הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע - בעל "נועם אלימלך"

[זאב ערבות]

ר' שניאור ליימן לא דיבר בזה מידיעותיו, כ"א ע"פ סברא; ולפנינו איכא עדות מהנוכח בשעת מעשה. הבוחר יבחר.

מנין לך מנין דיבר מזה ר' ליימן? האם אתה יודע מה הן ידיעותיו? פגשת אותו פעם? דיברת אתו? הוא ידוע כבקי בנושא ודייקן ונוסע לקברות הצדיקים... וממתי סומכים על "עדות" של איש אחד בפרט שפעם מספר סיפור כזה ופעם סיפור אחר... והאם לא שמעת מימיך על אנשים שמספרים סיפורים מדמיונם שלא היו ולא נבראו או שיש להם איזה בסיס קלוש ומנפחים אותו... תקרא את מאמריו של ידידיך ר' מונדשיין בנושא ויאורו עיניך. אחרי שתרא אותם לא תאמין לאף סיפור, אפילו לא לסיפורים של ז"ע.

תכתוב שוב אותו תגובה, ובמקום ר' ליימן תכתוב ר' בערל שווארץ ור' יוסף שלר, והכל על מקומו יבא בשלום

בקיצור, בדרך זה יכולים להתפלפל כל אותו הלילה..., כל עוד שלא מביאים ראיות והוכחות מבוססים, אין טעם להכחיש או לקבוע אמיתות סיפור, אלא אם כן נוגע להלכה או להפקעת ממון מן המוחזק....
גם מונדשיין קבע אמינות בסיפורים שהי' מתאימים עם רוחו.....

אתה כנראה לא מכיר את ר' שניאור ליימן, לכן אתה כותב מה שאתה כותב... לדוגמא, איני בא להשוות אך רק לשם דוגמא, זה כמו שאתה תכתוב דבר מה בשם האדמור מסאטמאר (ר' יואליש) שאתה לא צריך שאפרט לך את גדולתו וידיעותיו (צדקותו לא שייכת לענין שלנו) ואני יאמר לך שדבריו חשובים כדברי בערל שווארץ ויוסף שלר...
בנושא הזה שניאור ליימן הוא מומחה ולדבריו יש חשיבות ומשקל ואינך יכול לבטל אותו ולהשוותו לשני הנ"ל. מונדשיין רק בא להוכיח שלא ניתן להאמין לסיפורים.

[אראל]

נו נו, הלא אתה לא הכרת את ר' בערל שווארץ.....

[זאב ערבות]

נו נו, הלא אתה לא הכרת את ר' בערל שווארץ.....

נכון, אך דיברתי בשבוע שעבר עם ת"ח חסיד סאטמר המכיר אותו היטב ואמר לי שלא ניתן לסמוך על סיפוריו ועל סמך זה כתבתי... ואת ר' ליימן אני כן מכיר... ואם היית מכיר אותו ומדבר עמו היית משתכנע שהוא יודע על מה הוא מדבר. האם קראת את הכתבה שלו על ציון הגר"א? אחרי שתקרא תאמר מה דעתך.
הנה המאמר שלו מתורגם לעברית:

מי קבור בקברו של הגאון מווילנה.docx

(18.9 KiB) הורד 336 פעמים

[אראל]

קראתי את המאמר, נו? מאמר יפה עד מאוד

אבל סוכ"ס הרי אתה רואה שהוא סותר כל המעשיות לא מסברא, אלא מידיעה שהוא עצמו עדות על כך, ע"י שהטריח ליסע לווילנא ולפענח המצבות, וממה שראו עיניו.....
ובנידון דידן, הרי לפנינו מקור הסיפור מן עד המספר מה שראו עיניו.....

