מה ההיתר ללבוש טלית בלי ציצית בשבת?

[געצל]

במג"א סי' י"ג ס"ק ח' הביא מה שכתב המרדכי בשם הר"י שאם נפסלו לאחד הציצית בשבת מותר ללבוש הטלית בלי ציצית, משום דלא אמרה תורה שאסור ללבוש בגד של ד' כנפות בלי ציצית, רק שמחוייב להטיל ציצית, וכיון דבשבת א"א להטיל ציצית, מותר מדאורייתא ללבוש הטלית בלי ציצית. אבל המג"א הוסיף דמ"מ יש איסור מדרבנן, רק במקום כבוד הבריות התירו. ולפ"ז אם היה יכול לתקן הציצית בע"ש אסור, משום דהוי ליה לתיקוני מאתמול כמבואר בגמ' דבאופן שהיה יכול לתקן מאתמול, אין מתירים איסור דרבנן אפי' במקום כבוד הבריות. נמצא דלפי המג"א הוי רק איסור מדרבנן אפי' אם היה יכול לתקן מע"ש.
ולכאורה יש להקשות, דאם היה יכול לתקן בע"ש למה אינו אסור מדאורייתא כיון שמבטל המצות עשה בלי אונס, דלכאורה כן הוא בשאר מצוות, שמחוייב להכין מקודם כל מה שנצרך לקיום המצוה, כגון לבנות סוכה קודם חג הסוכות ולאפות מצה קודם חג הפסח אם חל בשבת, ולהכין איזמל למילה בע"ש, דאטו נימא דבכל הני שנחשב אונס כיון דבהגיע זמן המצוה אי אפשר לו לקיים המצוה, וקודם לזה אכתי לא נתחייב?

[סגי נהור]

השאלה יפה, אמנם החילוק נראה פשוט. בכל הדוגמאות שהזכרת החיוב תלוי בזמן המסוים, וממילא צריך להכין ולהכשיר עצמו קודם זמן זה (והאריכו האחרונים בענין זה, ראה מנ"ח מצוה ה אות ז, לקח טוב כלל ו אות ג ועוד). אבל בציצית אין החיוב חל עליו אלא לאחר שלובש הציצית, וקודם לבישת הציצית אין עליו שוב חיוב ואינו צריך להכין עצמו כלל.

[בן ראובן]

השאלה יפה, אמנם החילוק נראה פשוט. בכל הדוגמאות שהזכרת החיוב תלוי בזמן המסוים, וממילא צריך להכין ולהכשיר עצמו קודם זמן זה (והאריכו האחרונים בענין זה, ראה מנ"ח מצוה ה אות ז, לקח טוב כלל ו אות ג ועוד). אבל בציצית אין החיוב חל עליו אלא לאחר שלובש הציצית, וקודם לבישת הציצית אין עליו שוב חיוב ואינו צריך להכין עצמו כלל.

עוד יש לחלק, שבשאר הדוגמאות המצוה עצמה מותרת בשבת, אלא שצריכה הכנה האסורה בשבת, והרי יכול להכין מבעוד יום, משא"כ בציצית שהמצוה עצמה היא האסורה בשבת (אלא שיש עצה לעשות מבעוד יום ואז לא יצטרך לעשות בשבת, וזה אינו מחוייב לעשות).

[אוצר החכמה]

אני לא בטוח בכוונת הרב סגי נהור אם גם לזה התכוון. ולכן אציין שאינו דומה כלל בין מצווה שאדם חייב לעשותה ואינו תלוי בכלום ולכן חייב גם להכינה כמו סוכה תפילין וציצית לבין מצווה שחייב בה רק כשלובש ואם ירצה לא ילבש בכלל את הבגד.

[עזריאל ברגר]

אכן בשו"ע הרב (יג,ו-ז) משמע שזהו אכן איסור דאורייתא ללבוש בשבת ציצית שנפסלה מאתמול.

[מקדש מלך]

אכן בשו"ע הרב (יג,ו-ז) משמע שזהו אכן איסור דאורייתא ללבוש בשבת ציצית שנפסלה מאתמול.

במה דברים אמורים בחול כיון שהוא יכול להטיל ציצית בטליתו אם כן כשלובשו עובר על קום ועשה אבל בשבת כיון שאי[נו] יכול להטיל ציצית מחמת איסור שבת אין איסור מן התורה ללבוש טלית בלא ציצית שהרי לא אמרה תורה לא תלבש בגד בלא ציצית אלא לאחר שילבשנו מצות עשה להטיל בו ציצית וכיון שאינו יכול להטיל אינו עובר.
אלא דמכל מקום מדרבנן אסור ללובשו כיון שסופו לבטל מצות עשה וחכמים לא העמידו דבריהם במקום כבוד הבריות אפילו אין שם אלא גנאי קטן לכן אם הוא מתבייש [להתפלל] בלא טלית יכול ללובשו בלא ברכה:

סעיף ז
במה דברים אמורים כשלא ידע קודם שבת שנפסלה טליתו אבל אם ידע בו קודם שבת אסור ללבשו בשבת דהיה לו לתקן מאתמול:

איפה אתה רואה כאן משמעות כזו? יתכן שכיון שהוה ליה לתקוני מאתמול שוב אין מתירים גם איסור דרבנן (כפי שכתב בהודעה הפותחת את האשכול).

[עזריאל ברגר]

צודק

זה לא נאמר שם במפורש, אלא כך הבנתי בלימודי.

[געצל]

השאלה יפה, אמנם החילוק נראה פשוט. בכל הדוגמאות שהזכרת החיוב תלוי בזמן המסוים, וממילא צריך להכין ולהכשיר עצמו קודם זמן זה (והאריכו האחרונים בענין זה, ראה מנ"ח מצוה ה אות ז, לקח טוב כלל ו אות ג ועוד). אבל בציצית אין החיוב חל עליו אלא לאחר שלובש הציצית, וקודם לבישת הציצית אין עליו שוב חיוב ואינו צריך להכין עצמו כלל.

עוד יש לחלק, שבשאר הדוגמאות המצוה עצמה מותרת בשבת, אלא שצריכה הכנה האסורה בשבת, והרי יכול להכין מבעוד יום, משא"כ בציצית שהמצוה עצמה היא האסורה בשבת (אלא שיש עצה לעשות מבעוד יום ואז לא יצטרך לעשות בשבת, וזה אינו מחוייב לעשות).

זה לא נכון. עיין בתוס' מסכת שבת קל"א א' סד"ה לא

[געצל]

אני לא בטוח בכוונת הרב סגי נהור אם גם לזה התכוון. ולכן אציין שאינו דומה כלל בין מצווה שאדם חייב לעשותה ואינו תלוי בכלום ולכן חייב גם להכינה כמו סוכה תפילין וציצית לבין מצווה שחייב בה רק כשלובש ואם ירצה לא ילבש בכלל את הבגד.

לכאורה החיוב להכין מה שנצרך לקיום המצוה נובע מחיוב כללי שמוטל על האדם לעשות כל מה שביכלתו כדי שיוכל לקיים המצוות כשיגיע זמנם. ואה"נ שיש חילוק בין ציצית לשאר מצוות שאינו מחוייב בה אם אינו לובש בגד של ד' כנפות, וממילא יכול לפטור את עצמו בכל שעה שרוצה. אבל סוף סוף בשעה שלובש הטלית מחוייב כמו בשאר מצות עשה. וא"כ אם בדעתו ללבוש הטלית בשבת ואז לא יהיה אפשר לו להטיל בה ציצית, למה אינו מחוייב להטיל בה ציצית מע"ש כדי שיוכל לקיים המצוה כשיהיה מחוייב בה. ולכאורה בכה"ת כולה מתחשבים בדעתו של אדם.

[אוצר החכמה]

זה בדיוק החילוק שכתבתי שלא כפי הלכאורה שלך.
כשהתורה אמרה לאדם טול לולב בסוכות על כרחך שכוונתה היתה הכן לך לולב לפני סוכות כדי שתיטול לולב בסוכות כי אחרת איך תתקיים המצווה.
אבל כשאמרה הטל ציצית בבגדך כוונתה היא כשתלבש בגד תטיל בו ציצית וכיוון שיתכן זה שלא בשבת ובשבת אינו חייב ללבוש את הבגד לא חייבה אותו תורה להכינו. כך שמערב שבת לא היה חייב כי היה יכול שלא ללובשו ובשבת הוא כבר אנוס על כך זו סברת המרדכי.

[סגי נהור]

אני לא בטוח בכוונת הרב סגי נהור אם גם לזה התכוון. ולכן אציין שאינו דומה כלל בין מצווה שאדם חייב לעשותה ואינו תלוי בכלום ולכן חייב גם להכינה כמו סוכה תפילין וציצית לבין מצווה שחייב בה רק כשלובש ואם ירצה לא ילבש בכלל את הבגד.

לכאורה החיוב להכין מה שנצרך לקיום המצוה נובע מחיוב כללי שמוטל על האדם לעשות כל מה שביכלתו כדי שיוכל לקיים המצוות כשיגיע זמנם.

דוקא משום שהתנאי היחיד לחיוב הוא הזמן, אבל החיוב עצמו הוא מוחלט, ולכן חשיב כאילו האדם מחויב כל השנה לקיים המצוה בזמנה.
וכמ"ש בלקח טוב שם (שמסתפק תחילה בעיקר הדבר, ומבאר צד זה של הספק בזה"ל):

דילמא מאז שנעשה גדול מוטל עליו לקחת לולב ולישב בסוכה בזמנו, ואין שום חילוק בין לפני הזמן לתוך הזמן רק לענין הקיום בפועל, שהקיום בפועל הוא רק בתוך הזמן, ומפאת הקיום בפועל הוא שנקראו מצות הזמניות מצות עשה שהזמ"ג, לפי שאינם דומים לשארי מצות שקיומם תמיד, אבל ענין החיוב אין שום חילוק בו בנין לפני הזמן לתוך הזמן.

ולהלן שם:

נלענ"ד שיש לחלק בזה בין מצוה הבאה בזמן מבלי מעשה קודם שיגרום חיובה, וכגון בתענית יוה"כ והבאת פסח בע"פ, דשייך לומר בהו דמחויב מאז להתענות כשיבוא יוה"כ ולהביא פסח כשיגיע ע"פ, משא"כ במצורע וכה"ג דמקרה לידת הנגע הוא שגורם מצות המצורע ומכללם חיוב הקרבנות, ע"כ שפיר אין החיובים האלה מאז והמה חלים בשעתן.

וראה גם במנ"ח שציינתי לעיל.

[בן ראובן]

זה בדיוק החילוק שכתבתי שלא כפי הלכאורה שלך.
כשהתורה אמרה לאדם טול לולב בסוכות על כרחך שכוונתה היתה הכן לך לולב לפני סוכות כדי שתיטול לולב בסוכות כי אחרת איך תתקיים המצווה.
אבל כשאמרה הטל ציצית בבגדך כוונתה היא כשתלבש בגד תטיל בו ציצית וכיוון שיתכן זה שלא בשבת ובשבת אינו חייב ללבוש את הבגד לא חייבה אותו תורה להכינו. כך שמערב שבת לא היה חייב כי היה יכול שלא ללובשו ובשבת הוא כבר אנוס על כך זו סברת המרדכי.

ומה תאמר במצה, שאפשר שתתקיים המצוה ביו"ט שחל בחול?

[געצל]

viewtopic.php?f=52&t=45542

[מאור עינים]

אחר המחילה
פלא בעיני כל הנושא כאן,
לא כתוב במג"א שמי שלא הכין בערב שבת זה רק איסור דרבנן,
המג"א מתקשה בדברי הרמ"א דמצד אחד התיר טלית רק בשבת והיינו כדברי המרדכי הנודעים, וממצד שני הוצרך להיתירא דכבוד הבריות, וע"ז כתב שטלית שנפסקה בשבת גם אחרי דברי המרדכי איכא איסורא דרבנן ולא שרי אלא משום כבוד הבריות, אבל פשיטא שאם יכול היה להטיל בער"ש הרי בלבישתו עובר בעשה וכמו בכל המצוות,

[געצל]

הראיה שהמג"א מביא משבת דף פ"ב לאסור אם היה יכול לתקן מע"ש משמע דאיירי באיסור דרבנן.