אשכול אביעה חידות

[לבנון]

פסוק בתנ"ך שיש בו (לפי פירוש מסוים) 3 זוגות אחים.
איה מקומו?

דברי הימים א א מב

בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן

אצר ודישון
בלהן זעון יעקן
עוץ וארן

[עזריאל ברגר]

יפה!
יש פתרון נוסף, אף הוא בתורה, ואף שם מדובר על בני משפחה אחת...

ויקח קרח בן יצהר בן קהת וגו'
לוי וראובן
דתן ואבירם
און ואליאב. לדעת החזקוני שפלת הוא פלוא בן ראובן

יפה!

[בוצינא]

איך יתכן מצב ששנים יגנבו את אותו דבר באותו זמן באותה כמות לאותו צורך מאותו סוג ואחד יקיים מצוה מדאוריתא והשני יעבור איסור מן התורה?

מי שחושב שיש לו תשובה מוזמן לנסות לענות בטלפון 0723355336 בשעה 14:20 עד 14:50 בערך
סכום הזכיה למי שיודע תשובה הוא סכום כסף של כ- 10,000 ש"ח במזומן ללא הגרלה.
בכל נסיון לענות תשובה הסכום גודל ב- 100 ש"ח
בהצלחה

[נוצר תאנה]

היכי תמצי:
שני אנשים (שנוהגים באותם המנהגים, ושניהם בריאים גדולים יהודים וכו') אכלו יחד בשר, והמשיכו לשהות ביחד ועשו כל הזמן את אותם הדברים, ואחרי משך-זמן אנו אומרים להם שלאחד מותר לאכול חלב ולשני אסור.

הם נוהגים כדעת הרמ"א (וכמנהג כמה קהילות אשכנזיות) להמתין רק שעה אחת בין בשר לחלב, אלא שצריכים להקפיד שלא לאכלם בסעודה אחת.
שניהם עדיין לא בירכו ברכת המזון, אלא שאחד מהם נעשה "אונן" ואינו צריך לברך, ולכן מספיק לו להחליף מפה וכיו"ב כדי שזה יהיה נחשב סעודה חדשה, אבל השני - אסור לו לאכול חלבי עד אחרי שיברך ברכת המזון.

אינו חייב להיות אונן, מספיק שכבר אינו שבע ואינו יכול לברך ברהמ"ז...

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי:
שני אנשים (שנוהגים באותם המנהגים, ושניהם בריאים גדולים יהודים וכו') אכלו יחד בשר, והמשיכו לשהות ביחד ועשו כל הזמן את אותם הדברים, ואחרי משך-זמן אנו אומרים להם שלאחד מותר לאכול חלב ולשני אסור.

הם נוהגים כדעת הרמ"א (וכמנהג כמה קהילות אשכנזיות) להמתין רק שעה אחת בין בשר לחלב, אלא שצריכים להקפיד שלא לאכלם בסעודה אחת.
שניהם עדיין לא בירכו ברכת המזון, אלא שאחד מהם נעשה "אונן" ואינו צריך לברך, ולכן מספיק לו להחליף מפה וכיו"ב כדי שזה יהיה נחשב סעודה חדשה, אבל השני - אסור לו לאכול חלבי עד אחרי שיברך ברכת המזון.

אינו חייב להיות אונן, מספיק שכבר אינו שבע ואינו יכול לברך ברהמ"ז...

יפה.
במקור - על זה נשאלתי (על מי ששכח ולא בירך, ורוצה לאכול חלבי), והבאתי ראיה מאונן שהוא לכאורה פשוט יותר בסברא.

[י. אברהם]

היכן מצינו צד שאוכלין טמאין יטהרו מטומאתם (אף שיש להם עדיין דין אוכל)?

[יושב ירושלים]

תקרובת ע"ז של אוכלים שביטלה [ובעבודה זרה עצמה שביטלה פשיטא דנטהרת] (ע"ז נב)

[הבטחתי]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות

[עזריאל ברגר]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים

ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.

[הבטחתי]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים

ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.

תודה, תוקן.
לשאלה הראשונה. בארה"ק.

