אברהם כתב:שלום וברכה
אני עוסק כעת בסוגיית חוקות הגויים ובפרט באיסור לבישת מלבושי הגויים.
אני מחפש מקורות לידיעה המפורסמת שהבגדים המודרניים שלובשים בני הישיבות (מתנגדים) מקורם מהשקפת הסבא מסלבודקא בשביל לרומם אותם ביחס אל הרחוב וכו'.
א. היכן נזכר דבר זה (חיפשתי בתנועת המוסר ולא ראיתי מפורש, רק שהקפיד שהמלבושים יהיו נקיים ומחוייטים וכו', אבל לא על סגנון לבוש מודרני, חליפות קצרות, מגבעות אופנתיות וכו')
ב. האם דיברו מזה מצד איסור חוקות הגויים. (באמת ההלכה כמהרי"ק שבבגדים שאינם מאפיינים דוקא גויים מצד חוסר צניעותם אין בזה איסור. אבל א) כאן לכאו' יש מימד של חוסר צניעות בקיצור החליפה, בניגוד ללבוש היהודי הארוך. ב) מנהג ישראל היה שהחמירו להיבדל גם מלבושי הגויים הרגילים. וכמו שהעיד החכמת אדם שאפילו באשכנז שהלכו היהודים באותם מלבושים כמו הגויים - כשיטת מהרי"ק - מכל מקום שינו קצת את הבגדים שהיו רחבים יותר משל הגויים. ואיך יתכן שבני הישיבות מקילים יותר מבני אשכנז?..)
אברהם כתב:
א. היכן נזכר דבר זה (חיפשתי בתנועת המוסר ולא ראיתי מפורש, רק שהקפיד שהמלבושים יהיו נקיים ומחוייטים וכו', אבל לא על סגנון לבוש מודרני, חליפות קצרות, מגבעות אופנתיות וכו')
כולל יונגערמאן כתב:המציאות היא, שלאורך כל השנים בכל ארצות פזוריהם לבשו היהודים באותם מלבושים ובאותו אופנה שנהגו שכניהם הגוים וכמ"ש המהרי"ק. בד בבד נראה מדברי הפוסקים בכמה מקומות שהיו תמיד איזה חילוקים קטנטנים כגון צבע השרוך נעל וכדו'. וממילא כשנשתנה האופנה באירופה פשוט שכן יעשו גם היהודים הן הפשוטים והן בני התורה (כמו שלא מצינו לאף בן תורה שהולך עם בגד ארוך כמנהג התימנים אף שכן היה הנורמה בימים עברו, וכן לא מצינו בן תורה מקפיד לישון ערום דוקא כבימים קדמונים אלא לובש פיג'מה אף שזה חידוש שחידשו הגויים לפני מאתיים שנה). וכל מי שרוצה להנהיג אחרת עליו להביא ראיה
תוכן כתב:מה כותב המהרי"ק?
אברהם כתב:האם אתה בעצם אומר שגם אילולי גזירות הלבוש תר"ו היו כל ישראל עוברים ללבוש מודרני כפי האופנה. חוץ מאצל החסידים.
סגי נהור כתב:האמת הפשוטה בענין זה היא כמו בכל התחומים הדומים - לשון הדיבור, השמות, המאכלים, הסגנון המוזיקלי ושאר עניינים תרבותיים. מה שקורה הוא שהיהודים אכן מושפעים בשלבים מסוימים מהגויים שבסביבתם, אלא שהשפעה זו משתרשת ונקבעת אצל היהודים ונמשכת גם לאחר שהגויים כבר שינו והחליפו את טעמם. זה סוד הלבוש 'הליטאי' שהוא ביסודו אופנה אירופית של פעם, ולאחרונה הבחנתי בעוד דוגמא מעניינת: בציבור הדתי לאומי 'האדוק' רבים מקפידים על האופנה של החלוצים ובני הקיבוצים לפני כך וכך עשרות שנים - סנדלים תנ"כיות, שפמים וכיוצא באלה...
קראקובער כתב:אברהם כתב:האם אתה בעצם אומר שגם אילולי גזירות הלבוש תר"ו היו כל ישראל עוברים ללבוש מודרני כפי האופנה. חוץ מאצל החסידים.
פוק חזי בארצות שלא היו גזירה לא התעקשו להתלבש ככה ומה גם שאצל החסידים נשותיהם מתלבשות לפי האופנה או קרוב לזה ובוודאי לא כמו הבאבושקס של פעם.
סגי נהור כתב:האמת הפשוטה בענין זה היא כמו בכל התחומים הדומים - לשון הדיבור, השמות, המאכלים, הסגנון המוזיקלי ושאר עניינים תרבותיים. מה שקורה הוא שהיהודים אכן מושפעים בשלבים מסוימים מהגויים שבסביבתם, אלא שהשפעה זו משתרשת ונקבעת אצל היהודים ונמשכת גם לאחר שהגויים כבר שינו והחליפו את טעמם. זה סוד הלבוש 'הליטאי' שהוא ביסודו אופנה אירופית של פעם, ולאחרונה הבחנתי בעוד דוגמא מעניינת: בציבור הדתי לאומי 'האדוק' רבים מקפידים על האופנה של החלוצים ובני הקיבוצים לפני כך וכך עשרות שנים - סנדלים תנ"כיות, שפמים וכיוצא באלה...
אברהם כתב:בשונה מכל הרשימה שהבאת דיבור, שמות, מאכלים וכו', הרי המלבושים יש בהם איסור דאורייתא ללבוש בגדים המיוחדים לגויים. ולדעת חלק מהפוסקים זה מחייב לבישת בגדים מסויימים ליהודים.
פרנקל תאומים כתב:אברהם כתב:בשונה מכל הרשימה שהבאת דיבור, שמות, מאכלים וכו', הרי המלבושים יש בהם איסור דאורייתא ללבוש בגדים המיוחדים לגויים. ולדעת חלק מהפוסקים זה מחייב לבישת בגדים מסויימים ליהודים.
בבגדים רגילים שאינם בלתי צנועים ושאינם של ע''ז וכדו' ההלכה היא שאין בזה כל איסור, לא דאורייתא ולא דרבנן.
אברהם כתב:שאלה שמסקרנת אותי:
האם חברינו תלמידי קהילת הרב זילברמן רגילים לקשור עניבות בשבת ויו"ט וכדומה?
הרי לדעת הגר"א יש איסור דאורייתא אפילו בבגדים שיש בהם טעם ללבישתם אם לא היינו לובשים זאת בלעדיהם.
[האמת שזאת שאלה גם על הלבוש הקצר הליטאי - איך הם לובשים בקהילת הרב זילברמן? - אבל העניבה היא ממש דוגמא לבגד אופנתי שלקחנו מהגויים].
אישצפת כתב:לפני שנה ושמא יותר העלה כאן אחד מהחברים תצלום הגלימות שנהגו ללבוש בפראג בעת בדיקת חמץ. זה נראה כמו גלימה של כומר..
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 17#p446431
המעיין כתב:אברהם כתב:שאלה שמסקרנת אותי:
האם חברינו תלמידי קהילת הרב זילברמן רגילים לקשור עניבות בשבת ויו"ט וכדומה?
הרי לדעת הגר"א יש איסור דאורייתא אפילו בבגדים שיש בהם טעם ללבישתם אם לא היינו לובשים זאת בלעדיהם.
[האמת שזאת שאלה גם על הלבוש הקצר הליטאי - איך הם לובשים בקהילת הרב זילברמן? - אבל העניבה היא ממש דוגמא לבגד אופנתי שלקחנו מהגויים].
והלאנגע רעקל הוא למשה מסיני או מנהג ביתו של אאע"ה?
תוכן כתב:ברמ"א לא מצאתי כתוב שמנהג היהודים ללבוש בגדי נכרים, אלא שאין איסור בדבר. פירוש, שאין איסור ללבוש מכנסים. מרפרוף מהיר בשו"ת מהרי"ק הוא גם כותב אותו דבר. לא מצאתי בשום מקום, שיהודי שלבש מכנסיים, לא לבש בגדים אחרים שכן ציינו אותו כיהודי. אבל אולי לא קראתי את המהרי"ק בעיון הראוי.
