איש_ספר כתב:מחולת המחנים כתב:ג. הגה"צ רבי אברהם שמואל פינקל, חתן הגאון רבי יהודה החנוכי אב"ד טשעכנאווצי [פערשטאט], (זקנו של ראש הישיבה הגרנ"צ, אי"ה בהמשך).
ג. רא"ש פינקל מח"ס נתיבות המוסר. עלה עתה לאוצר המקוון מהדורה חדשה עם דברים אודותיו.
1. תולדותיו בקצרה.
הרב אברהם שמואל פינקל נולד בשנת תרמ"ד לאביו ר' נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה", ועמו תאומו ר' משה. למד אצל אביו תחילה וכן אצל ר' שמעון שקופ בישיבתו במלטש. כבן תלתין שנין נישא לגולדה (נפ' תש"ז) בת ר' יהודה החנוכי, אב"ד צ'חנוב. למד תקופה בכולל הפרושים בקובנה. קודם מלחמת העולם הראשונה העמידו אביו בראש קבוצת בחורים ושלחו לייסד ישיבה בגרודנה, והיא לימים ישיבת "שער התורה" של רבו ר"ש שקופ. בתחילת המלחמה שימש תקופה קצרה כמשגיח בישיבה בלומז'ה. בזמן המלחמה תרם לישיבות כמות גדולה מאוד של קמח שהרוויח מדמי נדונייתו. בהמשך גלה עם אביו למינסק ומשם לקרמנצ'וג. כתום המלחמה כיהן תקופה ברבנות בעיר יזנה ואח"כ שב לסלבודקה והעמיד בה תלמידים. עלה עם אביו לחברון. לאחר מאורעות תרפ"ט עבר עם הישיבה לירושלים ושימש בה משגיח. כן מסר שיעורים ב"זכרון משה". בשנת תרצ"א היה מן המעשים להקמת ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב. כמה פעמים הפליג וגייס כספים לצרכי הישיבה. בזמן המלחמה העולמית השנייה בשנת ת"ש שהה במדינת שיקגו, ובזמן שלא יכל לשוב ארצה כיהן כרב קהילה בשיקגו העיר. נפטר ביום ב' אלול תשי"א. משיחותיו יצא לאור הספר "נתיבות המוסר" בשתי מהדורות (תשכ"א ותשס"ו). שני בניו הם הרב אליעזר מנחם, שכיהן ברבנות בכמה קהילות בארה"ב, ואליהו מאיר, אבי ר' נתן צבי פינקל ר"י מיר.
2. מצאתי מכתב המלצה מעניין מהראי"ה קוק בכת"י אל קונסול ארצות הברית, סיון תרצ"ד, בבקשה להעניק "רשיון כניסה לארוצה"ב, לזמן קצוב, לידידי הרב הגאון ר' שמואל פינקל, אחד מגדולי הרבנים והוא אחד מראשי הישיבה הגדולה כנסת ישראל פה". מטרת הביקור הרשמית מעניינת: "
לבקר את הישיבות השונות הנמצאות שמה, ולעמוד על האופי המיוחד שלהן"
(ארכיון בית הרב, הדגשה שלי).
יש להזכיר כי הקשר בין הרא"ש והראי"ה מוקדם. באגרות לראי"ה, סי' קיט, מובא מכתבו של הראשון אל האחרון, "החכם הכולל בכל קדשי ישראל ... אב"ד דירושלים הקדושה", מיום י"ב בשבט תרפ"א. כך כותב הרב פינקל
(גם כאן ההדגשה שלי).
קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארטש אצל גראדנא, הייתי שם מנהל ור"מ, אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי, וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם, וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה, וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה, והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש, ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי, כי כת"ר אשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה, כי מציון תצא תורה לכל העולם, חשב זאת בלא פניות, אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה, כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א, אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולעמיד על בסיס נכון, וידיעו זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו, כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה, אם יסכים לזה עמי, ולשלוח לנו רשיון הממשלה.
קצת קשה לדמיין את ההיסטוריה החלופית, לו הייתה מתממשת הצעת הרב פינקל להקים בירושלים ישיבה משותפת לסבא מסלבודקה והראי"ה קוק. תשובת הרב קוק, אם הייתה כזו, ככל הנראה לא נשתמרה. על כל פנים לא נדפסה בספר אגרות הראיה החדש לשנות תר"פ-תרפ"א
(על האגרת העיר בקצרה ר"ש גרשוני במאמרו, שאף הוא בוחן היסטוריה חלופית...).
3. תמונותיו מתוך הספר "בכל נפשך" הנ"ל על נכדו רנ"צ פינקל ר"י מיר.
- פינקל אברהם שמואל.png (752.71 KiB) נצפה 8033 פעמים