קובץ 'חצי גבורים - פליטת סופרים' (תוכן ענינים להורדה)

[לענין]

התאכזבתי מאד לטרוח עד גירסה ולראות שנגמר כבר אתמול... אומרים שביום שישי יביאו עוד.
יש מקום נוסף שניתן להשיג?
בביתו של האחראי על זה או משהו כזה?

[חבר פורום אוצר החכמה]

ספרים ווינקעל

[לענין]

ספרים ווינקעל

תודה רבה!
אבל גם להם נגמר...

[הבטחתי]

ראיתיו עכשיו בבית הכנסת שיכון אוריאל אשר בירושלים בעמדות של בלוי, היה נראה שיש שם כמות די מכובדת

[לענין]

כן נמצא בבלוי, פלאי פלאים ממש.

בספר המשובח נדפס פירוש לספר משלי מרבי שם טוב בן יוסף ן' שם טוב.
בהקדמה מציין המהדיר הרב אביני לחידוש גדול של רש"ט ביחס לעריכת ספר משלי. על הפסוק 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה', הביא רש"ט כי 'אמרו החכמים בעלי הקבלה, כי אנשי חזקיה מלך יהודה כאשר העתיקו משלי שלמה ובאו למקום הזה, מצאו שם דברים שאינם ראויים ליכתב, אם בעבור שהם עמוקים, ואם בעבור שדוחים יראת שמים, וראו להסירם מכאן ולהדביק להם המשלים הנשארים שהעתיקו אנשי חזקיה, ועל סמך 'כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר', כי הסתירו אותם הדברים בעבור שהוא כבוד אלהים'.
המהדיר מפרש, שלפ"ז משמעות 'העתיקו' לשון הסרה היא, שהסירו את משלי שלמה שהיו כתובים מכאן ואילך, ותמורתם כתבו משלים שלכאורה אינם לשלמה. ומסיים, 'ולא מצאתי מקור או חבר לדברי רש"ט אלו'.
איני מבין מפני מה ראה לפרש כן, שהעתקה לשון הסרה היא. והלא הדברים מתפרשים כפשוטו, שבאמצע מלאכת העתקת משלי שלמה ממקום מסוים נעצרה ההעתקה, מפני הטעמים הנ"ל. ולאחר מכאן המשיכו להעתיק ממקור אחר, ובאה בראש ההעתקה השניה הכותרת של 'גם אלה משלי שלמה', כאומר למרות שהוסתרו מכאן דברים מפני כבוד אלהים, מכל מקום העתקנו כאן דברים אחרים שגם הם משלי שלמה (וא"כ, העתקה היא כפשוטו, וגם ההמשך בודאי הוא מדברי שלמה)
ומה שכתב שלא מצא בזה מקור לרש"ט, תמהני שהרי לפני המהדיר עמד ספר חוקה של רבי יוסף קמחי, שנד' בתורת חיים של מוה"ק, אשר רש"ט בונה עליו את מקצת הפירושים (וכמו שכבר מציין שם המהדיר), ושם כבר הופיעו הדברים כמעט אות באות! (וראה דברים דומים בפי' הרי"ד).

[בן_אליעזר]

למי שלא בקי בדבר, האם יכולים הידענים (ו/או אלו שקראו המאמר בתוך הקובץ), להרחיב על כותרת המאמר (ותוכנו במקור הדברים, מדרש או ש"ס היאך שיהי') של הרב יא"ז מיללער שב"בית הוועד" ?

בתודה מראש

על האמורא רבי אילא.

מפתיחת המאמר:

בספרות חז"ל מוזכר פעמים רבות האמורא רבי אילא, הוא רבי אלעאי תלמידו של רבי יוחנן. אלא שבהרבה משמועותיו לא שפר מזלו, ומאמריו נתלו בלא יודעים בחכמים אחרים. הסיבה העיקרית לשיבושים אלה היא הלשון הקצרה של חכמי התלמוד הירושלמי, שבעקבות כך לא נקרא רבי אלעאי תמיד בשמו המלא, כי אם 'רבי לָא', או באופנים דומים. הכתיב המקוצר גרם לשיבושים וחילופים. גורמים אחרים שתרמו אף הם ל'גזילת' מאמריו ואזכוריו של רבי אלעאי, הם בייחוד חילופים מחמת אותיות הדומות או פענוחים מוטעים. גם כמה ממאמריו שנשארו על שמו של רבי אלעאי, באו מחברים ותלו קצתם ברבי אלעאי התנא, אביו של רבי יהודה. ויש מי שתלה את מה ששייך אולי לרבי אילא האמורא, באילא דיבנה המוזכר במשנה.
במאמר הנוכחי ארחיב את הדיבור, ברצות ה', בעיקר בסוגיית הטעויות שנתהוו אצל מחברים שונים, ביניהם גדולי עולם, בהבנת דברי הירושלמי, בעקבות קיצור השם רבי אלעאי בלישנא קלילא: 'רבי לָא', ואגב כך אעיר גם על מקומות שחלו בהם ידי סופרים ומגיהים, עד שנעקר מהם, ביודעים ובלא יודעים, שמו של רבי אילא וקיצוריו.

תודה לעונים!

[נוטר הכרמים]

זה עתה סיימתי לעלעל בין בתרי הקובץ החדש.
אכן מרשים ומאלף,
ברצינות העריכה, ברמה הגבוהה של המאמרים וכותביהם, בהיקף ובמגוון הנושאים,
ובעיקר - ניכרת ההשקעה העצומה באיכות ובדיוק.
תשואות חן חן לעושים במלאכה.

ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.

1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.

2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.

חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

[לענין]

במאמרו של הרב אהרן מושקוביץ, לקט רמזים להח"ר יונתן ב"ר ברוך, אות פ"ז -
'ספר תולדות בגי' האשה אסורה לבעלה בלא כתובה'.
והקשה המהדיר 'איני יודע לכוון החשבון. 'ספר תולדות' עולה 1186, ו'אסורה לבעלה בלא כתובה' עולה 878. ואם נוסיף את 'האשה' יעלה בגימטריא 919'.

והוא טעות המחשבון, שהרי 'האשה אסורה לבעלה בלא כתובה' הוא גם כן עולה 1186, חושבנא דדין כחושבנא דדין [מה שמעניין הוא שהגימטריא של ספר תולדות היא בשני ווין, ואילו בתורה כתוב רק עם וי"ו אחת].

[מכון חכמי ליטא]

חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

מנין יודעים השיעור המדוייק כמה מחקר מותר לבא בקהל?

[חד ברנש]

ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.
1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.
2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.
חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

[י. אברהם]

חבל שבמאמרו הנפלא של בעל נתינה לגר כתב (עמ' תתיד) רק שורה וחצי על יחסו של הרד"ק לתרגום

(מש"כ שם שהרד"ק לרוב הביא מלות ראשונות מתרגום, באמת הביא הרד"ק כל ל' התרגום כפי שרואים בדפו"י וכת"י והמדפיסים הם שקיצרו).

[חיים שאול]

הקובץ (החלקים הקודמים ) נמצאים באוצר?

[דמשק]

הקובץ (החלקים הקודמים ) נמצאים באוצר?

viewtopic.php?f=4&t=40327

[איש פלוני]

ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.
1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.
2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.
חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

זאת מנין לך?

[חד ברנש]

רוח הקודש.

[תוכן]

אולי זה רוח הקדיש.

[באתי רק להעיר]

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

זאת מנין לך?

גם אני שמעתי כך היום מפי אחד המעורבים בענין.

[איש בער]

אכן רוח היא ב'נש'.. ידע מה ניבא

[נהר שלום]

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

זאת מנין לך?

גם אני שמעתי כך היום מפי אחד המעורבים בענין.

שמעתי זאת כבר אחרי הקובץ הקודם

[שבענו מטובך]

במאמרו של הרב אהרן מושקוביץ, לקט רמזים להח"ר יונתן ב"ר ברוך, אות פ"ז -
'ספר תולדות בגי' האשה אסורה לבעלה בלא כתובה'.
והקשה המהדיר 'איני יודע לכוון החשבון. 'ספר תולדות' עולה 1186, ו'אסורה לבעלה בלא כתובה' עולה 878. ואם נוסיף את 'האשה' יעלה בגימטריא 919'.

והוא טעות המחשבון, שהרי 'האשה אסורה לבעלה בלא כתובה' הוא גם כן עולה 1186, חושבנא דדין כחושבנא דדין [מה שמעניין הוא שהגימטריא של ספר תולדות היא בשני ווין, ואילו בתורה כתוב רק עם וי"ו אחת].

בנוגע לשאלת ו׳ אחת או שתי ואוין נדמה לי שיש על זה דעת זקנים מבעה״ת על פסוק ויחלף שמלותיו אצל יוסף.

[אלישיב ש]

כן נמצא בבלוי, פלאי פלאים ממש.

בספר המשובח נדפס פירוש לספר משלי מרבי שם טוב בן יוסף ן' שם טוב.
בהקדמה מציין המהדיר הרב אביני לחידוש גדול של רש"ט ביחס לעריכת ספר משלי. על הפסוק 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה', הביא רש"ט כי 'אמרו החכמים בעלי הקבלה, כי אנשי חזקיה מלך יהודה כאשר העתיקו משלי שלמה ובאו למקום הזה, מצאו שם דברים שאינם ראויים ליכתב, אם בעבור שהם עמוקים, ואם בעבור שדוחים יראת שמים, וראו להסירם מכאן ולהדביק להם המשלים הנשארים שהעתיקו אנשי חזקיה, ועל סמך 'כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר', כי הסתירו אותם הדברים בעבור שהוא כבוד אלהים'.
המהדיר מפרש, שלפ"ז משמעות 'העתיקו' לשון הסרה היא, שהסירו את משלי שלמה שהיו כתובים מכאן ואילך, ותמורתם כתבו משלים שלכאורה אינם לשלמה. ומסיים, 'ולא מצאתי מקור או חבר לדברי רש"ט אלו'.
איני מבין מפני מה ראה לפרש כן, שהעתקה לשון הסרה היא. והלא הדברים מתפרשים כפשוטו, שבאמצע מלאכת העתקת משלי שלמה ממקום מסוים נעצרה ההעתקה, מפני הטעמים הנ"ל. ולאחר מכאן המשיכו להעתיק ממקור אחר, ובאה בראש ההעתקה השניה הכותרת של 'גם אלה משלי שלמה', כאומר למרות שהוסתרו מכאן דברים מפני כבוד אלהים, מכל מקום העתקנו כאן דברים אחרים שגם הם משלי שלמה (וא"כ, העתקה היא כפשוטו, וגם ההמשך בודאי הוא מדברי שלמה)
ומה שכתב שלא מצא בזה מקור לרש"ט, תמהני שהרי לפני המהדיר עמד ספר חוקה של רבי יוסף קמחי, שנד' בתורת חיים של מוה"ק, אשר רש"ט בונה עליו את מקצת הפירושים (וכמו שכבר מציין שם המהדיר), ושם כבר הופיעו הדברים כמעט אות באות! (וראה דברים דומים בפי' הרי"ד).

בעניין זה כדאי לראות גם דברי ר' שאול ליברמן, 'הערות לפרק א של קהלת רבה' עמ' קסז-קסט (איני יכול לצלם כרגע) שדן באריכות בזה

[הבטחתי]

בדעתי היה לכתוב מעט ביקורת על הקובץ, אך כיון שכתבו כאן שבגוסס עסקינן, אמרתי אניח הדברים.

ידיעה מאוד מעניית שראיתי בעמוד קכ"ו במאמרו של הר"א מושקוביץ, על שמו של החיבור הידוע 'כערכי תנאים ואמוראים' או 'יחוסי תנאים ואמוראים', שכנראה שמו האמיתי הוא סימני שמות הגדולים.
כתבתי 'כנראה'', לפי שיש ממנו רק מובאה אחת, ולענ"ד, צריך לזה חיזוק. (אם היו כמה וכמה מובאות ממנו, זו היתה ראיה חזקה. כאן מדובר במובאה אחת, שלא כלשונה ממש, ולא כסדרה).

[מנקיי הדעת שבירושלים]

האם עדיין ניתן להשיג את הקובץ או שכבר אזל מהמדפים?

[עדיאל ברויאר]

בדעתי היה לכתוב מעט ביקורת על הקובץ, אך כיון שכתבו כאן שבגוסס עסקינן, אמרתי אניח הדברים.

ידיעה מאוד מעניית שראיתי בעמוד קכ"ו במאמרו של הר"א מושקוביץ, על שמו של החיבור הידוע 'כערכי תנאים ואמוראים' או 'יחוסי תנאים ואמוראים', שכנראה שמו האמיתי הוא סימני שמות הגדולים.
כתבתי 'כנראה'', לפי שיש ממנו רק מובאה אחת, ולענ"ד, צריך לזה חיזוק. (אם היו כמה וכמה מובאות ממנו, זו היתה ראיה חזקה. כאן מדובר במובאה אחת, שלא כלשונה ממש, ולא כסדרה).

אין לי את הספר ואף לא את מאמרו של ר"א מושקוביץ היקר, ואני מתבסס בדבריי הבאים רק על המידע שהוצג בהודעה זו - גם אם יש מובאה ברורה מהחיבור תחת הכינוי הזה, מניין לנו שזהו השם שהעניק לו המחבר? על פניו מסתבר שהמחבר לא העניק לו שם. "סימני שמות הגדולים" הוא כינוי שמסביר את תוכנו של החיבור, והוא בהחלט יכול להיות כינוי שהעניק לו אחד ממשתמשי החיבור ולא דווקא המחבר.

[הבטחתי]

האם עדיין ניתן להשיג את הקובץ או שכבר אזל מהמדפים?

בעמדות של בלוי

[מרבה_שלום]

כעת, ליל רביעי כז אב, ראיתי את הקובץ בחנות של סאטמר, רח' ישמח משה, בני ברק.

[קאצ'קלה]

עברתי על הקובץ החדש (פה ארה"ב זה הגיע בימי הסליחות), וכרגיל יש בו המון חידושים.

הערה קטנה נתעוררה אצלי במאמר אודות ספר פני יהושע. בעמ' תשכז הערה 173, הובאה תמציתם של דברי הפנ"י בברכות טו ע"א: "שם הביא תיקון נוסח שמצא בדפוס פרנקפורט שנ"ב וטען שההגהה נכונה בכוונתה אך ניתן להבין את הדברים בסוגיית הגמרא אף ללא ההגהה".

מסכת ברכות דפוס פרנקפורט שנ"ב - לא היתה מעולם. הכוונה לדפוס פפד"מ ת"פ-תפ"ב.

בפני יהושע שם:

מצאתי ישוב לזה בש"ס דפוס פרקנפורט שנ"ב נ"א במאי אוקימתא כרבי יוסי דאי ר"י כו', ונראה שהוגה כן על פי גדול אחד...

יש לפענח שנ"ב - שנכתב בצדו!

ואולי לזה התכוון הכותב הנכבד.

[ציבור]

ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.
1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.
2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.
חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

פטירתו המוקדמת היא אכן ראיה שהטענה של נוטה"כ נכונה והקוראים הצביעו ברגליים, או שמא יש לזה סיבות אחרות?

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

[גימפעל]

שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

כלומר: הוצאות בלי הכנסות.

[ציבור]

שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

כלומר: הוצאות בלי הכנסות.

לא! לחסוך את הוצאות ההדפסה וההפצה וכו'. הכנסות בלאו הכי לא היה.

[נהר שלום]

[url][/url]

שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

בתשלום?

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

כלומר: הוצאות בלי הכנסות.

לא! לחסוך את הוצאות ההדפסה וההפצה וכו'. הכנסות בלאו הכי לא היה.

יותר מסתבר. מי שמכיר קצת את בעל הקובץ יידע שהוא אינו צריך לקובץ זה לביזנס.

[הרוצה להחכים]

בדעתי היה לכתוב מעט ביקורת על הקובץ, אך כיון שכתבו כאן שבגוסס עסקינן, אמרתי אניח הדברים.

ידיעה מאוד מעניית שראיתי בעמוד קכ"ו במאמרו של הר"א מושקוביץ, על שמו של החיבור הידוע 'כערכי תנאים ואמוראים' או 'יחוסי תנאים ואמוראים', שכנראה שמו האמיתי הוא סימני שמות הגדולים.
כתבתי 'כנראה'', לפי שיש ממנו רק מובאה אחת, ולענ"ד, צריך לזה חיזוק. (אם היו כמה וכמה מובאות ממנו, זו היתה ראיה חזקה. כאן מדובר במובאה אחת, שלא כלשונה ממש, ולא כסדרה).

גם באור זרוע (ח"ד, פסקי סנהדרין, סימן טז - ע"פ פרוייקט השו"ת) צוטט הספר בשם "שם הגדולים", אם כך יש לך מובאה מוספת.
אפשטיין ציין זאת במחקרו על הספר והציע על פיו לשחזר את שם הספר. הפנייה זו נשמטה מעיני המהדיר, כנראה מפני שהסתמך רק על מיימון שציטט את אפשטיין במקום לקרוא את דברי אפשטיין במקור (מאמרו של אפשטיין הוא בגרמנית, ותורגם כעת לעברית בקובץ החדש של חצי גבורים).

[עדיאל ברויאר]

להפך. "שם הגדולים" אינו זהה ל"סימני שמות הגדולים" אלא בכך שהוא מסביר את תוכנו של החיבור. ויש בכך חיזוק למה שטענתי לעיל שכל אלו הם כינויים שמשתמשי החיבור כינו אותו, ויש להניח שמחברו לא קבע לו שם (או ששמו נעלם מוקדם מאד מכל או מרוב המשתמשים בחיבור).

[יוצא פוניבז']

חוברת ז, אלול תשע"ד, עלתה כעת להיברובוקס (יחד עם הכרכים שלפניה) - http://hebrewbooks.org/53908

גם כרכים ח' וט' נמצאים שם, וכעת עלה גם כרך י'.