והטעם: כי התואר 'אדירים' מתייחס אל המצרים ולא אל המים.אם למקרא כתב:להפסיק הפסק ניכר בין 'מים' ל'אדירים'. משנה ברורה סימן נ"א ס"ק י"ז.
וכן הוא פשטו של תרגום אונקלוס: 'אִשְׁתְּקַעוּ כַּאֲבָרָא בְּמַיִן תַּקִּיפִין'.'בְּסֵפֶל אַדִּירִים' – בְּסֵפֶל שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ מַיִם, שֶׁהַמַּיִם נִקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: 'בְּמַיִם אַדִּירִים'.
לא כי, אלא ההגיה היא מלעיל כמשפט העתיד המקוצר. השווה: 'ויחד', 'ויחן' דבסמוך.מעט דבש כתב:'וישק' מלעיל - כנראה משום נסוג אחור.
ביקורת תהיה כתב:לא כי, אלא ההגיה היא מלעיל כמשפט העתיד המקוצר. השווה: 'ויחד', 'ויחן' דבסמוך.מעט דבש כתב:יח ז 'וישק' מלעיל - כנראה משום נסוג אחור.
ביקורת תהיה כתב:לא כי, אלא ההגיה היא מלעיל כמשפט העתיד המקוצר. השווה: 'ויחד', 'ויחן' דבסמוך.מעט דבש כתב:'וישק' מלעיל - כנראה משום נסוג אחור.
יוצא פוניבז' כתב:לא ראיתי אף אחד שקורא את זה כמו סגול. (יש כאלו שחוטפים את זה לגמרי, ויש את המדקדקים שקוראים בשוא נח). ובכלל אין מושג של ה בשוא נע. לכן שאלתי מה הכוונה שלו בדיוק.
מעט דבש כתב:כמו חטף סגול. (והנכון לקראו בשוא נח, והיינו כמו ה' עם מפיק).
עניו כמשה כתב:האם אפשר להעלות הכל בקובץ בבקשה?
נשמח מאד אם יואיל כת"ר להעלותם הֵנָּה, ולבטח תהא מכך תועלת רבה.אחד מעיר כתב:היו לי התכתבויות עם הרב ז"ל בעניני דקדוק
אחד מעיר כתב:לא נשתמרו אצלי מכתבים
כמדומה מנהגיו והליכותיו כבר עלו על הכתב
אציין שבעניין ההפטרה עולותיכם ספו
אמרתי לו את מנהג זכרון משה של הרב פישר ז"ל
גם אמרתי שמסתמך על נזירות שמשון וציינתי מראה מקום כוזב
הוא הודה לי וגם תיקן את מראה המקום
וטען כמובן שדברי הנזירות שמשון אינם עניין לנדון זה
בס"ד יום עש"ק בלק תשנ"ד
למע"כ הג"מ ר' ישראל יעקב פישר שליט"א
שלו' וברכה וכטו"ס.
הנה הואלתי לכתוב לכת"ר שליט"א בענין דלקמן, ובאמת כבר כשנתיים ימים שהנני חושב לכתוב לכת"ר ולא אסתייעא מילתא עד כעת, וכאשר הדבר דלקמן יהיה שוב מעשי בשנה הבעל"ט אמרתי לכתוב כעת בס"ד, והוא, בענין הפטרת צו בשנה מעוברת כאשר ויקרא תפוסה לפרשה זכור, שלפני שנתיים כפי הנשמע, הוראה יצאה מאת כת"ר לקרוא בכל המנינים בביהכנ"ס זכרון משה הפטרת ויקרא במקום הפטרת עולותיכם, וכאשר הדבר היה תמוה לרבים, דמעולם לא נשמע כזאת, הראה כת"ר מקומו טהור בנזירות שמשון על השו"ע שכתב כן, על כן אמרתי לכתוב אודות זה לכת"ר, בבקשה גדולה לשקול הדבר שנית אם לנהוג כן בשנה הבעל"ט.
וזה החלי בס"ד, הנה אפילו אם היו דברי הנזירות שמשון אמורים גם למנהגנו באר"י, הרי גם כן היה מקום גדול מאד לפקפק אודות עשיית מעשה כדבריו, אחר שהמנהג אינו כן ומעולם לא נשמע כדבר הזה בירושלים ובשאר ערי הקודש לא אצל פרושים ולא אצל חסידים וספרדים.
והגם שבעוה"ר ספו תמו זקני בעלי קורא דווקני כהרה"ג ר' שמואל פפרמן והרה"ג ר' חיים יודא יעקובסון, והרה"ג ר"ש ברגמן זצ"ל שהיו יכולים להעיד על זה, אבל מ"מ גם אנכי יכול להעיד אחר שיש לי ידיעות של קרוב של ששים שנה.
והנה אם אין המנהג כן, על מה ולמה לשנות המנהג, הלא אין ירושלים כעיר חדשה שאין בה מנהגים, ואין זה דומה להתשפוט ובני כושיים בשנת זח"ג מ' ששם גם בירושלים גופא אין המנהג ברור, והרה"ג ר' שמואל פפרמן היה מפטיר פעמיים בבני כושיים, וכמו שכפי הנשמע גם כת"ר נ"י הנהיג, אבל בנד"ד הלא המנהג ברור להפטיר בעולותיכם. הגם שהרב שומר אמת (אדאדי, סי' כג ס"א, מהדו"ת תשל"ו דף פ"א) מסיק דבדיעבד אם הפטירו בצו בעם זו שיצאו בדיעבד.
בס"ד יום ז"ך אדר א' תשנ"ה
למע"כ הג"מ ר' ישראל יעקב פישר שליט"א
שלו' וברכה וכטו"ס.
אחדשכת"ר שליט"א
הנה במה שנשמע לפני כשלש שנים שפרשה צו היתה פנויה להפטרה שלה, שצווה כת"ר נ"י במחנהו בבית הכנסת זכרון משה שלא יפטירו בעולותיכם רק יקראו הפטרת ויקרא שלא קראו אותה בויקרא מחמת פרשת זכור.
וכאשר תמהו על כת"ר נ"י הראה מקורו טהור בנזירות שמשון (אשר בסוף המגינים) שכתב כן. אחלה בזה פני כת"ר נ"י שישנה פרשה זאת שנית, לפני שיעשה מעשה להורות כן בשנה זאת ששוב יחול באופן זה.
דהנה ברשות כת"ר נ"י יש לפקפק בהוראה זאת מחמת שני טעמים.
טעם הראשון, דלוּ יהיה כפי סברת הנזירות שמשון, הלא אין המנהג כן בעיר קדשנו ולא בארה"ק, דמימינו לא נשמע שינהגו כך, וגם בדברי הגרימ"ט ז"ל לא הוזכר כן בשום מקום, ולהדיא כתוב בלוח אר"י להפטיר בעולותיכם.
ושנית דהרי הנזירות שמשון דימה דבר זה להא דימוטו ידחה, ואין הנידון באר"י דומה לימוטו כלל. דימוטו עכ"פ מצינו לו מקום וחלות כשחל יום א' דסוכות בשבת דאז יאמרו ימוטו ביום הו"ר (עיין בחידושי הרש"ש לסוכה נ"ה ע"א ד"ה ואם), משא"כ בהא דעולותיכם. דבשלמא בחו"ל בקהילות שאין קוראים בשבת הגדול כשחל שלא בע"פ, וערבה, שאז קוראים בו עולותיכם, וכן בקהילות שקוראים וערבה שלא בע"פ ובע"פ קוראים בעולותיכם וכהגר"א במעשה רב אות קע"ו, אם כן נמצא מקום לעולותיכם אז, משא"כ באר"י דהמנהג לקרוא וערבה בשה"ג בין כשחל בע"פ, ובין כשלא חל בע"פ וכסברת רבי הרב מנחם באו"ז סי' שצ"ג וסברת הלבוש תרפ"ה סע' י' והיעב"ץ, ואין שום מציאות לחלות עולותיכם אלא בשנה כשנתנו זאת שהפטרת ויקרא נדחה ממקומה, וא"כ אם גם בשנה כזאת ידחו לעולותיכם, א"כ לא משכחת לעולותיכם לעולם ואינו דומה איפוא לימוטו דמשכחת ליה עכ"פ כשחל א' דסוכות בשבת, כאמור.
ואם כן אין דברי הנזירות שמשון אמורים לאר"י אלא לחו"ל.
ומחמת הני תרי טעמי כעיקר, אנא יעבור שנית על סוגיא זאת, ויסיק מסקנתו בדברי אמת ויושר.
ולא נשאר אלא לאחל לכת"ר שליט"א חודש טוב ומבורך ושמחת פורים וכטו"ס.
החותם ברגשי כבוד וכל חותמי ברכות
יד"ע שריה דבליצקי
ביקורת תהיה כתב:לשיטת אנשי המזרח יש הבדל בניקוד המם השניה של 'ממנו':
לנסתר – המם סגולה, ולמדברים בעדם – צרויה.
אחד מעיר כתב:אציין שבעניין ההפטרה עולותיכם ספו אמרתי לו את מנהג זכרון משה של הרב פישר ז"ל
ייש"כ רב!איש_ספר כתב:הס"ק כתב ע"כ שני מכתבים להגריי"פ, זכר צדיקים לברכה
עץ הזית כתב:ביקורת תהיה כתב:מעט דבש כתב:לשיטת אנשי המזרח יש הבדל בניקוד המם השניה של 'ממנו':
לנסתר – המם סגולה, ולמדברים בעדם – צרויה.
לשיטת אנשי מזרח אין כזה דבר סגול, אלא לנסתר המם פתוחה (מִמַּנּוּ) לשיטתם.
בעל קורא כתב:עץ הזית כתב:ביקורת תהיה כתב:לשיטת אנשי המזרח יש הבדל בניקוד המם השניה של 'ממנו':
לנסתר – המם סגולה, ולמדברים בעדם – צרויה.
לשיטת אנשי מזרח אין כזה דבר סגול, אלא לנסתר המם פתוחה (מִמַּנּוּ) לשיטתם.
ממש לא, המחלוקת היא האם בסגול ודגש או בצירי ורפה, אין שיטה בפתח.
למסורת מדויקת הה' בקדמא וקריאתו מלעיל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 74 אורחים