ש"ס ארטסקרול (שוטנשטיין) | תיקונים והערות

[באר בשדה]

שבת ח, רע"א:

שבת ח.jpg (127.94 KiB) נצפה 8960 פעמים

המשפט המסומן מוטעה לכאורה, שכן להאי לישנא שלענין הוצאה מרשות לרשות קמיירי - אין נוגע רוחב האילן.

[השעיר החיי]

פסחים כ״א:
הערה 11
״אמנם מרש״י כאן ולהלן ד״ה משש שעות״ לכאורה כוונתם לעיל ד״ה משש שעות. ובכלל הערה זה איננה תואמת או אפילו סותרת את הערה 3 בדף ז.

[נהר שלום]

שבת קיא.
נראה טעות מש"כ בשוטנשטיין בעניין החושש בשיניו "אלא שפעמים מותר לעשות מחמת זה אפילו מלאכה דאורייתא (משנה ברורה שכח, ק)". דהנה מש"כ במשנ"ב שם להתיר היינו ע"י אינו יהודי.

[שמואל דוד]

שבת קיט.

542732FB-FB52-4DA6-84CF-2AA0A69AB9E8.jpeg (360.85 KiB) נצפה 8687 פעמים

ציון 4: לא מצאתי כלום במהרש״ל

[יהודה בן יעקב]

שבת קיט.

542732FB-FB52-4DA6-84CF-2AA0A69AB9E8.jpeg

ציון 4: לא מצאתי כלום במהרש״ל

חכמת שלמה מסכת שבת דף קיט עמוד א

גמ' אמר באו ונצא כו' נ"ב משמע שהיה יוצא לשוק למהר ולטרוח לכבוד שבת והכי אמרי' בב"ק פוטר היה (ר' יוסי) [איסי] בע"ש בין השמשות מפני שהוא רץ ברשות מאי ברשות ברשות מצוה כי הא דר' חנינא כו' תוס':

על אף שבדברי מהרש"ל אין ביאור במה היה מתעטף, אך בדבריו מבו' שאי"ז מענין קבלת שבת, אלא משום הטירחה והמהירות לכבוד שבת, ולכא' דבריו דלא כרש"י והרמב"ם. וצ"ב איך מפרש "מיעטף".

[השעיר החיי]

מענייני דיומא, מסתמא הפאשלה המביכה ביותר שפגשתי עד כה בשוטנשטין:

ערכין י״ז. הערה 16:
״יש לתמוה על דברי הגמרא ׳צדקיהו היה צדיק שהרי בכתוב מפורש ויעש הרע בעיני ד׳! ומיישב במלבי״ם..״
בגמרא המקבילה בסנהדרין קג. הגמרא עצמה שואלת את השאלה הזאת בשורה הבאה ומתרצת שהיה בידו למחות..

[נהר שלום]

זבחים דף קא.
הערה 1 באות ג' (ראה ק, ב הערה 34) נראה שצ"ל 35

[יהודי רגיל]

ישר כח
אבל כאלו תיקונים יש המון המון בשוטנשטיין, זה קורה כיון שאח"כ מוסיפים הערות

[נהר שלום]

אכן. האם ידוע אם הם מתקנים דברים כאלה בהדפסות חדשות?

[לענין]

חולין מ"ז ב'
הערה 36
'שחסרה יותר מלוג', צריך לומר 'מרביעית הלוג'.

[אשי ישראל]

שביעית ט, א
בשוטנשטיין על הירושלמי שביעית ט, א, הביאו שבתניא, אגרת הקדש, כו, דף קמג, מובא שרשב"י חיבר במערה את הזוהר, והוסיפו שכן כתב גם בשלשלת הקבלה, אולם לא מצאתי כך בשני הספרים הללו, ובאגרת הקדש שם אף מבואר להיפך, וצ"ע.

[לענין]

חולין קי"ח ב'
הערה 16.

פיטמא של רימון היא שומר הפרי. והקשו בגמרא דהא אינה בכלל זרע זרוע, שהרי אין הדרך לזרוע כן.
ופרש"י שהוא מחמת שני טעמים, א' כשנוטעין אילן אין נוטעין אלא יחור. ב' 'ואם נוטעין רימון, כבר נשרה אותה פיטמא, שהיא כעין פרח שבראש התפוחים'.

וכתבו בהערה הנ"ל, שהטעם השני הוא דוקא לפי רש"י לשיטתו המפרש שפיטמא של רימון היא הפרח כנ"ל, אבל להרמב"ם שהיא עץ קטן היוצא מראש הרימון [דומיא דפיטם דאתרוג], אין נכון אלא הטעם הראשון.

והוא פלא, אטו הנוטע את פרי הרימון נוטע אותו עם העץ הקטן שבראשו? הרי ודאי שאין הנוטע נוטע אלא את גרעין הרימון, בלי הקליפה, וכל שכן וכל שכן בלי הפיטם הקטן שנמצא מעל הקליפה. וא"כ הטעם השני ג"כ שייך אליבא דכו"ע.

[פלגינן]

עירובין מ ע"א, 2:

[פלגינן]

שם, במקום ר' יוסי צ"ל רבי דוסא:

[לענין]

תמורה טז:1
בטור השני שורה 10.
'האחרות שאינן יכולות', צ"ל 'שיכולות'.

[ארזי הלבנון]

פסחים י, ב

אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס אחריומומצא פירורין, צריך בדיקה מפני שאין דרכו של עכבר לפרר

וביארו כך:

צריך בדיקה - בגלל החמץ שהכניס בו העכבר

האם אין זה סותר את כל העניין?
הצורך בבדיקה נובע דווקא מכך שאנו תולים שהחמץ לא שייך לעכבר.

[סגי נהור]

האם אין זה סותר את כל העניין?
הצורך בבדיקה נובע דווקא מכך שאנו תולים שהחמץ לא שייך לעכבר.

פירושם אמת ואין כאן טעות. כיון שהפירורין אינם משל העכבר, הרי ככרו של העכבר עדיין בבית והבית צריך בדיקה (אבל לו היתה דרכו של עכבר לפרר היינו תולים בו את הפירורין ואומרים שאכלה). ופשוט.

[ארזי הלבנון]

פסחים טו, ב (2):

לימא מסייע ליה: הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת. ובית הלל אומרים: נשרפין כאחת. ... ולכאורה כוונתו להוכיח מכאן שאף בית הלל לא התירו לטמא בידיים אלא פיגול ונותר שהם אסורים מדאורייתא אבל לא תרומה האסורה מדרבנן בלבד

נראה שכוונתם להיפך, שפיגול ונותר דרבנן ותרומה מדאורייתא (?)

[נהר שלום]

במסכת נדה לפני נקדו 'עד' ו'עדים' בחיריק ופעמים בצירי, לדוגמא במשנה בדף הראשון ובמשנה בדף טז. [ובאמת שיש בזה שתי פירושים כפי שכתבו בהערה על המשנה הראשונה].

[הוגה ומעיין]

פסחים מה:4

טור שמאלי, ד"ה אמר רב יהודה,
נכתב - אמור שכך יש לגרוס בברייתא,
צ"ל - במשנה.

וכן בהערה 34 בשורה השלישית, במקום נוסח הברייתא - צ"ל נוסח המשנה.

[תבא]

בבא קמא מו:

הערה 19 בסופה:
"לפי ההסבר של אביי, במקרה שהדבר מוטל בספק, הניזק גובה ארבעים מהפרה... ועשרה מהולד".

לענ"ד יש כאן טעות בסכום של הפרה.
תוס' רצו לבאר את חלקו של הולד והעמידו באופן שהזיקו 200 וחצי נזק הוא 100.
כיון שהפרה שוה 80 והולד 20, א"כ הולד הוא 1/5 מהנזק.
לפי זה הפרה צריכה לשלם 80 והולד 20, אלא שיש ספק אם הולד שותף וחולקין, ומשלם 10 בלבד.
אבל הפרה צריכה לשלם בכל מקרה את כל ה-80, כי זה חלקה בנזק.

[אלא דא"כ אין נפק"מ מה חלקו של הולד, כי בכל מקרה אין יותר מ80 בגוף הפרה.
וצ"ל דאכן במקרה זה אין נפק"מ לפרה.
והנפק"מ תהיה כשיש בפרה כדי לשלם עוד.
כגון שהזיקו 100 וחצי נזק הוא 50.
אם הולד ודאי שותף, משלם מהפרה 40 ומהולד 10, כל אחד לפי חלקו.
ואם ודאי אינו שותף, הפרה משלמת את כל ה50,
וכיון שהולד מסופק, משלם ממנו רק 5, ומאידך בעל הפרה אינו משלים את הנותר. וקיבל רק 45.]

[לענין]

ירושלמי עבודה זרה
בירושלמי בתחילת פ' אין עומדין.
יש שני מעשים על צדיקים שבשעת הלימוד שכחו את הגלימה.
ובהערה למטה כתבו בטעות 'רבי יודן' במקום 'רבי אלעזר ברבי שמעון'.

[לענין]

במסכת נדה לפני נקדו 'עד' ו'עדים' בחיריק ופעמים בצירי, לדוגמא במשנה בדף הראשון ובמשנה בדף טז. [ובאמת שיש בזה שתי פירושים כפי שכתבו בהערה על המשנה הראשונה].

גם במהדורת המשניות שלהם, בפנים כתבו בניקוד אחד ובביאור כתבו ניקוד אחר [וכבר העירותי שהניקוד במשניות לאורך כל הדרך אינו תואם, וצריך שיהיה הניקוד של המשנה זהה עם הניקוד בביאור].

[הוגה ומעיין]

פסחים סה:
בדפים הנלמדים כעת, סה:4 בסוף העמוד:
לפי שהיה אפשר להביאה לפני השבת
צ"ל: יום טוב.

[יהודי רגיל]

פסחים צ"ח
סוף עמוד א' בהערה:

‏‏לכידה.PNG (26.96 KiB) נצפה 6784 פעמים

כמובן שזו טעות גמורה כי פסח קודם חצות פסול, והיכן שנכתב 'חצות' [3 פעמים] יש לתקן ל: 'התמיד'

[לבי במערב]

הוריות ב:4
הע' 33: "שהרי הברייתא ביססה את טענתה שדינו של מיעוט הציבור קל יותר מרובו" -
צ"ל 'חמור יותר מרובו', וכבהע' 30 (אלי' ציינו על אתר).

[במסתרים]

ברכות י א
אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני, אמרה ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה', אלא מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו

פירשו כוותייכו כבני בעולה דהיינו בני אדום שאחריתם מרה

והרי הפירוש הפשוט ב"כוותייכו" היינו הצדוקי השואל

כל הש"ס
למה אין על הכריכה פירוט הדפים שבכרך???

[קלונימוס הזקן]

שם, במקום ר' יוסי צ"ל רבי דוסא:

במהדורת 'בכל דרכיך' תשע"א - זה מתוקן. כנראה מדובר בגמרא ישנה.

[אשי ישראל]

מגילה יד ע"א
ברש"י מגילה יד ע"א בשם בה"ג: "ובימי אמציה –אמוץ... ואליהו ואלישע ויונה, ישעיהו – בימי מנשה, יואל נחום חבקוק – בימי יאשיהו, צפניה אוריה מקרית יערים ירמיהו – בגולה. יחזקאל דניאל – בשנת שתים לדריוש. ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי". ולפי"ז יש כאן שיטה חדשה שיואל נחום וחבקוק התנבאו בימי יאשיהו, וכמו שציין בהערות לילק"ש מהד' מה"ק תחילת ספר יואל הערה 4, וכך פיסקו בשוטנשטיין שבידי, הדפסת שנת תש"ע: "יואל נחום חבקוק – בימי יאשיהו". אולם, פשוט לענ"ד שזהו פיסוק מוטעה, והמעיין בלשון רש"י יראה שמוכרח שזו טעות בפיסוק, ובאמת יש לפסק כך: "ובימי אמציה –אמוץ... ואליהו ואלישע ויונה ישעיהו. בימי מנשה - יואל נחום חבקוק. בימי יאשיהו - צפניה אוריה מקרית יערים ירמיהו. בגולה – יחזקאל דניאל. בשנת שתים לדריוש - ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי". בכמה ספרים פיסקו כראוי: בבלי מהד' מתיבתא, הגהות הגר"א מהדורת הרב שלמוני, ספר שופטים בגובה חז"ל עמ' 311, דרך חיים [לרב אלתר ולנר], ועוד. וזה כמו שמופיע בסדר עולם שנביאים אלו ניבאו בימי מנשה. וכמו שמובא ברש"י יואל א, א, "ובהלכות גדולות נמצא יואל נחום וחבקוק היו בימי מנשה".

[יהודי רגיל]

ראש השנה דף ח'

ראש השנה.png (65.86 KiB) נצפה 5312 פעמים

לענ"ד שגו בכותרת לדברי רב אשי, וכן בסיום דבריהם: ולכן אינו....., שחיסרו העיקר ונקטו הטפל.
כי בפשטות [וכך למדתי מדברי רש"י] דברי רב אשי הם תירוץ שלישי לקושיה הקודמת 'מדוע מנה רבי רק ארבעה ראשי שנים, והרי לדעתו נמנו במשנה חמשה', אלא שעל תירוץ זה לא שייך כלל להקשות הקושיה שהקשו על שתי הדרכים הראשונות בישוב המשנה – מדוע לא נמנו העומר ושתי הלחם. ולכן איחרה הגמ' את ישוב רב אשי אחר הקושיא מעומר ושתי הלחם, כי רק על ב' הדרכים הראשונות הקושיא קיימת.

[ביקורת תהיה]

ב"ק דף ד ע"ב
על קושית התלמוד 'ליתני שור דאזיק שור וליתני שור דאזיק אדם' מוער בהערה 14:

[קושיית הגמ' צריכה ביאור, שכן מה שרבי אושעיא שנה בפני עצמו כל אחד משני סוגי אדם המזיק, זהו משום שהחיוב של כל אחד מהם נלמד ממקור אחר, ולכן אפשר לשנות כל אחד מהם כאב בפני עצמו; אבל לשור שהזיק אדם אין מקור נפרד (הפסוקים בשמות כא, כח-לב עוסקים בשור שהרג אדם ולא בשור שהזיק אדם), אלא חיובו נלמד מהכתוב של שור שהזיק שור (בשמות כא, לה-לו), וא"כ אין לשנותו כאב בפני עצמו.]

טעות! דין שור שחבל באדם נלמד בפרק ארבעה וחמשה מפסוק 'אם בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו'.

[שמואל דוד]

מדוע בספר החדש שיו"ל ע"י ארטסקרול בנוגע להיסטוריה של התלמוד וכו' לא הזכירו הספר הנפלא סדר הדורות?

[קאצ'קלה]

מדוע בספר החדש שיו"ל ע"י ארטסקרול בנוגע להיסטוריה של התלמוד וכו' לא הזכירו הספר הנפלא סדר הדורות?

כבר תמהו בזה גדולים וטובים, ואני בתוכם.

[שמואל דוד]

מדוע בספר החדש שיו"ל ע"י ארטסקרול בנוגע להיסטוריה של התלמוד וכו' לא הזכירו הספר הנפלא סדר הדורות?

כבר תמהו בזה גדולים וטובים, ואני בתוכם.

האם מישהו שאל אותם?

[השעיר החיי]

במגילה דף ה. על תרוץ הגמרא שרבי היה בר ארבעשר ונטע נטיעה בפורים בטו הקשתה הגמרא איני והא רבי בטבריא הוה וטבריא מוקפת חומה.. בהערה 8 כתבו:

download/file.php?mode=view&id=119249&sid=72706f421c5c963b460ddf9d32c81602


1. על התירוץ שלהם שהיה ידוע לחכמים שהמעשה אירע אז ציינו ראה ריטב"א. הריטב"א אינו אומר את זה והיה צריך לציין אליו בחלק הקודם ולא להטעות את הקוראים. ובנוסף צ"ע שבאותו המעשה כתוב שרחץ בקרונה של ציפורי.
2. הביאו תרוץ של דורות הראשונים המבוסס על דברי הר"י מיגאש בתשובה מה שטבריא וציפורי קרובות זו לזו. למה לציין את זה כגליון הש"ס בסנהדרין - מה זה מוסיף ?
3. והעיקר העיקר. התשובה של דורות הראשונים היא ודאי טעות. ועובדתית מוכחשת במציאות. למה להביא דבר שהיום כל אחד רואה שאינו נכון ויודעים את המרחק מטבריא לציפורי?? מילא יש איזה רש"י שטועה בגאוגרפיה אין ברירה, אבל יש לכם תירוץ אחד (הגם שעדיין חלש) למה להוסיף שטויות דמוכח?? אמנם לצערנו זה מבוסס על דברי הר"י מיגאש שלא הכיר את המציאות בא"י אבל כבוד ד' הסתר דבר ואין צורך לפרסם אותו ללא צורך.

[אור עולם]

בסוף מס' מכות: "כיון שהגיעו להר הבית",
ובשוטנשטיין: "כיון שהגיעו סמוך להר הבית",
היינו - לשיטתם גם בזמן ר"ע כבר אסרו רבותינו את העלייה למתחם הכרת...

[י. אברהם]

בסוף מס' מכות: "כיון שהגיעו להר הבית",
ובשוטנשטיין: "כיון שהגיעו סמוך להר הבית",
היינו - לשיטתם גם בזמן ר"ע כבר אסרו רבותינו את העלייה למתחם הכרת...

נכב"ב

[החזן]

ב"ק צג ע"א

שבר את כדי קרע את כסותי חייב.
ורמינהי (שמות כב, ו) לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים.
אמר רב הונא לא קשיא הא דאתי לידיה הא דלא אתי לידיה.
אמר ליה רבה לשמור דאתי לידיה משמע.
אלא אמר רבה הא והא דאתא לידיה ולא קשיא הא דאתא לידיה בתורת שמירה הא דאתא לידיה בתורת קריעה.

האם מישהו יכול להסביר מה בין רב הונא לרבה לדעת הפירוש המייגע של שוטנשטיין?

[סגי נהור]

האם מישהו יכול להסביר מה בין רב הונא לרבה לדעת הפירוש המייגע של שוטנשטיין?

כוונתם כמ"ש התוס', שלרב הונא פטור רק אם התיר לו לקורעו קודם שבא לידו, ולרבה פטור גם אם התיר לו תכף כשבא לידו, וחייב רק אם מתחילה כשבא לידו בא בתורת שמירה ולאחר זמן אמר לו שיכול לקורעו (אכן בפירושם הארכני עיקר חסר מן הספר).

[האויצרניק]

טעות מביכה במשניות סוכה פרק ה' משנה ב'

המעיר בהערות השוליים מרחיב בביאור כיצד היה נראה היכל בית המקדש, ובסוף מציין שכדאי להוסיף ציור הממחיש את הכתוב, ואף המליץ להעתיק ציור ממשניות מידות (אגב, במשניות הם מלאים טעיות כרימון, גם שגיאות הקלדה וגם חוסר דיוקים, אף ברע"ב)