בברכה המשולשת כתב:א. לפני כמה שנים שאל אותי אברך אחד נ"י האם יש היתר כלשהו להתפלל בבית כנסת בו יש את תמונת האדמו"ר מחב"ד זצ"ל במזרח. כרקע לשאלה, הוא סיפר לי שהוא סרב להיכנס, ומכיוון שהיה עשירי למניין הורידו לכבודו את התמונה, אבל אח"כ התווכחו איתו על זה וטענו שאין בזה בעיה. כמובן שחיזקתי את ידיו.
ב. בעיניי ראיתי יותר מיהודי אחד שהחזיק תמונה של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל מולו בזמן התפילה.
ג. כמובן, שאינני סבור שהנהגה נוראית זו מייצגת את חב"ד ככלל, וגם לא את רוב החסידים, אבל התופעה קיימת בהחלט.
עובר ושב כתב:בברכה המשולשת כתב:א. לפני כמה שנים שאל אותי אברך אחד נ"י האם יש היתר כלשהו להתפלל בבית כנסת בו יש את תמונת האדמו"ר מחב"ד זצ"ל במזרח. כרקע לשאלה, הוא סיפר לי שהוא סרב להיכנס, ומכיוון שהיה עשירי למניין הורידו לכבודו את התמונה, אבל אח"כ התווכחו איתו על זה וטענו שאין בזה בעיה. כמובן שחיזקתי את ידיו.
ב. בעיניי ראיתי יותר מיהודי אחד שהחזיק תמונה של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל מולו בזמן התפילה.
ג. כמובן, שאינני סבור שהנהגה נוראית זו מייצגת את חב"ד ככלל, וגם לא את רוב החסידים, אבל התופעה קיימת בהחלט.
כלומר, מאדם אחד ששאל אותך, ועוד אדם אחד שראית (בסך הכל שני משוגעים) אתה מדבר על "תופעה" שאיש מאיתנו לא זכה לראות בימי חייו, ועוד מסייג את דבריך תוך כדי הצטדקות וגלגול עיניים לשמים שבוודאי הם לא מייצגים את חב"ד. אשריך.
סגי נהור כתב:כיון שהדיון מסרב לדעוך אעיר על מה שנכתב לעיל בנוגע לליטאים. בעיני, הדבר פשוט שהציבור המכונה ליטאי בכללותו מכתיר את רבותיו בעבר ובהווה בכתר ההנהגה וההובלה הבלעדית של כלל ישראל, הן בתואר והן (ועל אחת כמה וכמה) בכל מה שיש לו השפעה על המציאות הריאלית.
זה שהם לא מוכתרים בכתר המשיח הוא מפני שבעיני ציבור זה ביאת המשיח לא נתפסת כדבר שבאמת יתרחש במציאות הריאלית, וק"ל.
ומי שמאמין שהמלך המשיח יגיע ברצות ה' ואינו מדמה אותו לרבו ולא זו בלבד אלא שחושב שרבו עם כל מעלתו רחוק מאד ממעלת האחרונים כגון הש"ך והט"ז ק"ו מהראשונים ורחוק לאין שיעור ממעלת דוד המלך, ומאידך גיסא מאמין שהמלך המשיח שיתגלה במהרה בימינו הוא דוד בעצמו מבחינת המעלה. הוא הוא האדם הריאלי והלא מדומיין והמאמין במה שהאמינו בישראל בכל הדורות.
עובר ושב כתב:1. מי שקורא את כל זעקות הרבי, דברים חריפים והמחרידים שהבאתי לעיל, ועדיין טוען שהמשיחיסטים צודקים, או שהרבי עודד את רעיון המשיחיות, אינו אלא חסר דעת.
2. עברתי על מה שהבאת מקופיא, ונראה שד"ר יחיאל הררי עונה כסיל כאיוולתו, בצורה פשוטה. בפרט ההפרזה המגוחכת על "האלוקיסטים" המשוגעים לגמרי, שהוא קרא לו למצוא מנין חסידים כאלה ועדיין לא מצא.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:וזה שלומדים כדי להתקשר להרבי, אני יכול להביא לך המקורות שמשם שאבתי את זה, אבל מה שראיתי בעיני ושמעתי באזני מאת חסידי ליובאוויטש הוא מה שעורר אותי לזה. ואח"כ ראיתי את הדברים בפנים, מאת גדולי הוגי הדעות בליובאוויטש בדור השביעי, כולל ר' מענדל ועוד. ועי"ז הבנתי את הענין, שעל אף שתורת חב"ד יש לה סדר מאד חשוב, מ"מ לא ראיתי אותו מודפס באופן סדרתי. יש מאמרים שנאמרו בצורה זו או אחרת, ויש גם ספרים על סוגיות מסוימות. אבל מאת הרביים או גדולי החסידים אין לנו סוגיא בתורה שבכתב לבאר את יסודות פנימיות התורה והעבודה בה. בתניא ובליקו"ת ישנם הרבה יסודות, אבל הדברים אינם מסודרים באופן שהאדם יכול ללמוד אותם צעד אחר צעד, רק שיבנה בעצמו על פי מה שלמד. הם טוענים שהרש"ב היה ה'רמב"ם של חסידות', ומ"מ אין לנו ספר ממנו המבאר באופן שיטתי את היסודות אחת לאחת. להצמח צדק יש הרבה ספרים, אבל גם הסדר שלו לא מספיקה. ומהרבי האחרון, על אף כל כשרונותיו, אין לנו שיטת החסידות באופן שיטתי. יש מלקטים שליקטו את העניינים באופן מסודר, אבל זה לשון המלקטים לא לשון החכמים, והם בעצמם אינם מעריכים את הדברים כאל ספר יסוד בחסידות. כאשר תפסתי את הנקודה הזאת, שהביקוש לחסידות בעיקרו הוא ביקוש להתקשר להרביים, וד"ז צודקת לפי שיטתכם שההתקשרות להצדיק שאין בו שום רע, הרי הוא צורת ביטול הרע שבאנוש, אז הבנתי למה הדברים בנוים כן.
מקדש מלך כתב:ברור שאנו מעריכים את זה שנכנס לגוב האריות ויצא בשלום, ומביא קידוש ה' וכו', וכל זה אינו עניין לאינסטלטור.
חוץ מזה שיש גם את העיתונות שמקדשת כל בעל קריירה ושררה, ושלא ברצון חכמים.
מלבד זאת אנחנו שומרים על הקיים במלחמת הקיום שלנו. איננו משלים את עצמינו שכולם יישרו קו עימנו לחלוטין, ולכאורה זה לא אפשרי בכלל. ומי שלא יישר קו, ובסוף נשאר יהודי ירא וחרד, אשריו, ובדיעבד גם ברור שלא שייך שלא יהיו כאלו. אבל אוי לו למי שאומנותו וכו', וההוראה צריכה להיות להתרחק מקונצים מסוכנים. ברור שלומר לאדם ללכת למסלול הזה הוא עצה שאינה הוגנת.
בכל מקרה, אם הבן שלי ישאל אותי אם להיות בעל משרה תורנית ולהתקשות בפרנסה, או להיות הד"ר רוטשילד של הדור הבא, אמליץ ואורה לו על האפשרות הראשונה. אז מה שאני (וכנראה גם אתה) נגיד לילדים שלנו, כי זו העצה ההוגנת, גדולי הדור מורים לציבור. ואת בעיית המאקרו נשאיר לבורא עולם ולמהלך ההיסטוריה כפי שהוא מנהל אותה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרב לבי במ[ע]רב, אני רואה כבר את מהלך המחשבה שלך. אכן, הזכרתי חצי מלה אחת, ומזה הסקת שנתליתי בסיפור הה[ו]א ומשם התחיל (א). ממקום מגורי הסקת שאני לא מכיר את חב"ד (ב). מסיפור אחד על שליח אחד שהאריך עד שגמר את התפלה, כבר נשאר עבודת התפלה החב"דית על כנה (למרות שאין לנו מושג מה עשה השליח הה[ו]א עד שגמר את תפלתו) (ג). הוכזבתי על טענת השליחות, וזה בנוי על כלום ואפס (ד).
בקיצור, שיטות גדולות ומוכרחות, בנויות על יסוד הבל והעדר.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:תודה רבה הרב חרסון, על הדברים המאירים שלך. בעז"ה . אאל"ט הרבי האחרון לא רצה להדפיס את הקונטרס הה[ו]א, ותלה פטירת זוגתו בזה שהסכים לההדפסה.
מ"מ, אתה צודק שהבאלאגאן של הש"ס היא יסוד ההבנה וההיקף שלה. אמנם דוקא משום שלא כן לומדים למעשה, טרחו רבותינו הראשונים לברר את הדברים, איש איש כפי דרכו. לימוד הש"ס הביאה לידי ספרי הקיצורים. ובענין חסידות לא הגיעו הדברים לזה, שכל אלו שהתבוננו בהדברים, לא טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי. אף ספר התניא, על אף שאיננה על סדר הפרשיות, מ"מ איננה על שום סדר ניכר. רוב יסודותיה באים כבדרך אגב, ובפרט החלק השני שאינו אלא מכתבים.
