בגמ' סנהדרין פב. וברש"י שם מבואר שפינחס בהרגו את זמרי היה מורה הלכה בפני רבו, ומבואר מזה שהמקיים דין קנאים פוגעים בו הרי הוא בגדר 'מורה', ומעתה יש להסתפק האם קרוב הפסול לדון יהיה פסול גם לקיים מעשה קנאות.
ואציין עוד לספר עין אליהו בסנהדרין שם שנסתפק בזה אם קנאים פוגעים בו הוא מדין בי"ד שמקבל כח בי"ד וא"כ הוא דוקא כשסנהדרין יושבים בלשכת הגזית אבל בזמן שאין בי"ד בלשכת הגזית שאז אין דנים דיני נפשות כלל כמבואר בגמ' (ע"ז ח:) שהמקום גורם אזי אין דין קנאים פוגעים בו, ומתרץ בזה קושיית הח"מ (אה"ע סי' ט"ז סק"ד) למה השמיט המחבר דין קנאים פוגעים בו דבזה"ז לא שייך האי דינא עיי"ש.