ההדרה משותפת של ספר שדי חמד, לרבי חיים חזקיהו מדיני זלה"ה

[אברהם בן ארוש]

אנו עובדים בס"ד לצירוף הספר שדי חמד למאגר תא שמע
עבור כך נדרשת עבודת הקלדה מרובה מאוד.
אנו קוראים למי שיש ברשותו קטעים מספר שדי חמד, מערכת, כלל, או אות בודדת, לשלחם אלינו על מנת שנוכל להשלים את המלאכה בהקדם
בברכת יגדיל תורה
אופיס יהודי

מייל לשליחת קטעים:
[email protected]‏

עדכון:
הספר מונגש באמצעות מאגר תא שמע
למאגר המקוון - https://tashma.jewishoffice.co.il

[אברהם בן ארוש]

המעוניינים לעזור בההדרת הכתבים יוכלו בס"ד לערוך לשכתב/לתקן את המשוכתב זה מכבר [חלקו בOCR כפי שניתן לראות] בקובץ הבא:
...
לעת עתה מדובר בספר פקועות שדה, הכולל סימנים מועטים. אם הפרוייקט יצליח נתקדם בס"ד לשאר ספרי המחבר.

מצו"ב למעוניינים קובץ הדפוס הישן.
ברוכים תהיו

[עדכון - חלק זה הושלם]

[שייף נפיק]

יש בעלים שהספר שדי חמד שייך לו בבעלות פרטית!
האם דיברתם איתו?
הוא תימני, היתה לו חנות ספרים באיזור בית ישראל.
אם לא דיברתם איתו הוא יכול לתבוע אתכם בבי"ד וכל ההשקעה לפח!

[דרומי]

וכבר האריכו בזה באשכול המוקדש לבעלות על השד"ח

[אברהם בן ארוש]

יש בעלים שהספר שדי חמד שייך לו בבעלות פרטית!

וכבר האריכו בזה באשכול המוקדש לבעלות על השד"ח

viewtopic.php?f=7&t=37961&p=511559&hilit=%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93#p511559

שם סיים מאן דהוא דאין בעיה להדפיסו

ובכלל, דינא דמלכותא דכל יצירה לאחר 70 שנה מיצירתה פגים כל זכויות היוצרים. לא כן?

[שייף נפיק]

מאיפה לקחת את הכלל הזה?
אם הוא מוכר את זה לאחרים למה שיפוג?? ואולי השבעים שנה מתחילים מכל בעל זכויות?

[אברהם בן ארוש]

מאיפה לקחת את הכלל הזה?
אם הוא מוכר את זה לאחרים למה שיפוג?? ואולי השבעים שנה מתחילים מכל בעל זכויות?

מחילה, ממות המחבר.

אני מעתיק את הקטע הרלוונטי מ'המכלול':
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... A.D7.91.3F

מה מוגן בזכויות יוצרים?
כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנות על פי חוק.

בין אם מדובר בסיפור, שיר, פזמון, מאמר, תסריט, שרטוט אדריכלי, ציור, איור, קריקטורה, צילום, סרט, אנימציה, תוכנית טלוויזיה, תוכנת מחשב, מפה גאוגרפית, ואף כוראוגרפיה ושרטוט של מעגלים חשמליים.

הגנת זכות היוצרים חלה הן על היצירה השלמה, והן על חלקים ממנה.

מה לא מוגן?
רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית.

מתי פגה זכות היוצרים?
ככלל, הדבר משתנה ממדינה למדינה וממדיום למדיום. בעיקרון, במדינת ישראל זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום 70 שנים ממות המחבר. ישנן יצירות אחרות, כמו תמונה, בהן פוקעת זכות היוצרים בתום 50 שנים מתאריך פרסום התמונה (או יצירת הנגטיב).

[שייף נפיק]

וכך פוסקים להלכה??
הרי אם בד"ץ פסק לטובת התימני ההוא וזה כבר שבעים שנה מפטירת השד"ח
הרי שלא ס"ל שאזלינן בתר דינא דמלכותא בזה.

[אברהם בן ארוש]

וכך פוסקים להלכה??
הרי אם בד"ץ פסק לטובת התימני ההוא וזה כבר שבעים שנה מפטירת השד"ח
הרי שלא ס"ל שאזלינן בתר דינא דמלכותא בזה.

בהלכה זה הרבה יותר מסובך

א. מי אמר שיש כזה דבר זכויות יוצרים?
ב. את"ל שיש, מי אמר שיש זכויות יוצרים על ד"ת?
ג. את"ל שיש, מי אמר שהן אינן פגות לעולם?
ד. את"ל שהן אינן פגות, מהיכי תיתי דהוא הדין לפרסום ברשת/תקליטור במחשב, ולא רק על הדפסה.
ה. ולאחר כל הנ"ל, בכלל יש מחלוקת אם הוא בעל הזכויות.

על כל סעיף כאן נכתב רבות רבות, וקים לי

[תם מה הוא אומר]

לגבי השד"ח, שמעתי כי שד"ח עמ"ס שבת שי"ל ע"י מישהו מארה"ב, נתבע על ידי בעל הזכויות.

[אברהם בן ארוש]

לגבי השד"ח, שמעתי כי שד"ח עמ"ס שבת שי"ל ע"י מישהו מארה"ב, נתבע על ידי בעל הזכויות.

מעניין מה יצא מזה
מצאתי בספר את מספר הטלפון שלו, אך אינני יכול לחייג לחו"ל
המספר
+2128453623373

האם למאן דהו יש כתובת מייל שלו, או שיכול ליצור עימו קשר במספר הנ"ל לברר מהי כתובת המייל, או מה יצא מתביעה זו?
תבורכו

[שייף נפיק]

.

[שייף נפיק]

לא שווה ללכת קודם אל הבן אדם בעצמו אולי הוא יסכים?

[אברהם בן ארוש]

שוחחו איתי אנשים שעסקו בתורת השדי חמד, מסתבר שכל מי שהדפיס ספר הכולל חלקים מתורתו קיבל ממנו טלפון וזימון לבית דין.
ככל הנראה הוא לא מעוניין שידפיסו את תורתו של החח"מ, וכיון שאין לי צורך באישורו מה יועיל לי לשוחח עימו?

[שבענו מטובך]

ככל הנראה הוא לא מעוניין שידפיסו את תורתו של החח"מ, וכיון שאין לי צורך באישורו מה יועיל לי לשוחח עימו?

אטו ברשיעי עסקינן? סתם עכברא דשכיב אדינרי?

[תוכן]

ככל הנראה הוא לא מעוניין שידפיסו את תורתו של החח"מ, וכיון שאין לי צורך באישורו מה יועיל לי לשוחח עימו?

אטו ברשיעי עסקינן? סתם עכברא דשכיב אדינרי?

הוא מהדיר את זה מחדש, ולא מסכים שידפיסו כדי שלא יפסיד את השקעתו. למעשה, אני מתרשם שהספר לא מתקדם יותר מדי, מפני חוסר תקציב.

[פרשת_דרכים]

ככל הנראה הוא לא מעוניין שידפיסו את תורתו של החח"מ, וכיון שאין לי צורך באישורו מה יועיל לי לשוחח עימו?

אטו ברשיעי עסקינן? סתם עכברא דשכיב אדינרי?

הוא מהדיר את זה מחדש, ולא מסכים שידפיסו כדי שלא יפסיד את השקעתו. למעשה, אני מתרשם שהספר לא מתקדם יותר מדי, מפני חוסר תקציב.

האם ידוע למישהו אם מתכוונים בהוצאת קה"ת לההדיר את השד"ח?

לגופו של רעיון: ניצול "מיקור המונים" בכדי להנגיש טקסטים הוא רעיון נפלא.

כמה נקודות:

א. יישום: יש למצוא דרכים לאמץ טכנולוגיות קיימות הן עבור הגהה והן עבור שיתוף מקוון. לכאורה, הפרויקט שהתחילו לאחרונה באוניב' חיפה עבור כת"י יכול להעניק השראה:

http://tikkoun-sofrim.haifa.ac.il/TS121 ... ibeServlet

ב. שיתוף מלא: לענ"ד, התמריץ היחיד שניתן להעניק כאן, כאשר מנסים לגייס את הציבור למשימה זו שלא על מנת לקבל פרס, היא העמדת הטקסטים, תוצר עבודה שיתופית זו, לרשות הציבור באופן חופשי ומלא, ללא מגבלות. האם זהו הכיוון?

ג. אולי בנוסף יהיה כדאי לגייס את חוו"ד ציבור הלומדים בכדי להרכיב רשימה של טקסטים הנחוצים לציבור, וכן לתעדף את פריטי הרשימה בהתאם להצבעת משתמשים. כמו"כ, בהינתן ממשק איכותי (כנ"ל א'), יוכלו המשתמשים להתחיל פרויקטים משלהם, כפי שנעשה כיום בויקיטקסט.

[תם מה הוא אומר]

הוא מהדיר את זה מחדש, ולא מסכים שידפיסו כדי שלא יפסיד את השקעתו. למעשה, אני מתרשם שהספר לא מתקדם יותר מדי, מפני חוסר תקציב.

הוא רוצה לההדיר כבר שנים. אבל הוא לא עושה את זה. אחרי שערכו חלקים גדולים הוא הסתכסך עם המכון שערך לו היות ולטענתו באו לדחוף את חידושיהם בההערות..
בקיצור, עד שהוא יוציא את זה ייקח עוד שנים רבות מאד לדעתי (ואני אומר את זה אחרי שדיברתי אתו בעצמי על זה לפני כמה שנים).
ואם מבחינה חוקית אפשר להוציא ולהדפיס מסתבר מאד שהיו רבים אחרים שיקפצו לעשות זאת, ולו מהבחינה הכלכלית בלבד.

גם ההוצאה של חב"ד, הוא קנה את הזכויות שלהם. היום הוא בעל הבית היחידי.

[אברהם בן ארוש]

האם ידוע למישהו אם מתכוונים בהוצאת קה"ת לההדיר את השד"ח?

לגופו של רעיון: ניצול "מיקור המונים" בכדי להנגיש טקסטים הוא רעיון נפלא.

כמה נקודות:

א. יישום: יש למצוא דרכים לאמץ טכנולוגיות קיימות הן עבור הגהה והן עבור שיתוף מקוון. לכאורה, הפרויקט שהתחילו לאחרונה באוניב' חיפה עבור כת"י יכול להעניק השראה:

http://tikkoun-sofrim.haifa.ac.il/TS121 ... ibeServlet

ב. שיתוף מלא: לענ"ד, התמריץ היחיד שניתן להעניק כאן, כאשר מנסים לגייס את הציבור למשימה זו שלא על מנת לקבל פרס, היא העמדת הטקסטים, תוצר עבודה שיתופית זו, לרשות הציבור באופן חופשי ומלא, ללא מגבלות. האם זהו הכיוון?

ג. אולי בנוסף יהיה כדאי לגייס את חוו"ד ציבור הלומדים בכדי להרכיב רשימה של טקסטים הנחוצים לציבור, וכן לתעדף את פריטי הרשימה בהתאם להצבעת משתמשים. כמו"כ, בהינתן ממשק איכותי (כנ"ל א'), יוכלו המשתמשים להתחיל פרויקטים משלהם, כפי שנעשה כיום בויקיטקסט.

הטקסט יונגש בעז"ה באמצעות תוכנת תא שמע, שם בעז"ה יהיה גם כלי מיועד לההדרה משותפת של כתבים. עד אז נשמח להשתמש בפלטפורמה לעיל, שהיא לא רעה בכלל. כל אחד יכול לתקן/לשכתב טקסט, לכתוב הערה לעורכים/הערה על גוף הטקסט, ולהעיר בצבע אדום באיזה עמוד מקביל הקטע נמצא בקובץ PDF, ומשימות נוספות להמשך.
ב"ה כבר כמעט כל הטקסט של פקועות שדה הומר ע"י OCR וחלקים נרחבים עברו תיקון ראשוני. נשמח להשתתפותכם.

[ניים ושכיב]

במקו"א בפורום נכתב:

המצב העגום בספרייתנו
כולל המדף העליון של ספרי היסוד!
מחד גיסא

ומאידך
הזמינות של כתבי-יד רבים
בכמות ואיכות,
דפוסים שונים,
קטלוגים מעודכנים,
ומאגרי מידע אדירים
ברמות שלא היו מעולם!
לכל יחיד ויחיד.

אמורים לשנות אצלינו את החשיבה.

כל מי שחושב שמוסדות, מכונים, וגופי הו''ל שונים -
יגיעו לסטנדרטים גבוהים של ההדרה מקצועית
אינו אלא טועה.

גם אם ישאפו לכך,
הרי שאילוצים שונים ומשונים תמיד יכריעו את הכף להו''ל תוצר לא מוגמר (יחסית).

מאידך,
המהדיר הפרטי - בתור עצמאי - יכול אמנם להשקיע יותר בתוצר
אולם גם הוא נאלץ לעתים להסתפק במועט
בעיקר מחמת ה''תוחלת ממושכה'' המרשלת את ידיו להוסיף ולהשקיע
בחפצו העז לראות כבר פרי!

לכן אעלה כאן הצעה:
לפתוח אתר יחודי (דינמי) שבו יוכל כל מהדיר פרטי
העוסק בעבודתו לשמה
- מבלי שיקולים אחרים -
לפרסם טיפין טיפין ממלאכתו.

כך ימצא שותפים שיסייעו בעדו
אם בעבודה, אם בעצה ותבונה.

וגם הוא יהנה מפרי עבודתו
בכל עת ועת.

(ע''ד ויקיפדיה, ויקיטקסט, ועוד)

לאט לאט תיווצר ספרייה נאמנה
שתשמר את הנוסח המדוייק
(כולל חילופי נוסח וכו')
של כל ספר.

מראי מקומות
השוואות נצרכות
ועוד ועוד
כיד ה' הטובה עלינו.

כל העוסק בנושא מסוים בעיון
יוריד לעצמו את החומר הרלוונטי
ויבקר אותו בכליו הוא
ההערות יחזרו למנהלי האתר
אשר יעדכנו את החומר במידת הצורך.

או אז
''ותכל כל המלאכה''
מבחינתנו!
''ויהי נועם ה' אלקינו עלינו''!

ל''צ אתר חדש, הפלטפורמה כבר קיימת בויקיטקסט, וכבר ההדירו שם מחדש את אורח''צ.
מה שכן צריך, זה לעשות פרסום גדול לרעיון (וגם למצוא מהדירים שמוותרים על ההכנסות...).
הלואי ונזכה.

[אברהם בן ארוש]

במקו"א בפורום נכתב:

המצב העגום בספרייתנו...

בס"ד התוכנה מיועד להיות פלטפורמה מיוחדת גם לעניין הזה. וזה יכלול כלי OCR, אפשרות לדון כל על פסקה ופסקה, להעלות צילומים ולחלק אותם לפי שורות, לכתוב הערות, ולקבל פידבקים ותיקונים מכל המשתמשים, גם אלה שאינם עוסקים בההדרה. עוד עבודה רבה לפנינו, וניתן להתחיל בספר חשוב זה, אשר שנים רבות נעשה למחבר ולציבור הלומדים עול גדול בכך שלא נדפס כראוי, ולא נכנס למאגרי הספרים המוקלדים.

בס"ד כל הספר כבר הומר מOCR וחלקים נרחבים ממנו תוקנו והוקלדו. נשאר להקליד מספר עמודים בודדים שהיו מעט מטושטשים, ולתקן עמודים שנסרקו מOCR, לאחר מכן, להגיה, לפתוח ר"ת, להוסיף מקורות. כל הנ"ל יתווסף על הספר המקורי בסימנים המיועדים, לכן לא נחוץ לעת עתה הערות.

בס"ד נוסיף עתה הוראות עריכה למעוניינים להשתתף

ברוכים תהיו!

[תם מה הוא אומר]

ככל הנראה הוא לא מעוניין שידפיסו את תורתו של החח"מ, וכיון שאין לי צורך באישורו מה יועיל לי לשוחח עימו?

אטו ברשיעי עסקינן? סתם עכברא דשכיב אדינרי?

הוא מהדיר את זה מחדש, ולא מסכים שידפיסו כדי שלא יפסיד את השקעתו. למעשה, אני מתרשם שהספר לא מתקדם יותר מדי, מפני חוסר תקציב.

האם ידוע למישהו אם מתכוונים בהוצאת קה"ת לההדיר את השד"ח?

לגופו של רעיון: ניצול "מיקור המונים" בכדי להנגיש טקסטים הוא רעיון נפלא.

כמה נקודות:

א. יישום: יש למצוא דרכים לאמץ טכנולוגיות קיימות הן עבור הגהה והן עבור שיתוף מקוון. לכאורה, הפרויקט שהתחילו לאחרונה באוניב' חיפה עבור כת"י יכול להעניק השראה:

http://tikkoun-sofrim.haifa.ac.il/TS121 ... ibeServlet

ב. שיתוף מלא: לענ"ד, התמריץ היחיד שניתן להעניק כאן, כאשר מנסים לגייס את הציבור למשימה זו שלא על מנת לקבל פרס, היא העמדת הטקסטים, תוצר עבודה שיתופית זו, לרשות הציבור באופן חופשי ומלא, ללא מגבלות. האם זהו הכיוון?

ג. אולי בנוסף יהיה כדאי לגייס את חוו"ד ציבור הלומדים בכדי להרכיב רשימה של טקסטים הנחוצים לציבור, וכן לתעדף את פריטי הרשימה בהתאם להצבעת משתמשים. כמו"כ, בהינתן ממשק איכותי (כנ"ל א'), יוכלו המשתמשים להתחיל פרויקטים משלהם, כפי שנעשה כיום בויקיטקסט.

ומבחינה הלכתית מה הדין? הרי הוא קנה בכסף מלא את זכויות הספר!

[אברהם בן ארוש]

ומבחינה הלכתית מה הדין? הרי הוא קנה בכסף מלא את זכויות הספר!

המתגנב מאחר חבירו והלך לשנות בדברי תורה אף על פי שנקרא גנב הרי זה זכה לעצמו, ועליו הוא אומר (משלי ו, ל) לא יבוזו לגנב כי יגנוב, לסוף נמצא מתמנה על הצבור וישלם שבעתים, שנאמר (שם ו לא) את כל הון ביתו יתן, ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר (תהלים יב, ז) אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים. (מכילתא דרבי ישמעאל, משפטים פר' יג)

וכן פסק הרמ"א (חו"מ סי' רצב סעי' כ): ובמקום בטול תורה, שאין ספרים נמצאים, יכולין בית דין לכוף לאחד להשאיל ספריו ללמוד מהן, ובלבד שישלמו לו מה שיתקלקלו הספרים (הרא"ש כלל צ"ג סימן ג'). .

ויעויין ש"ך שם סקל"ה וזה סיום דבריו:
כלומר שמטעם זה מותר לקרות ולהעתיק אף על פי שמקלקלו ואח"כ כתב שיכולים ב"ד לכוף להשאיל ספריו ובכלל זה ג"כ שמותר להעתיק אפילו חבירו מקפיד על ההעתקה מטעם דלא יבוזו לגנב וכמ"ש העיר שושן וכן נ"ל עיקר ודוק:

ובנידו"ד זה קיל טפי, שהרי אינו לוקח ספר פיזי, וגם הוא איננו המחבר.

[תם מה הוא אומר]

יש לזה גדר ביטול תורה? כל אחד יכול לקנות אצל הנ"ל ובשאר חנויות, אלא מה? המחיר יקר, הדפוס לא איכותי, ואז מה? מותר לגנוב בגלל זה?
קיבלת היתר ממורה הוראה על מעשה זה?

[אברהם בן ארוש]

יש לזה גדר ביטול תורה? כל אחד יכול לקנות אצל הנ"ל ובשאר חנויות, אלא מה? המחיר יקר, הדפוס לא איכותי, ואז מה? מותר לגנוב בגלל זה?
קיבלת היתר ממורה הוראה על מעשה זה?

יצרנו קשר עם דיין מביה"ד הגדול, מומחה בענייני ממונות וכו'. אמר לנו שע"פ דין, אין זכויות יוצרים על ד"ת, רק על סדר ועימוד.
הוסיף הרב ואמר שבנידו"ד אין גם דין 'יורד לאומנות חברו'.
לבקשת הדיין יצרנו קשר עם הטוען בעלות, והוא כמובן לא הסכים בשו"א. הבהרנו לו את הדין, והוא טוען בתוקף שהבד"ץ עדה חרדית והרב ברוך שרגא מאשרים שהספר בבעלותו, ואין רשות להעתיק.
לעת עתה יצרתי קשר עם הרב ברוך שרגא, אשר ממנו דווקא משמע שאין מניעה, ועכ"פ לא יכול היה להכריע בלי לשמוע את שני הצדדים, והמליץ להגיע לדין תורה.


ולענ"ד אין כאן אפילו צל של סברא.
א. יש כאן ביטול תורה כיון שאין מקורות, מפתחות, דפוס נאה למען ירוץ בו הקורא, ובעיקר מה שאנו רוצים לעשות - להכניסו למאגר תורני טקסטואלי שניתן לחפש בו וכו'.
ב. פסק השו"ע (חומ סי' ריב סע א): אין אדם מקנה, לא במכר ולא במתנה, אלא דבר שיש בו ממש. אבל דבר שאין בו ממש, אינו נקנה.
ג. בשו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט, סימן ע"ט פסק למעשה שאין זכויות יוצרים על ד"ת.
ד. בכלל יש מחלוקת אם זה שייך לו.
ה. אין המטרה להדפיס, אלא להוסיף למאגר. כך שזה קל אפילו יותר.
ו. מוכח מכל הרבנים שכתבו חרמות שלא ידפיסו ספר מסויים א. הגבילו זאת במספר שנים. ב. אם היה זה דין תורה לא היו צריכים להחרים כלל.

[אוהב אוצר]

אנו עובדים בס"ד לצירוף הספר שדי חמד למאגר תא שמע
עבור כך נדרשת עבודת הקלדה מרובה מאוד.
אנו קוראים למי שיש ברשותו קטעים מספר שדי חמד, מערכת, כלל, או אות בודדת, לשלחם אלינו על מנת שנוכל להשלים את המלאכה בהקדם
בברכת יגדיל תורה
אופיס יהודי

מייל לשליחת קטעים:
[email protected]‏

מה ירויחו/יקבלו המשתתפים?

[אברהם בן ארוש]

כמה ספרים חשובים כספר שדי חמד לא זכו שנים כ"כ רבות למהדורה חדשה?
כמה ספרים חשובים כ'שדי חמד', קיימים רק במהדורה בודדת?
לרוב, ספרים כעין אלו נדפסים ע"י 3-4 מו"לים שונים, ונמצאים בכל מאגרי הספרים.

ועתה, הידעת שספר זה, מהדורת צילום בקושי קריאה, נמכרת ב650 ש"ח לעשרה כרכים?
בעוד לשם הדוגמא ספר 'כף החיים' עם מספר כרכים דומה במהדורה חדשה נמכר בחצי ממחירו.

לכן עובדים על הנגשתו לראשונה לחיפוש ראוי, ציטוט מתוך הספר בקלות, וכו'. והטוען לבעלות על הספר יוכל להדפיסו באופן בלעדי כאוות נפשו.

כלל לא התחלנו לדבר על כך שספק אם הספר באמת עובר ההדרה מחדש או לא. כבר 30 שנה הוא אוסר על כל מי שרוצה להדפיס אפילו ליקוטים מתורת השדי חמד בטענה שהוא מהדיר אותו מחדש. לא מצינו כדבר הזה.

יש כא פגיעה כלפי הרב חח"מ, וכלפי הלומדים, שהדבר נמנע עד היום. לא בכדי חכמים בחרמותיהם על הדפסת ספרים הנדפסים, הגבילו חרמות אלו בזמן, כדי שלא יקרו מקרים כעין אלו.

[אברהם בן ארוש]

מה ירויחו/יקבלו המשתתפים?

את הזכות להיות שותפים בזיכוי הרבים

[הפצת המעיינות]

אני רואה כאן רשעות טהורה

בקידושין כח. למדנו הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו
יש לחקור מה הדין בקורא לחבירו רשע טהור?
האם הוא בכלל הנ"ל או אולי זה כמו שגוי קוראים גוי, וגוי גמור אומרים רק על יהודי, וא"כ הקורא לחבירו רשע טהור באמת כוונתו לומר "צדיק"?

[תוכן]

אם אתה כל כך רוצה לההדיר ספרים חשובים, אתה יכול להתחיל עם ספר פחד יצחק לר' יצחק למפרונטי, שגם הוא סגנונו דומה לשדי חמד ומצבו עוד יותר גרוע. פחד יצחק מכיל בתוכו המון חומר חשוב ביותר, ולא רק שמהדורה קמא כמעט ולא בנמצא ומה שנמצא הוא בדפוס צילום גרוע ביותר, אבל המהדורה בתרא רובו נמצא בכת"י ולעולם לא ראה אור הדפוס. מוסד הרב קוק התחילו בעבודה, אבל לא השלימו אותה כלל.

לעצם הענין, יהודי יש לו חלום לההדיר שדי חמד מחדש. לצורך כך הוא קונה את הזכויות, משקיע מאות אלפי שקלים, ולא מצליח לסיימו לבינתיים. היהודי הזה תולה הרבה תקוות במהדורה שלו, במהדורה זו הוא הולך לחתן את בנותיו ונכדותיו ולשלם את חובותיו. והנה בא יהודי אחר ו"לשם שמים" רוצה לפגוע בהשקעה שלו ברמה זה או אחר. מי ביקש זאת מידכם? האם זה מה שהקב"ה רוצה שתרביץ תורה על חשבון של אדם אחר? וכי חסרים ספרים חשובים שיש לההדיר מחדש? אין פה שאלה מי צודק ומי לא צודק, ואין פה מקום לדין ודברים שהוא עצמו אשם וכו'. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא אשם לגמרי במצב ואתה זך כשלג. ועדיין אין כאן הצדקה לפגוע באדם אחר שלא עשה לך שום דבר רע מעולם! לפגוע באדם אחר בצורה כל כך חמורה, לקפח את פרנסתו, ולהסב לו אין סוף עגמת נפש, והכל "לשם שמים", זה רשעות גמורה. אם אתה רוצה לעשות דברים לשם שמים, תעשה משהו שאינו פוגע באנשים אחרים. ויש מספיק דברים שאפשר לעשות שלא יפגעו באף אחד, ואדרבה רק יטיבו עם אחרים. אין אנו דנים כאן כל כך בדיני גזל, אלא יותר בדיני מידות.

[אברהם בן ארוש]

קצת קשה לי להתחבר לגישה הזו
יתכן ואדם לקח פרוייקט שקצת 'גדול עליו', ולא מצליח להשלים אותו, אנו מאוד אוהבים אותו, וחלילה לא רוצים לפגוע בו, אבל אין שום סיבה שאחרים יפגעו. ולכן ננסה לעשות זאת באופן שיפגע בו במידה הפחותה ביותר. נתקשר, נבקש רשות, נציע לו שיתוף פעולה וכן תגמול על עזרתו. במידה והוא לא מסכים, איני חושב שזו 'צדקות' גדולה לוותר ובכך לפגוע בציבור שלם.

אמחיש זאת.
אני מניח שמדפיסי המהדורות הישנות של הש"ס נפגעו קשות אישית וכלכלית ממהדורות הש"ס החדשות. לא מצינו רבנים שמחו במכונים שהחלו בעבודה, אלא אדרבה. הרבה ברכות.
אפשר לקחת דוגמאות מעת החלו להדפיס סידורים חדשים כאשר הישנים היו עדיין נדפסים וכו'.
או מישהו ש"ההדיר" ספר מסויים, ורק הרס את הספר. הוסיף עשרות טעויות על מה שכבר היה בדפוסים, ואת הנ"ל הדפיס בכריכה מפוארת ובלי להתבייש חתם כי הוא "מוגה מכ"י ודפוסים דווקניים". דא עקא שהיה לו חלום לההדיר את הספר הנ"ל, ואף השקיע בכך דמים מרובים. וכי מי שיהדיר את הספר כיאות הינו רשע טהור?

ואני מוסיף שוב, ספר שנמצא במאגר תורני אינו מקפח את פרנסתו של המדפיס. יוכיחו המכונים שלא מסרבים להוסיף ספריהם למאגרים.

