אמנם אמיתת האמונה הנראה בעיני היא, ה' יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, בכוונה מכוונת שופע שפעו, ואילו היה מונע רגע אחד היה הכל כלא היה, בטל המציאות. והוא פירוש הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, אין הפירוש כי אין אלוה זולתו, כי זהו פשיטא וכבר גילה זה בפסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אלא ר"ל שאין עוד מציאות בעולם זולת מציאותו יתברך, כי בהסתרו יאבד הכל.
סגי נהור כתב:כעת מצאתי שנמצא בשל"ה (עשרה מאמרות מאמר א):אמנם אמיתת האמונה הנראה בעיני היא, ה' יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, בכוונה מכוונת שופע שפעו, ואילו היה מונע רגע אחד היה הכל כלא היה, בטל המציאות. והוא פירוש הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, אין הפירוש כי אין אלוה זולתו, כי זהו פשיטא וכבר גילה זה בפסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אלא ר"ל שאין עוד מציאות בעולם זולת מציאותו יתברך, כי בהסתרו יאבד הכל.
אליהו בן עמרם כתב:סגי נהור כתב:כעת מצאתי שנמצא בשל"ה (עשרה מאמרות מאמר א):אמנם אמיתת האמונה הנראה בעיני היא, ה' יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, בכוונה מכוונת שופע שפעו, ואילו היה מונע רגע אחד היה הכל כלא היה, בטל המציאות. והוא פירוש הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, אין הפירוש כי אין אלוה זולתו, כי זהו פשיטא וכבר גילה זה בפסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אלא ר"ל שאין עוד מציאות בעולם זולת מציאותו יתברך, כי בהסתרו יאבד הכל.
ישים נא מר לב לשינויים, המהותיים בעיני, בין דברי השל"ה לדברי הביה"ל:
השל"ה: "ואילו היה מונע רגע אחד היה הכל כלא היה, בטל המציאות"..."כי בהסתרו יאבד הכל".
הביה"ל: "דבכל רגע השי"ת ממציא כל הנמצאים ממש יש מאין"..."ונמצא דגם עתה הוא בוראו כמו בששה ימים הראשונים"..."רק השי"ת ממציא ומהוה אותו בכל עת ורגע"
לכאורה בשל"ה מצינו, שהוא ממשיך "להחיות" את הבריאה כל רגע, ואילו היה נמנע מהמשך זה של השפעת חיים היה הכל כלא היה, אבל לא שהוא בורא את הכל מחדש כל רגע "יש מאין" כבששת ימים הראשונים.
אבל בביה"ל מדבר על בריאה מחדש כל רגע יש מאין.
אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש... והנה אחרי הדברים והאמת האלה כל משכיל על דבר יבין לאשורו איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל ורוח פיו שבנפעל המהוה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש.
מה שנודע מאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, שבכל יום מתחדש חידוש הבריאה מאין ליש, וכמו שהיתה תחלת הבריאה בשי"ב מאין ליש ממש כמו"כ עתה מתחדשת הבריאה יש מאין ממש כו'.
אבל הוא ית"ש כמו בעת בריאת העולמות כולם בראם והמציאם הוא יתברך יש מאין בכחו הבלתי תכלית, כן מאז כל יום וכל רגע ממש כל כח מציאותם וסדרם וקיומם תלוי רק במה שהוא ית"ש משפיע בהם ברצונו יתברך כל רגע כח ושפעת אור חדש, ואילו היה הוא ית' מסלק מהם כח השפעתו אף רגע אחת כרגע היו כולם לאפס ותהו.
אשר177 כתב:בפשטות נ"ל שהתחדשות זו היא המתורגמת ביידיש פרישקייט, על דרך בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.
והברכה היא על השמחה שבזריחת השמש על הארץ וכמו שהעולם אומר "יום חדש", ואצ"ל שבפועל נבראים דברים חדשים שלא היו קודם. עצם ההתחדשות היא הגורמת לברכה.
אליהו בן עמרם כתב:אוסיף ואומר, שאכן קשה לענ"ד לתפוס היטב בהבנה רגילה את דברי הביה"ל, וכפי שכבר תמה כאן (כמדומני הרב אוצה"ח) באיזהו מקומן בפורום, כיצד ניתן לתפוס ביטול רגעי של היש לאין, ושוב מאין ליש. ואדרבה הנראה לעיניים הוא, שכל המציאות הטבעית ממשיכה להתקיים כמקדם. (ומה נצטרך לומר אולי, שבאמת מי ששייך ל"יש" לא יכול לתפוס "אין", ולכן אין מנוס מלהאמין בדברים, על אף שאיננו יכולים לתפוס אותם).
סגי נהור כתב:אליהו בן עמרם כתב:אוסיף ואומר, שאכן קשה לענ"ד לתפוס היטב בהבנה רגילה את דברי הביה"ל, וכפי שכבר תמה כאן (כמדומני הרב אוצה"ח) באיזהו מקומן בפורום, כיצד ניתן לתפוס ביטול רגעי של היש לאין, ושוב מאין ליש. ואדרבה הנראה לעיניים הוא, שכל המציאות הטבעית ממשיכה להתקיים כמקדם. (ומה נצטרך לומר אולי, שבאמת מי ששייך ל"יש" לא יכול לתפוס "אין", ולכן אין מנוס מלהאמין בדברים, על אף שאיננו יכולים לתפוס אותם).
מדוע? האם קשה "לתפוס היטב בהבנה רגילה" שמקרן המקרין תמונה על מסך מהווה אותה בכל רגע ממש מחדש, למרות ההמשכיות הנראית לעין?
אדרבה, משעה שאנו מבינים שדבר מסוים תלוי לחלוטין בכח אחר המהווה אותו, הסברא הפשוטה היא שההוויה היא חדשה בכל רגע.
אליהו בן עמרם כתב:סגי נהור כתב:אליהו בן עמרם כתב:אוסיף ואומר, שאכן קשה לענ"ד לתפוס היטב בהבנה רגילה את דברי הביה"ל, וכפי שכבר תמה כאן (כמדומני הרב אוצה"ח) באיזהו מקומן בפורום, כיצד ניתן לתפוס ביטול רגעי של היש לאין, ושוב מאין ליש. ואדרבה הנראה לעיניים הוא, שכל המציאות הטבעית ממשיכה להתקיים כמקדם. (ומה נצטרך לומר אולי, שבאמת מי ששייך ל"יש" לא יכול לתפוס "אין", ולכן אין מנוס מלהאמין בדברים, על אף שאיננו יכולים לתפוס אותם).
מדוע? האם קשה "לתפוס היטב בהבנה רגילה" שמקרן המקרין תמונה על מסך מהווה אותה בכל רגע ממש מחדש, למרות ההמשכיות הנראית לעין?
אדרבה, משעה שאנו מבינים שדבר מסוים תלוי לחלוטין בכח אחר המהווה אותו, הסברא הפשוטה היא שההוויה היא חדשה בכל רגע.
לענ"ד, אין נידון המקרן דומה כלל.
אם כוונתך בדוגמא זו לצייר מצב של תמונות מצב יחידות שמוקרנות ברצף, ולכן נראות כהמשך אחד (סרט), הלא אם היו מאיטים את ההקרנה, נוכל לתפוס כל תמונה ותמונה בפני עצמה. (גם שמיעת תדר, שרק בעלי חיים יכולים לשמוע ולא האדם, אין זה נקרא למעלה מתפיסתנו, כמו כבד שמיעה שתופס מה זה "לשמוע" למרות שהוא לא שומע הכל).
דוגמא יותר טובה לנדו"ד, היא כשל פעולת הפלורסנט, שאורו כבה לשבריר שניה ושוב נדלק ומאיר מחדש.
אך גם זאת, אנו יכולים לתפוס אילו היו מאיטים את התהליך. חושך ואור, חושך ואור. וזאת, בגלל שאת החושך הזה אנו יכולים לתפוס (מאז שנברא החושך)
דורשי יחודך כתב:
לגוף השאילה האם אכן הקב"ה "בורא" כביכול בכל רגע את הבריאה, ישנו מאמר מעניין של הרב בצלאל נאור שמבקש להראות שתליא באשלי רברבי. נמצא בקובץ חצי גבורים ז' (אלול תשע"ד) עמ' שפ"ה ואילך. נמצא בה"ב. (ניסיתי לצרפו הנה אך לא הצלחתי משום מה.)
(את הפרשנות שלו מדוע כל אחד סובר כך אני אישית לא אוהב, אבל זה לא פוסל בשבילי את המחקר הבסיסי שהוא עושה שם.)
.
ומינה נשמע שלדעת המוסיף, הכתוב 'לעושה אורים גדולים כל"ח' אינו אסמכתא לכך שמחדש בטובו, וכנפה"ח, אלא לעצם יצירת המאורות והחסד והטובה הנמשכים מהם ליושבי הארץ.ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית תאיר באורך על ציון, ותזרח בכבודך על ירושלים, ותאמר לעניה סוערה קומי אורי כי בא אורך, ככתוב קומי אורי כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח, ונאמר לעשה אורים גדולים כי לעולם חסדו בא"י יוצר המאורות
לייבעדיג יענקל כתב:חגיגה דף יב/ב
"וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית", וברש"י: "נכנס שחרית - לתוך תיקו, והאור נראה: ויוצא ערבית - מתיקו, ומתפשט למטה מן האור, והרי העולם חשוך, וזהו חידושו למעשה בראשית בכל יום".
צופה_ומביט כתב:לייבעדיג יענקל כתב:חגיגה דף יב/ב
"וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית", וברש"י: "נכנס שחרית - לתוך תיקו, והאור נראה: ויוצא ערבית - מתיקו, ומתפשט למטה מן האור, והרי העולם חשוך, וזהו חידושו למעשה בראשית בכל יום".
נפלא ביותר, יישר כוח!
איש_ספר כתב:עוד תמצא שם בדברי הלשם המובאים שם ובדברי ר"א בהגר"א בשם אביו הגר"א, התייחסות ללשון 'בורא' בברכות הנהנין.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים