עזריאל ברגר כתב:פסוק בתנ"ך שיש בו (לפי פירוש מסוים) 3 זוגות אחים.
איה מקומו?
דברי הימים א א מב
בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן
אצר ודישון
בלהן זעון יעקן
עוץ וארן
עזריאל ברגר כתב:פסוק בתנ"ך שיש בו (לפי פירוש מסוים) 3 זוגות אחים.
איה מקומו?
בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:יפה!
יש פתרון נוסף, אף הוא בתורה, ואף שם מדובר על בני משפחה אחת...
ויקח קרח בן יצהר בן קהת וגו'
לוי וראובן
דתן ואבירם
און ואליאב. לדעת החזקוני שפלת הוא פלוא בן ראובן
בוצינא כתב:איך יתכן מצב ששנים יגנבו את אותו דבר באותו זמן באותה כמות לאותו צורך מאותו סוג ואחד יקיים מצוה מדאוריתא והשני יעבור איסור מן התורה?
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי:
שני אנשים (שנוהגים באותם המנהגים, ושניהם בריאים גדולים יהודים וכו') אכלו יחד בשר, והמשיכו לשהות ביחד ועשו כל הזמן את אותם הדברים, ואחרי משך-זמן אנו אומרים להם שלאחד מותר לאכול חלב ולשני אסור.
הם נוהגים כדעת הרמ"א (וכמנהג כמה קהילות אשכנזיות) להמתין רק שעה אחת בין בשר לחלב, אלא שצריכים להקפיד שלא לאכלם בסעודה אחת.
שניהם עדיין לא בירכו ברכת המזון, אלא שאחד מהם נעשה "אונן" ואינו צריך לברך, ולכן מספיק לו להחליף מפה וכיו"ב כדי שזה יהיה נחשב סעודה חדשה, אבל השני - אסור לו לאכול חלבי עד אחרי שיברך ברכת המזון.
נוצר תאנה כתב:עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי:
שני אנשים (שנוהגים באותם המנהגים, ושניהם בריאים גדולים יהודים וכו') אכלו יחד בשר, והמשיכו לשהות ביחד ועשו כל הזמן את אותם הדברים, ואחרי משך-זמן אנו אומרים להם שלאחד מותר לאכול חלב ולשני אסור.
הם נוהגים כדעת הרמ"א (וכמנהג כמה קהילות אשכנזיות) להמתין רק שעה אחת בין בשר לחלב, אלא שצריכים להקפיד שלא לאכלם בסעודה אחת.
שניהם עדיין לא בירכו ברכת המזון, אלא שאחד מהם נעשה "אונן" ואינו צריך לברך, ולכן מספיק לו להחליף מפה וכיו"ב כדי שזה יהיה נחשב סעודה חדשה, אבל השני - אסור לו לאכול חלבי עד אחרי שיברך ברכת המזון.
אינו חייב להיות אונן, מספיק שכבר אינו שבע ואינו יכול לברך ברהמ"ז...
הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים
עזריאל ברגר כתב:הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים
ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.
עזריאל ברגר כתב:הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים
ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.
הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות
לענין כתב:הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות
נחש.
שבענו מטובך כתב:לענין כתב:הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות
נחש.
יפה!
בפר' קרח היה בהפטרה.
לענין כתב:הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות
נחש.
לענין כתב:ונמר חברבורותיו
כי גמל עלי
כוס ישועות אשא
איה מקום בינה
ראה חיים עם אשה
והנה רחל בתו
מה שנכון נכון כתב:
ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).
פרא אדם?
הבטחתי כתב:מה שנכון נכון כתב:
ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).
הבטחתי כתב:ואת האריה דפקח בן רמליהו לחלק מן הפירושים שם
מה שנכון נכון כתב:בלחי החמור חמור חמרתים.
לביא אותו בבלה.
ובהגיע תור נערה.
ערב ערבה לפני רעו.
הרבה ארבה עצבונך.
הנותן לך כח.
ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).
העתידים עורר לויתן.
חרב היונה.
ותחש על מרמה רגלי.
בכי ואנקה.
פרא אדם?
לבנון כתב:נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.
.השוחט כתב:ג' בעלי חיים טמאים שיש לכל אחד מהם דין מיוחד בתורה. מדאורייתא ברמה של מצוה, (חד עשה ותרי לאווי).
כמובן מלבד הנזכרים בהקשר לאיסור אכילתם או טומאתם.
איש גלילי כתב:לבנון כתב:נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.
לא לכו"ע.
לבנון כתב:אדאתינן להכא, אף אנכי אשאל, עשרים מילים בתנ"ך, שהם שמות של בעלי חיים, ואין הכוונה לבעלי חיים כלל.
כל אותם בעלי החיים, אף הם נזכרים בתנ"ך.
אין כוונתי לשמות משותפים לאדם ובע"ח, כמו רחל עורב נחש וכד'.
שבענו מטובך כתב:מחיר כלב.
לא ירבה המלך סוסים.
ידעוני? (לידעוני יש ב' לאוין)
קראקובער כתב:לבנון כתב:אדאתינן להכא, אף אנכי אשאל, עשרים מילים בתנ"ך, שהם שמות של בעלי חיים, ואין הכוונה לבעלי חיים כלל.
כל אותם בעלי החיים, אף הם נזכרים בתנ"ך.
אין כוונתי לשמות משותפים לאדם ובע"ח, כמו רחל עורב נחש וכד'.
בת היענה=יען
והאנקה והכח והלאטה
ואת תחש ואת מעכה
שפן הסופר
שבענו מטובך כתב:עזריאל ברגר כתב:הבטחתי כתב:לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים
ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.
מה ההבדל בין 'בעל חי' לבין 'בעל חיים'?
בעל חיים או בעל חי
יש המשתמשים בצירוף "בעל חי" לציון חיה, ואולם צירוף זה נחשב שיבוש והצירוף התקני הוא בעל חיים.
מבחינה מילולית בעל חיים הוא 'מי שיש לו חיים'. מקור הצירוף בספרות חז"ל, והוא מציין יצור חי שאיננו אדם, כגון בצירוף הידוע 'צער בעלי חיים'.
שם התואר חַי כשהוא לעצמו עשוי גם הוא לשמש לציון יצורים חיים – בעיקר כשם לכלל בעלי החיים: 'עולם החי', 'החי והצומח'.
השיבוש "בעל חי" ותיק למדי בלשוננו, והוא מתועד כבר בחיבורים מימי הביניים – כנראה למן המאה השש עשרה. ייתכן שהורתו בהכלאה של המונחים הקרובים 'חי' ו'בעל חיים' – כמו שקרה בצירופים "בעל קורא" (במקום 'קורא' או 'בעל קריאה') ו"בעל המחבר" (במקום 'המחבר' או 'בעל החיבור') האופייניים לעברית האשכנזית. אפשרות אחרת היא שמדובר בגזירה לאחור מצורת הריבוי 'בעלי חיים'. על פי השערה זו 'בעלי חיים' נתפס בטעות כריבוי של "בעל חי", כמו ש'בעלי בתים' הוא ריבוי של 'בעל בית', ו'בתי מדרשות' – ריבוי של 'בית מדרש'. המילה חַיִּים מציינת כידוע הן במשמעות מופשטת הן כצורת רבים של חַי, כגון 'אנשים חיים' (כנגד 'אנשים מתים').
לבנון כתב:איש גלילי כתב:לבנון כתב:נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.
לא לכו"ע.
מי מפרש אחרת?
עזריאל ברגר כתב:'בעל' האקדמי' העברית כתב:על פי השערה זו 'בעלי חיים' נתפס בטעות כריבוי של "בעל חי", כמו ש'בעלי בתים' הוא ריבוי של 'בעל בית', ו'בתי מדרשות' – ריבוי של 'בית מדרש'. המילה חַיִּים מציינת כידוע הן במשמעות מופשטת הן כצורת רבים של חַי, כגון 'אנשים חיים' (כנגד 'אנשים מתים').
עזריאל ברגר כתב:שבענו מטובך כתב:מה ההבדל בין 'בעל חי' לבין 'בעל חיים'?
מעתיק מתוך האתר של האקדמיה ללשון העברית (ה' ירחם עליהם ויחזירם בתשובה שלמה):בעל חיים או בעל חי
יש המשתמשים בצירוף "בעל חי" לציון חיה, ואולם צירוף זה נחשב שיבוש והצירוף התקני הוא בעל חיים.
מבחינה מילולית בעל חיים הוא 'מי שיש לו חיים'. מקור הצירוף בספרות חז"ל, והוא מציין יצור חי שאיננו אדם, כגון בצירוף הידוע 'צער בעלי חיים'.
שם התואר חַי כשהוא לעצמו עשוי גם הוא לשמש לציון יצורים חיים – בעיקר כשם לכלל בעלי החיים: 'עולם החי', 'החי והצומח'.
השיבוש "בעל חי" ותיק למדי בלשוננו, והוא מתועד כבר בחיבורים מימי הביניים – כנראה למן המאה השש עשרה. ייתכן שהורתו בהכלאה של המונחים הקרובים 'חי' ו'בעל חיים' – כמו שקרה בצירופים "בעל קורא" (במקום 'קורא' או 'בעל קריאה') ו"בעל המחבר" (במקום 'המחבר' או 'בעל החיבור') האופייניים לעברית האשכנזית. אפשרות אחרת היא שמדובר בגזירה לאחור מצורת הריבוי 'בעלי חיים'. על פי השערה זו 'בעלי חיים' נתפס בטעות כריבוי של "בעל חי", כמו ש'בעלי בתים' הוא ריבוי של 'בעל בית', ו'בתי מדרשות' – ריבוי של 'בית מדרש'. המילה חַיִּים מציינת כידוע הן במשמעות מופשטת הן כצורת רבים של חַי, כגון 'אנשים חיים' (כנגד 'אנשים מתים').
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 199 אורחים