[זאב ערבות]

לשניאור ליימן יש עוד הרבה ספרים ומאמרים, וכאשר הוא כותב משהו הוא דורש וחוקר ביסודיות. רוב מה שהוא כותב זה באנגלית. הוא נוסע הרבה לקברים ונחשב לבקי גדול בנושא וידוע שלא מוציא מפיו דבר שאינו יודע. אם הוא אומר שאין מקור - אז אין מקור.
כעת יבוא מאן דהוא ויספר לנו מעשיה כשדמעות בעיניו שהנאצים הביאו אותו לקבר ואמרו לו לחפור וראה את דמותו של רבי אלימלך כאילו הלך כעת לישון... נקשיב לסיפור אך אין לנו חיוב להאמין לו! שוב: אין חיוב להאמין לעד אחד בסיפורים! אך בא נצא מנקודת הנחה שאין לו סיבה לשקר או להמציא סיפור, אז הנה במקום אחר הוא מספר סיפור אחר לגמרי ובמקום אחר ורק מניח שזו היתה דמותו של הר"ר אלימלך כיוון שביקר בקברו כשהיה נער לפני המלחמה ויש מסורת... אם הסיפור הראשון אמיתי - אז הוא ראה אותו כמו שהלך לישון... אז מדוע בסיפור השני היה צריך להבין מהקשר הדברים שזה הר"ר אלימלך? יש כאן בעיה עם הסיפור. ובנוסף, מדוע פעם מספר סיפור זה ופעם סיפור אחר? מדוע לא מספר בשני המקרים את שני הסיפורים?
ניתן לשער שיש איזה גרעין אמת בשני הסיפורים, יתכן שבמשך הזמן שכח פרטים, או שכך נחרט בזכרונו בטעות משום מה, או ששמע את הסיפור ממאן דהו וסיפר על עצמו או יתכנו כל מיני סיבות. דבר ידוע שאנשים שוכחים ומשנים פרטים בסיפורים שקרו להם. בהרבה ספרי תולדות מובאים עובדות וסיפורים ובהערה מובא נוסח אחר... הדבר נפוץ ביותר ויש דוגמאות רבות, בקובץ המצורף דוגמאות מהספר באר יצחק - תולדות רבי יצחק אייזיק מקאלוב שיצא ממש כעת לאור (ספר מענין מאוד)
בקיצור, אין לי בעיה עם הסיפורים עצמם, אלא עם הסתירות ביניהם ושאותו אדם מספר אותם. ומי שטוען שאין סתירות, עליו נאמר פתי מאמין לכל דבר.

[לבי במערב]

יתכן גם שבא' הגירסאות נשתבשו הדברים שיצאו מפיו.

[זאב ערבות]

יתכן גם שבא' הגירסאות נשתבשו הדברים שיצאו מפיו.

יתכנו כל מיני דברים. השורה התחתונה היא שקשה לקבל את הדברים כהוויתם כאשר יש סתירה ניכרת בדברי המספר עצמו, בפרט שמתארים את שערו או ערפו האדום וגובהו כאשר הוא בתכריכים... ועוד דברים שקשה לקבלם. האם יש חיוב להאמין לסיפורים אלו? מי שרוצה שיאמין אך שלא ילגלג על מי שאינו מוכן לקבל.

[אראל]

שמע חביבי, על הרבי רבי אלימלך מסופרים הרבה סיפורים עוד יותר גדולים ונוראים מזה שמצאו אותו בקברו שלם, אם אתה מתעקש דוקא שלא להאמין בהם, בכבוד גדול...

ואגב, אינך מרגיש שאתה בעצמך 'הוספת' כאן הוספה שלא סופר כלל על ידי העדים!!, הם לא תיארו כלל את שערו וערפו האדום!! [מה שהועתק לעיל הוא רק 'כצורה המקובלת אצלינו', וגם זה יתכן שהוא שיבוש]..., הסימנים של שערות ועורף אדום, סך הכל העליתי אני כ'השערה' משלי כ'תוספת ביאור'..... בבקשה אל תבלבל את הקוראים כאילו זה חלק מן עדות המספר... 'סתירה ניכרת' אין כאן!!, כמו שכתבתי כבר לעיל
סך הכל, הדברים רחוקים לעיכול מהבטה שלך....

[אראל]

אין טעם להמשיך, אם ידי מוחקים שולטים כאן....

