לפי דברי המג"א אין איסור ללבוש טלית בלי תכלת בשבת

[געצל]

לכאורה לפי מה שמשמע מדברי המג"א (או"ח סי' י"ג ס"ק ח') שמדאורייתא מותר ללבוש בגד של ד' כנפות בלי ציצית בשבת אף שהיה יכול לתקן מע"ש (עיין https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=45513) ואינו אסור רק מדרבנן, מותר ללבוש טלית בלי תכלת בשבת דאין בזה אפי' איסור דרבנן כדתניא בברייתא אין לו תכלת מטיל לבן, ודו"ק.

[אוצר החכמה]

לא מובנים לי דבריך. אם אתה סבור שהיום אין תכלת אז מה ההבדל בין שבת לחול
ואם אתה סבור שיש תכלת אז :
אם אתה סבור שגם בחול מותר אף שיש תכלת אז מה הקשר למג"א.
ואם אתה סבור שבחול אסור אז מה ההבדל בשבת בין תכלת ללבן? שניהם אמורים להיות אסורים מדרבנן.

[געצל]

אף בזמן שיש תכלת, ע"כ אין איסור אפי' מדרבנן ללבוש טלית בלי תכלת אם אין לו כמפורש בברייתא "אין לו תכלת מטיל לבן". ואיך זה מתיישב עם דברי המג"א שאסור מדרבנן ללבוש טלית בלי ציצית, עיין בשו"ת קדושת יו"ט שמאריך בזה. ועכ"פ לפי דברי המג"א, בשבת הוי כמי שאין לו תכלת וממילא מותר, משא"כ בחול שמבטל מצות עשה בכל רגע שאינו מטיל תכלת.

[מאור עינים]

אני לא יודע מאיפה נפקא למר דלדברי המג"א גם ביכול לעשות מער"ש לא הוה איסור דרבנן, וכש"כ בקישור הנ"ל

[געצל]

במג"א מבואר שיש איסור דרבנן גבי חוטי לבן אפי' אם לא היה יכול לתקן מע"ש. אבל האיסור נדחה במקום כבוד הבריות. וע"ז כתב המג"א שאם היה יכול לתקן מע"ש נשאר האיסור דרבנן. אבל גבי תכלת דליכא איסור דרבנן כדאיתא בברייתא "אין לו תכלת מטיל לבן", אי אפשר לנו לחדש איסור כשהיה יכול לתקן מע"ש.

[מאור עינים]

במג"א מבואר שיש איסור דרבנן גבי חוטי לבן אפי' אם לא היה יכול לתקן מע"ש. אבל האיסור נדחה במקום כבוד הבריות. וע"ז כתב המג"א שאם היה יכול לתקן מע"ש נשאר האיסור דרבנן. אבל גבי תכלת דליכא איסור דרבנן כדאיתא בברייתא "אין לו תכלת מטיל לבן", אי אפשר לנו לחדש איסור כשהיה יכול לתקן מע"ש.

פשטות כוונת המג"א דהיכא דשרי משום כבוד הבריות והיינו בדאיכא גנאי גדול, דשרי אף דאיכא עשה דציצית, ומשום דהוה שוא"ת, ונדחה מפני כבוד הבריות [והיינו דווקא בגנאי גדול כמבו' שם] וע"ז קאמר המג"א דבשבת היכא דהיה יכול להטיל בה ציצית מבעו"י אין מתירין לו משום כבוד הבריות, ולכאו' בגנאי קטן דלא שרינן אלא איסור דרבנן היכא דיכול להטיל מבעוד יום לא אסור לעשות בשבת משום דאיכא עלה חובת ציצית, ולא שייכא דברי המרדכי , ואמנם בפמ"ג אפשר לדייק דס"ל דהמג"א נתכוין גם בגנאי קטן והתם הרי בעי להיתר דהמרדכי, ואז נמצא כדבריך דע"כ ליכא עשה בשב ואפי' ביכול מבעוד יום ואפשר לדחות עיי"ש.