כמו בכל עסק, ורק אם ההגרלה היא באופן שמי שמפסיד צריך לשלם מכיסו תשלום נוסף אחר שהפסיד, בזה לא סומך דעתו ולא מועיל, אבל כאן, קנה עכשיו דבר שיתכן שיבוא לו מזה רווח גדול ויתכן שלא, הוה ככל עושה עסק או משתתף בו שאין בזה שום חשש אסמכתא...
[כאן קיצרתי בהעתקה]
ומיהו בארץ ישראל חברת ההגרלות "מפעל הפיס" היא ביד הממשלה, וחלק ניכר מהכסף המתקבל אצלם הוא עבור החפשיים ומוסדותיהם, ואולי יש כאן ענין של מסייע ידי עוברי עבירה. אבל האמת היא שבלאו הכי כל מה שקונין בכל הארץ חלק מהתשלום הוא מס ערך מוסף, והם אח"כ משתמשים בו גם לעברות חמורות רח"ל, רק ע"כ אנן בדידן ולא חוששין לזה מכיון שאין בידינו לשנות ולהכריע בזה כלום, ולכן מדינא אין עלינו אחריות מה שהם עושים בכסף זה".

יחד נהלל · הודעהעל ידי **יחד נהלל** » א' דצמבר 20, 2020 1:40 pm

פעם שהיתי בבית הגראי"ל שטיינמן זצ"ל באחד משיעוריו. והאריך הרחיב בזה. ובסוף הסיק שאם מדובר בסכומים קטנים 20-30 שח כלשונו אי"ז אסמכתא.

אשרי יושבי ביתך

ברוז כתב:בספר ויאמר הנני על הגר"א גנחובסקי מובא שדעתו לא היתה נוחה מקניית כרטיסי לוטו מאחר שמפעל הפיס מממנת אירועים ומבנים המחללים שבת וכדו'.

שאלתי פעם מקמיה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

"האם אדם שמזמין כרטיס הגרלה (לוטו) על כסף, יש בזה חיסרון באמונה ובטחון וכדו', ראיתי שמביאים משמיה דמרן שליט"א והגראי"ל שטיינמן [שליט"א] דאין ראוי לבן תורה לעשות כן. והנה ראיתי בשו"ת קובץ תשובות (ח"ד סי' יג) שכתב שם הגרי"ש אליישיב זצוק"ל דשרי (אפי' שחלק מהכסף מגיע לממשלה ולענייני כפירה), ונראה מדבריו שאין חיסרון של בטחון, האם להלכה למעשה אפשר להזמין".

והשיבני מרן הגר"ח שליט"א: 'אין איסור, אבל אין ראוי'.

[והגאון רבי נפתלי הכהן קופשיץ שליט"א (רבה של קהילת חניכי הישיבות רוממה) כתב לי פעם בשם אביו הגאון הגדול רבי משה קופשיץ זצ"ל (ר"מ בישיבת 'קול יעקב'), כי אלה הטוענים שיש בדבר משום 'השתדלות' לפרנסה, הדבר מגוחך מאד, ואמר - הלמהד"ד, לאדם שנצרך לרופא משום פיקו"נ בשבת קודש, ואינו יודע את מס' הטלפון של הרופא, ולוקח הטלפון ואומר שילחץ על המקשים ואולי יצא לו את מספר הטלפון של הרופא. והדברים מגוחכים, דאמנם אפי' על ספק ספיקא דפיקו"נ התירו לחלל שבת, אבל כאן שאין כמעט שום סיכוי שיקלע למספר הטל' של הרופא, אין שום היתר. וכך הוא הדבר בעניינינו, שכותבים מספרים ופן-שמא-ואולי יקלעו למספר הנכון, זה לא חשיב 'השתדלות' לפרנסתו. ודפח"ח].

פרי יצחק · הודעהעל ידי **פרי יצחק** » א' דצמבר 20, 2020 2:10 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:
ברוז כתב:בספר ויאמר הנני על הגר"א גנחובסקי מובא שדעתו לא היתה נוחה מקניית כרטיסי לוטו מאחר שמפעל הפיס מממנת אירועים ומבנים המחללים שבת וכדו'.

שאלתי פעם מקמיה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

"האם אדם שמזמין כרטיס הגרלה (לוטו) על כסף, יש בזה חיסרון באמונה ובטחון וכדו', ראיתי שמביאים משמיה דמרן שליט"א והגראי"ל שטיינמן [שליט"א] דאין ראוי לבן תורה לעשות כן. והנה ראיתי בשו"ת קובץ תשובות (ח"ד סי' יג) שכתב שם הגרי"ש אליישיב זצוק"ל דשרי (אפי' שחלק מהכסף מגיע לממשלה ולענייני כפירה), ונראה מדבריו שאין חיסרון של בטחון, האם להלכה למעשה אפשר להזמין".

והשיבני מרן הגר"ח שליט"א: 'אין איסור, אבל אין ראוי'.

[והגאון רבי נפתלי הכהן קופשיץ שליט"א (רבה של קהילת חניכי הישיבות רוממה) כתב לי פעם בשם אביו הגאון הגדול רבי משה קופשיץ זצ"ל (ר"מ בישיבת 'קול יעקב'), כי אלה הטוענים שיש בדבר משום 'השתדלות' לפרנסה, הדבר מגוחך מאד, ואמר - הלמהד"ד, לאדם שנצרך לרופא משום פיקו"נ בשבת קודש, ואינו יודע את מס' הטלפון של הרופא, ולוקח הטלפון ואומר שילחץ על המקשים ואולי יצא לו את מספר הטלפון של הרופא. והדברים מגוחכים, דאמנם אפי' על ספק ספיקא דפיקו"נ התירו לחלל שבת, אבל כאן שאין כמעט שום סיכוי שיקלע למספר הטל' של הרופא, אין שום היתר. וכך הוא הדבר בעניינינו, שכותבים מספרים ופן-שמא-ואולי יקלעו למספר הנכון, זה לא חשיב 'השתדלות' לפרנסתו. ודפח"ח].

בזכרוני שבס' הרופא לשבורי לב (שיחות הגר"ה זקס זצ"ל) יש שיחה שבה הוא תוקף את האומרים שיש בלוטו משום השתדלות, ועיקר דבריו הם שמפני שחלק גדול מהכסף מממן דברים של טומאה ושל חול - אי אפשר "להכריח" את הקב"ה שיתן לו בדרך זו. ואם חפץ ה' להעשיר אותו - אין מעצור לה' מלהושיע, והקב"ה אינו צריך עזרה...

לגבי עיקר עניין ההשתדלות בזה, בזכרוני שהסבא מנובהרדוק רצה לפתוח איזה ישיבה ולא היה בידו ממון, והלך וקנה כרטיס לוטו. הכרטיס לא זכה, והסבא הבין מכך שרצון ה' הוא שלא לפתוח ישיבה זו! איני זוכר את המקור לסיפור הזה, אולי יבואו הקוראים וימצאו מקורו, משום שהלכתא רבוותא שנינו כאן בהלכות השתדלות.

פרי יצחק · הודעהעל ידי **פרי יצחק** » א' דצמבר 20, 2020 2:15 pm

צום זאך כתב:מספרים על האדמו"ר הראשון לבית באבוב, ר' שלמה (בעל עטרת שלמה) שאמר פעם לאחד מחסידיו שיקנה הלוטו, ומסר לו המספרים שיזכו בהפרס. ובספר המכתבים שהוציא לאור ר' שמעריל ציטראנענבוים שליט"א יש שם מכתב מזה

הגרי"ח זוננפלד זצ"ל סיפר, שבצעירותו בעת שלמד אצל הכתב סופר, לא היה לו פרוטה לפורטה, ונעשו לו כמה ניסים ונפלאות בעניין הכסף כשהיה זקוק לו (וסיפר כמה מעשים, ואכמ"ל), וסיפר גם, שבלילה אחד חלם על המספרים שיעלו בגורל, והתלבט אם לקנות כרטיס או לא, שכן המחיר של הכרטיס היה המחיר של כמה ארוחות, אם היה קונה כרטיס ולא היה זוכה בגורל - היה נאלץ לרעוב לכמה ימים. ולבסוף הכריע ש'ברי ושמא ברי עדיף' ולא קנה כרטיס, אבל רשם לעצמו את המספרים מתוך סקרנות לראות אם חלומו היה אמיתי או לא. ובאמת התברר שמספרים אלו אכן עלו בגורל....
והיה מסיים ואומר: אתם חושבים שעניין זה הטריד אותי והכניס בי חרטה? לא ולא! חזרתי לתלמודי מיד, והקב"ה דאג לי תמיד לכל מה שהייתי צריך!

יוסף חיים אוהב ציון

מתלמידי הגרב"צ א"ש שמעתי שיש בזה השתדלות ודי במילוי טור אחד. (דומני שאין היום טור אחד).
אנא עבדא מחכה שיביאו דברי הגרא"צ סופר שליט"א.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » א' דצמבר 20, 2020 3:49 pm

שאל מארי יחיא אלשיך זצ"ל:
טוטו מן התורה - מנין?
(אינני זוכר אם אמר טוטו או אמר לוטו, או אמר את שניהם)
והשיב:
כתוב בתהלים:
יפול מצדך - אלף,
ורבבה - מימינך,
אליך - לא יגש!
רק בעיניך תביט,
וש‏ִׁלמַת רשעים תראה -

כי אתה ה' מחסי, עליון שמת מעונך!

נוטר הכרמים

שמעתי שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אמר למישהו שרץ ללוטו,
שישים קודם כיסוי על הכובע.
לפליאתו, השיב: יותר מן סיכויים שתזכה בלוטו יש שיתלכלך הכובע מהציפור למעלה....

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' דצמבר 20, 2020 7:58 pm

באג"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש רואים יחס חיובי להשתתפות בהגרלה על כסף ומברך שם את מי שהשתתף – יש מכתבים לאחד החסידים ששלח לרבי הרש"ב כרטיס הגרלה שקנה וכתב לו "נכון הגיעני, ויתן השי"ת שיזכה בגורל" (אגרותיו ח"ו ע' קנד), "יתן השי"ת שיזכה הצעטיל זכות גדול" (שם ע' קס).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' דצמבר 20, 2020 8:34 pm

וראה גם אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע חי"ד ע' תכז. חט"ז ע' ה. 'ימי תמימים' ח"ג ריש ע' 75.
'רשימת היומן' ס"ע לז (הפענוח - שם ס"ע ריג). 'לב הארי' ס"ע 22. ריש ע' 25.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' דצמבר 20, 2020 8:48 pm

: שיחת השבוע גל' 234.JPG (82.17 KiB) נצפה 7747 פעמים

שומע ומשמיע

אינני יודע איך לעכל אשכול זה, כי בעיני לפני השאלה של בטחון לקנות כרטיס לוטו הוא מעשה מטופש ואיני מבין אך יש מגדולי ישראל שהמליצו על זה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר