הודעהעל ידי אוצרניק » א' פברואר 24, 2019 9:02 am
הועתק מ"המבשר" (סידור השורות מקולקל כאן)
עם צאת השבת הגיעה מבני ברק הבשורה הכואבת על הס־ תלקותו של הגאון רבי אביגדור יחזקאל ברטלר זצוק"ל, תלמידו חביבו של רשכבה"ג מרן ה'חזון איש' זצוק"ל וממעתיקי שמועו־ תיו, שנלב"ע בחטף בעיצומו של יום השבת בשנתו הפ"ה.
בהסתלקותו נעקר מעולמנו גאון עצום ששלט בכל מרחבי התורה בעומק העיון, והעמיד בישראל מקצועות רבים בחדרי התורה והביאם לתיקונם. איש האשכולות, שריכז בנפשו מכלול סגולות פלא מיוחדות, והשכיל למזג באישיותו אצילות נפש ורוממות רוח, מדות נעלות, לצד למדנות מופלגת ובקיאות בכל ענייני התורה.
הגאון זצ"ל נולד בט"ו סיון תרצ"ד בעיר למברג הגליצאית שבמדינת פולין, לאביו הרה"ח רבי עזריאל זצ"ל, שהיה ממשפחת חסידי ויז'ניץ, ולאמו רמת היחס מרת מינדל ע"ה לבית פרנקל מצאצאי הנודע ביהודה זיע"א. עם שחר ילדותו ניכרו בו כוחותיו הגאוניים, והפליא רבותיו בשנינותו ותפי־ סתו המהירה. בהיותו כבן שש, פרצה השואה האיומה, ומשפחתו נטלה מקל הנדודים ובמנוסתם מכוחות הנאצים ימ"ש עברו לעיר קראקא, שם בחורף ת"ש המצב היה יחסית שקט. בקיץ באותה שנה נאלצו לברוח משם וג־ לו לבוכניא שם רוכזו בגטו, יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון רבי יוסף ברוך שליט"א, ובן דודם הגאון רבי דוד'ל פרנקל זצ"ל. בג־ טו זכה להתוודע להרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע ששהה אף הוא באותו זמן בגטו. בהשתדלות המציל הנודע רבי אליעזר לנדוי ז"ל, הצליחו לצאת מעמק הבכא, יחד עם אמם ע"ה, זקנם הרה"ח ר' בערל פרנקל זצ"ל, ובן דודם רבי דוד'ל פרנקל זצ"ל. מבצע ההצלה ההרואי לא יצא לדרכו לפני שביקשו ברכת הרה"ק רבי ישעי' מט־ שעחויב הי"ד בנו הצעיר של הדברי חיים מצאנז זיע"א ששהה בגטו, שבירכם שיזכו להימלט מהתופת ולהגיע למחוז חפצם בשלום. ברבות הימים שיחזר הגר"י זצ"ל את המקומות בהם שהה במהלך גלגוליו, לפי סדרי לימודיו אותם למד בכל מקום אליו התגלגלו. במהלך מנוסתם שהו חדשים ספו־ רים יחד עם כ"ק מרן אדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ זצוק"ל ובניו מרנן אדמו"ר ה'ישועות משה' זצוק"ל ואדמו"ר 'אור מרדכי' זצוק"ל, עמם למד יחד. לימים סח הישועות משה זצוק"ל במספר הזדמנויות שאת נס הצלתו ובריחתו מאימי השואה הוא חייב לר' בערל פרנקל ז"ל שזירזם לברוח. לאחר גלגולים רבים, הצליחה הקבוצה לעלות לארה"ק, באמצע השואה בקיץ תש"ד.
עם עלותו לארה"ק נכנס ללמוד בישיבת תפארת צבי בירושלים, ואף זכה להיבחן על תלמודו אצל מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל. שנים לאחר מכן, כשהתארס בנו של הרב מבריסק הגאון רבי רפאל זצ"ל עם בת דודו, הזכיר לו מרן הרב מבריסק את הבחינה שבחנו בעודו נער רך בשנים. לאחר תקופה קצרה, עבר ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל מרן הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל, ועד מהרה טיפס ועלה במעלות התורה וקנה לו שם גדול. בחשקו הגדול להתעלות עוד בתורה, ביקש להכנס עוד בטרם גיל בר מצוה לישיבת פוניבז', ומרן הרב מפוניבז' זצוק"ל אמר לו שאם יצליח לענות לו על שא־ לה חמורה שישאלו, הוא יקבלו לישיבה. ואכן עד מהרה הפליא בתשובתו המיוחדת את מרן הרב זצוק"ל, שהכניסו בין האריות שבחבורה, על אף היותו ילד. עם הכנסו לישיבת פוניבז' החל לקבל תורה ממרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א, ועלה ונתעלה כאחד מבחירי הישיבה כשהפליא את כל רואיו בהבנתו המהירה וידיעותיו במסכתות שלמדו בין כתלי הישיבה. בהמשך השנים עלה ונתעלה לקבל תורה מראשי הישיבה מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל ומרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל שהפליאו את תלמידם זה בהיותו כלי מחזיק ברכה, וכשהצטרף מרן הגרא"מ שך זצ"ל בחורף תשי"ב אף הוא לכהן כראש הישיבה, המשיך לקבל גם את תורתו וזכה לקירבה רבה ממנו. באותם שנים היה יוצא ונכנס למעונו של מרן החזו"א זצוק"ל, שהשתעשע עמו רבות בלימוד ובשמיעת החידושים שהעביר ממה שהתחדש בין כתלי הישיבה. בזמן שהנער נכנס לעול תורה ומצוות, שהה מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל בחו"ל, ושיגר איגרת מיוחדת להנהלת הישיבה שראוי לחגוג את שמחת הבר מצוה של תלמיד הישיבה המצויין ברוב פאר והדר. ואכן לחגיגה המיוחדת הסבו כל ראשי הישיבה, ואף מרן החזו"א טרח ובא במיוחד לשמ־ חתו זו. באלול תשי"א, נקרא ע"י מרן החזו"א ללמוד עמו בחברותא, ומאז החלה דביקותו המופלאה ברבו הגדול, כאשר את רוב שעות היום היה עושה בביתו של מרן החזו"א, בלימוד עמו ועם חברותות נוספות שמרן החזו"א קבע לו, והתעלה בדרך הלימוד המיוחדת של מרן החזו"א ברוחב עמקותה והיקפה. החזו"א שם את עינו הטובה עליו, והדריכו כאב את בנו בכל דרכי הלימוד, יחד עם יראת שמים ודקדוק ההלכה. תקופה קצרה לאחר מכן, עם אירוסיו של בן ביתו של החזו"א, הגאון רבי מרדכי שלמה ברמן זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', עם בת גיסו מרן הקהלות יעקב זצוק"ל, כשבשל כך חדל לישון עם החזו"א בחדרו, בחר החזו"א בתלמידו הקרוב הגר"י ברטלר זצ"ל לישון עמו, ומאז שהה רוב שעות היממה במחיצת מרן החזו"א, בהן למד עמו יחד, ושימשו רבות בלימוד התורה בכל מקצועותיה, וזכה לקנות ממנו את דרכי ההנהגה בכל מדה נכונה ואת הגישה האמיתית לכל מעשי המצוות. מרן החזו"א התבטא עליו לפני בני ביתו בביטויים מפליגים ביותר, וכפי שנמצאו בכתובים מיומנים של אותן שנים, החזו"א אמר עליו שבעל כשרון כמותו גם פעם לא היה כזה, וכן שהוא הראש הטוב ביותר מכל הראשים שהוא הכיר. מרן החזו"א הפליא את תפיסתו בעומק הסוגיות, כאשר התבטא כי בכל ענין הוא יודע את הנקודה האמיתית, ובפעם אחרת אמר כי הוא מבין ויודע את כל העומק של מה שהולך כאן, כש־ כוונתו היתה לתורת החזון איש עצמו. כמו כן הפליא את רוחב ידיעותיו כאשר אמר שהוא רחב בכל מקצועות התורה, והוא שלם בלימוד שאין לו חסרונות כלל בכל המובנים. וכך בהזדמנויות רבות הפליג רבות בשבחו. מקו־ רבי מרן החזו"א העידו, כי באחד הלילות כאשר רבי יחזקאל עמד לפרוש למנוחתו, התבטא באזניו מרן החזו"א ואמר לו: "חצק'ל, אתה כל כך גדול שאתה לא יודע כמה אתה גדול, ויש לך שכל הישר מבהיל". הגר"י ברטלר זצ"ל היה זה ששהה לצד מרן החזו"א בסילוקו לחיי עולם, בליל שב"ק פרשת וירא תשי"ד. לפני קבלת שבת, ביקשו אחייניו של מרן החזו"א, בהיות והיה כבר מוכן לו השיעור שהיה נוהג לומר ביום היארצייט של אמו הרבנית מקוסובה ע"ה שחל בי"ט חשון, שימסור את השיעור כהרגלו כבר לפני מעריב, כפי שהיה נוהג בדרך כלל למסור את השיעור לבני ביתו בשבת שלפני היארצייט. אך מרן החזו"א הגיב, כי "חצק'ל מסתובב כאן, ואני חושש שהוא יפריך לי את השיעור ולא יהיה לי מה לומר"... ואכן לא אמר את השיעור באותה שבת. בהמשך הלילה לאחר סעודת שבת יצא לסיבוב הקבוע, ולאחר ששב המשיכו לשוחח בלימוד כרגיל. לאחר מכן, קרוב לחצות הלילה, כשכבר שכב במיטתו, החל מרן החזו"א לחוש ברע, והורה לו להביא לפניו את הת־ רופה, ומרן הקהילות יעקב שדר בדירה הסמוכה הוזעק עד מהרה לנסות ולסייע באותם רגעים קשים. הנער ר' יחזקאל עוד ניסה לרוץ בכל כוחותיו לרחוב רבי עקיבא להזעיק את הרופא של מרן החזו"א, אך כשבא הרופא היה זה כבר לאחר יציאת הנשמה, והשבר האישי של הנער שטרם מלאו לו עשרים שנה, יחד עם כל בית ישראל בהסתלקותו של רבו ורבן של ישראל היה גדול עד למאד. אחר פטירתו של מרן החזו"א, עבר ללמוד בישיבת מיר בירוש־ לים, שם גם התקרב למרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל ונכנס מעת לעת לשוחח עמו בלימוד. בהגיעו לפרקו דברו בו נכבדות עם בתו של הרה"ח רבי יעקב שכטר ז"ל שהיה ממקורביו של מרן החזו"א, והגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, התעסק אישית להביא את הדבר לידי גמר. בשנת תשי"ז נשא את רעייתו הרבנית הצדקנית תליט"א, ועברו להתגורר בבני ברק, שם נכנס ללמוד בכולל חזו"א, ועד מהרה התבלט בין האריות שבחבורה, כאשר גדולי הלומדים שבכולל, קבעו עמו שעות רבות של לימוד בחברותא. תקופות ארוכות למד בחברותא עם ראש הכולל הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, ולעתים היה לימודם נמשך במשך שמונה שעות רצופות, ושוב למחרת בכו־ לל ממשיכים הלאה באותו סדר, כאשר העידו שגם בלילה המשיכו בלימוד רצוף של שעות ארוכות כל אחד לבדו. במקביל החל ללמוד בחברו־ תא עם מרן הגאון רבי חיים שאול גריינמן זצ"ל, ועם עוד מגדולי תלמידי החזון איש, כשהוא גם קובע את מקום תפילתו בבית המדרש לדרמן יחד עם גדולי תלמידי החכמים מבני ביתו ומת־ למידי מרן החזו"א זצוק"ל, וברא־ שם יבלחט"א מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ולהבחל"ח הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל, כשהגר"י ברטלר זצ"ל הוכר כאחד המיוחד שבח־ בורה, ורבים מארחות חייהם של בני החבורה נקבעו על פיו. כמו כן היה משוחח רבות בלימוד עם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בעומק העיון, כאשר שנים ארוכות לא־ חר מכן הפליא מרן הגראי"ל את כושר עיונו ושאלותיו החדות של הגר"י זצ"ל. כשנפטרה אמו ע"ה עלה מרן הגראי"ל זצוק"ל לנחמו, ושוחחו בלימוד בסוגיות שונות סביב שאלות שהיו להגר"י זצ"ל באותם ימים. כשמרן הגראי"ל יצא נשאל כיצד שוחח עמו בלימוד והרי אבל אסור בתלמוד תורה, השיב מרן הגראי"ל קצרות: "לו מותר!" במרוצת השנים החל לקבוע את תלמודו בביתו עם גדולי תל־ מידי החכמים שהיו עולים לקבל לקח מפיו, ואברכי כוללים רבים היו עולים מעת לעת ללבן סוגיות חמורות עמו, ולקבל את הכרעו־ תיו במקצועות רבים. במיוחד נודע כוחו הרב במ־ קצועות החמורים של הלכות ריבית, עירובין, מזוזה, מקוואות, הלכות התלויות בארץ ועוד, כאשר היה לתל תלפיות לשאלות חמורות מכל העולם במקצועות חמורים אלו. במיוחד הוכר כוחו המיוחד בענייני חושן משפט, כאשר שאלות סבוכות ביותר בעמקי הסוגיות הלכה למעשה הובאו להכרעתו. במוחו הגאוני ובשליטתו הרחבה בעומק ענייני הסוגיות הביא לפתרון של בעיות סבוכות ביותר בענייני ריבית שהתגלו בהתפתחות המסחר בזמננו, וכל ניסוחי ההיתר עיסקא עם הבנקים נעשו על פיו ובהדר־ כתו. כמו כן היה פעיל במשך כל השנים למצוא פתרונות נאותים לשאלות חמורות של טומאת מתים בבתי חולים. בד בבד פעל גדולות ונצורות להציל מגזירת ניתוחי מתים שהיתה באותן שנים, והיה יוצא לא אחת בגופו להגן על כבוד המת, ויחד עם התעקשותו על כל גדרי ההלכה, בכישוריו הרבים היה מביא לפתרונות משביעי רצון. באותן תקופות שבהן גם היו רבות מבנות ישראל מס־ תבכות בגזירת גיוס בנות, היה פעיל רבות להביא לפתרון המצב טרם חקיקת החוק שהסדיר את הנושא. גדולי ישראל זצוק"ל ראו בו סמכות עליונה בנושאים אלו, והעבירו לטיפולו והכרעתו מקרים קשים שהצריכו פתרונות יוצאים מדרך הרגיל. לאחר שנחתמו ההסכמים הקואליציוניים בשנת תשל"ז עם סיעת אגודת ישראל, ובהם את כל בעיות גיוס בנות וניתוחי מתים, ביקש ממנו מרן הגרא"מ שך זצ"ל, להכנס לעובי הקורה לע־ מוד על כל תג ותג בניסוח החוק שלא יהיו בו בעיות, והורה לחבר הכנסת הרב שלמה לורינץ לתת לו את חדרו בכנסת, כדי שיוכל לעבוד לבדו על ניסוח החוק מול הגורמים המשפטיים, ולהביא את הענין לשלימות בלא כל מכשול. ואכן בכוחו הגדול הצליח לה־ ביא לפתרון המצב בכל התחומים הבעייתיים, ושנים רבות לאחר מכן עוד הפליאו הגורמים המש־ פטיים את כוחו של אותו תלמיד חכם שידע להבין בנקודות הק־ טנות כיצד לעשות זאת על הצד היותר טוב. במשך כל השנים המשיך כתובת ביתו להוות תל תלפיות למבקשי תורה, כאשר קולות הריתחא דאורייתא שבקעו מתוך ביתו במשך כל שעות היממה, היו מהדהדים למרחקים רבים. גם בעת שהיה הולך ברחוב, ראו הכל כיצד מוחו ממשיך להיות שקוע בעומק הסוגיות וליבונם, כשלא אחת היה מאבד את דרכו מרוב שקיעותו בעומק הענין. לצד זאת נודע בדקדוקי ההל־ כה המיוחדים שבהם נהג וסלסל בעצמו כל ימיו, כאשר חרד על כשרות המאכלים ולא אכל שום דבר שנעשה מחוץ לביתו, וחידש חידושים רבים בכל מקצועות ההלכה, כיצד להדר ולעשות אותם בצורה המושלמת ביותר, ולא וויתר על קוצו של יו"ד מכל אותם עניינים מופלאים. בדרך זו אף העמיד קדרים של תלמידי חכמים, שלצד שקיעותם בעומק עיון הסוגיות, למדו הימנו בפרק דקדוק ההלכה ויראת שמים, כיצד לנהוג בדרך הראויה ביותר, כפי שקיבל מרבו הגדול מרן החזו"א זצוק"ל. בשנים האחרונות הלך ונחלש, וסבל יסורים רבים, ובהוראת גדולי התורה זצוק"ל נוסף לו השם רפאל, כאשר בהיכלי התו־ רה העתירו לרפואת רבי רפאל אביגדור יחזקאל בן מינדל. עם זאת ככל שיכל, שקוע היה בלימוד התורה ודקדוק ההלכה. בתקופה האחרונה מיעט לצאת מביתו, וב־ ני ביתו ומקורביו הגדולים עמדו לימינו בכל הדרוש, וזכו לקבל פרק בשימוש תלמידי חכמים, כאשר כל תנועה היתה מחושבת עם דקדוקי המצוות. בעיצומו של יום שבת קודש, חש ברע, כוחות ההצלה שהוזעקו לביתו ניסו להציל את חייו, אך נגזרה הגזירה, ותוך זמן קצר השיב את נשמתו המזוככת לבו־ ראה. הלווייתו תצא הבוקר בשעה 10:30 מבית המדרש לדרמן בשי־ כון חזון איש בבני ברק, בדרכה לבית החיים בבני ברק. הגרא"י זצ"ל הותיר אחריו זרע ברך ד' בנין וחתנין רבנן, גדולי תורה ומרביציה ראשי ישיבות וראשי כוללים ויושבי על מדין, בניו הרבנים הגאונים, רבי יעקב שליט"א, רבי אב־ רהם ישעיה שליט"א, רבי יצחק שליט"א, רבי חיים שליט"א, רבי משה שליט"א, רבי זאב שליט"א, רבי יוסף שליט"א, חתניו הגאונים רבי אליהו פוזן שליט"א, רבי דוד יצחק צוקרוב שליט"א, רבי צבי אשר פרידמן שליט"א, רבי שמואל זקס שליט"א, רבי אברהם קלמנוביץ שליט"א, רבי ראובן דויטש שליט"א, נכדים ונינים הממשיכים בדרכו המופלאה, והמוני תלמידי חכמים שראו בו את רבם המובהק, בתורה והליכותיה.