[זאב ערבות]

אין לי שום בעיה עם הסיפורים, השאלה האם יש חיוב להאמין להם? כמו שיש אמרה מפורסמת שמי שמאמין הוא שוטה ומי שלא מאמין הוא אפיקורס (או משהו כזה).
בספר שבחי הרבי ר' אלימלך יש פרק שלם על עדויות מימי הנאצים ולא מובא שם הסיפורים מיוסף שלר, והקרוב ביותר מובא סיפור מאחד בשם יוסף אטלס! (עמ' תפ"ו בקובץ המצורף). המסקנה מכל הסיפורים, שלך תדע מהו הסיפור הנכון של מה שבאמת קרה שם ומכאן הוכחה שלא ניתן לסמוך על דיוק הדברים וכל אחד מוסיף ומחסיר ומשנה פרטים ועובדות.
ובאחד הסיפורים מובא שזקנו היה עדיין רטוב ממי המקוה.
והנה אתה בעצמך כותב שמה שכתבת על צורתו זה מהשערתך... ומן הסתם כך כל אחד כותב דברים מהשערתו והדברים מתקבלים ומתגלגלים ובמהדורה הבאה כבר יובאו דבריך שראה באוצר החכמה... .

[אראל]

בנקודה הלזו אתה צודק..., כל מספר מוסיף משלו על הסיפור שערה או שתים, עד שיוצא הסיפור בסופו, כמו שאומרים בנוסח הנני העני ממעש 'פרקו נאה זקנו מגודל וקולו נעים'....., זקן ארוך [קאלטענעס....]

אנסה לתמצת במילים אחדים, הדברים כהווייתן בלי כחל ושרק ובגילוח כל הזקן כולו...... עדות [או עדיות?] סיפרו, שהנאצים אילצו לחלל ולחפור את קבר הצדיק, ונתגלה שוכב בקברו שלם כבחיים חיותו

[זאב ערבות]

מצאתי בספרייתי שני ספרים נוספים (כל שאר הספרים שהבאתי עד כה אף הם מהספריה - להראות את החביבות שיש לי לר"ר אלימלך!)
הראשון מספרו של ר' בצלאל לנדוי על הר"ר אלימלך, והשני בצילום מהאנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מה"ק. למסקנת הדברים עדותו של יוסף שלר היא עדות של איש אחד המספר שני סיפורים שונים ויש לפקפק על דיוקם או אמינותם.

[אראל]

למעלה הוזכר ר' בערל שווארץ וסיפוריו

הנה באייוועלט אשכול שלם על האי ספרא רבא:

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... b41ce62fb5

[זאב ערבות]

בקובץ עדות נוספת על מה שאירע עם הנאצים בקבר.

[זאב ערבות]

בקשר לקברו של הנועם אלימלך, ראיתי כעת בקונטרס שי"ל (השער מובא בקובץ) שכאשר נכדו ר' נפתלי נפטר לא היה מקום בפרוזדור שם נטמנו בניו נכנס בן אחיו הרה"ק רבי אלימלך מרודניק אל האהל ופנה אל הקברים ואמר: דודיי, פנו נא מקום לדודי ר' נפתלי... וכן פנה לקבר הר' רב אלימלך שיאמר כך לבניו... וצוה לחפור בסמוך - והיה המקום פנוי ולא ניכר כלל שהקברים זזו ממקומם.

[זאב ערבות]

בספר רפאים יקומו עמ' 115 מובאת עדות נוספת בענין קברו של הנועם אלימלך שחפרו בימי המלחמה.

[סטרעטענער אייניקל]

בקשר לקברו של הנועם אלימלך, ראיתי כעת בקונטרס שי"ל (השער מובא בקובץ) שכאשר נכדו ר' נפתלי נפטר לא היה מקום בפרוזדור שם נטמנו בניו נכנס בן אחיו הרה"ק רבי אלימלך מרודניק אל האהל ופנה אל הקברים ואמר: דודיי, פנו נא מקום לדודי ר' נפתלי... וכן פנה לקבר הר' רב אלימלך שיאמר כך לבניו... וצוה לחפור בסמוך - והיה המקום פנוי ולא ניכר כלל שהקברים זזו ממקומם.

אני שמעתי שהרה"צ ר"א רידניקער אמר: "דודי פנו מקום לדודי רבי נפתלי, ואם לא - אזי אתיר את הנדר שעשו שלא לקבור איש בתוך האהל, ואניח את דודי בתוך האהל ליד זקינו".
ואז הקברים זזו ופינו מקום.

[זאב ערבות]

ומה המקור לשמועה ששמעת?

[סטרעטענער אייניקל]

ומה המקור לשמועה ששמעת?

בספר "די ליזענסקער גאלדענע קייט", סיפורים שנשמעו מפי הרה"ק ר"י לייזער מפשעווארסק [נדפס בהוצאת "נר למאור" ברוקלין תשנ"ז ע"י נכדו רבי יוסף נפתלי ווגשאהל],
בפרק על רבי נפתלי ליזענסקער כותב: "דער אוהל אויפ'ן ציון פונעם הייליגן רבי'ן ר' אלימלך איז געווען איינגעטיילט אין צווי שטובן, אינוועייניג איז געלעגן דער רבי ר' אלימלך אליין, און אין דער דרויסנדיגער שטוב זענען געלעגן פיר צדיקים: צווי קינדער פון רבי'ן ר' אלימלך דער רבי ר' אלעזר ליזענסקער און רבי אליעזר ליפא פון חמעלניק, רבי ר' אלימלך'ס ברודער רבי נתן, און רבי ר' אלימלך'ס איידים רבי שמואל צורף. עס זענען דארט נישט געווען קיין מצבות, נאר אויף דער וואנט זענען געווען אויסגעקריצט די נעמען [ביים צווייטן וועלט קריג איז דער אוהל חרוב געווארן, און מען האט צוריק אויפגעבויט בלויז איין גרויסער אוהל].
ווען רבי נפתלי ליזענסקער איז נסתלק געוורן [כ"ה חשון תקצ"ט], איז הרה"ק רבי אלימלך רודניקער [א זון פון הרה"ק רבי מענדל בער, א ברודער פון רבי נפתלי] אריינגעגאנגען אין דער דרויסנדיגער שטוב און האט אויסגערופן: "אויב איר וועט נישט מאכן פלאץ פאר'ן פעטער, דאן וועלן מיר זעהן מתיר צו זיין דעם חרם, און אים לייגן אין דעם אינעווייניגסאן אוהל".
מען האט אנגעהויבן גראבן, און צו אלעמענס וואונדער האט דאס ארט זיך פארברייטערט, און עס איז געווארן פלאץ קובר צו זיין רבי נפתלי'ן".

[ישראליק]

ראשית, אין כל סתירה בין הסיפורים. מצטער לאכזב אותך.
שנית, יש מסורת העוברת בקרב רבים מאוד, האיך היה תואר צורתו הקדושה של הרר"א זיעועכי"א.

ראוי להעמיד דברים על דיוקם.
כבר ידוע ומפורסם וכבר הזכירו זאת כאן בשם האדמור מסאטמאר וכן מובא בשם החזו"א ועוד שאין להאמין לסיפורים המהלכים בין הבריות אלא בגדר כבדהו וחשדהו (כמובן לא מדובר בסיפורים המובאים במקורות המוסמכים וזה דבר המובן מאליו אלא רק בכל מיני ספרי סיפורים ותולדות הנפוצים היום) שכן הרבה מהם הם פרי הדמיון ואפילו אם יש בסיס אמיתי לסיפור הרבה פעמים מוסיפים משנים ומחסרים פרטים. כמובן שאם הסיפור נשמע מפיו עצמו של אחד מגדולי ישראל או נכתב ע"י זה ענין אחר אך כאן מדובר בסיפור שנכתב לראשונה ללא מקור וכאן מביאים אותו בשם ר' יוסף שלר שלא ידוע כאחד מגדולי ישראל והנה במקום אחר אותו יוסף שלר מספר סיפור אחר לגמרי. כעת לאיזה סיפור יש להאמין אם בכלל?
בגירסא הראשונה שמביא ארזי ביתר מספר הנ"ל שחפר את קברו והיה נראה כאילו רק הולך לישון. יותר הוא לא מפרט למשל כיצד ידע שזה הרב אלימלך ומה קרה עם הגופה.
בגירסא השניה מספר ביתר אריכות שהגרמנים ציוו לכרות בור (לא מדובר כלל על קברו של רב אלימלך) והוא ניצל בנס ע"י אותו חלום שחלם "לשניה" כדבריו (ומענין כיצד ידע לכמה זמן נרדם) ובאותה שניה חזר הדבר חמשה פעמים... ובתוך החלום הבין שזה לא סיפורי סבתא... כל זה כאשר הגרמנים יורים לבור להרוג את כל הנמצאים שם וידוע שהגרמנים היו מאוד קפדנים לא לפספס אף אחד. והנה הוא נרדם שוב ואז מגיע אליו שוב אותו יהודי ובתוך החלום עוזר לו לצאת מהבור והוא הולך כך חזרה למחנה... (מדוע לא ברח?) והנה בסוף הסיפור הוא מספר את הסיפור לאנשי המחנה ורק כעת מובא שצורתו כצורה המקובלת אצלנו כצורת רבינו הקדוש.
ישראליק העיר שמדובר בשני סיפורים ושניהם כנראה אמת (או שמא שניהם אינן אמת?). והלא יש סתירה מאוד בולטת כאן. אם הבחור ידע מהי צורתו המקובלת... מדוע לא הכיר אותו בחלום? אך יותר קשה כיצד העבירו במסורת את צורתו המקובלת עד כדי כך שאפילו נער בן 17 ידע אותה? ניקח לדוגמא את הגר"א, האם מישהו יודע מהי צורתו המקובלת? הלא עד היום מתפלפלים על התמונות שהוא לכאורה נראה בהם אם זה הוא. וכנ"ל בהרבה תמונות של אחרונים מלפני עידן הצילום, ואף בצילומים הרבה פעמים יש ספיקות. למשל, האם מישהוא יכול לתאר את צורתו המקובלת של החזון איש (על פי התמונות הקיימות) כך שמי שלא ראה את התמונות יוכל לצייר עפ"י התיאור את צורתו המדוייקת כך שנוכל לזהות אותו בוודאות? אך כאן לפחות יש תמונות ויש עוד ב"ה רבים שזוכרים, אז מה נאמר על מי שנפטר זמן רב לפני כן בשנת תקמ"ז (כלומר כ150 שנה לפני המלחמה) ושאין ממנו אף תמונה? כיצד ניתן להעביר ע"י תיאורים את צורתו המדויקת בכדי שנוכל לזהות אותו?
אך הבעיה העיקרית עם הסיפורים היא, אם אכן מדובר כאן בשני סיפורים, מדוע בשני המקרים המספר מספר רק סיפור אחד? מדוע לא מספר שפעם אחת חפר את קברו של רב אלימלך וראה אותו כאילו הלך לישון עכשיו... ואח"כ ימשיך לספר שכאשר היה בבור כשהנאצים יורים עלתה בעיניו אותה דמות שראה בקבר?
אולי הרב ארזי ביתר יסביר לנו כיצד מעבירים מסורת האיך תואר צורת מאן דהו בכדי שנוכל לזהות אותו והרב סגי נהור הקשה קושיה חזקה שאם ראה את דמותו מדוע נזקק למסורת? הרב ארזי ביתר כותב שהוא תיאר צורה והיא כצורה המקובלת... באמת? הוא יודע מה הצורה המקובלת ואח"כ חוזר עליה? זה כמו לסמן עיגול לאחר שיורים למטרה...
בקיצור, יש להתיחס לסיפורים בגדר של כבדהו וחשדהו, בפרט בסיפור מעין זה שפתאום צץ לו וכידוע הספרים מעתיקים זה מזה. ממש אתמול ראיתי באיזה ספר על העובדה הידוע לכאורה על אותה בחורה שלא הצליחה למצוא שידוך והלכו לסטייפלר ושאל אם עשו לה קידוש כשנולדה וענו שלא והורה להם לעשות קידוש ותיכף מצאה את זיווגה.... ושאלו את הגרח"ק על כך וענה שמעולם לא שמע את הסיפור הזה...
בכל אופן הנה קישור לאתר על הרב אלימלך, במדור הסיפורים מובאים תחילה סיפורים באנגלית ואח"כ הסיפור על הקבר באידיש
https://lizensk.com/stories-of-rabbi-el ... f-lizensk/

לאחרונה שמעתי ממו"ר שליט"א, שהרה"ק מסאטמאר זצ"ל לא האמין הסיפור הזה עם רבי אלימלך זי"ע, מישהו סיפר לאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל שראה את גופו של רבי אלימלך, אבל לא קיבל

[ORI929]

האם מאן דהוא יודע היכן כתוב הסיפור על מי שרצה להעלות את עצמותיו של רבי אלימלך לארץ הקדש והוצרך לשאול ג' רבנים וכו'
כל המעשה
תודה מראש

[פולסברג]

יש קונטרס שהתחילו להפיץ לאחרונה בשם 'אוצר פניני חסידות', מצאתי עותק, ויש שם השבוע מדור מיוחד על הר"ר אלימלך.
אעתיק טיפה משני עמודים ראשונים, [הכל עם מקורות]
בשם התפארת שלמה הר"ר אלימלך גדול כאברהם אבינו
בשם ר"י מסטיטשין הר"ר אלימלך הוא אצלינו כרשב"י
בשם האדמור מסאטמאר הר"ר אלימלך ואחיו ר"ז היו כתנאים ואמוראים
בשם הקול אריה הר"ר אלימלך היה במדריגה של הבעש"ט
בשם הטעפליקער בשמים דנים מי שנוקב שמו בלי התואר רבי [וכן של הר"ר שמעלקע]

יש שם כאלו פנינים לערך שבעים שמונים.

נא להביא המקור לדברים אלו. ייש''כ.

[לבי במערב]

נא להביא המקור לדברים אלו. ייש''כ.

ציונים יקרים.JPG (31.96 KiB) נצפה 4132 פעמים

[פולסברג]

נא להביא המקור לדברים אלו. ייש''כ.

ציונים יקרים.JPG

תודה רבה

[מטה עז]

סיפור שכמדומני לא ידוע בקשר לשואה והאחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא זי"ע

[לבי במערב]

הובא לעיל, ויעו"ש.

[מטה עז]

הובא לעיל, ויעו"ש.

אכן, יישר כח, וכאן מעט בתוספת הסבר מאת הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א

[ORI929]

לרגל היום מי שיכול לעזור להעלות צילו טוב או סריקה מפרק י''ד מספר שבחי הרבי אלימלך בענין ציון המציונת

[מוטוש]

מנשה יצחק מאיר בן ר' יוסף שיף. נדפס באשדוד תשס"ד והוא ליקוט נרחב על גאוני וצדיקי פולין זיע"א! מצורף ההקדמה
ודרך אגב איני בונה דבר על אמינותו אלא רק מביא את שהוא כותב שיש עדויות סותרות ולא ניתן לסמוך על אף עדות ולבנות עליה עולמות

הוא גם מהצאצאים של רבי אלימלך?

[האלפערט]

ומה עושים עם העדות הזו:
https://sztetl.org.pl/he/node/19248
פחד פחדים! מישהו יודע מאיזה התייחסות לגירסא זו?

[אראל]

ומה עושים עם העדות הזו:
https://sztetl.org.pl/he/node/19248
פחד פחדים! מישהו יודע מאיזה התייחסות לגירסא זו?

ברור שכל המסופר שם היא שיבוש גמור
לפי המסופר שם פינו את קברו של הרבי ר' אלימלך, וכל עצמות הביה"ח חפרו, וביזו את גלגולתו של הרבי ר' אלימלך.... ברור שהתחלף לו עם בית הקברות יהודי אחרת
[קריתי פעם תיאור כזה באיזה מקומן, שעשו כן בהבית הקברות היהודי שבק"ק זאמוטש]

חפשתי בה'ספר זכרון' ליזנסק, אין שם רמז כל דהוא לכל המעשה הזה

[אראל]

חטטתי אחר ה'מקור' ממנו צוטט הקישור הנ"ל:
https://juliuszulas.blogspot.com/2020/05/
הבלוג כתובה בפולנית, ובעזרת תירגום גוגל, הנה הסיפור כמו שמופיע במקור....

עד 1940 שום דבר לא סימן את ההרס המוחלט של בית הקברות שעתיד לבוא. קברו של אלימלך של צדיק היה בצריף עץ. באביב של אותה שנה, בהוראת הדייר, "המקומיים" - יוזף אוסיק ויוזף זאבה, בפיקוח יוהאן קיפר, סטניסלב ורנר ומיכל נבז'ני פירקו את הצריף וחפרו את הקבר. הם חיפשו "עגל זהב". מהתעלה הגדולה בגודל 300x250x250 ס"מ הוציאו שרידי אדם וכמה סירי מתכת וחמר. העצמות הושארו מתחת לעץ סמוך לכמה ימים. זו הייתה המציאות. עם זאת, הדמיון האנושי, שעבד קשה, הביא לדיווחים כאלה: "במהלך המלחמה, הגרמנים נתנו פקודות לחפור את הקבר ומצאו זהב. החפירה, על ידי פועלים פולנים, נשמעה בכל רחבי רחוב גורנה. ואז נשמעה צרחה שמע ואנשים רצים מבית הקברות. צדיק שכב שם, בתכריך לבן, כאילו קבור אתמול, והיו לו עיניים. עו"ד ז' משך בכתפיו כששמע את הסיפור הזה ובת מרגושקה כעסה. "אבי ראה אותם רצים . למה שהם ירוצו? מפחדים מהעצמות? לא, הצדיק שכב שם והביט בהם בעיניו".
כך נוצרות אגדות וכך התפשטה האגדה הזו לטובת ביקור יהודים אורתודוכסים, כי נס הוא ילד האמונה האהוב. מה קרה אז. צעיר מקומי, אדם ורנר הניח את הגולגולת על מקל והפחיד ילדים ששיחקו בקרבת מקום. מאוחר יותר, הודות למאמציה של קהילה, נאספו העצמות ונקברו מחדש בחלק העליון של בית הקברות, בצד שמאל של הכביש, ככל הנראה בקבר של בן משפחתו. לימים נבנתה שם תחנה מטאורולוגית (עפ"י העדים יוזף דק ומיצ'יסלב פודלקייביץ').

[עתניאל בן קנז]

ומה עושים עם העדות הזו:
https://sztetl.org.pl/he/node/19248
פחד פחדים! מישהו יודע מאיזה התייחסות לגירסא זו?

באמת תיאור מזעזע.
אכן לאחר הבדיקה בעיון, אין זה סותר את הגירסא המקובלת, אלא רק משלים אותה.
ואבאר.
א. הגירסא המקובלת מתארת, שבעת השואה היהודים ברחו לקבר להתפלל שם. הפולנים אמרו לגרמנים שהיהודים הלכו לקבר להטמין אוצרות, ולכן הגרמנים הורה להם לחפור את הקבר. אולם כאשר פתחו את הקבר של ר' אלימלך הם מצאוהו שלם, ונבעתו. ולבסוף כל מי שהתעסק בחפירה בא על עונשו.

ב. האוהל (המקורי - לא יודע מה היה לאחר השיפוץ של ה'תפארת שלמה'), הכיל 2 חדרים. חדר פנימי , בו היה טמון הר' אלימלך. וחדר חיצון, בו נטמנו בנו ר' אלעזר, בנו ר' אליעזר ליפא, ואחיו ר' נתן. שנים לאחר מכן, הוסיפו שם גם את נכדו ר' נפתלי, והצפיפות היתה גדולה (ע"פ המסופר היה זה נס כיצד בכלל היה לו מקום. אבל ברור שהקברים היו צמודים לחלוטין).

ג. לפי העדות הפולנית, הם חפרו 'קבר אחים'.כי מצאו שם: "ראשים, ידיים, רגליים, אגן וצלעות" (כך לפי התרגום שלפני).
כמובן שהמתים שם לא נקברו בקבר אחים. אבל כאשר חופרים קברים הצמודים זל"ז מאוד, הקירות נופלות, ולכן נראה שכל הקברים הם ביחד.
תיאור זה אינו מתאים לקברו של הר' אלימלך - שכאמור נטמן לבדו בחדר, אלא מתאים לקברים שהיה בחדר החיצון, שאכן היו צמודים זה לזה.

עד כאן עובדות. מכאן השערה.

ד. סביר להניח, שכאשר הפולנים באו לחפור את האוהל, הם התחילו לחפור מהכניסה [לא רצו לוותר על שום אוצר]. ולכן בתחילה פגעו בקברים של החדר החיצון.
והתיאור המזעזע תואם את הקברים שם, וכנ"ל. בשעת חרון אף, אירע לצדיקים אלו מה שאירע ללשונו של חוצפית המתורגמן. עד שלבסוף נאספו עצמותיהם ונטמנו בקבר אחר במקום.
אולם כאשר המשיכו בחפירה, כלפי הקבר הפנימי, שם הם פגשו את הנפטר שהיה בשלימותו, ונבהלו, והפסיקו החפירה.

ה. גם הגירסה היהודית מספרת שהגוים נבהלו כאשר חפרו וראו את גופו של ר' אלימלך בשלימותו. הם אינם מתארים מה אירע לשאר הקברים שבמקום. כנראה זה לא היה נעים לספר. אבל לפי המתואר, שאר הקברים אכן חוללו רח"ל.

ו. אגב בתיאור זה התיישב לי משהו תמוה מעולם.
כיום יש רק קבר אחד, וכולם מתפללים סביבו. כבר שאלתי כמה מן ה'מבינים', כיצד ניגשים לקבר ממש, הלא ידוע שסביבו נקברו צאצאיו, נמצא שדורכים על קבריהם. ומדוע לא יראים מכך? [כפי מה שידוע לי הגה"צ רבי חיים יחיאל רויטמן זצ"ל - מצאצאי ר' אלימלך, היה מתפלל באיזה פינה בקצה האוהל, וא' מטעמיו, היה מסיבה האמורה].
אולם לאור התיאור הפולני. אפשר להבין, שבעצם ר' קברו של הר' אלימלך נותר על מקומו. אולם שאר הקברים אכן חוללו. והעצמות טמונות בפינה אחרת בבית הקברות, ולא במקומם המקורי.

יתכן שאף בוני האוהל לראשונה לאחר השואה, היו מודעים למידע זה, ולכן בנו את הקבר בצורה זו.

[אראל]

שמעתי מהגה"ח ר' יוסף חיים גרינוואלד שליט"א בנסיעתו הראשונה הגדולה לליזנסק, שכן הוא תמה על זה שהי' לפני המלחמה שני אוהלים וכנ"ל

התמיה עדיין במקומה עומדת, אם זה נכון שקברים החיצונים נחפרו ופינו, הלא בקל אפשר לברר המקום שהגוי הנ"ל מציין בדיוק בתיאורו לאיפה נפנו העצמות:

בחלק העליון של בית הקברות, בצד שמאל של הכביש, ככל הנראה בקבר של בן משפחתו. לימים נבנתה שם תחנה מטאורולוגית

ולמה לא ביררו את זאת?

אגב, בוויליאמסבורג מתגורר הרה"צ ר' אברהם אביש הורוויץ שליט"א אדמו"ר ממעליץ, ישיש בן תשעים, יליד ליזענסק,
הוא מעיד וטוען כבר זה שנים רבות, שמקום הקבר הנכון של הרר"א הוא מאחורי האוהל הקיים עתה!