דומני שעם "צדיקים" כאלו היינו משתמשים עוד במהדורת צילום ש"ס דפוס ויניציא רפ"ב [שבמקרה זה דווקא לא רע כ"כ].

[תוכן]

אם אתה עושה עסקים, אז אפשר לדון כמו שאתה אומר בדיני ממונות. (וגם אז היה הרבה מקום לתהות, למה לבחור דוקא בעסק שעשה רע למישהו אחר. אבל בכל מקרה, זה היה יותר מובן אם היית דן בו רק מבחינת חושן משפט.) אבל פה אתה עושה "לשם שמים", אם זה אכן "לשם שמים" אז זה צריך להיות נקי וטהור מכל רבב. ברגע שאתה פוגע ביהודי, כל ה"לשם שמים" הלך לפח. באמת אני לא מבין, אם אתה כל כך להוט לעשות מעשה לשם שמים, יש כל כך הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות, למה לקחת משהו שיגרום למישהו כל כך הרבה עגמת נפש?

[מענה איש]

דומה של'חווית הלימוד' בספר שדי חמד מודפס אין תחליף, העתקתו למאגר טקסטים רק תגרע מהנעימות המיוחדת שהלומד מרגיש .
אגב, אם מהדירים אותו הייתי רוצה ההדרה בסגנון שעשו לכף החיים הגשה מחדש של החומר בלי הוספות הערות השוואות ושאר הערות טרחניות, בכדי לשמר את האותנטיות של הספר הנפלא הזה.

[לבי במערב]

לא זכיתי להבין מהי 'הזעקה הגדולה'.
הרב 'אברהם בן ארוש' לא כתב שכוונתו 'לשם שמים בלבד'; יתירה מזו - עדי בא הרב 'תוכן' לאשכולנו, לא נז' בו מזה כלל!
ואה"נ: שלא יהא "נקי וטהור מכל רבב". מי הצריך זאת?!
העיקר הוא, שיהודים רבים ככל האפשר יוכלו להגות ולעסוק בתורת החח"מ זללה"ה מתוך ישוב והרחבת הדעת כדבעי.
ובפרט שכפה"נ (בהשקפה ראשונה) - אין בזה שום(!) חשש יסודי ואמיתי ע"פ ד"ת, כ"א לכל היותר "רשעות טהורה" של המונע בר שליט"א; ובמקום ביטול ת"ת דרבים ודאי אין לחוש להא וכל כיו"ב.
תחזקנה ידי העושים במלאכת הקודש!

[אברהם בן ארוש]

תודה על ההבהרה

[שייף נפיק]

היהודי התימני הנ"ל כפי שאני מבין (גם אני הצעיר לפני שנים דיברתי איתו) לא קנה כלל בשביל לההדיר, הוא קנה את זה בתור חנות ספרים והפצה.הוא לא התכוין לההדירו ולא היה לו חלום כזה לכאורה. ולא השקיע מאות אלפי שקלים...

[אברהם בן ארוש]

היהודי התימני הנ"ל כפי שאני מבין (גם אני הצעיר לפני שנים דיברתי איתו) לא קנה כלל בשביל לההדיר, הוא קנה את זה בתור חנות ספרים והפצה.הוא לא התכוין לההדירו ולא היה לו חלום כזה לכאורה. ולא השקיע מאות אלפי שקלים...

וזה אולי יועיל לקרר חמתו של הרב תוכן

תודה רבה

[שייף נפיק]

לפני כעשר שנים הייתי אצלו בחנות ודיברנו, שאלתי אותו למה לא מהדירים. אני לא זוכר מה הוא אמר. אני כן זוכר שהוא אמר לי שמישהו באמריקה (נראה לי חסיד סאטמר) ההדיר את קונטרס המציצה והוא נתן להם רשות. (אולי שלמו לו?)
האם ניסית לפגוש אותו?

[אברהם בן ארוש]

הצגתי לו את הצעתו של הרב ברוך שרגא, לבוא יחד לבי"ד שיכריעו. הוא סירב.

[דרופתקי דאורייתא]

[במאמר המוסגר: לא ברור שהנ"ל בכלל מבין מה זה "מאגר תורני" ומה המשמעות הכלכלית של זה.. כך שבכלל לא בטוח שהוא יתבע אותך..]