◆ חיפוש מקור ◆

[דרומי]

ראיתי מביאים בהנהגת אחד מחסידי קמאי:

"לא נתן או החזיר יד לשלום באמצע סעודה, היות שהאחר לא נטל ידיו".

האם יש מקור לחומרא זו?

[בקרו טלה]

-

[חפציאלי]

שמעתי מחסיד טאלנא שמנהגם לשרוף עם הפתילות גם את כל סכומי החובות כסגולה אשמח לשמוע מאיפה נוצר המנהג

[פלגינן]

התבקשתי לברר מקור:
שהקב"ה עיקר תפארתו מהנפרדים ומהשונים ולא ממקום שכולם אותו דבר, מההרמוניה שעולה מהשוני והפער הגדול בין הברואים, וכמו מלך וכו'.
אולי כתבי חב"ד ואולי קצת שונה בברסלב.
יישר כח גדול למי שימצא בהקדם.

[דרומי]

ראה כאן ע' שעד

(יתכן ואין זה ממש קולע אל המטרה המבוקשת, אם כן אנא לפרט יותר ואשתדל בל"נ)

[פלגינן]

ראה כאן ע' שעד

(יתכן ואין זה ממש קולע אל המטרה המבוקשת, אם כן אנא לפרט יותר ואשתדל בל"נ)

מלים אלו ידועות, הוא מדבר על המלכות שהיא על העם הרחוק והמרוחק מהמלך, אבל המבוקש כאן הוא מלוכה על גוונים שונים של העם, שככל שהמלך שולט על יותר סוגים, מעיד על גדלו.

[דרומי]

ראה בספר המאמרים (להרש"ב מליובאוויטש) משנת תער"ב ('בשעה שהקדימו - תער"ב') חלק א עמ' רלח - פרק קכב - שמפורש כן.

[פלגינן]

ראה בספר המאמרים (להרש"ב מליובאוויטש) משנת תער"ב ('בשעה שהקדימו - תער"ב') חלק א עמ' רלח - פרק קכב - שמפורש כן.

יישר כח!

[שברי לוחות]

מקור בדברי חז"ל או הראשונים שחתימת הברכה מגדיר את עיקר ענין הברכה

[לענין]

ברכות י"ב א'

[שברי לוחות]

אני מחפש מקור לענין שהחתימה הוא 'הגדרת' הברכה ולא שהחתימה היא 'עיקר' הברכה

[לענין]

ומהי 'הגדרת' השאלה?

[בריושמא]

האם אי מי מהרבנים יודע איך בדיוק מנקדים את המילה 'דיוטגמא' המוזכרת כו"כ פעמים בהקשר של תורה?
ייש"כ.

המלה דיוטגמא היא יוונית: Διάταγμα, דיאטגמא, Diátagma, ומשמעה: צו, פקודה.
הניקוד של המלה הוא אפוא: דְיוֹטַגְמָא.

[חפציאלי]

האם מוזכר באיזהו מקומן שרבינו הרא"ש חתך לשונו של מי שאינו ציית דינא?

[חלמישצור]

שו"ת הרא"ש כלל יז סימן ח
(ישנו בויקיטקסט https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D ... %9F_%D7%97)

[חפציאלי]

אז לא חתך רק אמר שיחתכו

[שבענו מטובך]

אז לא חתך רק אמר שיחתכו

אכן. הוא לא חתך.
גם כשבית הדין הרג את הפושע - לא חברי בית הדין הרגו אלא שליח בית הדין, וקוראים את ביצוע פסק הדין על שם 'הסנהדרין' (דוגמא אחת מני רבות: סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית).

אגב, אולי יעניין אותך הספר 'העונשין אחרי חתימת התלמוד' (מצוי באוצר).

[חפציאלי]

יישר כח

[מצפה לישועת השם]

האם אי מי מהרבנים יודע איך בדיוק מנקדים את המילה 'דיוטגמא' המוזכרת כו"כ פעמים בהקשר של תורה?
ייש"כ.

המלה דיוטגמא היא יוונית: Διάταγμα, דיאטגמא, Diátagma, ומשמעה: צו, פקודה.
הניקוד של המלה הוא אפוא: דְיוֹטַגְמָא.

ייש"כ.

[פרי יהושע]

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

ותודה מראש למסייע

[מה שנכון נכון]

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

[שייף נפיק]

כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

[מה שנכון נכון]

כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

ראה רמב"ם מלכים ספ"ג וספ"ט, וסנהדרין ס"פ יח.
החינוך במצוות כו וקצב.

[מקדש מלך]

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

עיין עוד יד דוד סנהדרין דף ק ע"ב.
באר שבע סנהדרין שם.
עלי תמר על ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א.

[דנני]

כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

מלך,שיטה מקובצת ב''מ פג בשם הריטבא
בן נח, מנחת חינוך מצוה כו סק"ה

[שייף נפיק]

כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

ראה רמב"ם מלכים ספ"ג וספ"ט, וסנהדרין ס"פ יח.
החינוך במצוות כו וקצב.

יישר כח עצום!! וגם להרב דנני!!

[שייף נפיק]

במקרא מפורש וארא
'-כמו שאמרו צדיקי הדור להשי"ת אם לא תמהר לגאול ישראל אז תגאל גויים''
מי מכיר מקור לביטוי כזה?
יישר כח גדול!!

[שייף נפיק]

מעיקר הדין כל שהגיע לכלל דעת דן
מקור??

אלפי תודות!

[פרי יהושע]

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

אם מעצמו כתב לא יעזור הרבה, הלא הוא רווח מאד במחקר, ואכן כן הוא משמעות המדר"ר הנ"ל, אבל רציתי לראות האם יש לו יסוד בקדמונים במפורש יותר, אבל בל"נ אעיין גם שם וייש"כ לכם.

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

עיין עוד יד דוד סנהדרין דף ק ע"ב.
באר שבע סנהדרין שם.
עלי תמר על ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א.

אולי אפשר לצטט משם, באר שבע עוד בהשג יד אבל 'עלי תמר' ממש לא.
עכ"פ יישר כוחכם.

[מקדש מלך]

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

אם מעצמו כתב לא יעזור הרבה, הלא הוא רווח מאד במחקר, ואכן כן הוא משמעות המדר"ר הנ"ל, אבל רציתי לראות האם יש לו יסוד בקדמונים במפורש יותר, אבל בל"נ אעיין גם שם וייש"כ לכם.

מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

עיין עוד יד דוד סנהדרין דף ק ע"ב.
באר שבע סנהדרין שם.
עלי תמר על ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א.

אולי אפשר לצטט משם, באר שבע עוד בהשג יד אבל 'עלי תמר' ממש לא.
עכ"פ יישר כוחכם.

הנה היד דוד

[יהודה בן יעקב]

ראיתי מביאים בשם תורת חיים [סופר] שלא אומרים ספק ברכות להקל על דעה שלא הובאה בשו"ע.
האם ידוע מקור הדברים?

[תם מה הוא אומר]

היכן החיד"א כותב את תוכן הדברים הבאים

כשאדם 'צם', הלב שלו יותר 'פתוח', יותר 'מתבונן'. אפילו אם יבוא היצר ויאמר לו: 'תעשה כך וכך', מעשה עבירה. הוא לא יכול, הוא לא אכל 'כזית לחם', לכן הוא לא יכול לעשות אפילו מה שיצרו מבקש. כך זה טבע האדם.

[גמח]

האם מצאנו מקום שחז"ל דרשו 'בני ישראל דוקא' ולא כהנים וכדומה.

[שייף נפיק]

מקור קדום לזה בחכמי האמת.
ושכמ"ה

[דרומי]

מצויין אצלי: 'אור התורה' יתרו עמ' תתקנד. מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרי"ד-תרט"ו, עמ' קמח. 'תורת שמואל' תרל"א עמ' ה-ו.

וכדאי לעיין שם שמן הסתם הביאו מקורות קדומים יותר.

[מה שנכון נכון]

האם מצאנו מקום שחז"ל דרשו 'בני ישראל דוקא' ולא כהנים וכדומה.

ביומא סו, א "אטו כהנים לאו בכלל עמך ישראל נינהו".

[סליחות]

האם יש מושג בחז"ל של גמילות חסדים או עשיית חסד עם הקב"ה?

[שייף נפיק]

ודאי חפש ''מתחסד עם קונו''
וענין העלוי לכבודו ית' הוא רק כלפינו וכמו שהאריכו הספרים עיין נה"ח ריש שער ב' ועוד.

[אספקלריא]

היכן החיד"א כותב את תוכן הדברים הבאים
כשאדם 'צם', הלב שלו יותר 'פתוח', יותר 'מתבונן'. אפילו אם יבוא היצר ויאמר לו: 'תעשה כך וכך', מעשה עבירה. הוא לא יכול, הוא לא אכל 'כזית לחם', לכן הוא לא יכול לעשות אפילו מה שיצרו מבקש. כך זה טבע האדם.

מרן החיד"א בס' עבודת הקודש צפורן שמיר סי' י"א כותב על סגולות ומעלות התענית, עיי"ש.
וזה לשונו ב"צפורן שמיר" שם אות קצ"ו:

אשריו מי שיוכל להתענות על חטאתיו, ורבו סגולות התענית, ומהם כי הסט"א אין בה כח לידבק במי ששרוי בתענית.

ושם אות קצ"ז:

על ידי התענית יבא לידי ענוה, כי יכיר מה הוא האדם דבמניעת מעט פת יותש כחו.

[בני ברקי]

זכור לי שיש ווארט של מרן החת"ס זצ"ל שמסביר מה דכתוב בשו"ע( תקפ) ש בט' בטבת לא נודע מה היה בו, וקשה וכי לא ידע דמת בו עזרא הסופר? ואאל"ט תוכן התירוץ הוא דאחרי שבח' בטבת תרגמו את התורה ליוונית אין שום מעלה לעזרא הסופר וממילא לא נודע איזה צרה הייתה בו...
אשמח למקור הדברים.