דרומי כתב:עיינתי בדברי הדוקטור שהפנה הרב עקביה, וכצפוי יש שם הרבה חוסר הבנה. לפעמים זה באמת אשמה של המפרסמים שלא נהגו בחכמה יתירה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אף אחד לא ערער על התוכן של חב"ד. אדרבא, מתאוננים על המרחק בין התוכן והשיטה לבין היישום למעשה.
לבי במערב כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרב לבי במ[ע]רב, אני רואה כבר את מהלך המחשבה שלך. אכן, הזכרתי חצי מלה אחת, ומזה הסקת שנתליתי בסיפור הה[ו]א ומשם התחיל (א). ממקום מגורי הסקת שאני לא מכיר את חב"ד (ב). מסיפור אחד על שליח אחד שהאריך עד שגמר את התפלה, כבר נשאר עבודת התפלה החב"דית על כנה (למרות שאין לנו מושג מה עשה השליח הה[ו]א עד שגמר את תפלתו) (ג). הוכזבתי על טענת השליחות, וזה בנוי על כלום ואפס (ד).
בקיצור, שיטות גדולות ומוכרחות, בנויות על יסוד הבל והעדר.
ראשית, אמחה על השימוש הציני בשם-המשתמש דידי.
מי שכנראה אכן 'לבו במארב', הוא אתה - לאור (ושמא לחושך) כתיבתך המבזה והמשסה נגד חסידי חב"ד, בכל מקום אפשרי באתרא הדין (כשבנושאים אחרים כמעט ואינך מביע את דעתך, כנראה לכל מעיין בפרופיל המשתמש שלך).
לענין כתב:אני קורא לכולם בקריאה של חיבה להפסיק את ההשתוללות !
מה וכי החבדניקים אמורים פתאום להתחיל להתנצל לכל אחד, כן עושים לא עושים, כן מסודר לא מסודר? מה קרה פתאום? החסידות הכי מכובדת (מבחינת תוכן) עומדת בפינה ומתגוננת מפני כמה משועממים? תפסיקו חבר'ה להגיב, ודי.
לענין כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אף אחד לא ערער על התוכן של חב"ד. אדרבא, מתאוננים על המרחק בין התוכן והשיטה לבין היישום למעשה.
הא גופא קשיא
תתאונן על ההספק של עולם הישיבות...
על שהשטיבלאך מלאים נאך צוועלעף...
שנעלמו מן העולם היושבים של בעלזא...
למה הזכרת המילה ח. ב. ד. בכל הקשר שהוא מקפיצה ודורמת לפריחה? אולי זה נובע מקנאה...
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מ"מ, אתה צודק שהבאלאגאן של הש"ס היא יסוד ההבנה וההיקף שלה. אמנם דוקא משום שלא כן לומדים למעשה, טרחו רבותינו הראשונים לברר את הדברים, איש איש כפי דרכו. לימוד הש"ס הביאה לידי ספרי הקיצורים. ובענין חסידות לא הגיעו הדברים לזה, שכל אלו שהתבוננו בהדברים, לא טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי. אף ספר התניא, על אף שאיננה על סדר הפרשיות, מ"מ איננה על שום סדר ניכר. רוב יסודותיה באים כבדרך אגב, ובפרט החלק השני שאינו אלא מכתבים.
חרסון כתב:היו לאורך השנים כמה וכמה חסידים שעסקו בסידור הדברים לפי עניינים. יצויין ר' נחום טובי' פיראטין ז"ל, שהי' חסיד חשוב אצל הצמח צדק ואח"כ בקאפוסט, שסידר 'מסכת אצילות', 'מסכת בריאה' וכו'. אך דעת האדמו"רים בפירוש לא הייתה נוחה מכך, ולפענ"ד הוא מהסיבה שכתבתי.
לגבי ספר התניא - לפענ"ד דווקא יש לו מהלך די מסודר. אבל באמת אכמ"ל..
בדור האחרון החל ר' יואל כהן שליט"א בפרויקט של ספר הערכי, שהוא מתומצת מאד (הרב זוין ז"ל היה קורא לו 'נהמא בנהמא') אבל מ"מ מקיף. אבל כיוון שהוא בנוי לפי תכונות נפשו של עורכו, יצאו ע"ע רק שבעה כרכים, על אותיות אא-אח...
סגי נהור כתב:לאחרונה יש גם ספרי לימוד שמגישים את דרושי האדמו"רים בלשונם וכצורתם, ללא ביאורים, אבל מסודרים לפי סוגיות. שכחתי איך נקראת הסדרה הזאת.
לבי במערב כתב:צא ולמד: ישנו ס' "אוצר מאמרי חסידות" (קה"ת, תשע"ג), בו רוכזו מאמרי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לפי נושאים; כך גם בס' "תורת מנחם - לקט מאמרים" (כצ"ל; לע"ע לא מצאתיו ע"ג המרשתת).
ולרוצה לטעום מתורת כל רבוה"ק נ"ע זי"ע, ישנה הסדרה (קה"ת, תשע"ב) "ילקוט סוגיות בתורת החסידות" (א, ב, ג) - בה לוקטו מאמרים מכל רבוה"ק נ"ע זי"ע לבית חב"ד, בנושאים (ה)יסודיים.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יכול להיות שכוונת הצמח צדק היתה בגלל שאחז שאין ללמוד את זה ללא ההתקשרות לרבי. אותי לא לימדו את הכלל הזה שהתקשרות הוא יסוד הכל, אבל אני יודע שיש אחרים האוחזים כן
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
גם זה יעבור כתב:דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
נקודה נוספת
נניח שעבור ביתך זו, קיבלת היתר לאקדמיה.
אין שום ערובה לבת הבאה בתור, או לחילופין כל מכרה\שכינה\קרובה ששומעת מזה.
כלומר, אתה תעשה זאת בשיא הזהירות, היכן ומה תלמד בדיוק - אחרי אין ספור בירורים ובדיקות למקום העבודה העתידית של המגמה אליו היא תלך.
אך נערה אחרת תתחיל מיד בגבול האדום. 'הרי אקדמיה זאת לא בעיה, אפילו פלוני שלח לשם'. והיא תלך גם כן, בלי כל הזהירות שיש לך בזה - אלא ישירות למגמות בעייתיות באמת.
מצטרף להנל כתב:דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור
אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.
פרנקל תאומים כתב:מצטרף להנל כתב:דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור
אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.
כל הנ''ל לא שייך במקצועות ריאליים, קרי מדעים מדוייקים וטכנולוגיה. אמנם אותם אפשר ללמוד בסמינרים שלנו, ומי שרוצה דווקא תואר אקדמי יכול לשלוח ללוסטיג.
אגב, לגבי סביבת עבודה, מדוע אצל הגברים לא חוששים באותה המידה כשהם משתלבים בשוק העבודה הכללי? אמנם נשים דעתן קלה, אך מאידך הנושא של צניעות בעייתי עבור גברים לאין ערוך מאשר אצל נשים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית.
והכי הכי חשוב, והכי הכי קריטי, לכל החיים, ולא רק לסביבת העבודה, זה שנצליח להחדיר בעצמנו ובילדינו, בנים ובנות, יראת שמים פנימית ולא חיצונית, כזאת שלא מתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר.
ידידי מנעורי, הרב דורשי יחודך.דורשי יחודך כתב:פרנקל תאומים כתב:מצטרף להנל כתב:דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)
בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?
כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור
אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.
כל הנ''ל לא שייך במקצועות ריאליים, קרי מדעים מדוייקים וטכנולוגיה. אמנם אותם אפשר ללמוד בסמינרים שלנו, ומי שרוצה דווקא תואר אקדמי יכול לשלוח ללוסטיג.
אגב, לגבי סביבת עבודה, מדוע אצל הגברים לא חוששים באותה המידה כשהם משתלבים בשוק העבודה הכללי? אמנם נשים דעתן קלה, אך מאידך הנושא של צניעות בעייתי עבור גברים לאין ערוך מאשר אצל נשים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית.
והכי הכי חשוב, והכי הכי קריטי, לכל החיים, ולא רק לסביבת העבודה, זה שנצליח להחדיר בעצמנו ובילדינו, בנים ובנות, יראת שמים פנימית ולא חיצונית, כזאת שלא מתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר.
א. אין הכי נמי, צריך לחשוש הרבה יותר מבחינה מסויימת. נשגב מבינתי איך העניין אפשרי בכלל. העניין הוא שגם בציבורים כאלה שלא עולה על הדעת לשלב גבר בשוק העבודה הכללי, יש תופעה של שילוב בנות\נשים בשוק העבודה.
ב. מי דיבר על "יר"ש שמתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר"? כבר לימדנו הרמב"ם שהאדם - כל אדם! - מושפע מסביבתו. גדולי עולם עם המון "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" חרדו שלא להיחשף לאוירה היכולה להוריד אותם ממדריגתם. כשהחזו"א כותב על סכנת גיוס בנות, הוא לא הסתפק בכך שיחדירו להן "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" ואז הכל בסדר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים