דרופתקי דאורייתא כתב:הנה באדיבות המקוון, לא הצלחתי להוריד בפי די אף, אבל זה עיקר דבריו, מצד שמאל ובהערה
אבל זה נחתך באמצע ההערה
מי שיוכל להעלות ולהביא כל דבריו שם סי' יב תע"ב
אשרי יושבי ביתך כתב:ראשית כל יש לזכור מה שכתב הרמ"א (סימן תר"צ סי"ז) "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו". ובאמת מנהג זה דלבישת פרצופין, מוזכר כבר בספרים, ואביא מקורו בקצרה:
דהנה בספר המנהגים דק"ק וורמיישא (ח"א, עמוד ר"ס) אי' 'גם בחורים ונערים משנין בגדיהם ומשימין פרצופים על פניהם, שקורין ואר שטלעט (מחופש)'.
אשרי יושבי ביתך כתב:ובטעם מנהג התחפושות, כתב האליה רבה (סו"ס תרצ"ו) בשם הכנה"ג, דהרמז למנהגינו בשינוי בגדים חשובין, דהוא זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות, והוא זכר לושתי שפרחה בה צרעת או נעשה לה זנב [בחז"ל לא מצאנו אלא רק שגדל לה זנב או שפרחה בה צרעת (מגילה י"ב:).
אשרי יושבי ביתך כתב:והמהר"ם חאגיז (בספרו 'אלה המצוות', מצוה תקמ"ג; והו"ד בבני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט' אות א') כתב דנהגו לכסות הפנים לזכר מה שאחז"ל (מגילה י"ב.) דמפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ומקשינן התם, וכי משא פנים יש בדבר, ואיך זכו לנס, ומשני, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וכו', וא"כ זכר לדבר שהכל לא היה אלא לפנים, לובשים צורות ומשנים פרצוף הפנים בזמן השמחה, ולא ניכר הפנים של מי הוא. וגם להראות שמה שישראל חוטאים ומתדמים לאוה"ע, הוא רק למראית העין.
ועוד כתבו דגם מהלך הנס היה בדרך הסתר פנים, וכדורשי רמוזות מהא דאיתא בחולין (קל"ט:), אסתר מן התורה מניין, שנאמר (דברים, ל"א, י"ח) ואנוכי הסתר אסתיר פני וגו', וכדכתיב בקרא (שיר השירים, ב', ט') 'הנה זה עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' (כ"כ הגרב"צ פלמן זצ"ל, בספרו שלמי תודה, פורים, סימן ל"א אות ג').
ועוד יש שכתבו דהוא מצד התשובה וההתקרבות בפורים שהרי הוא כיום הכיפורים, שנהפך לאיש אחר (כ"כ בשם ה'ייטב לב'). ועוד כתבו שהוא מצד עבודת האדם, שכל חיצוניות האדם אינה אלא מסווה והסתר (יעויין בקונטרס 'ימי הפורים', עמוד ק"ו, וב'לקח טוב', חיים של תורה, ח"ב, עמוד ר"י).
ובשו"ת שיח יצחק (סימן ש"פ) כתב עפ"ד הרמב"ן בסו"פ תולדות, דעשו עשה עצמו כאילו אינו שונא ליעקב ולכן בא אליהו בדמות חרבונא (עי' במגילת אסתר, ז', ט', ובמדרש רבה, י', ט', ועי' מגילה ט"ז.) שלא היכרוהו, וע"י בא הנס, ולפיכך גם אנו משנים צורתינו.
ויש שכתבו שהוא זכר לעניינין שבמגילה, לאסתר שלא הגידה עמה ומולדתה, או על שם 'ופני המן חפו' (אסתר, ז', ח')- שפניו נשתנו משמחה לאבל, או על שם 'ונהפוך הוא' (אסתר, ט', א') דהנרדפים נהפכו לרודפים. ובמנהגי קול אריה כתב שהוא תקנה כדי שכל הפושט יד לא יתבייש.
אשרי יושבי ביתך כתב:והגרב"צ פלמן זצ"ל ביאר עוד בתרי אנפי (בספרו 'שלמי תודה', סימן ל"א אות ג'), דהנה בפרשת חוקת כתיב (במדבר, כ"א, א') 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וגו' וילחם בישראל', ופירש"י שם 'יושב הנגב, זה עמלק, שנאמר (במדבר, י"ג, כ"ט) עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר (במדבר, כ"א, ב') אם נתן תתן את העם הזה בידי', עכ"ד רש"י ז"ל. ובתוס' בר"ה (ג'., ד"ה וישמע) מבואר ג"כ ששינו לבושיהם 'במדרש אמרינן דהיינו עמלק, כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור, כסות וברכת שינה, היות כמלך ערד', וא"כ מאחר דעמלק שינה עצמו לבא בדמות מלך ערד גם בכסותו וגם בלשונו, גם אנחנו זכר לזה משנים עצמינו לדמות אחרת. ועוד ביאר עפ"ד הגר"א באסתר (ח', י"ז) 'ורבים מעמי הארצות מתייהדים. פי' כל לא קיבלו אותם, כמו שאמרו שאין מקבלים גרים בימי מרדכי (עי' יבמות כ"ד: וע"ז ג':), ועוד, שלא היו גרים גמורים כי לא נתגיירו אלא מחמת פחד, ולכך כתיב מתיהדים, שעשו עצמן כיהודים אבל באמת אינם יהודים גמורים' עכ"ל, וא"כ אפשר דאף משום זכר לענין זה לובשין הפרצופין ועושים עצמינו כדמות אחרת.
וראיתי בגליון 'דברי שי"ח' ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א (גליון 219) שכתבו בזה"ל 'ענין תחפושת בפורים נזכר ברמ"א סימן תרצ"ו ס"ח, ואמר רבנו כי שמע טעם לזה היות ובפורים הכל חייבים ליתן מתנות לאביונים, ולכן היו הרבה גוים מתחפשים אז כמו יהודים כדי שיתנו להם גם, ואמנם כתוב בגיטין דף ס"א א' מפרנסים לעניי נכרים עם עניי ישראל, מ"מ הם לא ידעו מזה, ומזה השתרש הענין הזה (שבא מעכו"ם). סח רבנו, כי שמע מאביו מרן הקהילות יעקב זצ"ל שבישיבה שלמד בנובהרדוק בכל שנה לכבוד פורים היו רגילים להציג את המעשה של המן ומרדכי וכל הענין, ובכל שנה, אותו בחור שהיה מתחפש ומעמיד עצמו כהמן, לא היה סופו טוב ובמשך הזמן יצא לתרבות רעה ויש ליזהר מתחפושת שאינה של צדיקים'. עכ"ל.
דוק וחלד כתב:אוזני המן לא צריך לבוא מהגויים זה בסך הכל סתם עוגיה.
במקור קראו לה 'טאשן מוהן' היינו 'כיסני פרג' והמוהן נתחלף ב'הומן' (הברה חסידית).
מקורו בבנימין חינקיס
יוסף בניהו כתב:דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות . .
יוסף בניהו כתב:דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות
נדפסו ג"כ בהערות איש מצליח על המשנ"ב בסוף הספר
כמדומני שספר זה מצוי יותר.
גביר כתב:יהושע100 כתב:גביר כתב:אולי קשור גם למה שקראנו השבת פרשת חוקת [ ג' תמוז ה'תשפ"ב] וישמע הכנעני מלך ערד והביא רש"י מחז"ל שהעמלקים התחפשו לכנענים [אם בלשון בלבד ולא בבגדים כדאיתא ברש"י ובמדרש אגדה או בשניהם כמובא במדרשים אחרים וכן הוא בפיוט של ר' אלעזר הקליר יוצר לפרשת זכור הובא בתוספות ר"ה ג., ויעוין משכיל לדוד שתמה על רש"י שלכאורה הוא נגד המדרש ולא זכר שר שיש מדרש שבו איתא כרש"י].
יש על זה מעם לועז מפורש שכ' שבתחפושות אנו מרמזים לזה שאנו מכירים כבר את שיטתו של עמלק להתחפש ולהסתיר עצמו ואין לנו חשש ליפול בתחפושותיו...
יש"כ!, היוכל מר לציין היכן זה במעם לועז?
במ"ב סי' קיט כתב שכשמתפללים על החולה צריכים להזכיר שם החולה.
