תוכן כתב: ואפילו הרמב"ן שמשכן את עצמו על הקבלה (ועיין מה שכתב בזה הר"ן), רוב ימיו עסק בש"ס ופוסקים כמו שאפשר לראות מחיבוריו.
תוכן כתב:הש"ך כותב שלימוד קבלה אינו נחשב לימוד תורה.
יבנה כתב:לפי רח"ו לאחר כחמש שנים שלומדים גמרא אפ' בחוסר הצלחה, סוגרים אותו ועוברים לקבלה, ולדבריו בהקדמתו לעץ חיים כמעט אין ערך למה שאינו קבלה. ברור שדעתו דעת יחיד. ואילו לפי ההלכה אסור לעסוק בקבלה אלא למי שראוי לכך ולאחר שמילא כריסו בנגלה. ומצינו בחגיגה שחז"ל הסתירו א' מהשני בדברים אלו מפני שלא נחשבו ראויים לכך, וכי דוקא אנחנו כולנו ראויים.
אבני גזית כתב:איפה כתב מהרח"ו שלאחר חמש שנים סוגרים את הגמרא ולומדים קבלה?
יבנה כתב:תוכן כתב:הש"ך כותב שלימוד קבלה אינו נחשב לימוד תורה.
איך הוצאת את זה מדברי הש"ך בסי' רמ"ו ס"ק ו'?
תוכן כתב:כי זה בכלל שאר החכמות. מה לא ברור?
תוכן כתב:יבנה כתב:תוכן כתב:כי זה בכלל שאר החכמות. מה לא ברור?
הש"ך כללו עם שאר חכמות לענין שלא יקבע עיקר עיסוקו בו, ומהטעמים שכתב. אך למה יגרע חלקו משאר חלקי התורה? מ"ש פירוש ענייני פרשת בראשית וספר יחזקאל מפירוש ענייני פרשת שמות וספר ישעיה?
היכן ראית התייחסות הש"ך לצד זה?
ואף הרמ"א לא איירי מצד מצוות לימוד תורה.
למה שסדר השתלשלות הכוחות מלמעלה למטה יהא נחשב כלימוד תורה? אולי זה נחשב לחלק מהתפילה כי אפשר לכוין לזווג זיווגים בשעת התפילה, לשיטת חלק מהמקובלים, אבל למה זה כן נחשב תורה? והא גופא שהש"ך קבע שאין לקבוע הלימוד בו, זה מוכיח שאינו נחשב תורה, כי אם היה נחשב תורה, למה שלא ילמד אותו כמו שאפשר ללמוד זרעים וטהרות.
דורשי יחודך כתב:עכ"פ שאחד יבא היום ויאמר שלימוד הקבלה איננו בכלל לימוד התורה, הוא מגוחך לגמרי. הרי הזוהר עצמו והמקובלים כותבים שזהו החלק היותר נכבד בתורה.
אא"כ הוא רוצה להכחיש את הקבלה מכל וכל, שזה כבר נושא אחר...
תוכן כתב:ועליהם נחלקו כל בעלי התלמוד, ורוב רובם של גדולי ישראל שלא השקיעו כוחם בחכמת הקבלה.
א איד כתב:תוכן כתב:ועליהם נחלקו כל בעלי התלמוד, ורוב רובם של גדולי ישראל שלא השקיעו כוחם בחכמת הקבלה.
מן הסתם כל אותם גדולים לא סוברים שאין זה חלק מהתורה ח"ו, אלא שלאו כל מוחא סביל דא ושזהו שייך דווקא ליחידי סגולה וכיו"ב.
תוכן כתב:א איד כתב:תוכן כתב:ועליהם נחלקו כל בעלי התלמוד, ורוב רובם של גדולי ישראל שלא השקיעו כוחם בחכמת הקבלה.
מן הסתם כל אותם גדולים לא סוברים שאין זה חלק מהתורה ח"ו, אלא שלאו כל מוחא סביל דא ושזהו שייך דווקא ליחידי סגולה וכיו"ב.
אז מה שכל אברכצ'יק היום מסוגל לעשות, שרובם אינם מסוגלים להגיד עמוד אחד גמרא בע"פ, גאוני עולם לא הצליחו לעשות?
יושב בשער כתב:לכבוד חברי הפורום שליט"א.
כבר האריכו המקובלים בגודל חשיבות ענין לימוד הקבלה. בזוה"ק שזה נשמת התורה. מהר"ח וויטאל כתב, כי לזה נברא האדם. ומגנה את החכמים שאינם עוסקים אלא בנגלה, וקורא עליהם עוסקים שלא לשמה אלא לכבוד עצמם. והשל"ה (ווי העמודים פ"ה) כתב כי יגיע היזק לנשמת מי שלא עסק בחכמה זו. הרמח"ל כתב (ס' ירים משה) כי מה הנאה יש להקב"ה אם אין בניו עוסקים בלימוד חכמה זו. וכן עוד במקובלים, איך שיש חדרים בגן עדן שרק אלו שהתעסקו בחכמת הח"ן נכנסים. וכדומה לזה הרבה.
וכאן הבן שואל. הנה רוב מנין ורוב בנין של כלל ישראל לא מגיעים לזה. לב יודע מרת נפשה, לקנות אפי' מסכת אחת כל שכן ש"ס ופוסקים. ואף היו גדולי ישראל ממש, שלא עסקו בחלק זה של תורה. (לדוגמא, ההשערה שהגר"מ פיינשטיין ז"ל והגרא"מ שך ז"ל, אשר מפיהם אנו חיים - ועכ"פ היו כאלו בגדו"י.) והרי פשוט אי אפשר לומר כי חסר להם הנשמת חיים של התורה. וכי לתכלית לה נבראו לא הגיעו. ח"ו.
ואיך מיישבים את הדברים? ואשמח לכל מי שיכול לעזור לי, וכן אם אולי מי שהוא ידע שמע או ראה למקובלים כמו הגר"מ שפירא או הגרי"א ווינטרויב ז"ל וכדו' שהתייחסו לזה, תודה מראש.
ניים ושכיב כתב:המאור ושמש כתב שחכמת הנסתר היא נסתרת בעצם ולא הופכת לגלויה ע"י שנכתבת בספרים. וכמדומני שכן כתבו בעוד ספרים.
ראוי לך, אחי, שתבין ותדע, כי כל מה שקדם לנו זכרו בספר הזה מחובות הלבבות ומעלות המדות ונדבת הנפשות הם מעלות ומדרגות אל הענין העליון הזה, אשר התכווננו לבארו בשער הזה.
ובכל פעולותיו ובכל תנועותיו, יכוין לבבו אל מצפוני ההתדבקות האמיתי
וכו'
והנך רואה שדרך קניית זאת המדה הוא על ידי רוב הפרישה, והעיון העצום בסתרי ההשגחה העליונה ומצפוני הבריאה, וידיעת רוממותו יתברך ותהלותיו עד שיתדבק בו דבקות גדול וידע לכוין מחשבתו בהיותו הולך ומשתמש בדרכים הארציים
דהנה יש להבין מה זה סודות התורה, שקוראין כל ישראל 'סודות התורה', שאין לומר שהכוונה על חכמת הקבלה וכתבי האר"י ז"ל וזוהר הקדוש - דהנה לשון 'סוד' הוא דבר שאי אפשר לגלות לאחרים כלל, והלא כל הקבלה וכתבי האר"י והזוהר יכולין לגלות לאחרים ולפרשם בְּיֶתֶר שְׂאֵת, ואם כן כיון שֶׁנִּתְגַּלָּה - אין זה סוד. אבל מה הוא סוד שאי אפשר לגלות לשום אדם - הוא סוד ה'. רצה לומר, עצם אלקות, שהוא היה הוה ויהיה, והוא עִיקָרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכוּלֵי עָלְמִין, זה אי אפשר לגלות לשום בריה, רק כל אדם מְשַׁעֵר לעצמו השגת אלקות לפי שִׂכְלוֹ וּלְפוּם שִׁיעוּרִין דְּלִבֵּיהּ. וכל מה שהאדם מזכך עצמו, וְיִגַּע עצמו יגיעות הרבה להשיג - כך ישיג בשכלו הזך יותר ויותר. ומה שמשיג שכלו באלקותו יתברך - זה אי אפשר לגלות לשום אדם מֵעִמְקֵי לבו, מה שהוא בְּלִבּוֹ וְשִׂכְלוֹ; הגם שיכול לדבר לאחרים ולהכניס בלבם מציאת אלקות ויראתו יתברך שמו - אבל כל מצפוני לבו אי אפשר לגלות להם, כידוע לכל מי שנכנס לעבודה באמת. על כן זה נקרא 'סוד', כי הוא סוד באמת, שאי אפשר לגלות לשום אדם מה שהוא אצלו בנקודת הלב והמחשבה, רק כל אחד מבין לפי יגיעתו והזדככות חומרו.
"אדמו"ר מאור עינינו מרן ר' ירוחם זצ"ל היה רגיל לומר, כי המ"י הוא התמצית מכל ספרי רמח"ל ז"ל בחכמת הקבלה וכן שמעתי ממו"ר הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל".
"מאוד נהניתי ממכתביו היקרים. האמת אגיד: אני לא התכוונתי לכל העניינים הנסתרים שבהם כת"ר מבאר כמה עניינים בס' עלי שור. ואם בכל זאת יש התאמה כזאת בין עניני מוסר ועניני קבלה, בהכרח הוא שבשרשיו בנוי מוסר על ענינים פנימיים" (סי' מט).
"אני מתפלא תמיד איך כת"ר מוצא התאמה בין מה שנמצא בעלי שור ובין המבואר בקבלה, אך כנראה העבודה המוסרית כפי שלימדונו רבותינו בעלי המוסר נ"ע בהכרח מקבילה לעמקי החכמה. בקרתי פעם אצל האדמו"ר מאוז'רוב נ"ע והי' לפניו קונטרס של מאמרי מרן ציס"ע ר' יחזקאל לוינשטיין נ"ע המשגיח של מיר ופוניבז', והראה לי האדמו"ר איך שבכל קטע של מאמר אחד, הוא, הרי"ל, כיוון לדברי קבלה, אף שדבריו שם היו לכאורה דברי מוסר פשוטים" (סי' נ)
נחת-רוח גדולה היא בשבילי שכת"ר מעלה בעליל כי הדברים בעלי שור ח"ב מתאימים לפנימיות תוה"ק, וברוך השי"ת שכיוונתי בעניי לאמיתה של תורה". (סי' קצ)
יצחק אלחנן כתב:מפליא מאד רבותי! מפליא מאד שחברי הפורום הת"ח יכחישו מערך חכמת הקבלה.
וכי לא ביארו רבותינו (רמב"ן, מהר"ל, האר"י, הגר"א וכו' וכו') שכל דברי אגדה שבש"ס אינם אלא קבלה? ובאופן בולט ביותר באגדתות דרבב"ח וכדו'?
וכי לא אמרו רבותינו "דבר קטן הויות דאביי ורבא דבר גדול מעשה מרכבה"? וכי יש יותר מפורש מזה?
וכי יש מי מחברי הפורום שיכול להביא כאן מי שיחלוק על רבותינו, שהמפורש שבהם הוא המהר"ל שחוזר על כך עשרות פעמים - שבפנימיות לא שייך מחלוקת כלל, וא"כ האם שייך מחלוקת על עצמם הפנימיות?
האם מישהו יכול להביא מי שיחלוק על רשב"י שזה עיסוקו המרכזי, אשר לכן פטרוהו רבותינו מתפילה כיון שהוא הוא זה ש'תורתו אמונתו'????
ומי גילה רז זה למי שכתב למעלה שהרמב"ן כל ימיו התעסק בנגלה, ''שרואים דרך ספריו', מה רואים? וכי אינו יכול לכתוב את כל ספריו בכמה שנים?
ואם אנו יודעים מפורש על הגר"א אשר אך למותר לציין את דעת הגר"ח וולאזין והחזו"א וכו' וכו' שהוא אחד מן הראשונים, שמגיל ארבעים סיים עם הנגלה ועבר לנסתר (כמבואר בהקדמת הגר"ח לספד"צ), א"כ מנלן, מנלן שהרמב"ן לא כן? וגם אם נניח שלא ממש עדין לא משתנה התמונה כלום!
הראיתם אי מי שאמר על עיסוקם שהחשיבוהו מאד של הרמב"ן ר' יהודה החסיד הרוקח השערי אורה רמ"ק האר"י מהרח"ו רמח"ל גר"א אוה"ח המגיד ממעזריטש ותלמידיו הלשם וכו' וכו' אין סוף - שחלילה אין זה עיסוק מרכזי?
וכי לא הנחילונו כל רבותינו כולם ממש שהקבלה היא החכמה? המג"א לא ממציא עשרות הלכות ע"פ האר"י? מה?! מה הטענה בכלל?
כל מי שעינים לו יראה שרוב רובם של גדו"י בדורות עברו התעסקו אחד מהשתיים, או בקבלה או בפילוסופיה! כולל עוסקי הנגלה המרכזיים ביותר, לדוגמא רמב"ם רמב"ן רס"ג וכו' וכו', ובאחרונים מהרש"ל רמ"א ב"ח תומים כו' וכו', וזה שהמתפלספים לא זכו להיחשף לקבלה, וכמ"ש הגר"א המפורסם בסי' קע"ט ומהרח"ו על הרמב"ם שלא זכה, עדין רואים שבכ"ז חתרו בכל כוחם להתעסק בסוגיית מהות החיים ושרשי המציאות והיה זה מוסכם אצלם לגמרי.
ומה שהיום הכל מוסתר, מה מפליא בזה, וכי חידוש הוא שהחל מהגרח"ע והח"ח, המשך בחזו"א האבי עזרי והסטייפלער, המשך בגריש"א הגראי"ל וכו' - ההנהגה היא לעשות לציבור ממסד כדי שלא יתבלבלו עם המשכילים וכו' וכדי להשיב את גאוות לומדי התורה, ממילא פשוט שיסתירו את העיסוק בפנימיות כמו שדחקו לפינה את הנ"ך וכו', מה הפלא?
ומה שכתבו שמהרח"ו אומר שילמדו בזה כולם לעומת הש"ך שאומר שרק מי שמילא כריסו, מהרח"ו כותב להדיא בהקדמת עץ חיים שרק מי שמילא כריסו. ורק בדור זה מובא מהגרי"ס שקיבל שבדורינו אפשר בלי
ש. ספראי כתב:מנין לכותב הראשון שהרב שך לא ידע קבלה?
לי סיפר אחד בזמנו שמצאו אצלו עץ חיים וכו' עם הרבה הערות בשוליים
בריושמא כתב:הוא באמת כתב בדף הראשון, אבל לא שמות של מלאכים. הוא כתב ראשי תיבות שמיוחדים לקבלה, ראשי תיבות שנמצאים בספר עץ חיים.
ראשי תיבות שנמצאים בהתחלת הספר.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים