מורינו הגה"ח רבי יעקב לנדא זצ"ל - רב אב"ד בני ברק

[יתר10]

הקלטה (נדירה?): נאומו הנרגש, בעגה "ליטאית" כבדה ("אֵיי לנו ס'כך עלתה בימינו!") כנגד ש. גורן (וגשל, תשלג).

מעניין מה שאומר שם (דקה 6 ואילך) שעדיף להנהיג נישואין אזרחיים וכך לא יכפו החילונים עלינו פשרות בד"ת.

[דעת ותבונה]

בעקבות ההקשר האקטואלי שהעלית, אני מהרהר לעצמי, אם היום היה קורה דבר מעין היתר הממזרים (ומסתבר שקורה כל העת) - האם היה איכפת למישהו? האם מישהו נזעק לנוכח היתר כזה או אחר לאשה פלמונית על ידי רב מטעם?
כלומר, הזעקה הגדולה המובעת שם מצביעה לכאורה על אוירה שונה לחלוטין מן האוירה המצויה במחוזותינו כיום.

[נוטר הכרמים]

מזכרונות ילדותי המתוקים לזכור את הרב זצ"ל משקיף עלינו מלמעלה בעת אמירת התהילים בבית מדרשו באהבה ובחבה אין קץ.

היתה סביבו הערצה בלתי רגילה היכן שהלך.

[דוב גרין]

עם פטירת בנו, אב"ד בני ברק הגאון ר' משה יהודה לייב ז"ל, הנה קטע (מרתק, לטעמי) מתוך עיתון בקהילה (תשס"ו), בו מספר הבן והאח, יבלחט"א ר' אליהו שליט"א, על ימיו האחרונים של אביהם ז"ל:

"עיקר צוואתו התייחסה לסידורי הקבורה וההלוויה שלו. היו גם כמה דברים פרטיים שהוא כתב למשפחה. דבר מעניין שאפשר להזכיר מצוואתו, שהוא ציווה להניח בידו את המכתב בו האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש זצ"ל מינה אותו כ'רב החצר' ולקבור אותו אתו".

אגרת זו מה טיבה, ולמי היא ממוענת?

[גביר]

בעקבות ההקשר האקטואלי שהעלית, אני מהרהר לעצמי, אם היום היה קורה דבר מעין היתר הממזרים (ומסתבר שקורה כל העת) - האם היה איכפת למישהו? האם מישהו נזעק לנוכח היתר כזה או אחר לאשה פלמונית על ידי רב מטעם?
כלומר, הזעקה הגדולה המובעת שם מצביעה לכאורה על אוירה שונה לחלוטין מן האוירה המצויה במחוזותינו כיום.

לפחות לפי מה ששמעתי מאנשים שהכירו את הדברים מקרוב באותה התקופה [אני כמובן איני יכול לזכור אירועים אלה] חלק גדול או אפילו עיקר הטענות לא היו על עצם ההיתר, אלא על שלל הנסיבות שנלוו לו.

[יונת אלם]

בהקשר לדברי הטעם של דעת ותבונה.
היום בבקר ביקר העומד בראה"מ בבית מדרש בת"א, והרעו לכבודו ליד ארון הקדש, ופתחו ההיכל ואמרו עמו (בר"ח שאסור בתענית ומספד) סליחות ובקשות מול ארון הקדש... עם אותו אחד שאוכל נו"ט וידוע כרחוק מדת.
האם פעם היו עוברים על כך לסדר היום? איך אמרתי למישהו היום, אפה הגרח"ש קרליץ זצ"ל שיעשה על כך מחאה רבתי?! איה הגרמ"מ שולזינגר שלא ישתוק וכו' וכו', היום, אפילו הנושא לא מדובר.
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה

[דעת ותבונה]

בהקשר לדברי הטעם של דעת ותבונה.
היום בבקר ביקר העומד בראה"מ בבית מדרש בת"א, והרעו לכבודו ליד ארון הקדש, ופתחו ההיכל ואמרו עמו (בר"ח שאסור בתענית ומספד) סליחות ובקשות מול ארון הקדש... עם אותו אחד שאוכל נו"ט וידוע כרחוק מדת.
האם פעם היו עוברים על כך לסדר היום? איך אמרתי למישהו היום, אפה הגרח"ש קרליץ זצ"ל שיעשה על כך מחאה רבתי?! איה הגרמ"מ שולזינגר שלא ישתוק וכו' וכו', היום, אפילו הנושא לא מדובר.
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה

לא יודע בקשר לשמות שהזכרת. אני שואל היכן הרב יעקב לנדא של היום? (כמובן לא בהקשר שלך, אך בהקשרים אחרים, נפוצים מאוד).
בכל מקרה, בהחלט מעורר הרהורים נוגים על ההווי של היום לעומת מה שהיה לפני כמה עשרות שנים.
כאשר אתה מקשיב לכל הנואמים בכנס הנ"ל, לעוצמת הלהט והזעקה הכנה שלהם - אתה מתרגש.

[נהר שלום]

בעקבות ההקשר האקטואלי שהעלית, אני מהרהר לעצמי, אם היום היה קורה דבר מעין היתר הממזרים (ומסתבר שקורה כל העת) - האם היה איכפת למישהו? האם מישהו נזעק לנוכח היתר כזה או אחר לאשה פלמונית על ידי רב מטעם?
כלומר, הזעקה הגדולה המובעת שם מצביעה לכאורה על אוירה שונה לחלוטין מן האוירה המצויה במחוזותינו כיום.

אולי בגלל הזעקה שהקימו אז - כבר כולם יודעים שאין להתייחס ברצינות להיתרים כאלו - ולכן אין צורך בזעקה שוב

[פולסברג]

צר לי לאכזב אותך, אך הרב לנדא זצ"ל (הגר"י) מעולם לא היה 'סמל' רגיל של חב"ד האותנטית - כוונתי לומר, שהיה שונה במקצת מהנוף הכללי בחב"ד ולא היה מעורה בו כ"כ.

שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. ואף מנכדיו יבלחט"א שמעתי זאת במפורש.

נשמע מעניין וכנראה יש לך סחורה. נא לפרט.

תודה רבה!

================

האם יש ספרים מתורתו, דרשותיו ומכתביו? בחפזי ראיתי באוצר איזה תשורה וסיפורים מהמודיע. האם יש עוד?

[אאל''ט יש בהיכל הבעש''ט רשימות מהרש''ב. אפשר יש שם עוד דברים]

[דרומי]

אין כאן שום סחורה. העובדה היא שהרב לנדא הסתופף בצעירותו בצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב וזכה לקירוב מיוחד. לאחר מכן עלה לארץ וקבע את מקומו בעיר בני ברק, שלא היו בה חסידי חב"ד רבים. רוב חסידי חב"ד בארץ היו בתל אביב ובירושלים, ולאחר מכן בכפר חב"ד, והרב לנדא היה עסוק בתפקידו בבני ברק ולא היה מעורה בהתוועדויות החסידים בתל אביב ובכפר חב"ד וכו', הוא לא היה ממקימי המוסדות בלוד ובכל שאר המקומות, הוא לא נסע לרבי מעולם וכמדומה שהיה יותר מבוגר ממנו. כמדומני שאפילו בית הכנסת שבו התפלל לא נהג בנוסח חב"ד. ובכלל, היה הרב לנדא דעתן ועצמאי ולא 'חברותי' במיוחד כך שהיתה לו הפינה היחודית והמכובדת שלו ותו לא מידי.

[בניו - הר"מ ז"ל ויבלחט"א הר"א שליט"א - שימשו כר"מים בישיבות חב"ד, ולכן היו יותר מעורים בדור הצעיר של חב"ד ובמדה מסויימת אף חיברו יותר את אביהם לישיבה בכפר חב"ד וכו'. אגב, כשבנו הר"א היה אצל הרבי, ביקש ממנו הרבי למסור בשמו לאביו הגר"י שכדאי שישקיע זמן להוציא ספר של חידושי תורה, אך היה זה כבר בשנותיו האחרונות ממש ואיני יודע אם אכן יצא ספר כזה]

[איש_ספר]

ואחרי כ"ז המכתבים שלו המפורסמים בספר הזכרון לרי"מ, יש בהם הפתעה (לי ולדכוותי) לראות כמה ענייני חב"ד לפרטי פרטים היו קרובים לליבו ולעיסוקו.

[דרומי]

ויש שם גם ביקורת על מנהגים שהונהגו בדור האחרון על ידי הרבי הריי"צ וחתנו הרבי זי"ע, שלפי דבריו של הרב לנדא אינם עולים בקנה אחד עם מה ששמע מהרבי הרש"ב.

[לבי במערב]

וכמדומה שהיה יותר מבוגר ממנו.

כמעט בעשור, אך זה לבדו אינו הסיבה.

לשם האיזון, כדאי להזכיר שככלות הכל הי' בטל בצורה יוצאת־דופן לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (ובודאי אחרי ש'לוקחים בחשבון' את כל הנתונים הנ"ל).
ה'ביקורת' היתה יותר באופן של דיון במנהגי חב"ד (וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש השיב לו, כמעט באופן קבוע, שהי' בזה 'משנה אחרונה' מכ"ק חותנו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, וכוותה פסקינן).
אם כבר עלה נדון הנסיעה לכ"ק האדמו"ר, אף לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע לא נסע מאז הגיעוֹ לאה"ק ת"ו.

[חרסון]

כדאי באמת לדייק: הרב לנדא ע"ה היה חב"דניק ברמ"ח ושס"ה. הוא התייחס למפוארים שבחסידי חב"ד (ר' אברמק'ה ז'עבינר, לשמו ולזכרו תאוות נפש החסידים, מורו של המשפיע דליובאוויטש ר' שמואל גרונם ע"ה), דבק עד סוף ימיו ברבו נ"ע וכל ימיו עסק תדיר במאמרי החסידות שלו - הם היו לחם חוקו! והוא לא עסק בהם בצנעא אלא עם חברותות רבות מכל מי שחפץ להסתופף בצילו, וכמו"כ מסר בהם שיעורים וכו'.
י"ט כסלו היה בשבילו מועד מקודש, ובהתוועדויות י"ט כסלו בירושלים ובמקומות נוספים הוא היה הנואם הראשי. אגב: תוכן נאומו היה תדיר הצורך והחובה ב"לימוד החסידות" ובעבודת ה' על פי דרכיה, והם הופנו דווקא לקהל החוץ-חב"די.
מנהגי חב"ד היו נשמת אפו (כפי שאכן ניכר במכתבים שציין אליהם אי"ס למעלה) ועל הוראותיו ותקנותיו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע מסר נפשו ממש... אגב, כשאחד מנכדיו נסע ללמוד ב770 והחל לשלוח מכתבים משם ובהם תיאורים נלהבים על הליכותיו בקודש של רבינו, אמר הסב לבני ביתו כי זה עדיין לא מגיע לדביקות שהייתה להם ברבי נ"ע...

והדברים ידועים לבאי ביתו.

ה'ויעמוד מרחוק' שלו היה במשך השנים אל מול ממלאי מקומו של הרבי נ"ע. גם בשל סיבות גיאוגרפיות. וכפי שהזכירו, כאשר חב"ד הגיעה לארץ ישראל (הכוונה מבחינה איכותית. הקמת הישיבה, הופעת יהודים כמו ר' שאול בער זיסלין, ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכיו"ב שהיו רעיו) ובהשפעת בניו וכו' החל להתקרב בהדרגה לקהילה החב"דית ולרבותיה. עד אשר בשנתיים האחרונות לחייו הקפיד בדביקות על לימוד הרמב"ם היומי (כך שמעתי מנכדו)....

[עזריאל ברגר]

כדאי באמת לדייק: הרב לנדא ע"ה היה חב"דניק ברמ"ח ושס"ה. הוא התייחס למפוארים שבחסידי חב"ד

ראוי להרחיב ולומר שהוא כמעט בן אחר בן לחסיד של אדמו"ר הזקן:
הרב יעקב לנדא הוא בנו של הרב משה יהודה לייב לנדא, שהוא חתנו של רבי מרדכי זיסקינד לנדא (המכונה "זיסקינד/זישקא קורעניצער"), שהוא בנו של רבי אברהם משולם זלמן לנדא (המכונה "ר' זלמן קורעניצער") - מחסידי אדמו"ר הזקן.
ראוי לציין שכל ארבעת הרבנים הנ"ל היו רבותיה של העיירה קורעניץ.

[חרסון]

תודה לר' עזריאל. ואכן טעות הייתה בידי, ר' אברמק'ה ז'עבינר הוא בן דוד, נכדו של ר' זלמן קורניצער ואחיינו של ר' זיסקינד. ועכ"פ כמדומני שר' משה יהודה לייב (הראשון) היה ממושפעיו ושומעי לקחו.

[לבי במערב]

ראוי לציין ששלשת הרבנים הנ"ל היו רבותיה של העיירה קורעניץ.

כמדומה שגם הגר"י כיהן ברבנות קורעניץ (וצ"ל 'ארבעת הרבנים').

[עזריאל ברגר]

ראוי לציין ששלשת הרבנים הנ"ל היו רבותיה של העיירה קורעניץ.

כמדומה שגם הגר"י כיהן ברבנות קורעניץ (וצ"ל 'ארבעת הרבנים').

אכן. יישר כח. תיקנתי.

[ברשילא]

עם בן דודו - הרב דוב בער אליעזרוב זצ"ל - רבה של שכונת קטמון בירושלים (התמונה מויקי.)

[ברשילא]

אגב: הוא מזכיר בנאומו את "דבריו הבהירים של הגאון ר' לייזר שך"...

‏‏- .

לא מדוייק.
ובתרגום חופשי: ...הגאון ר' לייזר שך ביטא זאת, ואנחנו רוצים לבטא זאת בהרחבה יותר...

[איש_ספר]

ברכות לאירושיו

הנאמן (טלז ליטא) שנה ג גליון כא. תר"צ.

ברכות.2.jpg (143.46 KiB) נצפה 4675 פעמים

[לי א רוזן]

הגאון מרוגצ'וב (צפע"נ) הי' מסדר קידושין

[גימפעל]

מכירה פומבית 82 חלק ב' ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
https://il.bidspirit.com/ui/catalog/auc ... /1?lang=he

[גימפעל]

קטלוג 82 לנדא שלם.pdf

(6.1 MiB) הורד 1200 פעמים

[ברשילא]

מעניין פריט 456, הצעת שידוך לגר"י לנדא עם בתו של הגרשי"ל אליעזרוב. (שלא יצא לפועל).
הם היו מחותנים מצד אחר - בנו של הגרשי"ל, ר' אברהם, היה נשוי לקרובת משפחתו (בת דודה) של הגר"י לנדא.
ראה כאן: viewtopic.php?f=19&t=38796&p=722033#p702920

[מי אנוכי]

ואחרי כ"ז המכתבים שלו המפורסמים בספר הזכרון לרי"מ, יש בהם הפתעה (לי ולדכוותי) לראות כמה ענייני חב"ד לפרטי פרטים היו קרובים לליבו ולעיסוקו.

ויש שם גם ביקורת על מנהגים שהונהגו בדור האחרון על ידי הרבי הריי"צ וחתנו הרבי זי"ע, שלפי דבריו של הרב לנדא אינם עולים בקנה אחד עם מה ששמע מהרבי הרש"ב.

באיזה ספר זכרון מדובר? חיפשתיו ולא מצאתיו.
אשמח עם הרבנים שליט"א יכתבו לי - במטותא - במה מדובר?
(אפשר גם קישור לאוצר או לה"ב)
תודה מראש!

[יהודה בן יעקב]

באיזה ספר זכרון מדובר? חיפשתיו ולא מצאתיו.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=55155

[ברוז]

מארכיוה"מ

[לבי במערב]

ייש"כ!

[דרומי]

כמה מדרשותיו ועוד מסמכים (בקשר לבנו הגרמי"ל)