[נוצר תאנה]

חטא:
חטאים האלה בנפשותם
שריפת החטאת
חטאתי

[שבענו מטובך]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים

ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.

מה ההבדל בין 'בעל חי' לבין 'בעל חיים'?

[לענין]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות

נחש.

[שבענו מטובך]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות

נחש.

יפה!
בפר' קרח היה בהפטרה.

[הבטחתי]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות

נחש.

יפה!
בפר' קרח היה בהפטרה.

אמת, בשביל זה כתבתי לפני שבועים, שכן זה לא היה בפרשה.
(בחוקת גם יש דומם - נחש נחושת)

[לבנון]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חיים, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 אותיות

נחש.

אדאתינן להכא, אף אנכי אשאל, עשרים מילים בתנ"ך, שהם שמות של בעלי חיים, ואין הכוונה לבעלי חיים כלל.
כל אותם בעלי החיים, אף הם נזכרים בתנ"ך.
אין כוונתי לשמות משותפים לאדם ובע"ח, כמו רחל עורב נחש וכד'.

[לענין]

ונמר חברבורותיו
כי גמל עלי
כוס ישועות אשא
איה מקום בינה
ראה חיים עם אשה

[לבנון]

ונמר חברבורותיו
כי גמל עלי
כוס ישועות אשא
איה מקום בינה
ראה חיים עם אשה
והנה רחל בתו

נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.
גמל איה וראה, כולם לא שוים לשם הבע"ח בנקודותיהם.
רחל, שמות אנשים הוחרגו במפורש.

נשאר לעת עתה רק כוס

[הבטחתי]

עטרת צבי
עגלות צב
ואת האריה דפקח בן רמליהו לחלק מן הפירושים שם

[מה שנכון נכון]

בלחי החמור חמור חמרתים.
לביא אותו בבלה.
ובהגיע תור נערה.
ערב ערבה לפני רעו.
הרבה ארבה עצבונך.
הנותן לך כח.
ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).
העתידים עורר לויתן.
חרב היונה.
ותחש על מרמה רגלי.
בכי ואנקה.
פרא אדם?

[הבטחתי]

ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).

פרא אדם?

גם מעלה עקרבים

[הבטחתי]

ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).

גם מעלה עקרבים

[לבנון]

מסתבר שגם הפירוש השני ברש"י שפירש ואל עקרבים, שאינו עקרבים ממש, אבל הוא נקרא כך כי הוא עוקץ כעקרבים. וכן בפסוק ואני איסר אתכם בעקרבים.
ואף מעלה עקרבים, נראה שהמקום נקרא ע"ש הבע"ח.

[לבנון]

ואת האריה דפקח בן רמליהו לחלק מן הפירושים שם

או שכך היה שם האיש, או שהיתה שם צורת אריה.

[לבנון]

בלחי החמור חמור חמרתים.
לביא אותו בבלה.
ובהגיע תור נערה.
ערב ערבה לפני רעו.
הרבה ארבה עצבונך.
הנותן לך כח.
ואל עקרבים אתה יושב (לחד פירושא).
העתידים עורר לויתן.
חרב היונה.
ותחש על מרמה רגלי.
בכי ואנקה.
פרא אדם?

יפה מאוד!

ויש להסיף עוד:
כיולדה אפעה (מהם אפעה ושרף מעופף)
ותשימם בכר הגמל (שלחו כר מסלע)
ואנוכי איש שעיר
בעל זבוב (ישרוק ה' לזבוב)
וקראתם דרור בארץ (ודרור קן לה)
כאשר ראה יעקב את רחל
כי הנני קורא לכל משפחות (קורא דגר ולא ילד)
שרפים עומדים ממעל לו (הנחשים השרפים)
ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים

[מה שנכון נכון]

לפניו יכרעו ציים. (ופגשו ציים את איים).
ישמחו איים רבים. (כנ"ל).
ויסתבל החגב.

[.השוחט]

נתלויתי פעם להגר"ד לנדו שליט"א בהליכתו לצרכי רפואה במשך כשעה
ושאלני חידות רבות.
ביניהם:
ג' בעלי חיים טמאים שיש לכל אחד מהם דין מיוחד בתורה. מדאורייתא ברמה של מצוה, (חד עשה ותרי לאווי).
כמובן מלבד הנזכרים בהקשר לאיסור אכילתם או טומאתם.

[איש גלילי]

נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.

לא לכו"ע.

[לבי במערב]

ג' בעלי חיים טמאים שיש לכל אחד מהם דין מיוחד בתורה. מדאורייתא ברמה של מצוה, (חד עשה ותרי לאווי).
כמובן מלבד הנזכרים בהקשר לאיסור אכילתם או טומאתם.

בתור התחלה: פטר חמור?

[שבענו מטובך]

מחיר כלב.
לא ירבה המלך סוסים.
ידעוני? (לידעוני יש ב' לאוין)

[לבנון]

נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.

לא לכו"ע.

מי מפרש אחרת?

[קראקובער]

אדאתינן להכא, אף אנכי אשאל, עשרים מילים בתנ"ך, שהם שמות של בעלי חיים, ואין הכוונה לבעלי חיים כלל.
כל אותם בעלי החיים, אף הם נזכרים בתנ"ך.
אין כוונתי לשמות משותפים לאדם ובע"ח, כמו רחל עורב נחש וכד'.

בת היענה=יען
והאנקה והכח והלאטה
ואת תחש ואת מעכה
שפן הסופר

[.השוחט]

מחיר כלב.
לא ירבה המלך סוסים.
ידעוני? (לידעוני יש ב' לאוין)

אכן, הוא שליט"א התכוון, פטר חמור, מחיר כלב, ולא ירבה לו סוסים.

[הבטחתי]

אדאתינן להכא, אף אנכי אשאל, עשרים מילים בתנ"ך, שהם שמות של בעלי חיים, ואין הכוונה לבעלי חיים כלל.
כל אותם בעלי החיים, אף הם נזכרים בתנ"ך.
אין כוונתי לשמות משותפים לאדם ובע"ח, כמו רחל עורב נחש וכד'.

בת היענה=יען
והאנקה והכח והלאטה
ואת תחש ואת מעכה
שפן הסופר

כבר כתב השואל שאין כונתו לשמות משותפים לאדם ובע"ח.

עוד מצאתי
אלים שנים - כמוכה באלים, הנחמים באלים.

[מה שנכון נכון]

וכחול אשר על שפת הים (וכחול ארבה ימים).

[עזריאל ברגר]

לפני שבועים היה אדם, שבוע שעבר בעל חי, והשבוע פועל (ע בפתח). מילה בת 3 מילים

ג תיקונים:
א. האם שאלתך נשאלת בארה"ק (שהשבוע זה בלק) או בחו"ל (חוקת)?
ב. בעל חיים.
ג. מילה בת 3 אותיות.

מה ההבדל בין 'בעל חי' לבין 'בעל חיים'?

מעתיק מתוך האתר של האקדמיה ללשון העברית (ה' ירחם עליהם ויחזירם בתשובה שלמה):

בעל חיים או בעל חי
יש המשתמשים בצירוף "בעל חי" לציון חיה, ואולם צירוף זה נחשב שיבוש והצירוף התקני הוא בעל חיים.

מבחינה מילולית בעל חיים הוא 'מי שיש לו חיים'. מקור הצירוף בספרות חז"ל, והוא מציין יצור חי שאיננו אדם, כגון בצירוף הידוע 'צער בעלי חיים'.

שם התואר חַי כשהוא לעצמו עשוי גם הוא לשמש לציון יצורים חיים – בעיקר כשם לכלל בעלי החיים: 'עולם החי', 'החי והצומח'.

השיבוש "בעל חי" ותיק למדי בלשוננו, והוא מתועד כבר בחיבורים מימי הביניים – כנראה למן המאה השש עשרה. ייתכן שהורתו בהכלאה של המונחים הקרובים 'חי' ו'בעל חיים' – כמו שקרה בצירופים "בעל קורא" (במקום 'קורא' או 'בעל קריאה') ו"בעל המחבר" (במקום 'המחבר' או 'בעל החיבור') האופייניים לעברית האשכנזית. אפשרות אחרת היא שמדובר בגזירה לאחור מצורת הריבוי 'בעלי חיים'. על פי השערה זו 'בעלי חיים' נתפס בטעות כריבוי של "בעל חי", כמו ש'בעלי בתים' הוא ריבוי של 'בעל בית', ו'בתי מדרשות' – ריבוי של 'בית מדרש'. המילה חַיִּים מציינת כידוע הן במשמעות מופשטת הן כצורת רבים של חַי, כגון 'אנשים חיים' (כנגד 'אנשים מתים').

[עזריאל ברגר]

נמר חברבורותיו, הכוונה לאותו בע"ח הנקרא נמר.

לא לכו"ע.

מי מפרש אחרת?

תלמודא דילן במסכתא שבת, סבורני בריש פרקא דשמונה שרצים.

[לבי במערב]

על פי השערה זו 'בעלי חיים' נתפס בטעות כריבוי של "בעל חי", כמו ש'בעלי בתים' הוא ריבוי של 'בעל בית', ו'בתי מדרשות' – ריבוי של 'בית מדרש'. המילה חַיִּים מציינת כידוע הן במשמעות מופשטת הן כצורת רבים של חַי, כגון 'אנשים חיים' (כנגד 'אנשים מתים').

אולי יש מן הצחוק בלתקן את האקדמי', אך בכ"ז - כמדומני, שב"עברית האשכנזית" קיימת רק הצורה של 'בעל הבית' ו'בית המדרש' [גם כשלא מדובר על בעל הבית הידוע ובית המדרש הידוע, ועל-אף העיוות-לכאורה שבזה], ודלא כמ"ש.

[לבנון]

מה ההבדל בין 'בעל חי' לבין 'בעל חיים'?

מעתיק מתוך האתר של האקדמיה ללשון העברית (ה' ירחם עליהם ויחזירם בתשובה שלמה):

בעל חיים או בעל חי
יש המשתמשים בצירוף "בעל חי" לציון חיה, ואולם צירוף זה נחשב שיבוש והצירוף התקני הוא בעל חיים.

מבחינה מילולית בעל חיים הוא 'מי שיש לו חיים'. מקור הצירוף בספרות חז"ל, והוא מציין יצור חי שאיננו אדם, כגון בצירוף הידוע 'צער בעלי חיים'.

שם התואר חַי כשהוא לעצמו עשוי גם הוא לשמש לציון יצורים חיים – בעיקר כשם לכלל בעלי החיים: 'עולם החי', 'החי והצומח'.

השיבוש "בעל חי" ותיק למדי בלשוננו, והוא מתועד כבר בחיבורים מימי הביניים – כנראה למן המאה השש עשרה. ייתכן שהורתו בהכלאה של המונחים הקרובים 'חי' ו'בעל חיים' – כמו שקרה בצירופים "בעל קורא" (במקום 'קורא' או 'בעל קריאה') ו"בעל המחבר" (במקום 'המחבר' או 'בעל החיבור') האופייניים לעברית האשכנזית. אפשרות אחרת היא שמדובר בגזירה לאחור מצורת הריבוי 'בעלי חיים'. על פי השערה זו 'בעלי חיים' נתפס בטעות כריבוי של "בעל חי", כמו ש'בעלי בתים' הוא ריבוי של 'בעל בית', ו'בתי מדרשות' – ריבוי של 'בית מדרש'. המילה חַיִּים מציינת כידוע הן במשמעות מופשטת הן כצורת רבים של חַי, כגון 'אנשים חיים' (כנגד 'אנשים מתים').

החיפוש במאגר התורני של ב"א, מניב כאלפים וחמש מאות תוצאות ל'בעל חי'.
אולי זה לא תקני, אבל אם לקדמונים היה נח להשתמש בשיבוש זה, גם אני אהיה חלקי עמהם.

[שבענו מטובך]

בענין 'בעל חי' יש לתקן בדברי האקדמאים הנ"ל, שלשון זה מצוי כבר הרבה לפני המאה השש-עשרה, ולא רק באשכנז אלא גם בספרד. לדוגמא במדרש רבינו בחיי.