חשבון נפש עצמי לימים אלו

[ש. ספראי]

הרה"ג רבי אהרן גינוער שליט"א, מחבר הספר 'שמחתני ה' בפעלך', ביקשני להכניס את מאמרו.
האחריות על דעת הכותב בלבד....

בס"ד
קורונה דיאטטית
כשהינך עושה סקרים מקומיים בין האנשים, על דעתם על ה'מצב'. מדהים הכיצד מתפזרים הם לכל הכיוונים, והכיצד הביטוי 'דיעותיהם שונות' מקבל משנה תוקף בניתוח האירועים אותם אנו חווים כעת.
יש מהם האומרים, הקב"ה מעמיד אותנו בניסיון, הוא 'רוצה לראות' אם אנחנו מתפללים יפה בבית.
יש אומרים זה בגלל האינטרנט [זה בדיוק דומה זה מתפשט וזה מסין וכיו"ב...]
יש אומרים זה בגלל הפיאות אין חתונות כדי שלא יהיה פיאות.
יש היודעים שזה בגלל חילולי השבת על ידי חילוניים.
ויש כאלו מגדילים עד לומר שהוא רוצה שניה בשמחה, ונצא בריקוד חסידי, ונצא מזה.
הסך הכל של הדברים הללו, הוא מיניאטוריה - הדיאטה - ההקטנה והצמצום של אירוע בסדר גודל היסטורי אלוקי כל כך ענק ומשמעותי באופן שאין כמותו ולהופכו לעוד קלישאה בגרוש, למאמר מערכת בעיתון מקומי, שכל פרשן בגרוש יכול לכתוב.
האירוע הגרנדיוזי אותו אנו עוברים, אינו יכול להיגמר בענין ספציפי אחד, לא צריך לזעזע את כל העולם היהודי בשביל דבר נקודתי הקשור לקבוצת אוכלוסיה מסויימת.
אי אפשר להעניש מיליונים של יהודים ומילארדי בני אדם בשביל קומץ מסוים., זה לא קרה על כל פנים עד כעת.
האמת היא שלכאורה הקב"ה אמור להעניש באף ובחימה את רוב העולם היהודי שאינו שומר כלל תורה ומצוות ועובר את כל העבירות שבתורה בשאט נפש. ואמנם יתכן ש'תינוקות שנשבו' הם, וגם אם יצאו הם מגדר זה, עדיין אנו מדברים לעצמנו, מה חסר לנו, נסיכי הכתר. אלו שרוצים בתוככי פנימיותם לעבוד את השי"ת בלבב שלם, המכירים בגדלותו ורוממותו, הלא הם בני התורה ועמליה, יראי ה' וחושבי שמו.
התביעה תמיד גדולה יותר לנבחרים, הקרובים יותר למלכות. כל אדם באשר הוא דורש יחס של קירבה גדול יותר אליו מהמעגל האישי, הקרוב אליו, ואם אין יחס שכזה- כועס הוא על המעגל הקרוב אליו, לא לרחוקים בכל מקרה ממנו.
לכן נתבונן ונפשפש בעצמינו, ולא נביט על האחרים, מתוך תפילה שישובו בתשובה שלימה במהרה.

הלא כשאנו רואים שהקב"ה מעיף אותנו [בכח] מכל משכנינו הרוחניים, לא נשאר כיתת לימודי תשב"ר אחת בכל העולם, העיפו אותנו מכל בתי הכנסת השטיבלעכי"ם, מכל בתי המדרשות, ומכל הכוללים והמדרשיות לבעלי התשובה , והוא בעצם העיף את כל עולם היהדות ממשכנותיו, הוא אומר דבר גדול מאוד מאוד:
אני לא מעוניין בכל מה שאתם עושים, כולל הכלה כל.
לא בתי תמחוי, לא הנחות תפילין לעוברים ושבים ברחובות, לא רוצה את התפילות הללו בכלל, לא את סוגי הלימודים הללו, ולא את כל מבצרי החסידויות האדירים והמבוססים כל כך.
הוא לא משבית העולם היהודי, כי יש כמה נחלשים בעם שרמתם הרוחנית בין כה וכה לא הייתה בשחקים, ומסתכלים במקומות לא להם.
הוא לא עוצר את הבל פיהם של התינוקות העולמי - שמחזיק את הקוסמוס , כי יש כמה נשים שמסיבות יופי אינן מתחשבות בהוראות הרבנים.
הוא לא סוגר את עולם התורה הישיבתי/אברכי/דייני, כי כמה חילוניים שלא שמעו על ה' ועל שבתותיו אלא מכלי התקשורת המציגים אותם בפניהם בצורה שאינה ראויה, ואינם מרגישים דיים מחוייבים להתאמץ עבורם..
הוא ית' מדבר, או יותר נכון בועט בכל היהדות מסודותיה הרבים מספור בכל העולם, כי הוא לא מעוניין באף אחת מהם...
הוא לא רוצה שיבואו לבית שלו, יחגגו שם יתלוצצו שם או שירגישו כאילו עושים לו טובה שבאים לשם, או שירגישו שהם הבעלי בתים על המקומות הללו, וינהגו שם ככבתיהם בכל המובנים.

אותו דבר כשהוא סוגר היכלי החסידויות, ואדמורי"ם ה"י הוא צועק בכל העוצמה אתם נהפכתם למקומות אלילות, כאילו החסידות והעומד בראשה הוא עיקר העולם, והקב"ה הוא כביכול סגן שלו.

התחושה ולפעמים הרבה יותר מתחושה כאילו לחלק נכבד מאותם יהודים זה מין ארמון מלוכה ויש העומד בראשה והוא גם מדבר על הבורא עולם לפעמים, אולם הסגידה והערצה והכניעה לכל מנהג או התנהגות נראית הרבה יותר קפדנית מאשר לחלקים אחרים בתורה, ומכבדת הרבה יותר מאשר לבורא העולם בעצמו.
בזבוז הזמן האסטרונומי על כל 'חלאקה' של נכד, וכל אירוסין של נכדה, ושבע ברכות של 'אייניקל' ועמידה בפקקים שעות עצמות לרוב שיכלו ללמוד בהם שיעורי חסידות והלכה בכמויות יביאו לקדושה עשרת מונים. איננו מעוניין בכל המסחרה ההזויה והמטורפת והבזבזנית הזו, שאף מביאה לאיחורי תפילות נפשעת כםפי שהיא מכונה בגמ' כי אתמול הוא היה עד סיום ה'מצווה טענץ'...
מכאלו בתי אלילים יש להעיף את כל היהודים בני האבות שיתחילו לסגוד לאחד יחיד ומיוחד שהיה כאן עוד לפני תקופת הבעל שם טוב עד היום, ואף אילו הבעש"ט היה רואה מה עשו מהשיטה האלוהית שלו, היה הוא בעצמו מעיפם מכל חגיגות ההבל הללו באופן מיידי, והיה צועק להם תתעסקו ביסודות החסידות עצמם, כאהבת הא-ל יראתו וכל המידות החמודות הנמצאות בגנזי דבריו ותלמידיו הקד'
כך בדיוק ממש, כשהוא נועל ומרתך מנעולי בתי מדרש השוקדים בכל שעות היממה על תלמודם, הוא דופק בפטיש אדיר מחריד תבל: 'לא רוצה כזאת תורה, נקודה. תורה שמביאה לאגו מנופח - דורש דירות ומאמלל משפחות בנות וכיו"ב, לאחר בסך הכל כמה שעות תורה של הבחור תורה המייצרת מעמדי נכבדות כאילו הראש ישיבה או שאר הדמויות בישיבה הם האלילים, הם דמויות הערצה והסגידה המייצרות חשיבות, לעומת המשגיחים שהם אמורים להיות הדוגמאות לצורת בני אדם יהודים יראי שמים המבטאים יותר את קולו של בורא העולם

צורה חיים המביאה להתנשאות חסרת פרפורציה על בעלי בתים שמגיעים בזמן לתפילה ומכבדים אותה, ולא מתנשאים על כל מי שמקיים את שאר מצוות התורה בכבוד וביקר, גם אם לא כל היום מתלמדן ומתווכח ומבטל לגמרי את דעתו של חבירו כי זה לא מכובד להודות כי זה פוגע ביוקרתו, ובתנועת יד המזכירה תנועת של השטויות הכי גדולות מאז ההיסטוריה, האם כזו תורה עדיפה על בעלי מצוה שנעשית בלי צלצולים ובלי לבקש עבור כל שעת תורה כספים ותגמולים??.
האם סוג לימוד שמעניין בו רק אם זה סוגיות עם 'רייד ישיבתי' 'כי יש שם בשר', והגמרות העוסקות בחיי היהודי בצורת חייו לפרטיו כיצד יתפלל, הכיצד ינהג בביתו, הכיצד יכבד את בוראו ואת מצוותיו ואת בניו, ובאיזה מידת יתקשט לא מעניין ונחשב לימוד נחות לאנשים על סף הטפשות, יוצר התורה הזו מעוניין שכך יבטלו את דבריו שלו הנוגעים יותר בחיים עצמם??

הלא אלו היו צורת חייהם האמיתית של מאורותינו האמוראים שהצהירו על כל במה, 'זה לא חכמה ללמוד' זה לא רבותא להקשות קושיות, זה לא מעלה ואין בזה שום 'חוכמה' לעשות זאת, ועוד הוכיחו מישהוא ששיבח מישהוא אחר שהוא לומד ויודע הרבה תורה, במקום לכבדו שהוא ירא שמים בפליאה הכיצד בכלל יכולה היתה לעלות על דעתו כך?
כשהם אומרים שמי שאיכפת לו מבוראו ומוסר נפש על כבודו, מתייחסים אליו בשמיים וכשהוא רק מראה ציוץ ש'בא לו משהוא', עונים לו מיידית, ומי שגבוה ממנו בתורה בכמה רמות, אפילו לא מתייחסים אליו ואין משגיחים בו כלל?
ואף מי שידע ללמוד בלמדנות עצומה כל כך, אולם לא מקיים את כל מה שכתוב בתורה לא את הנושאים בסוגיות נתרוקונה או תקפו כהן בדווקא, מכנים אותו כ'לרשע אמר אלוהים מה לספר חוקי'.

הם התכוונו לומר לנו חורבנות ושואות איומות מגיעות מלימוד תורה שכזה. תורה כזאת הוא לא מעוניין בה ואף מואס בה וכועס על מי שמתעסק בה כך, כי משתמשים בדבר הכי יקר שיש לו בצורה ההפכית לרצונו ומעוותים אותם ועוד על ידה מגיעים.
תורה שמביאה לזלול עמוק בתפילה כי הרי אין פה סוגיות עם 'חבורע'ס, ואי אפשר לקבל כאן 'חשיבע'ס, אז אני יבוא מתי שבא לי אלך מתי שבא לי אדדבר כשבא לי, ואקרא כל מה שעומד לידי כי לא מעניינת אותי בכלל, העיקר לעוף מפה, כזאת תורה כזאת תפילה יכולה להימשך? התשובה נמצאת היכן שאנחנו היום, את סוג התורה והתפילה הזה תזרקו לכל הרוחות יחד איתכם שחושבים כך לא רוצה זאת בכלל.

נחזור חזרה נלמד מהצורה בה נהגו רבותינו עד לפני כמה דורות הכיצד נתרחקנו מצורת החפץ חיים והחזון אי"ש על כל פרטיהם לא רק בסכום השעות היבש בהם הגו, אלא מה הם עוד עשו לפני אחרי ובמהלך לימודם, והכיצד התנהגו ביחס לה' יראתו ואהבתו, הכיצד התרגשו ממצוותיו וידידיו בכבוד והערכה מופלגים, וכך נהגו כל האדמורי"ם לפני דורות הכיצד היו מושלמים בכל התחומים אהבת ישראל אהבת התורה, והכיצד בקעה מהם אהבת השם עד שליהטו את חסידיהם בדור שהיה לפני שכמה משבקי"ם נעלו על פלדלת את רבותיהם, ואת דרך החיים היהודית המקורית הזו נאמץ אלינו בחום ובעוצמה כשמעט נקרא אודותם, או אז ייטב לנו עד עולם, אכי"ר.

[ש. ספראי]

זה כבר מאמר שלי, התפרסם הבוקר ביתד נאמן. העתקתיו כאן ככתבו, ועליו אני כבר לוקח אחריות אישית...


להודות, גם על ביצים.
נקודה למחשבה
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט

1. ר' מנחם, ידידי חביב מעירנו, שלח לי קטע שנראה, במבט ראשון, מעלה חיוך.
אחד יצא מביתו החוצה לשאוף אויר צח, במרחק של מאה מטר והוא פגש את שכניו המסבירים מדוע הקב"ה הביא את נגע הקורונה, המשבית והמסכן את חיינו. כל אחד האשים את תחלואי האחרים, כל שכן, המייצג קבוצה או דעה אחרת, האשים את תחלואי הדעה/הקבוצה האחרת בכך שלכן לקינו בוירוס הנורא. זה אומר בכה וזה אומר בכה. השכן המחמיר האשים את המקילים והשכן המיקל האשים את המחמירים, וכן הלאה, כל שכן דפק ב'סלח לנו' בלב של השני... והקטע החביב מסתיים כך: "ורק אני יודע את האמת, כי בשלי הסער הזה. הכל בגלל שאני לא מקיים כראוי את מצות "הוכח תוכיח", לעשות מחאה כראוי בכל השכנים הרעים שלי".
לכאורה, עוד קטע חביב מתוך ים ה'הומור השחור' האופף את העולם כולו, מתוך מטרה לרומם את מצב הרוח.
ומה באמת?
נזכרתי בדבריו הנפלאים של רבנו האבי עזרי זיע"א.
"אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ, דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו. שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם. אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה" (בבא מציא פה, ב).
תהה רבנו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל: "חכמים לא ידעו על מה אבדה הארץ, הנביאים לא פירשוהו. אז מהי הטענה על עם ישראל?"
הוא שואל והוא משיב: "נכון, החכמים לא ידעו, גם הנביאים לא. אבל כל אדם יודע גם יודע בעצמו, במסתרי ליבו, מה הבעיות הרוחניות שלו, מה חסר לו בעבודת ה' שלו. כל אחד בתוך עצמו- יודע גם יודע במה עליו להשתפר"...

&&&&&
2. "יש ביצים!!", מנפנף לי יהודי, שאינני מכיר, מתוך מכוניתו, במרכז המסחרי באלעד, כולו שש ושמח, מלא עיזוז וחדווה. הבנתי אותו עד מאד והשבתי לו בחיוך גדול, מודה יחד איתו להקב"ה על 2 חבילות הביצים שגם אני זכיתי לקנות רגע קודם, בהקצבה משפחתית של 2 חבילות של 12 ביצים כל אחת.
כמעט שבוע אנו חרדים בשאלת חסרון הביצים. עם תחילת המצור על הארץ, כשכולם ספונים בביתם, החלה נהירה המונית לחנויות ומרכולי המזון. רבבות אנשים רכשו מזון בכמויות, נערכים ל'סגר הסופי'. בעוד שאת כל מוצרי המזון אפשר לייצר עוד ועוד, הרי שביצים מיוצרות על ידי התרנגולות, ואלו אינן מתחשבות בהיסטריה העולמית ויש להן, לתרנגולות, קצב הטלה משלהן. לפיכך נרשם מחסור חמור במקומות רבים באספקת הביצים. ועוד לפני חג הפסח, בו הביצים הוא מרכיב מרכזי ביותר במטבחי בני עדות אשכנז, שאינם אוכלים קטניות בפסח.
כמעט שבוע שלם שכולנו מתקשרים משם לכאן ומכאן לשם, לברר האם הגיעו ביצים והיכן ניתן להשיגם. שבוע שלם שחלק מהשיח סובב סביב הביצים, ואז, כשעברה בשורה כבשדה קוצים, ש"יש ביצים ב"יש", ניצב תור ארוך מחוץ לרשת המזון, כשכל העומדים ניצבים 2 מטר הרחק זה מזה, וממתינים ל'קיצבת הביצים', 4 חבילות למשפחה...
אין לתאר את האושר הנסוך על פני אנשים, המוכרים ביום- יום כאנשי צורה, כשהם יוצאים מהחנות ובידם 4 תבניות ביצים קטנות. אין לתאר את השמחה שאפפה את התור הארוך שהשתרך גם למחרת בפתח החנות השכונתית, לאחר שפתק מאיר עינים בישר ש"יש ביצים. 2 תבניות למשפחה". חבל שלא ראיתם את חיוכו הגדול של שכני, אברך תלמיד חכם מופלג, שפגש אותי במדרגות, כשדפקתי בערב שבת על דלת ביתו לבקש מכונת תספורת, ובידו תבניות ביצים גדולות ועגלגלות, אותם השיג בנסיעה ל...מחסן ביצים בכפר- סבא.
הנה קיבלנו שיעור קטנטן נוסף. והפעם בחיוב לשמוח בדברים הקטנים, הפעוטים לכאורה, המלווים את כל חיינו, כמו תבנית ביצים.
חיינו עד כה בדור השפע. מוצרי יסוד יש בכל בית. כשסבא וסבתא שלנו, ששבו מהשואה הנוראה, חסו על כל דבר מאכל ובוודאי על פיסת לחם, שמענו מהורינו ש"אלו שחזרו מהמחנות- יודעים להעריך כל חתיכת לחם". אבל אנחנו לא הרגשנו את זה על בשרינו. והנה הקב"ה יתברך נותן לנו שיעורים בהסתפקות ובהכרת טובה מרובה על כל מצרך, שעד לפני שבוע היה נראה לנו כה מובן מאליו. ביצים, מכונת תספורת ביתית, כי כל המספרות סגורות. חתונות עם מינימום אנשים ועם מקסימום שמחה, כי אולמות השמחה סגורים על מנעול ובריח.
הקב"ה פותח לנו את העינים, כשלפתע אנו יושבים במרפסת, כי הרי אי אפשר לצאת לרחוב, ומבחינים בכל כך הרבה דברים שעד כה לא היה לנו רגע להבחין בהם. שמים תכולים, ענני כבשה, ציפורים בשלל גוונים, עצים שצמרותיהם נעים ברוח....
כמה נפלא להודות על הדברים 'הפשוטים'.

&&&&&&
3. וכך אמר רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל: "אני יושב בביתי, לפתע נשמעות דפיקות. אני פותח את הדלת. על המפתן עומד ערבי, עם כאפייה ושפם גדול… הנשמה שלי יוצאת מרוב פחד, ואני רץ לצלצל למשטרה: "הצילו! ערבי בדלת שלי"…
לפתע אני שומע את הערבי אומר לי: "בסך הכל באתי לבקש ממך טובה. אני רוצה שתלווה לי 400 אלף שקל לשבוע ימים. בתחילת השבוע הבא אחזיר לך את הכסף"…
האם יש מישהו שילווה לו?
והנה, במצרים עומדים היהודים השנואים על פתח בתיהם של המצרים ובפיהם בקשה מוזרה: "מוחמד! תוכל להשאיל לי את שעון הזהב התלוי שם על הקיר? את השעון הכבד, שמשקלו עשרה קילוגרם זהב טהור, זה שירשת מסבא של סבא שלך?".
והמצרי משיב: "כן! בבקשה! בכבוד!". ולאחר מכן מוסיף: "יש עוד משהו שאתה צריך? בבקשה, קח"…
הרי חז"ל (בכורות ה:) אומרים, שלא היה אדם אחד מישראל שלא יצא עם פחות מתשעים חמורים לובים טעונים בכספה וזהבה של מצרים…
כיצד ייתכן שהמצרים שכל כך שנאו אותנו, הסכימו להשאיל ליהודים את כל כספם וזהבם, עד כדי כך שבני ישראל רוקנו את מצרים ועשו אותה כמצולה שאין בה דגים?!
התשובה היא: "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים"!...
הקב"ה הינו שליט על החן! אם הוא רוצה שיהיה לאדם חן, יהיה לו חן גם אם זה מעבר לכל היגיון, לא נתפס בשכל האנושי!"... ('יחי ראובן').
אמי היקרה שתחי' עובדת בבית חולים. אחת העובדות אמרה לה: "עולם שלם מרושת בכל הטכנולוגיה המשוכללת ביותר. העולם כל כך מתקדם, בכל תחום שהוא. האדם, כך היה נראה לי עד לאחרונה, מצליח לשלוט על הכל, ופתאום, ברגע אחד קטן, כל העולם הסתחרר. שום דבר לא מסתדר, רק בגלל נגיף זעיר כזה, קטנטן מאין כמותו. כעת, אחרי עשרות שנות חיים, אני מתחילה להאמין באלוקים".
וכשאנו ניסב כולנו בליל הסדר, ככל הנראה רק עם המשפחה המצומצמת שלנו, לא נצטרך להסביר בהרחבה כיצד הקב"ה יכול היה להפיל את חומות האימפריה המצרית הבלתי מנוצחת, באמצעות חיות, כינים וצפרדעים. הנה נגיף אחד זעיר- ורוב מדינות העולם משותקות, הכל ברצונו יתברך.

[דרומי]

יפה הרעיון של "להודות על ביצים".

ובענין זה צריך גם להודות לה' על כל אמצעי הטכנולוגיה המקילים על הרבה מאוד אנשים את הבדידות הכפויה עליהם בתקופה זו.

[עתניאל בן קנז]

ביחס למאמר הראשון -

לטעמי - גועל נפש.
זה לא חשבון נפש עצמי.
זה לירות לכל הכיוונים...
ולהעמיד את עצמי והשקפתי בראש!!!
הקב"ה בועט בכל היהדות החרדית, כי הם לא סוברים כמוני!

מעורר סלידה.

[מקדש מלך]

הרה"ג רבי אהרן גינוער שליט"א, מחבר הספר 'שמחתני ה' בפעלך', ביקשני להכניס את מאמרו.
האחריות על דעת הכותב בלבד....

בס"ד
קורונה דיאטטית
כשהינך עושה סקרים מקומיים בין האנשים, על דעתם על ה'מצב'. מדהים הכיצד מתפזרים הם לכל הכיוונים, והכיצד הביטוי 'דיעותיהם שונות' מקבל משנה תוקף בניתוח האירועים אותם אנו חווים כעת.
יש מהם האומרים, הקב"ה מעמיד אותנו בניסיון, הוא 'רוצה לראות' אם אנחנו מתפללים יפה בבית.
יש אומרים זה בגלל האינטרנט [זה בדיוק דומה זה מתפשט וזה מסין וכיו"ב...]
יש אומרים זה בגלל הפיאות אין חתונות כדי שלא יהיה פיאות.
יש היודעים שזה בגלל חילולי השבת על ידי חילוניים.
ויש כאלו מגדילים עד לומר שהוא רוצה שניה בשמחה, ונצא בריקוד חסידי, ונצא מזה.
הסך הכל של הדברים הללו, הוא מיניאטוריה - הדיאטה - ההקטנה והצמצום של אירוע בסדר גודל היסטורי אלוקי כל כך ענק ומשמעותי באופן שאין כמותו ולהופכו לעוד קלישאה בגרוש, למאמר מערכת בעיתון מקומי, שכל פרשן בגרוש יכול לכתוב.
האירוע הגרנדיוזי אותו אנו עוברים, אינו יכול להיגמר בענין ספציפי אחד, לא צריך לזעזע את כל העולם היהודי בשביל דבר נקודתי הקשור לקבוצת אוכלוסיה מסויימת.
אי אפשר להעניש מיליונים של יהודים ומילארדי בני אדם בשביל קומץ מסוים., זה לא קרה על כל פנים עד כעת.
ה

עצרתי כאן ולא המשכתי הלאה.

הדברים בניגוד לחז"ל על "עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את העולם לכף זכות", ולהיפך חלילה.

ועל הביטוי של "הקטנה" של אירוע עולמי (זעזוע בכדור הארץ, כוכבון קטן, אבק בין גלקסיות...) ל"מיניאוטרה" - תורה ומצוות שבעבורם נבראו כל ששת ימי בראשית, ואורייתא וקוב"ה - ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין - כולא חד, איני יודע מה לומר בכלל...

[שמש]

הרה"ג רבי אהרן גינוער שליט"א, מחבר הספר 'שמחתני ה' בפעלך', ביקשני להכניס את מאמרו.
האחריות על דעת הכותב בלבד....

מחילה, פשוט מגוחך. לשיטתו הקב''ה לא מרוצה משום דבר בעולם כרגע מלבד מרשתות השיווק ושירותי הרפואה והחירום שמהם כנראה יש לו נח''ר רבה (והראיה שרק הם נותרו פתוחים כשהכל סגור)..

[עובדיה חן]

נורא הביקרתיות, מכל פינה אתה רואה בנ"א שלא טוב לא עם עצמו.וודאי שיש מה לשפר וודאי לשאול את השאלות אבל השיח לא נשמע טוב.

[נוצר תאנה]

כלום יש אב שבועט בבנו??

[ש. ספראי]

ג"א לא מסכים עם צורת ההתנסחות.
אבל שאלה:
אם הקב"ה שרף את בית המקדש והוציאנו משם, אז כנראה לא טוב שנגיע לשם. נכון?
ואם הקב"ה סגר את היכלי התורה, בתי הכנסיות, היכלי הטישים, הכוללים. אז מה זה אומר?

[דרומי]

כבר כתבו על כך באשכול בשם 'סגירת בתי כנסיות' כו'. עיי"ש.

הסגנון של המאמר שהועלה כאן בעייתי ולא מושך את הלב, ואם היו מעדנים אותו ומצמצמים בביטויי הגנאי וכו' - אולי היה אפשר להבין את המסר ששתול בין המלים.

[ש. ספראי]

ר' שמואל דויטש אמר לי פעם: "...אל תחשוב שאם יש אסונות- זה בגלל שבחורים דיברו פה לשון הרע. זה בגלל שרוב ישראל מחללים שבת".

בסדר.

אבל מה עם חשבון נפש עצמי, שלנו?

כל קבוצה תאשים את הקבוצה האחרת וזהו?...

[ש. ספראי]

כבר כתבו על כך באשכול בשם 'סגירת בתי כנסיות' כו'. עיי"ש.

הסגנון של המאמר שהועלה כאן בעייתי ולא מושך את הלב, ואם היו מעדנים אותו ומצמצמים בביטויי הגנאי וכו' - אולי היה אפשר להבין את המסר ששתול בין המלים.

אני מסכים. אמרתי את זה לכותב לפני שהעלתי.

[לבי במערב]

. . אם הקב"ה שרף את בית המקדש והוציאנו משם, אז כנראה לא טוב שנגיע לשם. נכון?
ואם הקב"ה סגר את היכלי התורה, בתי הכנסיות, היכלי הטישים, הכוללים. אז מה זה אומר?

ההשוואה מצויינת!
'אם הקב"ה שרף את בית המקדש והוציאנו משם, אז זה אומר' שאיננו ראויים, בעווה"ר, לעלות ולראות לפניו ית'.
וה"ה נמי במקדשי-מעט דידן, בתי כנסיות ובתי מדרשות דקמן.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 196586
שלום לכבוד הרב שליט"א שמעתי פעם מכבודו אודות אלו שמדברים בבית הכנסת באה מגיפה זה נכון?
תשובה
כתב הגאון מורנו רבי חיים פלאג'י ז"ל בספר החיים סימן מה. אות ד.
כתב הרמב"ן ז"ל [במדבר פרק ט"ז]"כתיב (ש"ב כד א) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם. וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה. ואני אומר בדרך סברא, שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו, כענין שנאמר (דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה, עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך, שנאמר (ש"ב ז א ב) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה. והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר (דה"י א כב ח) כי דמים רבים שפכת ארצה לפני, ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה. ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול, או גם בימי דוד, כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים. אבל כאשר העם לא השגיחו, ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה, והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים, ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל, ועל כן היה הקצף עליהם. ועל כן היה המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם נודע בענשם ובמגפתם".

וכתב בספר חיים "ומכל מקום נקטינן כי כמו שיש עונש מגיפה חס ושלום על ידי שלא תבעו בנין בית המקדש, כמו כן יש חס ושלום עונש מגיפה כשאין תובעים בנין בתי כנסיות שהם במקום בית המקדשכמו שכתוב ואהי להם למקדש מעט.ונהירנא כד הוינא טליא דקודם שנבנו הבתי כנסיות שבעירנו איזמיר בשנת התק"ס, בכל שנה ושנה לא היה נקי בעיר מדבר ומגפה, בין רב למעט. וכשנבנו הבתי כנסיות שבעיר בשנה הנזכרת עד שנת התקע"ב ואילך, שהתחילו בתי הכנסיות להיחרב והיו צריכים לבדק הבית שחזרה המגיפה בעיר, לא תקום פעמיים צרה, וכשנבנו הבתי כנסיות וחיזקו את בדק הבית ותיעצר המגיפה מעל עמו ישראל אמן".

[נוצר תאנה]

אם הקב"ה שרף את בית המקדש והוציאנו משם, אז כנראה לא טוב שנגיע לשם. נכון?
ואם הקב"ה סגר את היכלי התורה, בתי הכנסיות, היכלי הטישים, הכוללים. אז מה זה אומר?

מה פתאום???? הקב"ה בוכה בכל יום מה לו לאב שהגלה את בניו ומה להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.
אלא שלא היתה לו ברירה כי אם לשרוף את ביהמ"ק.

[ש. ספראי]

נכון, הוא בוכה, וגם לא הייתה לו ברירה, בגלל התנהגותנו הרעה, והוצרך לסגור לנו את היכלי התורה והתפילה...
אז למי הקב"ה סגר את בתי הכנסיות? לחילונים או לנו?

[שמש]

ואת האיצטדיונים והתיאטראות למי הוא סגר? ואת החנויות? ואת הספריות? ואת הכנסיות? ואת המסגדים?

[ש. ספראי]

ואת האיצטדיונים והתיאטראות למי הוא סגר? ואת החנויות? ואת הספריות? ואת הכנסיות? ואת המסגדים?

דברי חכמה שאל כת"ר. באמת.
אך עדיין. אז אין מקום לחשבון נפש, שלנו?
האם לא לימדנו הר"ן בדרשותיו שכל מה שקורה בעולם- קורה בגלל ובשביל ישראל?
הלא הרמב"ם מכריחנו לעשות חשב"נ בשעת צרה. לא כתוב דהיינו רק כשהצרה מיועדת רק לישראל (או שאני טועה. לא בדקתי כעת בפנים).

[לבי במערב]

נכון, הוא בוכה, וגם לא הייתה לו ברירה, בגלל התנהגותנו הרעה, והוצרך לסגור לנו את היכלי התורה והתפילה...

הא שיש בעי' כאן, דבר פשוט הוא. לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא.

אבל לאידך, מאן יימר שהבעי' היא בבתי הכנסיות והמדרשות?
אולי הבעי' היא בנו, שבעוונותינו שרבו איננו ראויים להקביל פניו בבית מקדש מעט?
שמחמת רוב פשעינו, נגזר שלא נוכל להתכנס יחדו ללימוד תורת ה' בהמון רב ובמקום קדוש?

והשי"ת ברחמיו יחוס על שארית פליטות עמו בית ישראל, ויגאלנו מהרה מגלות המר הזה - גאולת עולם ברחמים.


אסיים בדרז"ל [איכ"ר פ"ד, יד. רש"י בשם י"מ (ד"ה איסתייעא - קדושין לא, ב)]:

. . משל למלך שעשה בית חופה לבנו, וסיידה וכיירה וציירה; ויצא בנו לתרבות רעה. מיד עלה המלך לחופה וקרע את הוילאות, ושיבר את הקנים; ונטל פדגוג שלו איבוב של קנים, והי' מזמר!
אמרו לו: המלך הפך חופתו של בנו, ואת יושב ומזמר?! אמר להם: מזמר אני שהפך חופתו של בנו, ולא שפך חמתו על בנו.

כך אמרו לאסף: הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש, ואתה יושב ומזמר?! אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל . .

[יקים]

לטעמי, צריך לחשוב אם מה שהוא כותב זה נכון או לא.
בלי קשר לסגנון הדברים ולהקשרם.
אם זה נכון, אז זה לא משנה אם הקורונה בגלל זה.
ואם זה לא נכון אז לא...

[מענה איש]

וכבדר דרשו שהמילה חשבון בגימטריא קורונה
והנה בזמן בית ראשון כבר לא ידעו למה החורבן
"על מה אבדה הארץ"
והיה צריך שהקב"ה יענה תשובה
ק"ו בן בנו של ק"ו בדורנו
שאין לנו שום דרך לדעת
מה הקב"ה רוצה מ8 מיליארד בני אדם

אבל נרצה או לא נרצה
העולם נכנס כבר לתוך תהליך
שבסופו ניראה אחרת לגמרי

ואיך שנראה אחר כך זה בדיוק
היה רצונו בכל הסיפור הזה של הקורונה

אתמול עברתי ליד חלוקה של משנת יוסף
איזה יופי איזה סדר
בלי התנפלויות המוניות
בלי דחיפות ותערובת.
וכולם קבלו את שלהם

[אהרן תאומים]

לא ראיתי כאן שום חשבון נפש עצמי אלא לאחרים וכידוע וידוי עושים בשקט וזה גם הסיבה לתפילת שמו"ע בלחש שלא התבייש האחד מפני חבירו שישמיע וישמע חטאו (הרחבת הענין בהרצאתו המאלפת של הרה"ג ר' ברוך רוזנבלום https://www.youtube.com/watch?v=u4UcNr7 ... ploademail)
בכל אופן גמרא ערוכה לנו במסכת שבת דפים לב לג ובימים הקרובים נלמד זאת כולם בדף היומי רשימת סיבות לאירועים עולמיים
בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים....
בעון נדרים בנים מתים דברי ר''א בר''ש ר' יהודה הנשיא אומר בעון ביטול תורה...
חד אמר בעון מזוזה וחד אמר בעון ביטול תורה .....
חד אמר בעון מזוזה וחד אמר בעון ציצית ..
בעון שנאת חנם מריבה רבה בתוך ביתו של אדם ואשתו מפלת נפלים ובניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים.
ר' אלעזר בר' יהודה אומר בעון חלה אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים וזורעין זרעים ואחרים אוכלין ....
בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר והיוקר הוה והשכר אבד ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין..בעון גזל הגובאי עולה והרעב הווה ובני אדם אוכלים בשר בניהן ובנותיהן ...
בעון עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה חרב וביזה רבה ודבר ובצורת בא ובני אדם אוכלין ואינן שבעין ואוכלין לחמם במשקל ...
בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת חיה רעה רבה ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין והדרכים משתוממין ...
בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל...
בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם ומגלין אותן ובאין אחרים ויושבין במקומן ...
בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין

משום מה נראה שהשורה המודגשת הכי דומה למצבינו בכל אופן אידך פירושא זיל גמור

[בברכה המשולשת]

האם לא לימדנו הר"ן בדרשותיו שכל מה שקורה בעולם- קורה בגלל ובשביל ישראל?

זה מפורש בחז"ל, למיטב זכרוני

[שמש]

ואת האיצטדיונים והתיאטראות למי הוא סגר? ואת החנויות? ואת הספריות? ואת הכנסיות? ואת המסגדים?

דברי חכמה שאל כת"ר. באמת.
אך עדיין. אז אין מקום לחשבון נפש, שלנו?
האם לא לימדנו הר"ן בדרשותיו שכל מה שקורה בעולם- קורה בגלל ובשביל ישראל?
הלא הרמב"ם מכריחנו לעשות חשב"נ בשעת צרה. לא כתוב דהיינו רק כשהצרה מיועדת רק לישראל (או שאני טועה. לא בדקתי כעת בפנים).

גם אם הכל בשביל ישראל (אולי דווקא לטובה? אם נניח, סתם דוגמה, החיסון לקורונה אכן יהיה פיתוח ישראלי, הרי שהמעמד הבינ''ל שלנו ישתפר פלאים וכן הלאה), וכמובן ברור שכל אחד צריך לעשות חשבון נפש נוקב על מה באה הצרה. אבל לגזור מסגירת בתי הכנסת וכו' שזו הסיבה זה מגוחך כנ''ל. גם לגבי המאמר הפותח יתכן שחלקים מהביקורת שלו מוצדקים אבל לא כך כותבים ובודאי שההוכחה הנ''ל היא חסרת הגיון. אם כבר חשבון נפש ציבורי היה צריך להתמקד במעשי האדם בעניין קרי באופן קבלת ה'החלטות' (הגובל ב'קבלת דבר במרמה') המוגשות לציבור כ'דעת תורה' שסיכנו חיי רבים במקרה זה וכו' ולא בקישורים מיסטיים.

[דרופתקי דאורייתא]

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 196586
שלום לכבוד הרב שליט"א שמעתי פעם מכבודו אודות אלו שמדברים בבית הכנסת באה מגיפה זה נכון?
תשובה
כתב הגאון מורנו רבי חיים פלאג'י ז"ל בספר החיים סימן מה. אות ד.
כתב הרמב"ן ז"ל [במדבר פרק ט"ז]"כתיב (ש"ב כד א) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם. וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה. ואני אומר בדרך סברא, שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו, כענין שנאמר (דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה, עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך, שנאמר (ש"ב ז א ב) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה. והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר (דה"י א כב ח) כי דמים רבים שפכת ארצה לפני, ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה. ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול, או גם בימי דוד, כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים. אבל כאשר העם לא השגיחו, ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה, והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים, ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל, ועל כן היה הקצף עליהם. ועל כן היה המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם נודע בענשם ובמגפתם".

וכתב בספר חיים "ומכל מקום נקטינן כי כמו שיש עונש מגיפה חס ושלום על ידי שלא תבעו בנין בית המקדש, כמו כן יש חס ושלום עונש מגיפה כשאין תובעים בנין בתי כנסיות שהם במקום בית המקדשכמו שכתוב ואהי להם למקדש מעט.ונהירנא כד הוינא טליא דקודם שנבנו הבתי כנסיות שבעירנו איזמיר בשנת התק"ס, בכל שנה ושנה לא היה נקי בעיר מדבר ומגפה, בין רב למעט. וכשנבנו הבתי כנסיות שבעיר בשנה הנזכרת עד שנת התקע"ב ואילך, שהתחילו בתי הכנסיות להיחרב והיו צריכים לבדק הבית שחזרה המגיפה בעיר, לא תקום פעמיים צרה, וכשנבנו הבתי כנסיות וחיזקו את בדק הבית ותיעצר המגיפה מעל עמו ישראל אמן".

ראה נא בספר רפואה וחיים פרק חמישי שכתב כזאת.

אגב, במק"א כתב הגר"ח פלאג'י זצ"ל בשבחו של ר' משה מונטיפיורי, שהגם שהיה בירושלים מגיפה, עכ"ז יצא להתפלל בציבור.

והדברים מתאימים עם דבריו ברפואה וחיים שם שכותב כעצה להינצל ממגיפה להתפלל בציבור.

[דרופתקי דאורייתא]

האם לא לימדנו הר"ן בדרשותיו שכל מה שקורה בעולם- קורה בגלל ובשביל ישראל?

זה מפורש בחז"ל, למיטב זכרוני

יבמות סג סע"א
אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל.

הרב ספראי מצטט מדרשות הר"ן כי פרסמו את דבריו לאחרונה בענין מגיפה.

[קו אדום]

נוכחתי לראות שהציבור מאוד נסער ומגיב על כל ענין בצורה חריפה וחסרת פורפורציות, אך משנפתח האשכול הנוכחי אמרתי אעלה את חשבון נפשי עם עצמי.

א. מתחילה מבולבל הייתי, הגישות כל כך שונות, אלה אומרים לך הקב"ה מכין את העולם לגאולה לתקן עולם במלכות שק"י, צריך פשוט לשמוח, היכונו לביאת המשיח.
ב. מאידך אחרים אומרים לך הכל ביגלל א, ב, ג, ד, ה.
ג. ורוב העולם אומרים וכי חסר על מה לחזור בתשובה, על הכל !

ואינך מוצא ידיך ורגליך, ואתה עומד ומשתומם הקב"ה הביא עלינו כזה דבר נוראי עוצמתי חובק עולם, זה לא עוד משהו...
א"א לפטור את זה ב"צריך להתחזק" וזהו.

ונתיישבתי בדעתי ופתחתי רמב"ם בתחילת הלכות תענית ודבריו שם ידועים ומוכרים, אך מה שתפס אותי הוא שאין לנו נפק"מ מה הקב"ה מצידו מתכנן ועושה כאן, חבלי משיח, הכנה למשיח..
יש הלכה ברורה שבכל צרה ובכללם "דבר" כמפורש ברמב"ם שם, עלינו להכיר שזה תוצאה של מעשינו הרעים, ולעשות תשובה.
וכיון שזאת התורה לא תהא מוחלפת, גם אם יבוא מלאך גבריאל ויגלה לנו שמשיח אמור לבוא מחר. עדיין מחובתינו עפ"י תורה לדעת ולהכיר שכל הצרה הזו באה ביגלל מעשינו ולעשות תשובה.

עד כאן דברים ברורים ופשוטים, ומסתמא הנכם מלגלגים עלי שאני טורח וכותב מילתא דפשיטא כזה, אך ראיתי גם נבוכים בזה.

וכעת חשבתי לעצמי, האם הקב"ה הפך את העולם בשביל שאני יתחזק בבעיות שלי, ושכני בבעיות שלו ? יתכן, אבל ההגיון אומר שאם כל העולם מוכה בכללות באותה מכה, יש משהו משותף לכולם שע"ז יצא הקצף.

והבעיה הגדולה כידוע לכולם, שא"א למצוא משהו מוסכם על כולם, ולפטור את הכל באמירה צריך להתחזק, זה גורם שבסוף לא עושים כלום, - כוונתי לא עושים שינוי אמיתי בר קיימא שיחזיק מעמד.

מתוך שיחות רבות עם ידידים מחוגים שונים כמדומני שיש נושא אחד שעליו יש קונצזוס, והוא החסרון בכבוד ביכנ"ס ובתי מדרשות, ואף ההרגשה שותפה בזה לרבים שחסרון האפשרות להתפלל בבכנ"ס וללמוד בבתי מדרש, היא לעוררנו על הענין הזה.

אני מבקש את עזרתכם בגיבוש פתרון מעשי איך לשפר את כבוד בכנ"ס:

א. אולי מינוי גבאי מיוחד בכל בכנ"ס שיעיר למדברים באמצע התפילה וקרה"ת, כפי שנעשה בכמה קהילות.
ב. התקנת משבשי קליטה של סוללרי.
ג. כל רעיון אחר שיכול לשפר ולו במעט את כבוד בית ה'.

אולי בזה נקיים מצוות תשובה, ויראה ה' בצערינו ויסיר את המשחית והמגיפה מעלינו.

[דרומי]

כיהודא ועוד לקרא:

בקהילה אחת נפטרו בתקופה קצרה כמה אנשים מבוגרים, ל"ע ול"ע (לפני עשרות שנים).

שאלו צדיק אחד על כך, ואמר שיתכן שהמבוגרים לא מספיק גוערים בצעירים שמשוחחים באמצע התפלה.

וה' ירחם.

[איש קריות]

נוכחתי לראות שהציבור מאוד נסער ומגיב על כל ענין בצורה חריפה וחסרת פורפורציות, אך משנפתח האשכול הנוכחי אמרתי אעלה את חשבון נפשי עם עצמי.

אין לי פתרון מעשי אבל אני רוצה לשתף.
בית הכנסת בו אני מרבה להתפלל הינו בית כנסת פרטי, כלומר בבעלותו של אדם מסוים שבנה הכל, מן המסד ועד הטפחות.
אותו אחד מקפיד מאד על המדברים בשעת התפילה ואוסר באיסור חמור כל שיחה בנייד.
מי שמעז להמרות את פיו זוכה מיד לגערה, ובפעם הבאה מאוים שאם יחזור שוב על מעשיו לא יוכל לדרוך שוב לעולם בבית הכנסת.
בתחילה היה נראה לי הדבר מוזר. גערותיו של האיש לא נראו לי. אולם כיום אני אסיר תודה לו.
בזכותו למדתי תפילה כצורתה מהי. ואם לא די בזאת סיגלתי לעצמי את הרגלי הבית כנסת הלז ואני ממשיך להתנהג כך בכל בית כנסת בו אני מזדמן עד שאני מתקשה להבין כיצד יש כאלו המעיזים להתנהג אחרת.
אין לי מושג כיצד אפשר ליישם הנהגה זו בשאר בתי הכנסיות אבל אני בטוח שאם אלו שאכפת להם לא יתעטפו במידת הענווה ויעזו להעיר למפטפטים המצב ישתפר עשרת מונים

[קו אדום]

חשבתי על כמה צעדים מעשיים, מה דעתכם ?

א). אולי למי מהחברים יש קשר או גישה למכון "מורא מקדש" -שמעוררים כבר שנים על הענין, ולהציע להם לנצל את ההזדמנות, ולהחתים את גדולי ישראל מכל העדות והחוגים לעשות משהו למעשה בענין.

ב). לארגן החתמה המונית של אנשים שמקבלים על עצמם לא להתפלל בבכנ"ס שמדברים בו בתפילה, או שאין בו ממונה אחראי למנוע את הדיבורים.

ג) לפרסם רשימה של בתי כנסת שיש שם אחראים שאוכפים את הענין והם נקיים מדיבור באמצע התפילה,
או שאין שם קליטה של פלפונים.

ד). אולי לעניין נדיבים שיתנו תמיכה לבתי כנסת שיהיו נקיים מדיבורים.

אשמח לשמוע על כל רעיון נוסף

[חד ברנש]

ואת האיצטדיונים והתיאטראות למי הוא סגר? ואת החנויות? ואת הספריות? ואת הכנסיות? ואת המסגדים?

אוי לרשע, אוי לשכנו!

[עפר לרגלם]

וכמו ששמעתי מחכם אחד על מה שמקובל שהשואה קרתה בגלל שדיברו בבית כנסת שהקשה והרי רוב אירופה היו חילונים, ובשלמא החרדים מתו כי דיברו בבית כנסת, אבל מה אשמים החילונים?

[דרומי]

אולי מדין ערבות וע"ז שלא מחו

[מקדש מלך]

נהניתי מערבוב האשכולות "חשבון נפש", ו"תעלה חיוך לרגע" (איפה גבאי האוצר..., או שאולי התיקון הנדרש הוא שמחה, כדעת כ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א)

לענ"ד, עניין חשבון נפש אינו אובייקטיבי. כלומר, איננו מחפשים לדעת חשבונות שמיים ולהמציא או לנבא את הסיבה "האמיתית", אלא שהקב"ה מחשב עם כל אדם את המגיע לו, והמלאך בין האדם ליוצרו הוא שכלו (כלשון הראב"ע), ולכן, שיקול הדעת של האדם מחפש האמת, הוא מה שה' רוצה ממנו, והצרה שבאה עליו באה בעבור זה.

ולכן, אין מקום לשאול מה עם החילוניים. כיוצא בו, זה ממש לא הזמן עבור בעלי אג'נדות שנויות במחלוקת לבוא ולומר "הנה הוכח שצדקנו". אם שיקול הדעת שלי הוא שהדרך שלי נכונה וראויה, אל תנסה לבלבל אותי ברגעי פחד וטשטוש, כששיקול הדעת לא מי יודע מה...

יש הן ליחיד והן לציבור נגעי לב שאין בהם שום פקפוק וספק (כמו הדברים הפשוטים שהועלו כאן), נתחזק בהם, ואין ספק שזה בדיוק מה שה' רוצה מאיתנו.

[ש. ספראי]

חושבני שלקח אחד חשוב צריך ללמוד מהשבוע האחרון.
למי שלא מעודכן, העולם החילוני מנהל מסע אדיר של הכפשות ברמת אנטישמיות, נגד כל המגזר החרדי.
יש טענות, אך המסע חרג מכל פורופוציה והראה לנו מהי שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים. יראי חטא ימאסו ברמה הגבוהה ביותר.
ומה הלקח?
להתרחק כמה שיותר מהחילונים.
להבין שהם שונאים אותנו בכל מצב
ולהתחזק בריחוק מהם ומכל הסממנים והזבל שלהם.
להתחזק בבין אדם לחבירו בתוכינו ולהתרחק מכל ההמון שמסביב, אלו שאינם שומרים את מצוות הקב"ה
זאת המסקנה שלי מכל מסע האנטישמיות הזה.

[דרומי]

כנראה ברגע של בלבול ולחץ כתבת תגובה זו.

ולפחות היית כותב אותה תחת שם של ניק אחר... ואין החי מכחיש את החי.

[הפצת המעיינות]

נא לפרט איך להתרחק אני לא גר בשכונה חילונית אין לי כל קשר עם חילונים איך אוכל להתרחק?

[ש. ספראי]

כנראה ברגע של בלבול ולחץ כתבת תגובה זו.

ולפחות היית כותב אותה תחת שם של ניק אחר... ואין החי מכחיש את החי.

מעולם לא כתבתי כאן תחת ניק אחר. אין לי ניק אחר.

[נוטר הכרמים]

חושבני שלקח אחד חשוב צריך ללמוד מהשבוע האחרון.
למי שלא מעודכן, העולם החילוני מנהל מסע אדיר של הכפשות ברמת אנטישמיות, נגד כל המגזר החרדי.
יש טענות, אך המסע חרג מכל פורופוציה והראה לנו מהי שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים. יראי חטא ימאסו ברמה הגבוהה ביותר.
ומה הלקח?
להתרחק כמה שיותר מהחילונים.
להבין שהם שונאים אותנו בכל מצב
ולהתחזק בריחוק מהם ומכל הסממנים והזבל שלהם.
להתחזק בבין אדם לחבירו בתוכינו ולהתרחק מכל ההמון שמסביב, אלו שאינם שומרים את מצוות הקב"ה
זאת המסקנה שלי מכל מסע האנטישמיות הזה.

ולי יש מסקנא נוספת,
קודם כל שכל חרדי יפנים את הרגשת ה'מאן דסני עלך' ולא יתנפל בתוך הציבור על אלו שיש לו ביקורת על התנהגותם.
ביקורת זה לגיטימי וראוי, כל עוד זה לא מלווה ברגשות שנאה ובהגזמות חסרי הגיון.

ועוד משהו, כל הממהרים להלשין ולמסור למשטרה מתוך חדווה יתירה, שלא יתלוננו על הכפשת הציבור החרדי.
די ל'משטרה היהודית' בתוכינו.
זה מזכיר תקופות אפלות מההסטוריה הקרובה והרחוקה,
ואין לזה שום קשר למכתב הגרע"א, שם היה מדובר על השלטת סדר ולא על מסירה כפשוטו (קנסות ממון).

[אני לא מתכוין לכותב הנכבד, או למשהו ספציפי, אלא לכל המראות הנוראיים שנצפו כאן בבני ברק בשבוע האחרון.
אבדה הבושה].

[שמש]

והמסקנה שלי מכך ששני הכותבים-הקוטביים הנ''ל שלכאורה בימים כתיקנם נמצאים משני צידי המתרס הליטאי הגיעו דווקא למסקנות אלו (בשתי מילים: ה' הצדיק ואני. ועמי הרשעים...), היא ששום לקח לא יילמד כנראה והציבור החרדי ימשיך להתנהל כאילו מדובר בעדת ילידים/ילדים שהרשויות צריכות לשאתם כשאת האומן את היונק ובמקרי קיצון גם להגן עליהם מפני עצמם.. אוי לבושה.