בן ראובן כתב:הגיונות כתב:סגי נהור כתב:מה שנוגע לעניננו הוא, שקבלת הדטרמיניזם כתפיסה פילוסופית פירושה כפירה בהשגחה וכפירה בבחירה החפשית. ולכן אני מתפלא מאוד על דברי הגיונות.
ראשית כל העובדה שה' בחר להניע את העולם בצורה מסודרת, אינה מונעת ממנו לחרוג ממנה ברב או במעט כפי אשר עולה ברצונו לפניו. לפעמים אנו זוכים ורואים נסים גלויים, כלומר חריגות בולטות מהחוקיות הדטרמיניסטית, ולעיתים איננו רואים זאת. אפשר גם לטעון שה' באמצעות חוקי הטבע משגיח על יצריו, ושערי תירוצים לא ננעלו.
לגבי ה'בחירה' איני מבין בכלל את הטענה. השקפת עולם דטרמיניסטית היא גישה כלפי חוקי הטבע השוררים בעולם. אדם כיצור דואליסטי המורכב מגוף ונפש יוצא מתמונה הדטרמיניסטית (אלא א"כ אתה סבור כגישה המטריאליסטית שהאדם הוא חומר בלבד). אפשר כמובן לחלוק על כך, ולטעון שהאדם הוא משולל בחירה, אך ממש לא מוכרחים לומר כן (גם אם אוחזים בתמונת עולם דטרמיניסטית כלפי הטבע)
הבעיה בהפרדה זו היא שככל הידוע, התהליכים התודעתיים מלווים בתהליכים פיזיקליים מקבילים המתרחשים במוח. אם אתה מניח שהתהליכים הפיזיקליים הם דטרמיניסטיים, תצטרך להסביר איפה נכנסת כאן הבחירה.
כאמור, האדם הוא הרכבה של שתי סובסטנציות, חומר ורוח, שנמצאות באינטראקציה דו-צדדית ביניהן (גישה זו מכונה “דואליזם אינטראקציוניסטי”). הרוח חופשית מכבלי החומר אבל משפיעה עליו, ולכן היא מאפשרת לאדם לפעול באופנים שלא מוכתבים באופן חד ערכי מחוקי הטבע.
ואכן, אדם שסובר שיש רצון חופשי אין לו מנוס ועליו לאמץ את האפשרות שהשדה החשמלי שמזיז אלקטרונים במוח בעת קבלת החלטה חופשית נוצר ללא סיבה פיזיקלית. הרצון, או ההחלטה האנושית, הם שמתחילים את השרשרת הזאת, ומנקודה זו מתחילה שרשרת פיזיקו-כימית חדשה.
זה נכון שחוקי הפיזיקה אוסרים על היווצרות שדה ללא סיבה פיזיקלית (מקורות מטען חשמליים) שמחוללת אותו. וזו באמת החולשה העיקרית של התפיסה החופשית. היא מוליכה אותנו בהכרח לקבל את האפשרות ששדות כוח יכולים להיווצר ללא מקורות (מטענים), וזאת בניגוד לחוקי הפיזיקה. קשה לנו מאוד לקבל אפשרות , וזוהי, אם כן, המוטיבציה היסודית לאחוז בתפיסה דטרמיניסטית (השגויה לטעמי, אך זה כבר נושא אחר)