אשכול אביעה חידות

איש הגבעה

א] חידה. כמה מצוות בתורה מפורש עליהם השכר של אריכות ימים, (ואחת מהם בפרשה), ומדוע דווקא במצוה זו יש שכר של אריכות ימים, יותר מכל המצוות.
ב] חידה. היכן רמוז בפרשה שגר שנתגייר כקטן שנולד.
ג] חידה. היכן יש רמז בפרשה לאיסור לשון הרע. (אין הכוונה לפסוקים המפורשים בזכור את אשר עשה למרים).
ד] חידה. מי שנאבד לו סכום כסף גדול ולא היה בזה סימן ומצא את זה עני בן טובים והרויח מזה הרבה כסף לכל מחסורו, האם האדם מקבל שכר בשמים שבגללו העני הרויח או לא.
ה] חידה. מהיכן יש ללמוד שאין לעשות קנאה ותחרות בין בעלי חיים.
ו] חידה. מהיכן יש ללמוד מפרשתינו שאסור להזניח אפילו כאלו שחטאו ויש להשתדל אפילו בעבורם שלא יוסיפו להתדרדר.
ז] חידה. מהיכן חזינן שעיקר עניין מלקות שלוקה כל המחוייב מלקות הוא הבזיונות ולא הכאבים של המלקות.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' ספטמבר 16, 2019 9:20 am

מיהו המלך היהודי הראשון בתנ"ך?

עזריאל ברגר

יאיר כתב:מיהו המלך היהודי הראשון בתנ"ך?

אאע"ה?
יהודה מלך השבטים?
משה רבינו?

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ב' ספטמבר 16, 2019 9:40 am

איש הגבעה כתב:א] חידה. כמה מצוות בתורה מפורש עליהם השכר של אריכות ימים, (ואחת מהם בפרשה), ומדוע דווקא במצוה זו יש שכר של אריכות ימים, יותר מכל המצוות.
ב] חידה. היכן רמוז בפרשה שגר שנתגייר כקטן שנולד.
ג] חידה. היכן יש רמז בפרשה לאיסור לשון הרע. (אין הכוונה לפסוקים המפורשים בזכור את אשר עשה למרים).
ד] חידה. מי שנאבד לו סכום כסף גדול ולא היה בזה סימן ומצא את זה עני בן טובים והרויח מזה הרבה כסף לכל מחסורו, האם האדם מקבל שכר בשמים שבגללו העני הרויח או לא.
ה] חידה. מהיכן יש ללמוד שאין לעשות קנאה ותחרות בין בעלי חיים.
ו] חידה. מהיכן יש ללמוד מפרשתינו שאסור להזניח אפילו כאלו שחטאו ויש להשתדל אפילו בעבורם שלא יוסיפו להתדרדר.
ז] חידה. מהיכן חזינן שעיקר עניין מלקות שלוקה כל המחוייב מלקות הוא הבזיונות ולא הכאבים של המלקות.

א. כבוד אב ואם, שילוח הקן (בפרשה) והטעם: והארכת ימים, כאשר לא תכרת כל הקן שעזבת העקר (אבן עזרא)
ג. ונשמרת מכל דבר רע, מכל דיבור רע (ספרי, הובא ברמב"ן)
ד. לא תשוב לקחתו וגו' אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין למאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה תלמוד לומר לגר ליתום ולאלמנה יהיה, והלא דברים קל וחומר אם מי שלא נתכוון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה המתכוון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה (ספרי)
ה. לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, עיין אבן עזרא
ז. ונקלה אחיך לעיניך. ונקלה אחיך לעיניך, מיכן אמרו נתקלקל בין ברעי בין במים פטור רבי יהודה אומר האיש ברעי והאשה במים. (ספרי)

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' ספטמבר 16, 2019 11:27 am

עזריאל ברגר כתב:
יאיר כתב:מיהו המלך היהודי הראשון בתנ"ך?
אאע"ה?
יהודה מלך השבטים?
משה רבינו?

כוונתי בפשט הפס'

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ב' ספטמבר 16, 2019 12:23 pm

לפני מלך מלך לבני ישראל, רוב הפשטנים (רשב"ם אבן עזרא חזקוני) פירשוהו על משה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' ספטמבר 16, 2019 12:38 pm

משהו יותר מפורש

עתניאל בן קנז

יאיר כתב:משהו יותר מפורש

ויהי בישורון מלך, לפי דעת כמה ראשונים.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' ספטמבר 16, 2019 8:21 pm

יאיר כתב:מיהו המלך היהודי הראשון בתנ"ך?

על מי כתוב במפורש שהמליכוהו למלך?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' ספטמבר 17, 2019 11:49 pm

לתת רמז? לגלות?

יוֹסֵפֶר · הודעהעל ידי **יוֹסֵפֶר** » ג' ספטמבר 17, 2019 11:56 pm

מלכי צדק מלך שלם כוונתך?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' ספטמבר 18, 2019 12:03 am

לא. כוונתי לפס' מפורש על מישהו (יהודי. דהיינו לאחר מתן תורה) שהמליכוהו.

יוֹסֵפֶר · הודעהעל ידי **יוֹסֵפֶר** » ד' ספטמבר 18, 2019 12:25 am

יהושע נחשב מלך, עיין בפרק נגמר הדין (סנהדרין מט.) שלמדו שהמורד במלכות חייב מיתה מיהושע (א, יח) "כל אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצוונו יומת".

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' ספטמבר 18, 2019 12:26 am

יאיר כתב:לא. כוונתי לפס' מפורש על מישהו (יהודי. דהיינו לאחר מתן תורה) שהמליכוהו.

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ד' ספטמבר 18, 2019 12:37 am

אבימלך בן ירובעל [גדעון]

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' ספטמבר 18, 2019 12:43 am

כל הכבוד!!
שופטים ט
ו וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְכָל-בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ, וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ--עִם-אֵלוֹן מֻצָּב, אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ד' ספטמבר 18, 2019 2:55 am

אבל זה עדיין לא עושה אותו למלך הראשון כי משה ויהושע היו מלכים

ר_חיים_הקטן

כתוב להדיא בפדר"א (פרק י"א) שאדה"ר היה מלך.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ש' ספטמבר 21, 2019 9:21 pm

ר_חיים_הקטן כתב:כתוב להדיא בפדר"א (פרק י"א) שאדה"ר היה מלך.

לא שאלו מי היה המלך הראשון, אלא מי היה המלך היהודי הראשון

הפשטן · הודעהעל ידי **הפשטן** » ב' ספטמבר 23, 2019 11:17 am

לבנון כתב:
ר_חיים_הקטן כתב:כתוב להדיא בפדר"א (פרק י"א) שאדה"ר היה מלך.

לא שאלו מי היה המלך הראשון, אלא מי היה המלך היהודי הראשון

האם ב"יהודי" הכוונה למלך משבט יהודה (כמו איש יהודי הי' בשושן וגו') ?
כי אם לא, אז על חד החידה הי' לציין להדיא "המלך הראשון מעם ישראל".

עזריאל ברגר

רק אם השביעי חל בשביעי - אז אומרים תפילות שנכתבו עבור היום השביעי.

גלאגוזים

רק כשר"ה חל ביום ג', היום השביעי של סליחות חל בשבת,
ואז אומרים ביום א' את הסליחות ליום השביעי.

עזריאל ברגר

גלאגוזים כתב:רק כשר"ה חל ביום ג', היום השביעי של סליחות חל בשבת,
ואז אומרים ביום א' את הסליחות ליום השביעי.

לא, כי גם בקביעות שנה זו חל "היום השביעי לסליחות" (לדבריך) בשבת.
אלא התכוונתי לשביעי של פסח שחל בשבת בקביעות זו.

עזריאל ברגר

ואפשר לומר את החידה הנ"ל באופן קצת יותר כוללני:
אם מאריכים בקינות - מאריכים גם בסליחות.

מאריכים בקינות - שמוסיפים את קינת "איך מפי בן ובת ... ויהי נועם נשבת במוצאי שבת", וזה קורה בדיוק באותן שנים שמקדימים בסליחות למוצ"ש פרשת תבוא.

גלאגוזים

לא מדויק.
שכן גם בתשעה באב נדחה אומרים הקינה הנז'.

גלאגוזים

עזריאל ברגר כתב:
גלאגוזים כתב:רק כשר"ה חל ביום ג', היום השביעי של סליחות חל בשבת,
ואז אומרים ביום א' את הסליחות ליום השביעי.

לא, כי גם בקביעות שנה זו חל "היום השביעי לסליחות" (לדבריך) בשבת.
אלא התכוונתי לשביעי של פסח שחל בשבת בקביעות זו.

צודק. טעיתי.

עזריאל ברגר

גלאגוזים כתב:לא מדויק.
שכן גם בתשעה באב נדחה אומרים הקינה הנז'.

