עזריאל ברגר כתב:חידות לפרשת מצורע:
1. שם של בעל חיים המופיע 3 פעמים בפסוק אחד!
2. ישנו פסוק בפרשה, שכל המילים בו, מתחילות באותן 2 אותיות ומסתיימות באותה אות?
3. איבר מסויים בגוף המופיע בכל התורה אך ורק בפרשה שלנו!
4. איזו ממכות מצרים מוזכרת בפרשתנו? בכמה מהפרשות הקודמות והבאות היא מוזכרת?
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:חידות לפרשת מצורע:
1. שם של בעל חיים המופיע 3 פעמים בפסוק אחד!
2. ישנו פסוק בפרשה, שכל המילים בו, מתחילות באותן 2 אותיות ומסתיימות באותה אות?
3. איבר מסויים בגוף המופיע בכל התורה אך ורק בפרשה שלנו!
4. איזו ממכות מצרים מוזכרת בפרשתנו? בכמה מהפרשות הקודמות והבאות היא מוזכרת?
1. ציפור (יד, ו).
2. יד, נו.
3. גבות עיניו (יד, ט).
4. דם. שלש לפני' (ויקרא; צו; שמיני), ושתים לאחרי' (אח"מ; קדושים).
המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב
לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.
עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה וכו' ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול.
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.
הוכח תוכיח זה נכון. ערכין טז ע"ב:עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה וכו' ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול.
ויקם יהונתן זה לא מצד והדרת, אלא כי אין דרך הבן להסב אצל אביו (רש"י), או כי לא רצה להיות סמוך לאביו אם יקצוף עליו (רד"ק).
עזריאל ברגר כתב:אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...
לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב
ילמדנו רבינו?
המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב
ילמדנו רבינו?
גמ' ערבי פסחים קג ע''א למעלה
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
עזריאל ברגר כתב:לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
לא הבנתי דבריך.
.השוחט כתב:בה"ב (כפרה על הוללות דיו"ט).
עזריאל ברגר כתב:איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?
כרמי שלי כתב:עזריאל ברגר כתב:איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?
י"ג מדות.
יושב סתר כתב:איזה יום בשנה יכול לצאת שיהיה יום שאצל החסידים הוא זמן של קצת שמחה ואין אומרים תחנון ואילו אצל שאינם חסידים הוא להיפך הגמור
עזריאל ברגר כתב:מעשה במי שקרא בתורה "ואפו עשר נשים" במלעיל על "ואפו", והעירו לו "על מטאטא אחד", כלומר שבמלעיל זה נשמע "ועפו"...
ובתגובה לכך מישהו כתב שיר:
כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא תּוֹכָחוֹת
נִשְׁמָעוֹת נִשְׁפָּעוֹת רַק בְּרָכוֹת
כְּשֶׁקּוֹרְאִים נָכוֹן זֶה חִדּוּשׁ
אַחֶרֶת זֶה כְּמוֹ בְּפוּרִים בַּקִּדּוּשׁ
עֶשֶׂר נָשִׁים אוֹפוֹת
עַל מַטְאֲטֵא אֶחָד עָפוֹת
אֵלֶּה מִלִּים שֶׁבְּכָל הַשָּׂפוֹת
צִחְקוּקֵי מְבוּכָה סוֹחֲפוֹת
וּמִכָּאן בַּקָּשָׁה לַקּוֹרְאִים
לַהֲגוֹת כָּרָאוּי טְעָמִים
אוֹתִיּוֹת, נְקֻדּוֹת גַּם שְׁבָאִים
נְוַתֵּר לָכֶם רַק עַל תָּגִים
(שתי השורות הראשונות רומזות למה שאמר בנו של בעל התניא (האדמו"ר "האמצעי" מליובאוויטש) "כשאבא קורא - לא שומעים קללות", וראה המבואר בלקוטי-תורה על פסוק זה(!))
הכל טוב ויפה ונחמד, חוץ משגיאה חמורה שהעיר עליה א' הבקיאים.
מה השגיאה?
יאיר כתב:תוכחות?
לבנון כתב:מה השגיאה?
אפרים זלמן כתב:השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!
אישצפת כתב:התגים אינם מורגשים בקריאה, ומה שייכות יש לוותר עליהם.
עזריאל ברגר כתב:אפרים זלמן כתב:השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!
לא נכון, אבל אתה קרוב.
רמז נוסף: הפסוק המדובר הוא בספר ישעיהו.
כרמי שלי כתב:"ועפו" אף-הוא במלרע...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים