פרנקל תאומים כתב:רבינו החזו''א נ''ע הגדירו בלשונו הקולעת: "גיבור הכורך פסי פלדה על זרועותיו".
גבורתו הרוחנית של הסבא לכופף את יצרו, לגיבור חומרי המכופף פסי פלדה וכורכם על זרועו כמו שאנו כורכים על הזרוע את רצועות התפילין..
שהזרועות הן משל לכוחות החומר והגוף המושכים את האדם, והסבא זי''ע דרכו היתה לכרוך פסי פלדה על החומריות, כלומר- לאזוק אותה באזיקים ולמנוע ממנה מלכתחילה את האפשרות להפיל אותו ברשתה.
פרנקל תאומים כתב:רבינו החזו''א נ''ע הגדירו בלשונו הקולעת: "גיבור הכורך פסי פלדה על זרועותיו".
וידידי נ''י הבין את דבריו, וכנראה שזו היא הפשטות, שהמשיל מרן זי''ע את גבורתו הרוחנית של הסבא לכופף את יצרו, לגיבור חומרי המכופף פסי פלדה וכורכם על זרועו כמו שאנו כורכים על הזרוע את רצועות התפילין..
דממה עמוקה ירדה על האולם ואלפי זוגות עינים ננעצו כמהופנטות ביהודי שניצב אחד ויחיד על הבמה. הנה הוא נוטל מוט ברזל עבה, תוקע את קצהו האחד מתחת לבית שחיו ובידו הפנויה אוחז בקצהו השני. רגע קופא הוא תחתיו ורק פניו מסמיקות מחמת המאמץ. ואז הוא כורך אט אט את המוט, כרצועה של תפילין, מסביב לזרועו. מסיים, מסיר מזרועו את המוט, הדומה לנחש מפותל, ומניפו לעיני הקהל.
יונת אלם כתב: כמדומה שמן הראוי להקדיש אשכול לאיש ולפעלו, לצאצאיו הנכבדים זצ"ל ולאוי"ט.
יבואו החברים ויעשירו בידיעותיהם.
דוד נ.א. כתב:יש היכן שהוא כאן בפורום אשכול עליו, או על משפחתו, או חצי אשכול
פרנקל תאומים כתב:ואחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה!
שירו המפתיע בעזות הבעתו והערצתו של רבינו הסטייפלער על רבו המובהק הסבא מנובהרדוק נבג''מ.
בשיר זה מתאר מרן זי''ע את המעשה הידוע אודות הנס הפלאי שהתחולל לסבא ע''י כח מידת הביטחון העצומה בה החזיק בכל עוז רוחו, "ביטחון כשיטת הרמב''ן", אשר התרחש בזמן שהותו בפרישותו המופלגת במעבה היער.
הסבא זי''ע החזיק במשך שנים רבות בשייריו של אותו נר ניסי, כאות וכמופת שהסכימו עימו מן השמים על דרכו במידת הביטחון. בשלב מסויים אירעה שריפה שכילתה את אותם שיירי הנר, ואז אמר הסבא שכנראה שא''צ להחזיק בראיות ובאותות על מידת הביטחון..
פרנקל תאומים כתב:"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."
משוש דורים כתב:פרנקל תאומים כתב:"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."
אמירה מטופשת שאינה מוסיפה כבוד לאומרה.
נובהרדוק היתה טובה לסערת התקופה, ופעלה רבות למען היהדות. אבל מיר קלם ועוד יותר סלבודקה בנו והצליחו להציל את כל המשך היהדות, כל מה שיש לנו היום מהיהדות זה רק מכוחם.
תבא כתב:פרנקל תאומים כתב:משוש דורים כתב:פרנקל תאומים כתב:"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."
אמירה מטופשת שאינה מוסיפה כבוד לאומרה.
נובהרדוק היתה טובה לסערת התקופה, ופעלה רבות למען היהדות. אבל מיר קלם ועוד יותר סלבודקה בנו והצליחו להציל את כל המשך היהדות, כל מה שיש לנו היום מהיהדות זה רק מכוחם.
O.K, אולי אמסור את דבריך להגר''ח זייצ'יק זצ''ל, באם אי פעם אפגוש בו.
מן ההגינות רק לציין, שר' חיים זייצ'יק היה אז בימי עלומיו הנובהרדוקאים עזי הנפש, והג''ר ירוחם הלוי זי''ע (לפי המסופר) קצת התגרה בו.., ועוד- שר' חיים לא ידע אז את שיתרחש שנים רבות לאחמ''כ, שסלובודקה ומיר יתנו את ההמשך המרכזי של עולם התורה בעמ''י, ואילו נובהרדוק תיעלם בתהום ההתרפקות הנוסטלגית... כך שקצת תמוה לבוא ולהתקיף דברים שנאמרו בשעתם. איך אוהבים לומר כאן? אנכרוניזם...
בכל אופן, אתמול כתבתי רק מן הזיכרון. להלן הציטוט המדוייק מתוך "תולדותיו של הגה"צ ר' חיים זייצ'יק זצ"ל", בהקדמה לספרו "מאורות הגדולים", ושם על פגישתו של הרב זייצ'יק בר' ירוחם ממיר זי"ע, ששאלו "מדוע בחורים נשברים ונופלים בנובהרדוק, מדוע כאשר בחור עוזב את נובהרדוק, ליבו מלא טינה?" (משא"כ במיר..), והרב זייצ'יק הצעיר ענה לו: "מדוע הם נופלים? כי מהרצפה א"א ליפול, רק מהפיסגה... מדוע נשברים? כי תובעים מהם תביעות ולא כ"א יכול לעמוד בדרישות, וליבם מלא טינה על שהעמידום בניסיון ועל עצמם שלא עמדו בו..."
אולי הנוסח כאן קצת יותר מעודן? אין התייחסות ישירה ל''מיר'' (אם כי המשמעות ברורה). אולי.
הבדל שמים וארץ.
הנוסח הראשון נשמע כמו השתלחות במיר שהיא רצפה. הנוסח השני מתייחס לנובהרדוק בלבד, ואין צורך להעמיס פירושים ופרשנויות, גם אם הכותב סבור שהוא משמעות ברורה.
משוש דורים כתב:...
ב. רבי ירוחם ממיר היה ענק שבענקים בהכרת כוחות הנפש ובהעמדת תלמידים הגונים. (בדרך אגב, אציין מה ששמעתי מהגר"ש אויערבך פעם כשראה אותי מעיין בספר עלי שור ח"ב, שם מציין הרב וולבה את רבותיו, הראשון הוא רבי ירוחם, ואז אמר לי הגר"ש, איך הוא מציין בחדא מחתא שני רביים, איש אלוקים קדוש כרבי ירוחם, ובעל כשרון גדול כרבי...)
רבי ירוחם הכיר בכוחותיו של הצעיר שמולו ורצה להסביר לו תובנה חינוכית עמוקה...
אפשר לעשות רעש גדול בלאגן ופופגאנדה גם ברוחניות, בזמן מלחמה זה אפילו נותן משקל נגד לסחף שבא מרחוב, אבל אף אחד לא נבנה מזה, כשהעסק נרגע הוא נושר ומלא מרירות, וגם אם זה לא קורה, אזי לא צומח מחניך שכזה גברא רבה, (חוץ מהתרפקות על העבר, וכתיבת ספרי נוסטלגיה). גברא רבה צומח מהשקעה איטית צעד אחר צעד בעקביות עד שמגיעים אל הפסגה.
ומתוך ההכירות אני אומר בזהירות, אם רח"ז היה מקבל את עצתו של רבי ירוחם, ולא עונה לו כנער חם מזג (ועוד מתפאר בזה), אזי היו חייו בזה ובבא, הרבה יותר פוריים ומוצלחים...
משוש דורים כתב:אולי זה יכעיס כמה אנשים, (סו"ס לא מקובל להעביר ביקורת על נפטרים), אבל האמת חביבה עלי.
א. הכרתי היטב את ר' חיים זייצ'יק, היו לי כמה וכמה שיחות איתו, אף שמעתי ממנו מספר שיחות, וכמה פעמים השלמתי לו למנין, (המנין הקבוע שבביתו ברח' פנינה 6).
את הסיפור הנ"ל שמעתי גם ממנו, ובקושי התאפקתי מפני הכבוד שלא לומר לו אישית את דעתי עליה. (הייתי נער, והוא בא בימים).
ב. רבי ירוחם ממיר היה ענק שבענקים בהכרת כוחות הנפש ובהעמדת תלמידים הגונים. (בדרך אגב, אציין מה ששמעתי מהגר"ש אויערבך פעם כשראה אותי מעיין בספר עלי שור ח"ב, שם מציין הרב וולבה את רבותיו, הראשון הוא רבי ירוחם, ואז אמר לי הגר"ש, איך הוא מציין בחדא מחתא שני רביים, איש אלוקים קדוש כרבי ירוחם, ובעל כשרון גדול כרבי...) רבי ירוחם הכיר בכוחותיו של הצעיר שמולו ורצה להסביר לו תובנה חינוכית עמוקה...
אפשר לעשות רעש גדול בלאגן ופופגאנדה גם ברוחניות, בזמן מלחמה זה אפילו נותן משקל נגד לסחף שבא מרחוב, אבל אף אחד לא נבנה מזה, כשהעסק נרגע הוא נושר ומלא מרירות, וגם אם זה לא קורה, אזי לא צומח מחניך שכזה גברא רבה, (חוץ מהתרפקות על העבר, וכתיבת ספרי נוסטלגיה). גברא רבה צומח מהשקעה איטית צעד אחר צעד בעקביות עד שמגיעים אל הפסגה.
ומתוך ההכירות אני אומר בזהירות, אם רח"ז היה מקבל את עצתו של רבי ירוחם, ולא עונה לו כנער חם מזג (ועוד מתפאר בזה), אזי היו חייו בזה ובבא, הרבה יותר פוריים ומוצלחים...
גביר כתב:על התאמתה של דרך נוברדהוק לזמנה ולמקומה והסיבות לכך שאינה קיימת היום יעויין גם בספרו של הרב איתם הנקין הי"ד 'תערוך לפני שולחן'.
גביר כתב:איני יודע מיהי ומהי אותה רונה יונה.
ד"ר רונה יונה | מרצה
בעלת תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהאוניברסיטה העברית בהיסטוריה כללית, ותואר ראשון מהעברית בהיסטוריה (בוגרת תוכנית המצטיינים), ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. ספרה על התנועה החלוצית בפולין עתיד לראות אור בהוצאת מאגנס. מחקריה בוחנים את היהדות המודרנית, הציונות וישראל. בתואר השני עסקה רונה בספרות המחתרתית של האנוסים המוסלמים בספרד הנוצרית.
רונה היא עורכת כתב העת "ישראל" לחקר תולדות הציונות וישראל באוניברסיטת תל אביב.
חשבה לטובה כתב:צילומים בלעדיים
מתפעל כתב:סיפר לי ת"ח אחד, שהוא נין ונכד להסבא מנובהרדוק זצ"ל, ששמע בזמנו כי הסבא היה צאצא של הגר"א,
אבל אינו יודע אם ניתן לאשש או לפרוך את זה.
על אביו של הסבא מובא בויקיפדיה:
"רבי יוסף יוזל נולד בעיר פלונגיאן, הסמוכה לשאוול בליטא לרבה של העיירה ר' שלמה זלמן הורוביץ
האם ידוע משהו על אביו של רש"ז? מי היתה אשתו, אמו של הסבא?
מכון חכמי ליטא כתב:לפידות
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 311 אורחים