המעיין כתב:אברהם, אתה באמת חושב שהיהודים חיכו עד שחליפה מסויימת יצאה מהמודה אצל הגויים ואז התחילו ללבוש אותה.
היום המצב הוא שכמעט אינך מוצא גויים שלובשים חליפה קצרה (מלבד באירועים או בפגישות רשמיות. מה נתפסת לעורכי דין?) וכובעי לבד כמעט נעלמו לגמרי מן העולם. למה כי אצלם השתנתה המודה ואצל החרדים עדיין לא. אותו דבר היה עם החליפה הארוכה ועם הכובע החסידי וכל בגד שאתה מכיר. והדוגמה הבולטת ביותר היא מכנסים.
אברהם כתב:כובעי לבד נעלמו לגמרי מהעולם? אתה חושב שהחברות האירופיות מייצרות את הכובעים רק בשביל בני הישיבות? נראה לי שאתה טועה.
לפי מה שזכור לי עיקר היצור נועד למליוני גויים שלובשים מגבעות לבד.
איך אפשר לבדוק את זה?
אברהם כתב:המעיין כתב:אברהם, אתה באמת חושב שהיהודים חיכו עד שחליפה מסויימת יצאה מהמודה אצל הגויים ואז התחילו ללבוש אותה.
היום המצב הוא שכמעט אינך מוצא גויים שלובשים חליפה קצרה (מלבד באירועים או בפגישות רשמיות. מה נתפסת לעורכי דין?) וכובעי לבד כמעט נעלמו לגמרי מן העולם. למה כי אצלם השתנתה המודה ואצל החרדים עדיין לא. אותו דבר היה עם החליפה הארוכה ועם הכובע החסידי וכל בגד שאתה מכיר. והדוגמה הבולטת ביותר היא מכנסים.
עורך דין היה בסה"כ דוגמא ללבוש רשמי. וכל הגויים לובשים חליפה כזו באירועים רשמיים. נמצא שאנחנו לובשים בגדי גויים מהודרים.
כובעי לבד נעלמו לגמרי מהעולם? אתה חושב שהחברות האירופיות מייצרות את הכובעים רק בשביל בני הישיבות? נראה לי שאתה טועה.
לפי מה שזכור לי עיקר היצור נועד למליוני גויים שלובשים מגבעות לבד.
איך אפשר לבדוק את זה?
אברהם כתב:שאלה שמסקרנת אותי:
האם חברינו תלמידי קהילת הרב זילברמן רגילים לקשור עניבות בשבת ויו"ט וכדומה?
הרי לדעת הגר"א יש איסור דאורייתא אפילו בבגדים שיש בהם טעם ללבישתם אם לא היינו לובשים זאת בלעדיהם.
[האמת שזאת שאלה גם על הלבוש הקצר הליטאי - איך הם לובשים בקהילת הרב זילברמן? - אבל העניבה היא ממש דוגמא לבגד אופנתי שלקחנו מהגויים].
לייטנר כתב:סיפור השפמים מעניין למדי (הגם שהוא הולך ונכחד לגמרי. דומני שקשה למצוא אדם משופם שגילו מתחת ל50).
גידול השפמים החל בארץ מתוך חיקוי של הערבים המשופמים, והרצון להיות כמוהם. הגידול התגבר עם העלייה מרוסיה שרבים מהם היו מעריצי סטלין. כלומר, השפמים איחדו אופנה אירופית ואסייתית-אפריקאית גם יחד.
יהודה בן יעקב כתב:אינני יודע את כל המקורות לענין זה. אך בהונגריה כולם הלכו עם שפם, ומי שהוריד את שפמו היה נקרא כסר מן הדרך.
שמעתי הסבר לכך, כי דעת החת"ס שאסור לגלח את הזקן [גם במספריים] מדין לא ילבש, ולכך אמר שישאירו את השפם בכדי לא להידמות לאשה.
אברהם כתב:לאן נעלמו כל תלמידי הרב זילברמן מהפורום על התכלת?
אנא, עזרתכם
אברהם כתב:אברהם כתב:שאלה שמסקרנת אותי:
האם חברינו תלמידי קהילת הרב זילברמן רגילים לקשור עניבות בשבת ויו"ט וכדומה?
הרי לדעת הגר"א יש איסור דאורייתא אפילו בבגדים שיש בהם טעם ללבישתם אם לא היינו לובשים זאת בלעדיהם.
[האמת שזאת שאלה גם על הלבוש הקצר הליטאי - איך הם לובשים בקהילת הרב זילברמן? - אבל העניבה היא ממש דוגמא לבגד אופנתי שלקחנו מהגויים].
בבקשה, מתלמידי הקהילה החשובה הנ"ל, האם תוכלו להשיב לי על השאלה העובדתית הנ"ל: האם הרב זילברמן זצ"ל ובניו יבלחט"א חובשים עניבה.
אם כן - אגש לשאול אותם בעצמי, ואפרסם בל"נ את תשובתם. אני רק צריך לדעת את החלק העובדתי.
תודה על עזרתכם הגדולה
היא חשובה לי מאד
פרנקל תאומים כתב:אברהם כתב:לאן נעלמו כל תלמידי הרב זילברמן מהפורום על התכלת?
אנא, עזרתכם
פנה ישירות אל ידידינו הרב הרואה.
ב"ה
שלום עליכם רבי ראובן
אני חוזר על תמצית שיחתנו בטלפון, עם המקורות וכו'.
יש רק תיקון אחד – אני לבסוף צריך את הסרטון הזה כמה שיותר מוקדם. ולכן אם יש לך אפשרות לברר לי את העניין מוקדם, אולי לשאול בישיבה וכו', זה יעזור לי מאד מאד.
הנידון הוא כזה:
בזמן המהרי"ק החלו הרופאים ללבוש מדים מיוחדים לרופאים, והיו שעוררו שאולי אסור לרופא יהודי ללבוש בגד כזה כי אלו בגדי גויים.
המהרי"ק בשורש פ"ח כתב 2 צדדים להיתר:
א. אין איסור אלא בבגד שהוא חוק בלא טעם, ואילו בגדים הללו יש בהם טעם ותכלית, שכולם ידעו מיהו הרופא ויפנו אליו.
ב. אמנם בבגד שיש בו קצת פריצות, כמו בגד אדום, הוא אסור משום בגדי עכו"ם גם אם יש בו טעם, אך בבגדי הרופאים אין שום בעיה של פריצות.
ג. טעם שני להקל: אף אם היה זה בגד בלא טעם, מכל מקום אם הישראל אינו מתכוין להתדמות בבגדיו לגויים רק עושה כן בשביל סיבה צדדית, כגון בשביל להבריח את המכס שיחשבו שהוא גוי וכדומה, אין בזה משום בגדי עכו"ם. וממילא, כאן שבודאי אין הרופא היהודי עושה זאת אלא בשביל התועלת שתהיה לו בלבישת בגדי הרופאים אין בזה איסור.
עד כאן דברי המהרי"ק שהובאו ברמ"א יו"ד סימן קעח.
אלא שהגר"א שם הקשה עליו מדברי המשנה בסנהדרין העוסקת בצורת מיתת סייף:
"מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו {לעשות עמו כחוקי הגויים, תוספות} אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו.
ואומרת על זה הגמרא:
"תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן.
הנה כי כן, מבואר להדיא, שלמרות שיש טעם וסברא למנהג המלכות שלא לקצוץ ראשו בקופיץ מפני שהיא מיתה מנוולת, מכל מקום שייך בזה איסור של 'בחוקותיהם לא תלכו', וגם לפי רבנן איננו מותר אלא משום שלמדנו דבר זה מן התורה ולא מן הגויים.
מכאן מסיק הגר"א שאסור ללמוד מהגויים גם מנהגים שיש בהם טעם וסברא. ולכן אסור ללבוש מדי רופאים שנקבעו עפ"י חוקי הגויים, אלא אם כן היינו נוהגים מנהג זה גם בלא הגויים, כפי שאומרת הגמרא לגבי מיתת סייף 'דלאו מינייהו קא גמרינן'.
בזמן גזירת הלבוש בשנת תר"ד כתב הצמח צדק 2 תשובות (יו"ד סימן פ"ט-צ') להתיר שינוי הבגדים מפני הגזירה – הם נכתבו ברמיזות מילים כנראה מפני החשש שעוקבים אחר דבריו,
עיקר היתרו היה עפ"י דברי המהרי"ק שאם אין הבגדים הללו כחוק בלא טעם אין איסור של בגדי עכו"ם, אלא שקשה על זה קושיית הגר"א, ועל זה כתב בתוך סימן צ' ליישב כך:
"...והנה הגר"א סס"י קע"ח השיג עליו וז"ל וגם דברי מהרי"ק אינן נראין מסוגיא דסנהדרין (דנ"ב ב) הנ"ל א"ל ר"י והלא כבר נאמר ובחוקתיהם כו והא סייף טעמא איכא כנ"ל וכן שורפין על המלכים ודאי טעמא איכא כמ"ש הר"ן ואפ"ה פריך דאלת"ה כו אלא דודאי הכל אסור. רק דוקא ללמוד מהן אסור כו אבל מלבוש שהיינו לובשין בלא"ה מותר עכ"ל. ועמש"ל מענין סוגיא דעכומ"ז (די"א). אך אפשר לומר עוד דשאני סייף שהוא דבר שאירע לפרקים להמית המחוייב מיתה וכן לשרוף על המלכים זה יש לקרות חוקה. אבל הלבושים שכל אדם מוכרח להיות מלובש עכ"פ יהיה איך שיהיה אין שייך לקרותו חוקה דהא הכרחי הוא, ולא שייך לקרות חוקה רק כגון בלורית וכה"ג שהוא דבר שאין צורך בו ואין בו הכרח עכ"פ. וכן אפילו לשרוף על המלכים אף על פי שיש בו טעם משום חשיבות מ"מ כיון שאין זה מוכרח שייך לקרותו חוקה. ועל דרך זו מ"ש בספרי אבטיגא וארגמן וקלוסין שהם מיני לבושים שאין הכרח בהן להמון העם כי אם למי שרוצה לנהוג סלסול בעצמו ולהתחשב את עצמו לגדול הערך יש לקרותו חוקה. אבל המלבושים הפשוטים שלא סגי בלאו הכי י"ל אין זה ענין כלל לחוקותיהם אא"כ יש בהן פריצות ככרבלתא דפ"ג דברכות ודומיהן.
והנה לפי דבריו נמצא שבבגד שאין בו הכרח להמון העם ללובשו, אין היתר דמהרי"ק ללובשו אם יש בו טעם.
וא"כ לפי"ז היה מסתבר לומר שהעניבה אסורה משום חוקות הגויים. דאף אם נניח שאינה כחוק בלא טעם, כי יש בה עניין של נוי וכו', וצ"ע בזה, אך מכל מקום הא הצמח צדק כתב דבבגד שאין בו הכרח ללובשו אין היתר אף כשאינו חוק.
וא"כ היה קשה לי איך לבש כ"ק אדמו"ר הגרמ"מ זי"ע עניבה.
ולכאורה הביאור פשוט: דאף היכא דאין את ההיתר הראשון של המהרי"ק בבגד שיש לו טעם, מכל מקום שייך את ההיתר השני של המהרי"ק דאם עושה זאת לא בשביל להידמות אלא מסיבה צדדית גרידא אין בזה משום חוקות הגויים.
(ואילו בסנהדרין שם גבי מיתת סייף נחשב זה שכוונתנו להידמות כיון שאנו לומדים מהם דבר הגון וראוי לעשותו. אילו לא היינו לומדים זאת מקרא. אבל היכא שעושה בשביל סיבה צדדית לגמרי כגון להבריח את המכס וכדו' בזה יש היתר נוסף משום שאינו להתדמות)
ואם כן, הרי בוודאי היה לרבינו זי"ע איזה טעם צדדי לזה, לדוגמא: בשביל שיתקבלו דבריו אצל הרחוקים, ולא עשה זאת בשביל נוי כמובן, ובפרט שברוב השנים היתה העניבה כמעט מוסתרת לגמרי, וממילא לא שייך בזה איסור חוקות הגויים.
ואם נכונים הדברים, שזה טעם ההיתר, יתבאר היטב מה שמצאנו שנזף במחנכים וראשי ישיבות על שלובשים את הסמרטוט הזה.
כמו שמצאתי כתוב כך בפורום אוצר החכמה מאת החברים חסידי חב"ד כך:
"...הרבי מליובאוויטש ענב תמיד עניבה שחורה.
מאידך, הרבי דיבר כמה פעמים בזלזול על לבישת העניבה, ומספרים שפעם הוא אמר לאחד החסידים בתמיהה "גם אתה התחלת ללבוש את "הסמרטוט" הזה" (מסתמא אמר ביידיש - שמאטע).
מקובל לבאר זאת, שמי שצריך את העניבה בשביל למלאות כראוי את תפקידו בהפצת התורה והחסידות - אכן עליו ללבוש עניבה, אך מי שאינו צריך זאת באמת, ולובש רק בשביל היופי - זהו דבר מגונה, והנהגה שאינה מתאימה לחסיד, שמצפים ממנו לא להיות שקוע בהבלי העולם.
ואכן, רוב גדול של שלוחיו של הרבי במדינות "המערביות" - עונבים עניבות (מיעוטם מעדיפים עניבה שחורה, אך רובם משתמשים בצבעוניות ומגוונות).
אך אלו שאינם בתפקידים הדורשים את "בגדי העבודה" מסוג זה - אינם לובשים עניבה.
בפרט ראשי ישיבות, משפיעים, רבנים בקהילות חב"דיות וכדו' - רובם ככולם אינם עונבים עניבה.
שמעתי שהרבי באחד ההתועדויות, בחלקים שעסק בענייני השעה וכו', דיבר בכאב אודות הנהגה של כמה מהתלמידים שלא הייתה כפי רוחו, ועל אזלת יד מסויימת מצד הנהלת הישיבה דאז, ובין הדברים התבטא: "כשהראש ישיבה הולך עם העניבה - מה הפלא שהתלמידים נראים כך", או משהו כיו"ב. והרה"ג ר"מ מענטליק ע"ה, ראש הישיבה, מיהר בתוך הדברים להסיר העניבה ולהשליכה....
עוד שמעתי מחסיד זקן אחד, שבכל דבר בעולם יש 'הנאה' ו'תועלת', מלבד שני דברים שכל גדרם הוא 'הנאה' בלתי תועלת: לבישת עניבה ואכילת גלידה..."
עד כאן הדברים בפורום שם.
ואמנם כל זה לא יועיל לדברי מהר"ם שיק דס"ל שצריך שיראו כולם שאין כוונתו להתדמות, אבל מה שהוא בלבו אין כוונתו להתדמות לא מהני, מפני שדברים שבלב אינם דברים.
אך רוב הפוסקים חלקו על דבריו בכל עוז. ושפיר אפשר שלא חשש רבינו לזה.
עוד אפשר שהרבי ס"ל שלאחר שכבר רגילים ישראל ללבוש העניבה, מאיזה טעם שלא יהיה, שוב אין שייך בזה איסור חוקות הגויים. (אמנם בתשו' חתם סופר מבואר שאם נכנסו בגדי גויים לישראל באיסור, אין להתיר לאחר שנים משום שנעשו בגדי ישראל. אבל יתכן שס"ל לרבינו שבודאי נכנסו בהיתר משום איזה אונס או עניין שאירע).
ועתה, רבי ראובן, אשמח אם תעלה את הדברים לפני החברים התמימים, וככל שתעלה מצודתך להסכים לדברים הנ"ל או לסותרם או להוסיף עליהם. אשמח מאד להביא מצלמה לביתך ולהסריט אותך מסביר את הנהגת הרבי.
מלבד שיהיה בזה משום הפצת תורתו, גם יהיה בזה חיזוק לעצם התוכנית של הלימוד, להוסיף בזה נקודה למחשבה שמעוררת דיון וגורמת להבערת אש בבית המדרש.
(גם יש כאן התחנכות לדון בהנהגות אחד מגדולי ישראל שאינם רגילים לדון בהנהגותיו. באשר רובם ככולם אינם חסידים. וזה חשוב מאד בדורנו המפולג וכו')
תודה גדולה מאד מאד!
אחיך
אברהמשה
אברהם כתב:
הרב ישא ברכה - תודה רבה על תשובתך! איך נוהגים שאר תלמידי הקהילה בשבתות ויו"ט?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 747 אורחים