עימוד חינמי

[עושה חדשות]

ישנם הרבה ת"ח, אשר באמתחתם חיבורים יקרים ונפלאים, אלא שאין בדעתם להו"ל מכל מיני טעמים.
יתכן, ואם הנהלת אוצה"ח תפנה אליהם, ותציע עימוד ועריכה בסיסית של החומר במתכונת ספר, יהיה שיתוף פעולה.
(אפשר לשכלל את הרעיון בכמה צדדים, אני רק זורק את הכיוון).
ונמצאו כל הצדדים נהנים.

[פרי יהושע]

ג"א מצטרף, רק לא אבין למה יעשו זאת בחינם?

[חוקר ודורש]

ישנם הרבה ת"ח, אשר באמתחתם חיבורים יקרים ונפלאים, אלא שאין בדעתם להו"ל מכל מיני טעמים.
יתכן, ואם הנהלת אוצה"ח תפנה אליהם, ותציע עימוד ועריכה בסיסית של החומר במתכונת ספר, יהיה שיתוף פעולה.
(אפשר לשכלל את הרעיון בכמה צדדים, אני רק זורק את הכיוון).
ונמצאו כל הצדדים נהנים.

שמעתי על מחברים שעושים רק עותק אחד להכניס לאוצר ,מה שאתם מצעים זה אפילו יותר זול ופשוט.

[אורי אגסי]

אולי אוצה"ח גם יחברו עבורי איזה ספר או שנים.
זו לא צריכה להיות עבודה קשה, מספק שילקטו מתוך עשרות אלפי הספרים שיש שם, איזה ספר ליקוט בענין מסויים.

בסדר?

[סופר-סתם]

אלפי הקונטרסים שנכנסים למאגר מידי עידכון רק מייקרים את עלות התוכנה שהרי עכשיו יש מאה אלף ספרים..
עיתים עדיפה האיכות על פני הכמות..

[מענה איש]

אני במקום מנהלי האוצר הייתי מכניס רק ספר שהודפס בעותק פיזי זה הערובה היחידה לכך שהספר עבר ביקורת בסיסית ועריכה מאשר להכניס כל מני קבצי pdf תחת הכיתוב 'לא מוגה' 'פנימי' 'מהדורת ביקורת'

[עזריאל ברגר]

אני במקום מנהלי האוצר הייתי מכניס רק ספר שהודפס בעותק פיזי זה הערובה היחידה לכך שהספר עבר ביקורת בסיסית ועריכה מאשר להכניס כל מני קבצי pdf תחת הכיתוב 'לא מוגה' 'פנימי' 'מהדורת ביקורת'

בדיוק אתמול או שלשום ראיתי ספר עב-כרס, עם כריכה מהודרת, שמעלעול קצר ניכר בו שלא עבר עריכה אלא ישר מכתיבתו של הכותב עבר למעמד, וחבל מאוד!

[אוצר החכמה]

מצד שני יש לי ידיד דקדקן גדול שהדפיס כבר כמה ספרים וכל ספר הוא מהפך בו ומהפך בו ויושב עליו ומנפהו עוד ועוד. ואמר לי שחבל לו על העלות להדפיס את ספרו החדש וברצונו רק להכניסו לאוצר.

[תם מה הוא אומר]

אני במקום מנהלי האוצר הייתי מכניס רק ספר שהודפס בעותק פיזי זה הערובה היחידה לכך שהספר עבר ביקורת בסיסית ועריכה מאשר להכניס כל מני קבצי pdf תחת הכיתוב 'לא מוגה' 'פנימי' 'מהדורת ביקורת'

אמת,
ויותר מזה ספר שלא נדפס, הוא לא ספר אמין לצטט ולדון בדבריו, כי מחר הספר הזה "יעלם" ובמקומו יבוא ספר חדש.
וכבר נידון כאן viewtopic.php?f=7&t=41888&start=40#p533778
אבל נראה שיש מטרה להכניס כמה שיותר ספרים, וחבל.

[אוצר החכמה]

נידון שם והתבאר כי טענתך אינה צודקת.
מטרת הוצאת ספר על ידי מחברים היא לומר את דבריהם ולא רק לתת לאנשים הזדמנות להתנפל עליהם.

[תם מה הוא אומר]

נידון שם והתבאר כי טענתך אינה צודקת.
מטרת הוצאת ספר על ידי מחברים היא לומר את דבריהם ולא רק לתת לאנשים הזדמנות להתנפל עליהם.

זה לא קשור "להתנפל", אין מטרה בהשגה.
ספר שיוצא אומר את דברו בצורה סופית, ללא דרך חזרה. אפשר לצטט ממנו, להסתייע ממנו, וכן להיפך, כדרכה של תורה. אבל ספר שיוצא במהדורה דיגטלית ללא שיש לו עותקים בעולם, זה לא שהוא אומר את דבריו, זה סך הכל עוד איזה "הודעה" באתר אוצר החכמה שבו מעלה מישהו בקובץ וורד את דבריו לדוגמא, שזה לא שווה ציטוט בעיקרון. אבל כאן ההבדל הוא שבמקום שזה יהיה ב"פורום אוצר החכמה" זה יהיה ב"אתר אצר החכמה" בקובץ פי די אף, שהיום כן ומחר לא.

אם הוא מגלה שהוא טעה, הוא לא יכתוב בכרך הבא "תיקון" אלא הוא מתקן במקור. ואני שהסתייעתי ממנו לאיזה ענין וציינתי לדבריו (גם אם זה "להתנפל" כדבריך) יבוא מישהו עוד שנה ויראה שפשוט להד"מ, ואני טועה/משקר/מטעה.

אני כותב זאת במיוחד כי במקרה גם נתקלתי בידיעה על ספר שלא נדפס אלא הוא רק מקוון, ואחרי שטרחו והשיבו על כל דבריו, פשוט המחבר דאג להעלים מהרשת את ה'ספר' הזה, והביא 'ספר' שבו תיקן הכל בלי להשאיר זכר לטעויותיו [וכמובן שער הדפוס אותו שער, אין זכר לזה שהספר עבר תיקונים אחרי מהדורתו הראשונה!]. (במקרה הזה זה ממש מרגיז כי במהדו"ק רואים את המגמתיות והשטויות, ובמהדו"ב הוא כבר התחכם יותר).

קשה לי להסביר יותר מזה, אם זה לא מובן מעצמו.

[אוצר החכמה]

כבר התווכחתי איתך על זה ולא אמשיך . רק הערה קצרה תשים לב מה אתה רוצה. שבמקום שהוא יתקן חשוב לך שיראו כמה שהוא טיפש.

[סגי נהור]

כבר התווכחתי איתך על זה ולא אמשיך . רק הערה קצרה תשים לב מה אתה רוצה. שבמקום שהוא יתקן חשוב לך שיראו כמה שהוא טיפש.

אם הבנתי נכון הטענה היא שהוא נשאר טיפש גם אחר כך, ואם כן, אז כדאי לפחות שיראו את זה...

[תם מה הוא אומר]

כבר התווכחתי איתך על זה ולא אמשיך . רק הערה קצרה תשים לב מה אתה רוצה. שבמקום שהוא יתקן חשוב לך שיראו כמה שהוא טיפש.

אם הבנתי נכון הטענה היא שהוא נשאר טיפש גם אחר כך, ואם כן, אז כדאי לפחות שיראו את זה...

זה לא קשור לדוגמא, הרב אוצה"ח נתפס לדוגמא, שאולי צודקת פחות או יותר.
אני מדבר על עצם הענין להפוך את המושג "ספר" שלשמו ובשבילו הוקמה תכנת אוצר החכמה, לאגד בתוכה ספרים הנדפסים, ולהכניס בו גם "ספר" וירטואלי.
ומי שלא מבין מה ההבדל, אין לי מושג איך אפשר להסביר יותר ממה שכתבתי.

[מגדל]

אני במקום מנהלי האוצר הייתי מכניס רק ספר שהודפס בעותק פיזי זה הערובה היחידה לכך שהספר עבר ביקורת בסיסית ועריכה מאשר להכניס כל מני קבצי pdf תחת הכיתוב 'לא מוגה' 'פנימי' 'מהדורת ביקורת'

בדיוק אתמול או שלשום ראיתי ספר עב-כרס, עם כריכה מהודרת, שמעלעול קצר ניכר בו שלא עבר עריכה אלא ישר מכתיבתו של הכותב עבר למעמד, וחבל מאוד!

כאדם העובד על ספר, ומתכנן להביאו בעצמי לדפוס, אשמח לשמוע במה היה ניכר כי לא עבר עריכה.

[עזריאל ברגר]

אני במקום מנהלי האוצר הייתי מכניס רק ספר שהודפס בעותק פיזי זה הערובה היחידה לכך שהספר עבר ביקורת בסיסית ועריכה מאשר להכניס כל מני קבצי pdf תחת הכיתוב 'לא מוגה' 'פנימי' 'מהדורת ביקורת'

בדיוק אתמול או שלשום ראיתי ספר עב-כרס, עם כריכה מהודרת, שמעלעול קצר ניכר בו שלא עבר עריכה אלא ישר מכתיבתו של הכותב עבר למעמד, וחבל מאוד!

כאדם העובד על ספר, ומתכנן להביאו בעצמי לדפוס, אשמח לשמוע במה היה ניכר כי לא עבר עריכה.

2 דוגמאות:
א. חוסר סדר (אוסף כללים ללימוד, בלי שום סדר הגיוני ביניהם, אפילו לא אלפאביתי).
ב. כל כלל כתוב בצורה של שאלה, עם "תשובה מלאה", כגון (לא מתוך הספר, כי איננו תח"י): שאלה. האם תמיד מותר ללמוד תורה? תשובה: תמיד מותר ללמוד תורה, חוץ מתשעה באב וכדומה.

[מגדל]

אני במקום מנהלי האוצר הייתי מכניס רק ספר שהודפס בעותק פיזי זה הערובה היחידה לכך שהספר עבר ביקורת בסיסית ועריכה מאשר להכניס כל מני קבצי pdf תחת הכיתוב 'לא מוגה' 'פנימי' 'מהדורת ביקורת'

בדיוק אתמול או שלשום ראיתי ספר עב-כרס, עם כריכה מהודרת, שמעלעול קצר ניכר בו שלא עבר עריכה אלא ישר מכתיבתו של הכותב עבר למעמד, וחבל מאוד!

כאדם העובד על ספר, ומתכנן להביאו בעצמי לדפוס, אשמח לשמוע במה היה ניכר כי לא עבר עריכה.

2 דוגמאות:
א. חוסר סדר (אוסף כללים ללימוד, בלי שום סדר הגיוני ביניהם, אפילו לא אלפאביתי).
ב. כל כלל כתוב בצורה של שאלה, עם "תשובה מלאה", כגון (לא מתוך הספר, כי איננו תח"י): שאלה. האם תמיד מותר ללמוד תורה? תשובה: תמיד מותר ללמוד תורה, חוץ מתשעה באב וכדומה.

לאור דבריך נראה לתלות החסרון יותר באיכות הרב המחבר בעצמו, מאשר בהעדר עורך לשוני.
ועתה אשאל שאלה כללית יותר, מה כולל תפקידו של עורך, למה הוא נצרך?
מי יכול לוותר עליו, ולמי לא כדאי להוציא לאור אף מאמר בלעדיו?

[שלומי חי]

אני מוכן להצטרף למיזם לעמד ספרים בשביל האוצר

[זאב ערבות]

מה שאתה כותב רב טקסט איני מובן, היום בלחיצת כפתור משנים טקסט, פונט, גודל, צבע וכו, איזה טירחא יתירה יש כאן?
עובדה אחת לא נאמרה עדיין, והיא שלהוציא ספר זה גם ענין של כבוד, ולמען הכבוד מוכנים להפסיד כסף

תגובה שקבלתי מעורך ספרים שאינו חבר בפורום על מה שנכתב באשכול שבוע הספר תשפ"ג כאן והענין שייך לכאן (זה חלקו השני של מכתב ארוך שחלקו הראשון העליתי כאן)

בעניין אחר, עקבתי מה מתפתח גם באשכול השני, וראיתי ששאלת מה הטירחא בעימוד רב טקסט, הרי בלחיצת כפתור משנים גופן וכדו'. מכיוון שלמדתי לאחרונה עימוד, יש ביכולתי לענות על השאלה הזו, שגם אני שאלתי לפני שלמדתי את התחום:

קודם כל צריך להבין בכלל ממה מורכב עיצוב של ספר. הקורא הממוצע שם לב בגדול לשני דברים – גופן, וגודל (וגם צבע, אבל הצבע בספר הוא בדרך כלל שחור). אמנם, יש עוד דברים שמשפיעים מאד על נוחות הקריאה בספר, שלמרות שהקורא הרגיל לא יצליח להצביע עליהם כאשר נשאל אותו, הוא בהחלט ירגיש אותם – מדובר על המרווח בין האותיות, המרווח בין המילים, המרווח בין השורות, המרווח בין הטורים, המרווח בין הפסקאות, המרווח בין כותרת לקטע שלפניה, המרווח בינה לקטע שאחריה, וכן לכותרות משנה וכותרות שלישיות וכדו'. כל אחד מהדברים הללו דורש שימת לב מיוחדת ומוקפדת, שלא יהיה יותר מידי ולא פחות מידי, ושתהיה התאמה בין אחד לשני. גם בחירת הגופנים והגדלים צריכה להיעשות תוך מחשבה וזהירות, כדי שמצד אחד הגופנים ישתלבו יפה אחד עם השני ומצד שני יתאימו לאופי הספר ולאופי השימוש (לא דומה גופן טקסט לגופן כותרות, ויש גם גופנים שמתאימים יותר לשערים, להערות, וכדו'), שהגדלים יהיו מצד אחד מספיק דומים כדי שלא לגרום לסחרחורת, אך מצד שני מספיק שונים כדי שיהיה ברור מה כותרת ראשית, מה משנית, מה טקסט ומה הערה בסוגריים, וכדו'.

חוץ מזה יש את עניין ה'שבירות' – כלומר היכן אפשר 'לשבור' עמוד או טור. הכלל הרגיל הוא שלא עוברים עמוד אחרי שורה אחת בלבד של פסקה, כך שתישאר שורה בודדה אחרונה בעמוד, וגם לא לפני שורה אחרונה בפסקה, כך שהעמוד הבא יתחיל בשורה בודדת. כנ"ל לגבי שבירת טורים, שזה ענין שכמעט ולא קיים בספרות לא-תורנית. בדומה לזה יש עניין ה'מילים היתומות' – דהיינו שבשורה האחרונה בפסקה לא תישאר רק מילה אחת. העניין הזה לרוב מטופל באופן אוטומטי על ידי הגדלת או הקטנת המרווח בין המילים בפסקה, אך לפעמים יש אילוצים שלא מאפשרים זאת וצריך להחליט על אחד מכמה פתרונות אחרים פחות מוצלחים בהתאם לעניין.
חוץ מכל זה יש את העניין הנקרא 'איזון אנכי', שקיים רק בספרות תורנית. הציפייה של הלומד התורני היא שכל העמודים בספר יגמרו באותו גובה (במילים אחרות – שהשוליים התחתונים יהיו תמיד שווים), וכשיש כמה טורים שהם יגמרו כולם באותו הגובה, וזה מצריך משחק של גמישות במרווחים, שצריך כמובן לקבוע לו כללים כדי שלא יהיה מוגזם או מורגש יותר מידי אך שיהיה מספיק כדי להשיג את המטרה, ובאופן כללי צריך לעקוב בכל עמוד ולנסות לסדר את כל הטקסט בעמוד כך שכל התנאים יתקיימו וגם נצליח לגמור את העמוד בדיוק בגובה הדרוש.

התוצאה של כל הנ"ל היא שאפילו עימוד של טקסט אחד ללא הערות, למרות ה'שלד' שנעשה אוטומטית על ידי התוכנה, דורש הרבה חשיבה, וגם לעבור עמוד עמוד ופסקה פסקה, לעקוב, לסדר ולשנות במקרה הצורך.

עכשיו, תוסיף לזה טקסט עם הערות, שבו מלבד הצורך לקבוע את הגופן-גודל-מרווחים של עוד טקסט, צריך גם להקפיד בכל עמוד שההערות השייכות לאותו עמוד יהיו במידת האפשר בעמוד עצמו ולא יגלשו לעמוד הבא, וכמובן שלא יכנסו לעמוד הקודם, ועדיין שכל עניין ה'איזון אנכי' וה'שבירות' יישמר. המזל בהערות, זה שאת ה'הערכה' כמה הערות וכמה טקסט צריך לשים בכל עמוד, התוכנה יודעת לעשות בערך אוטומטית, וצריך רק לעבור ולסדר, גם אם לסדר יותר מאשר בטקסט אחד.

כשמגיעים ל'רב טקסט', כלומר כמה פירושים על הדף אחד מסביב לשני כמו בגמרא, או אחד מתחת לשני כמו בחומש, העניין מסתבך פי כמה. כאן התוכנה (אגב, כל האמור לעיל הוא על תוכנת תג, שהיא כשלעצמה תוכנה לא פשוטה לשימוש שדורשת הרבה לימוד ותרגול. תוכנות מודרניות יותר לא יודעות לטפל בהרבה מאד מהדברים שהוזכרו לעיל, מכיוון שהם מיוחדים רק לספר התורני, ומי בכלל מדבר על רב טקסט...) לא יודעת אפילו לתת הערכה כמה גמרא אמור להיות בעמוד, וכמה רש"י וכמה תוספות, והאם רש"י בעמוד הנוכחי צריך 'לעטוף' את הגמרא והתוס' 'יעטפו' את רש"י, או שיש כאן בכלל הרבה גמרא וקצת רש"י כך שהגמרא תגלוש בחלק התחתון של העמוד מתחת רש"י ותוס', ועוד כל מיני אפשרויות, שבתוך כל אחת מהן יש כל מיני צורות, עד שכל אחד יודע שאין כמעט עמוד גמרא זהה לחבירו. ב'מקראות גדולות' למשל העניין מסתבך עוד יותר כי מגיעים בקלות לעשרה פירושים על הדף, שצריך גם לעמד ככפולת עמודים ולא כעמודים בודדים, ובחלק מהפירושים יכולים להיות גם פסקאות וטורים על כל הבעיות שאלו גורמים כאמור לעיל. וברב טקסט, כל זה נעשה ידנית, והמעמד צריך לעבור עמוד עמוד ולקבוע כמה חומש, כמה אונקלוס, כמה רש"י, כמה שפתי חכמים, כמה אבן עזרא, כמה רמב"ן, כמה אור החיים, כמה 'כלי יקר', ומי יודע עוד כמה פירושים צריך להכניס בעמוד הזה, כדי שכל הרש"י ששייך לפסוקים בעמוד יכנס, כל השפתי חכמים ששייך לרש"י יכנס, כל האבן עזרא והרמב"ן וכו' יכנס, לא פחות ולא יותר, ושבסוף כל התהליך הזה העמוד יהיה בדיוק מלא בלי מרווחים ריקים, ויגמר כאמור לעיל באותו קו גובה כמו כל העמודים, לא פחות ולא יותר (לפני כמה שנים פותח תוסף שמנסה להכניס קצת אוטומציה לתחום הזה, ואומרים שהוא חוסך חלק מהעבודה, אך לא ניסיתי אותו עדיין).

כל זה חלק מהעבודה שנעשית בעימוד תורני, ויש עוד דברים שלא כתבתי. כמדומני שזה מספיק כדי להסביר מדוע עימוד תורי הוא מורכב ועולה כל כך הרבה. עימוד ספר חול, לעומתו, לא שונה בהרבה מעבודה עם וורד. הכל אוטומטי ואין כמעט דרישות (גם שם יכולים להיות סיבוכים בהתאם לאופי החומר, אבל בדרך כלל אין בעיות מיוחדות).

[אהרן תאומים]

רבי זאב היקר אנא תבקש ממנו שישלח לך בפי די אף ערוך מסודר עם שבירות גופנים שונים וכו' את המלל הגדול שציטטת בשם אותו שולח עורך אלמוני, כדי שיהיה נגיש ונעים לקריאה, כי אני הסתחררתי באמצע.

[זאב ערבות]

רבי זאב היקר אנא תבקש ממנו שישלח לך בפי די אף ערוך מסודר עם שבירות גופנים שונים וכו' את המלל הגדול שציטטת בשם אותו שולח עורך אלמוני, כדי שיהיה נגיש ונעים לקריאה, כי אני הסתחררתי באמצע.

שמתי ריוח בין הפסקאות