מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עמידה בקבלת שבת

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי דרומי » ב' יוני 24, 2019 4:02 pm

במנהגי העמידה בקבלת שבת יש כמה מנהגים:

1) יש הנוהגים לעמוד בכל קבלת שבת מתחילתה ועד סופה, ומתיישבים רק לאחר 'ברכו'.

2) יש הנעמדים רק ב'מזמור לדוד הבו לה' גו''.

3) יש הנעמדים רק ל'בואי בשלום', ואולי מקדימים קצת ונעמדים ל'ימין ושמאל'.

4) יש המתיישבים חזרה ל'מזמור שיר ליום השבת גו', ויש הממשיכים לעמוד במזמורים אלו.

לא מצאתי כל כך טעמים ברורים לאלו שנוהגים לעמוד או לא, ולמה דוקא ב'מזמור לדוד' יש הנעמדים (אולי משום שבשבת שחל ביו"ט לא אומרים את שאר המזמורים אלא רק מזמור זה ומכאן חשיבותו המיוחדת). ולמה לעמוד דוקא ב'ימין ושמאל'.

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי דרומי » ב' יוני 24, 2019 4:05 pm

חילוקי מנהגים אלו מצינו בספר 'דרכי חיים ושלום' ממונקאטש.

באות שעא מסופר:

"ורבינו עמד על מקום מושבו .. בכל משך התפלה ולא ישב את עצמו על הכסא רק אחר ברכו".

אמנם ממשיך: "אך בסוף שנותיו שרגליו היו חלושים היה יושב בעת קבלת שבת ועמד בבואי ונצא וגו'". הכוונה היא (כמו שממשיך שם באות שעג): "קודם מזמור לדוד הבו אמר הנוסח הזה 'בואי ונצא לקראת כלה נצא השדה לקראת שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין'" – משמע איפוא שנעמד לקראת 'מזמור לדוד' כשהיה חלש.


אמנם בהמשך שם (אות שעד) מספר: "בסוף שנותיו שהיה יושב באמירת לכה דודי, עמד מכסאו בחרוז ימין ושמאל עד אחר ברכו".

ומשמע שהיו שתי תקופות בחולשתו: בהתחלה היה נעמד כל קבלת שבת, אחר כך נעמד לקראת 'מזמור לדוד', ואחר כך נעמד רק ל'ימין ושמאל'.

אמנם בכל מקרה נשאר עומד עד 'ברכו', ומכאן משמע שמה שהכי חשוב זה לעמוד ב'מזמור שיר' (וב'כגוונא').

אשמח לכל הערה והרחבה.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 868
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יוני 24, 2019 4:17 pm

דינה של קבלת שתעשה בעמידה ויש בה חלק שנעשה בישיבה כמש"כ בגמ' רב ינאי מתעטף וקאי ואמר באי כלה באי כלה.
ולגבי רב יהודה בר אלעאי אמרו (שבת כה ב) שהיה יושב בסדינין המצויצין, וכן פסק הרמב"ם ריש פ"ל משבת עיי"ש.
ועל קבלת שבת שמדינא דגמ' צירפו חכמי דורות חלקים שונים מצטרפים לחובתה העיקרית.
וכמו מזמור שיר ליום השבת שהוא מנהג קדמונים ונזכר בתשובות הרמב"ם, ושאר הוספות שנתייסדו ע"י דור מקובלי צפת.
והנוהגים לעמוד במזמור לדוד הוא כנראה על יסוד דברי האר"י בשעה"כ שמזכיר סדר קבלת שממזמור לדוד והילך כולו בעמידה לצד מערב.
ובמזמורים שקודם שיסודם אינו מהאר"י רק מהרמ"ק וסדר היום בהםלא עמדו.
ושאר ההנהגות אולי תלויות כ"א לפי מה שתפס עיקר קבלת שבת.
היו דורות שהיה העיקר במזמור שיר ואח"כ בבאי בשלום.

עזריאל ברגר
הודעות: 13938
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 24, 2019 7:20 pm

כמו"כ יש שנהגו לפנות למערב (או לצד המנוגד לארון הקודש) רק ב"בואי בשלום" (כמדומני רוב-ככל האשכנזים) ויש שנהגו לפנות למערב מ"מזמור לדוד" עד סיום "לכה דודי" או עד סיום המזמורים של "מזמור שיר ליום השבת" (כך ראיתי בכמה בתי כנסת ספרדיים).

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' יוני 25, 2019 4:30 am

להעיר, דו' מזמורים הראשונים כנגד ששת ימי המעשה, ו"מזמור לדוד" כנגד ש"ק.
ועפ"ז יומתק מנהג אותם העומדים ב"מזמור לדוד" דוקא, ע"ד ההקפדה לעמוד ב"מזמור שיר ליום השבת". ודו"ק.

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי דרומי » ג' יוני 25, 2019 11:48 am

בינתיים ראיתי עוד בנושא זה:

בקצות השולחן סי' עז בבדה"ש אות ט כותב "המנהג לעמוד כשאומרים מזמור לדוד, ויש מדקדקין לעמוד גם בשעת אמירת לכה דודי". -

מדבריו משמע שב'מזמור לדוד' חשוב לעמוד עוד יותר מאשר ב'לכה דודי'.

עוד ראיתי באיזה לוח של מנהגים שכותב שהמנהג לעמוד הוא בעת אמירת 'אנא בכח' וב'לכה דודי' (ולא הזכיר כלל עמידה בשאר חלקי קבלת שבת).

שמואל שלומוביץ
הודעות: 868
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יוני 25, 2019 12:14 pm

חשיבות העמידה במזמור לדוד היא מפני שיסוד התפשטותו בכללישראל הוא ע"פ האר"י שכתב שאומרים אותו מעומד לצד מערב.
ואילו לכה דודי אינו נזכר באר"י כמובן, (אולי יש רשימה של פסוקים בהגהה בפע"ח, שמשולבים בלכה דודי, וצריך לדעת מקורם ומה קדם למה).
אמנם ר"ש אלקבץ בהנחיותיו ללכה דודי לפי זכרוני כותב שאומרים אותו בנעימה ובעמידה.
וגם אאל"ט בסדר היום (שגם הוא מראשוני מקובלי צפת) יש פיוט המקביל ללכה דודי וגם שם הפיוט בעמידה.

זסבה
הודעות: 237
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי זסבה » ג' יוני 25, 2019 8:49 pm

בשערי תשובה סי' נ"ו סק"ד כתב בשם פרי עץ חיים דמוכח שצריך לעמוד בקבלת שבת.

ועיין בדע"ת סו"ס רס"א.

חד ברנש
הודעות: 6077
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' יוני 25, 2019 8:52 pm

האם הרב גולדהבר בסדרת מאמריו על קבלת שבת שהופיעה בבית אהרן וישראל לפני כעשרים שנה, לא עמד (תרתי משמע) בזה?

זסבה
הודעות: 237
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי זסבה » ג' יוני 25, 2019 8:58 pm

בעל תיקוני שבת כתב כך:

ואחר המזמורים ותפלה הנזכרת יעמדו כל העדה הקדושה לכבוד שבת מלכתא לשורר הפיוט הנאה והמשובח והמהולל ברוב התשבחות אשר בנאו ויסדו הרב הכולל האלהי כמהר"ר שלמה הלוי ז"ל אלקבץ וכו.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 868
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יוני 25, 2019 9:11 pm

זסבה כתב:בשערי תשובה סי' נ"ו סק"ד כתב בשם פרי עץ חיים דמוכח שצריך לעמוד בקבלת שבת.


דברי הפע"ח וכ"ה בשעה"כ מפורשים שם, אמנם בשערי תשובה שם מדבר אודות הקדיש שאחר קבלת שבת קודם ערבית כמנהג הספרדים, ואינו ענין לקבלת שבת עצמה שהוא פשוט. ואי"צ לו מקור מהגהת מהר"י צמח.
ומקורו פשוט מגמ' דמתעטף וקאי.

עזריאל ברגר
הודעות: 13938
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' יוני 25, 2019 9:25 pm

זכור לי שמובא בספרים שיש ג מקומות בסדר ליל שבת שבכל א' מהם נכנס א' מהנר"נ היתרים דשבת, ובשלשתם צריכים לעמוד:
א. בואי כלה.
ב. ברכו.
ג. ופרוש עלינו סוכת וכו'.
ובספר המנהגים של חב"ד נתפרש רק הג', כנראה לרוב פשיטותם של ב' הראשונים.

זסבה
הודעות: 237
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי זסבה » ג' יוני 25, 2019 9:29 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
זסבה כתב:בשערי תשובה סי' נ"ו סק"ד כתב בשם פרי עץ חיים דמוכח שצריך לעמוד בקבלת שבת.


דברי הפע"ח וכ"ה בשעה"כ מפורשים שם, אמנם בשערי תשובה שם מדבר אודות הקדיש שאחר קבלת שבת קודם ערבית כמנהג הספרדים, ואינו ענין לקבלת שבת עצמה שהוא פשוט. ואי"צ לו מקור מהגהת מהר"י צמח.
ומקורו פשוט מגמ' דמתעטף וקאי.


ז"ל השערי תשובה סימן נו 'ועיין בפע"ח בהגהות מהר"י צמח שלפי שהקדיש 'אחר קבלת שבת כשהוא עומד' צריך להיות נשאר מעומד'

כך דייק המהרש"ם מדברי השע"ת

מתעטף 'וקאי' - רק על בואי כלה.

זסבה
הודעות: 237
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: עמידה בקבלת שבת

הודעהעל ידי זסבה » ג' יוני 25, 2019 9:32 pm

עזריאל ברגר כתב:זכור לי שמובא בספרים שיש ג מקומות בסדר ליל שבת שבכל א' מהם נכנס א' מהנר"נ היתרים דשבת, ובשלשתם צריכים לעמוד:
א. בואי כלה.
ב. ברכו.
ג. ופרוש עלינו סוכת וכו'.
ובספר המנהגים של חב"ד נתפרש רק הג', כנראה לרוב פשיטותם של ב' הראשונים.


גם זה בשע"ת שם: שערי תשובה סימן נו

עיין בש"ץ שכתב שמהרח"ו בסידורו כתב דיש לקום בקדיש ברכו דערבית של שבת (ור"ל אותן הנוהגין לו' קדיש קודם ברכו של קבלת שבת) (ודלא כמשמעות הבה"ט דמשמע דעל הקדיש שאחר תפלת ערבית קאמר דז"א דזה דינו כשאר קדישים) ועיין בפע"ח בהגהות מהר"י צמח שלפי שהקדיש אחר קבלת שבת כשהוא עומד צריך להיות נשאר מעומד (ולפי מ"ש הש"ץ לאו מה"ט אתינן עלה) ששם קבלת הרוח ע"ש לכן בופרוס עלינו ששם קבלת הנשמה של שבת ע"ש


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 267 אורחים