מדויק.
שכן גם בתשעה באב נדחה אומרים הקינה הנזכרת.
וגם בקביעות זו מקדימים את הסליחות למוצ"ש פרשת תבוא.

עזריאל ברגר

קטע הנאמר ב35 תפילות בשנה, בשינוי נוסח קטן:
6 פעמים בנוסח אחד, 28 פעם בנוסח שני, והפעם הנוספת - תלויה בקביעות השנה.
מהו?
השאלה - למנהגנו (חב"ד) ולנוהגים כמותנו, כנכב"ב

יושב ירושלים

עזריאל ברגר כתב:קטע הנאמר ב35 תפילות בשנה, בשינוי נוסח קטן:
6 פעמים בנוסח אחד, 28 פעם בנוסח שני, והפעם הנוספת - תלויה בקביעות השנה.
מהו?
השאלה - למנהגנו (חב"ד) ולנוהגים כמותנו, כנכב"ב

מי כמכה אב הרחמן/הרחמים וכו'.

עזריאל ברגר

יושב ירושלים כתב:
עזריאל ברגר כתב:קטע הנאמר ב35 תפילות בשנה, בשינוי נוסח קטן:
6 פעמים בנוסח אחד, 28 פעם בנוסח שני, והפעם הנוספת - תלויה בקביעות השנה.
מהו?
השאלה - למנהגנו (חב"ד) ולנוהגים כמותנו, כנכב"ב

מי כמכה אב הרחמן/הרחמים וכו'.

אכן - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=47723

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ג' אוקטובר 15, 2019 8:58 pm

חידה 1.
מי בסדר העבודה (אמיץ כח) מכונה על שם העתיד?

חידה 2.
מתי אומרים סדר העבודה בראש השנה?

חידה 3.
כידוע אחד משיעורי חז"ל הוא "כגריס" (כגון בנגעים). איזה משיעורי חז"ל לענין סוכות תלוי בגריס?

שברי לוחות

אדם שהתפלל תפילת מעריב של שבת, קידש על היין וסעד סעודת שבת, ומותר לו לכתחילה לעשן סיגרייה לאחר הסעודה? (לשיטת אחד מן הראשונים)

עזריאל ברגר

מנין כתב:חידה 1.
מי בסדר העבודה (אמיץ כח) מכונה על שם העתיד?

חידה 2.
מתי אומרים סדר העבודה בראש השנה?

חידה 3.
כידוע אחד משיעורי חז"ל הוא "כגריס" (כגון בנגעים). איזה משיעורי חז"ל לענין סוכות תלוי בגריס?

ילמדנו רבינו?

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ד' אוקטובר 23, 2019 6:54 pm

מנין כתב:חידה 3.
כידוע אחד משיעורי חז"ל הוא "כגריס" (כגון בנגעים). איזה משיעורי חז"ל לענין סוכות תלוי בגריס?

היתר כניסה לבית בעת ירידת גשמים משסתרח המקפה - של גריסין

חיים שאול

שברי לוחות כתב:אדם שהתפלל תפילת מעריב של שבת, קידש על היין וסעד סעודת שבת, ומותר לו לכתחילה לעשן סיגרייה לאחר הסעודה? (לשיטת אחד מן הראשונים)

לא בדקתי עדיין, אבל המהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת?

שברי לוחות

חיים שאול כתב:
שברי לוחות כתב:אדם שהתפלל תפילת מעריב של שבת, קידש על היין וסעד סעודת שבת, ומותר לו לכתחילה לעשן סיגרייה לאחר הסעודה? (לשיטת אחד מן הראשונים)

לא בדקתי עדיין, אבל המהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת?

והסיגרייה היא כדי חייו?
לא לזה הכוונה

ר_חיים_הקטן

אם הוא עשה כל זה מבעוד יום ואח"כ עשה שאלת חכם על קבלת שבת וחזר להיות לו חול.

עזריאל ברגר

על איזה דבר אנו אומרים בתפילה אחת שהוא נעשה באימה, ובתפילה אחרת שהוא נעשה בשמחה?
רמז: לא אנחנו העושים.

תורה מפוארת

עזריאל ברגר כתב:על איזה דבר אנו אומרים בתפילה אחת שהוא נעשה באימה, ובתפילה אחרת שהוא נעשה בשמחה?
רמז: לא אנחנו העושים.

ברור, שהמלאכים מקבלים עומ"ש לא?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' אוקטובר 24, 2019 10:58 am

בפיוט א-ל אדון: שמחים בצאתם וששים בבואם, עושים באימה רצון קונם

פורום אוצר החכמה

מי מחובר