זכורני שיש מביאים ראיה מפרשת השבוע שהעמלקים שינו את שפתם ובגדיהם לכנענים, כדי שבתפילה של ישראל - אע"פ שהכוונה על העם הזה, מ"מ כיון שנוסח התפילה על מישהו אחר - זה לא יועיל. וע"כ שהזכרת שם החולה או המדובר - משנה מאד בתפילה.
האם עמדו על הראיה הזו כבר?
מה שנכון נכון כתב:ולא לשכוח שיש מי שסיפר (עי' לה"ע) שהרמ"א עצמו נהג ללבוש פרצוף בפורים.
עקביה כתב:מה זה לה"ע?
דוק וחלד כתב:התעוררתי לחשוב בפורים האחרון אודות מנהג התחפושות, מה טעם וריח יש בו.
וע"כ הסקתי שזהו מנהג נוצרי מובהק מיום חגם המכונה "ליל כל הקדושים" החל ב-31 לאוקטובר. (תאריך שחל בתחילת החורף).
בחג זה לובשים כולם תחפושות של דמויות מפחידות ומשונות או דמויות מפורסמות וכן מפסלים דמויות בדלעות.
ומאחר שכן במקום גילה שם תהא רעדה, לעשות מצות היום באימ"ה רבה ושמחת עולם, שמחה של מצוה.
ולא תהיה עדת ה' אל גיל כעמים, השוטי"ם במזרקי יין, ושחוק וקלות ראש מאד, מבלי משים יראת ה'.
וח"ו עלה על לבם, כי ביום הפורים, הותרו האיסורים, ומצות פריקה פריקת עול תורה ומצות, כהיום הזה קודמת.
ויש אשר טמנ"ו חפ"ש מחופ"ש, התחפש ובא בצלמי הפרצופין, ילבש גבר שמלת אשה, ואשה בכל אלה, קשט"ה פניה, כהלכת גוברין.
אוי לנו! איך זרע ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, ונשמת שדי בקרבם, בלכתם ילכו בחקי הגוים, ונותנים כח ליצה"ר ופרקו עול תורה ומצות ביום הקדוש הזה.
היאומן כי יסופר שמצוה הוא ביום הזה לעבור על דת משה וישראל. ואיך נשא פנינו לשלם רעה תחת טובה, כי ביום אשר כמעט אבדנו, וכפסע בינינו וכו'.
וה' ברחמיו הצילנו, ואדרבא היה יום טבוח לשונאי ישראל.
ביום הזה אשר קבלנו החסדים והטובות להפליא, בו בפרק אלו עוברין על רצונו, וכדאי בזיון וקצף:
ובעיני הדבר פשוט שאם כל ישראל היום הזה, אשר זרע עמלק לטבח יובל, ונפל המן הרע הזה, ראש מבית רשע היו נוהגים בסדר קדושה, והשמחה היתה מקודש"ת לשמים, ויתר היום עוסקים בתורה כל א' כפי שיעורו. ע"כ בשכר זה היינו נגאלים גאולת עולם. וימחה זכר עמלק כי היום הזה אשר החל לנפול ונפל מהם רב.
הן עם ישראל אם היינו מתאמצים בתורה ומצות כהיום הזה, רעה תבוא אליהם לזרע עמלק עד כלותם אותם, ובא לציון גואל.
ומה גם, אשר רוב ישראל מרבים צדקה היום הזה, עם עמלי תורה, ועניים מרודים, ובינונים אשריך ישראל, כמה מאות נתונים נתונים המה למצות והוא אשר דברתי, כי בכח מעשה הצדקה, אשר היא היתה אם לכל הטובה, לכפרה ולבטל גזירות רעות, ולהחיש תשועתינו, ובכח עבודתינו לה' ית' היום אין ספק שהיתה מפלת עמלק גמורה ותפרה ישע גאולה שלימה
מוטוש כתב:יעקב אבינו.
התחפש לעשיו...
אז הוא הראשון שהתחפש?!
מתון כתב:מוטוש כתב:יעקב אבינו.
התחפש לעשיו...
אז הוא הראשון שהתחפש?!
כן!
אכן כן ביאר הגאון בעל הערך ש"י בשורש טעם מנהג התחפושות בפורים, ומבאר שמצות לבסומי בפוריא, וסעודת פורים, והתחפושות, שורש אחת להם. רצ"ב דבריו הנפלאים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים