יאיר כתב:"...באחד מהימים מגיע ראובן בן לאה עם דודאים מהשדה. הדודאים ידועים כמסייעים לפריון.
רחל פוגשת בו ומבקשת מלאה: תני נא לי מדודאי בנך...
עונה לה לאה: המעט קחתך את אישי, את רוצה גם את דודאי בני...???
לא מספיק שלקחת ממני את בעלי... את לא מתביישת לבקש ממני את דודאי בני???
ואנו תמהים! לאה? כיצד זה את מדברת? והרי רק בזכות רחמנותה של אחותך את נשואה ליעקב! אם היא לא היתה עושה עימך חסד בלתי נתפס, הלוא עד היום היית רווקה בבית אביך או... נשואה לעשיו כמו שריננו הבריות...
התמיהה עצומה!
[/b]
ארי שבחבורה כתב:
וברשותך, אוסיף כאן תמיהה נוספת בהקשר זה:
כתיב: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי. ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן. ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנוכי ממנה" (בראשית ל,א-ג).
וז"ל המדרש (בר"ר עא,ז): "ויאמר: התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן" - ממך מנע ממני לא מנע. אמרה לו: כך עשה אביך לאמך? לא חגר מתניו כנגדה? אמר לה: אבי לא היה לו בנים אבל אני יש לי בנים. אמרה לו: וזקינך לא היה לו בנים? וחגר מתניו כנגד שרה? אמר לה: יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי. אמרה לו: מה עשתה? אמר לה: הכניסה צרתה לתוך ביתה. אמרה לו: אם הדבר הזה מעכב - "הנה אמתי בלהה בא אליה ואבנה גם אנוכי ממנה" - מה זו נבנית ע"י צרתה אף זו נבנית ע"י צרתה, עכ"ל, והובאו דברי המדרש ברש"י על אתר.
ואף כאן השאלה זועקת - הרי רחל היא זו שגרמה לכך שלאה אחותה תהיה אף היא אשה ליעקב על ידי כך שמסרה לה את הסימנים ואם כן היא כבר 'הכניסה צרתה לתוך ביתה' ומה רוצה ממנה יעקב? וכאן אף התשובה שהבאת לא תועיל - שהרי יעקב עצמו ודאי ידע שמדובר בסימנים וכמו כן הוא ודאי ידע שהיא מסרה אותם ללאה - שהרי אם לא כן מנין לאה ידעה אותם? וצע"ג.
לייטנר כתב: דעתי לא כל כך נוחה מפלפולים אלה, אבל לגבי השורה "היה מתאים הרבה יותר שאביה או אמה היו אומרים לה דברים שכאלו", יש לזכור כי אליבא דחז"ל (ב"ר ע יג) אמה של לאה כבר לא היתה בחיים, ולבן לא היה יכול להדריך בנושא (ראה בראשית לא לה).
יאיר כתב:יפה ר' ארי השאלה טובה.
אך בוא תתייחס למשפט הבא שהוא עיקר המדרש:"מה זו נבנית ע"י צרתה אף זו נבנית ע"י צרתה" כל' מה שרצה יעקב הוא פשוט מאוד.
כמו ששרה הביאה את הגר שפחתה לאברהם שתבנה ממנה כך את, הביאי שפחתך ותבני ממנה ואכן כך עשתה וממנה נבנתה בתחילה ובני בלהה שפחתה מיוחסים אליה* משא"כ בני לאה שמיוחסים ללאה בלבד.
יאיר כתב:אמנם הגר ילדה את ישמעאל ואח"כ ילדה שרה את יצחק וכן בלהה ילדה את דן ואח"כ ילדה רחל את יוסף, אך מה הקשר בין להכניס צרתה לביתה לבין תפילת יעקב על רחל?!
ישיבישקייט כתב:בסוף הקונטרס המפורסם של רבי אייזיק שר בקדושת הבית כתב כרש"ר הירש שכוונתם לדרך שחוק וגעגועים.
יאיר כתב:היא לחשה על אוזן אחותה: כך מתנהגת כל כלה... ומסרה לה את הסימנים.
ירושלמי כתב:יאיר כתב:היא לחשה על אוזן אחותה: כך מתנהגת כל כלה... ומסרה לה את הסימנים.
גבי הסימנים עוד ניחא, אך במדרש מבואר (לא זכור לי כעת היכן) שכל הלילה היה יעקב מדבר עם רחל, ורחל החביאה עצמה שם וענתה במקום אחותה. ודוחק לומר שגם בזה חשבה לאה שכך מתנהגת כל כלה.
ארי שבחבורה כתב:לפי מיטב הבנתי דברי יעקב לרחל "...זקנתי... הכניסה צרתה לתוך ביתה" אינם הצעה חדשה לרחל כדבריך אלא יש בהם נתינת טעם לכך שהוא איננו מתפלל עליה כפי שהתפלל אברהם על שרה - שהרי זו היתה טענת רחל עליו.
ארי שבחבורה כתב:גם התשובה שהבאת תמוהה קצת בעיני - וכי לאה היתה טיפשה? האם זה לא היה נראה לה מוזר שאחותה הצעירה נהיית לה לפתע פתאום 'מדריכת כלות'? הרי היה מתאים הרבה יותר שאביה או אמה היו אומרים לה דברים שכאלו?
לייטנר כתב:הסימנים הם מה שקיבל יעקב מאמו ומסבתו, והם: ענן קשור על פתח האוהל (השווה ל'הגר זו קטורה' שקשרה פתחה), ברכה משולחת בעיסה ונר דולק, והם הם ג' מצוות הנשים, שבהן נמדדת אשה כשרה (ע"פ ב"ר ס טז).
ירושלמי כתב:יאיר כתב:היא לחשה על אוזן אחותה: כך מתנהגת כל כלה... ומסרה לה את הסימנים.
גבי הסימנים עוד ניחא, אך במדרש מבואר (לא זכור לי כעת היכן) שכל הלילה היה יעקב מדבר עם רחל, ורחל החביאה עצמה שם וענתה במקום אחותה. ודוחק לומר שגם בזה חשבה לאה שכך מתנהגת כל כלה.
יאיר כתב:פתיחה לאיכה רבתי כד.
באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שהיא סבור שהיא רחל ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני מישיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי
ארי שבחבורה כתב:ארי שבחבורה כתב:גם התשובה שהבאת תמוהה קצת בעיני - וכי לאה היתה טיפשה? האם זה לא היה נראה לה מוזר שאחותה הצעירה נהיית לה לפתע פתאום 'מדריכת כלות'? הרי היה מתאים הרבה יותר שאביה או אמה היו אומרים לה דברים שכאלו?
אמנם, היום מצאתי כתוב בספרי בעלי התוספות עה"ת ('דעת זקנים' ועוד) כי הסימנים שמסר יעקב לרחל היו ג' מצוות הנשים: 'נדה חלה והדלקת הנר' - יעו"ש, ואם כן הוא אזי אין כל קושי להבין כיצד מסרתם רחל ללאה בלי שלאה חשדה במשהו, ולק"מ.
יאיר כתב:ארי שבחבורה כתב:ארי שבחבורה כתב:גם התשובה שהבאת תמוהה קצת בעיני - וכי לאה היתה טיפשה? האם זה לא היה נראה לה מוזר שאחותה הצעירה נהיית לה לפתע פתאום 'מדריכת כלות'? הרי היה מתאים הרבה יותר שאביה או אמה היו אומרים לה דברים שכאלו?
אמנם, היום מצאתי כתוב בספרי בעלי התוספות עה"ת ('דעת זקנים' ועוד) כי הסימנים שמסר יעקב לרחל היו ג' מצוות הנשים: 'נדה חלה והדלקת הנר' - יעו"ש, ואם כן הוא אזי אין כל קושי להבין כיצד מסרתם רחל ללאה בלי שלאה חשדה במשהו, ולק"מ.
מדוע לא קשה?
תסביר לי בבקשה מה אמרה רחל ללאה לעשות ואיך בדיוק בוצעו הסימנים ע"י לאה.
קלונימוס הזקן כתב:ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני. והדברים מפליאים אחר שכבר ידענו מה שאמרו ז"ל (עי' רש"י לעיל פכ"ט פ"ה)
שמסר יעקב לרחל סימנים כדי שלא יטענו לבן וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי עמדה ומסרה לה אותן סימנים, ונמצא
דבלא שהיתה מוסרת לה אותן הסימנים לא היתה מתקדשת לו כל עיקר שהרי לשם כך הוא דמסר לה לרחל סימנים. וא"כ לכאו' אין מובן לטענתה
המעט קחתך את אישי וגו' והלא כל כמה דאית לה מדילה אית לה.
חכם הרזים כתב:נודע לבאר שרחל נהגה עמה בחכמה מופלאה ומדות טובות עד שלאה לא הרגישה שרחל מותרת עבורה.
קלונימוס הזקן כתב:ע"פ מש"כ במק"א (א"ע כתובות מע' נ"ח)
נוטר הכרמים כתב:שמעתי ממו"ר הגרמ"צ ברגמן שליט"א להעיר, דזכירה זו שמסרה סימניה לאחותה באה דווקא לאחר המעשה עם הדודאים, והיינו לפי שכאשר רחל בקשה מאת לאה: תני לי מעט מדודאי בנך, והשיבה לי לאה: המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני, לא השיבה אותה רחל: הכי אני לקחתי ממך את אישך, הלא אישי הוא, ואנכי באצילות נפשי למען אשר לא תבושי מסרתי לך את הסימנים, אני נתתי לך את אישי.
תחת זאת הסכימה עמה ותאמר לה, לכן וגו', זוהי הגדלות, שרחל לא הרגישה שהיא זאת שנתנה ללאה את יעקב אבינו, ועוד מגיע לה ע"ז משהו .
יאיר כתב:ירושלמי כתב:יאיר כתב:היא לחשה על אוזן אחותה: כך מתנהגת כל כלה... ומסרה לה את הסימנים.
גבי הסימנים עוד ניחא, אך במדרש מבואר (לא זכור לי כעת היכן) שכל הלילה היה יעקב מדבר עם רחל, ורחל החביאה עצמה שם וענתה במקום אחותה. ודוחק לומר שגם בזה חשבה לאה שכך מתנהגת כל כלה.
פתיחה לאיכה רבתי כד.
אכן קושיה עצומה.
אולי מישהו יואיל בטובו להביא את דברי הר' שבדרון זצ"ל?
יאיר כתב:וכן הדבר גרם ליעקב לשנוא את לאה, שלא ידע שרחל מסרה לה הסימנים וחשב שרימתה את רחל בכך שנכנסה לחופה במקומה כמובא בב"ר עא:
"ר' חנין בשם ר' שמואל בר ר' יצחק אמר: כיון שראה אבינו יעקב מעשים, שרימה לאה באחותה, נתן דעתו לגרשה, וכיון שפקדה הקדוש ברוך הוא בבנים, אמר: לאמן של אלו אני מגרש?! ובסוף הוא מודה על הדבר, הה"ד (בראשית מז): וישתחו ישראל על ראש המטה. מי היה ראש מטתו של אבינו יעקב, לא לאה?!".
ארי שבחבורה כתב:וברשותך, אוסיף כאן תמיהה נוספת בהקשר זה:
כתיב: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי. ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן. ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנוכי ממנה" (בראשית ל,א-ג).
וז"ל המדרש (בר"ר עא,ז): "ויאמר: התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן" - ממך מנע ממני לא מנע. אמרה לו: כך עשה אביך לאמך? לא חגר מתניו כנגדה? אמר לה: אבי לא היה לו בנים אבל אני יש לי בנים. אמרה לו: וזקינך לא היה לו בנים? וחגר מתניו כנגד שרה? אמר לה: יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי. אמרה לו: מה עשתה? אמר לה: הכניסה צרתה לתוך ביתה. אמרה לו: אם הדבר הזה מעכב - "הנה אמתי בלהה בא אליה ואבנה גם אנוכי ממנה" - מה זו נבנית ע"י צרתה אף זו נבנית ע"י צרתה, עכ"ל, והובאו דברי המדרש ברש"י על אתר.
ואף כאן השאלה זועקת - הרי רחל היא זו שגרמה לכך שלאה אחותה תהיה אף היא אשה ליעקב על ידי כך שמסרה לה את הסימנים ואם כן היא כבר 'הכניסה צרתה לתוך ביתה' ומה רוצה ממנה יעקב? וכאן אף התשובה שהבאת לא תועיל - שהרי יעקב עצמו ודאי ידע שמדובר בסימנים וכמו כן הוא ודאי ידע שהיא מסרה אותם ללאה - שהרי אם לא כן מנין לאה ידעה אותם? וצע"ג.
ארי שבחבורה כתב:בקשר לשאלה זו הראוני מה שכותב ה'גור אריה' בביאור דברי רש"י כאן, ולפי דבריו מתורצת הקושיא מאליה. וז"ל: "הכניסה צרתה לביתה וכו'" - פירוש, שהיתה מתאווה לבנים עד שהכניסה צרתה לביתה, כדי שתלד בנים ותהיה היא מגדלתן, ומתוך זה יהיה הקב"ה גם כן מרחם עליה - כיון שכל כך היתה מצטערת לבנים, ומזה הטעם הכנסת צרתה גורם פקידתה, עכ"ל, ולפי זה ניתן לומר שטענת יעקב לרחל היתה שאף עליה לעשות השתדלות כזו כדי שתפילתו עליה תועיל, ואם כן לק"מ - שהרי ברור שהכנסת לאה לא היתה מטעם זה, ופשוט.
ומעתה שוב אין צורך לכל הנ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 180 אורחים