ממתי התקבלה תפילה זו בימי שני וחמישי בקהילות אשכנז? ידוע מאמר אודותיה?
ממתי התקבלה תפילה זו בימי שני וחמישי בקהילות אשכנז? ידוע מאמר אודותיה?
אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?
בראנסוויל כתב:אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?
בשנות תר"פ.
כך מקבלני מזקנים.
מה שנכון נכון כתב:בקשוני להכניס:ממתי התקבלה תפילה זו בימי שני וחמישי בקהילות אשכנז? ידוע מאמר אודותיה?
וכשחל ראש חדש להיות באותה שבוע מכריז החזן ואומר יהי רצון וכו' וכו' וסימן סדורם כרקשנ"ה, לכונן, לרחם, לקיים ושנשמע ונתבשר להשמיד אויבינו, יקום פורקן, כך גזרו.
שבת קודם ראש חודש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו.
והטעם שמבקשין רחמים על החכמים בהכרזת ראש חדש מה שלא מצינו כן בשום מקום בעולם מפני שהם היו מקדשין החדש בזמנו על פי הראיה כי להם נמסר קדושו שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם אתם כתיב והם מסרו להם העיבור ולולי הם לא היינו יודעים מתי יבא החדש ולכן אנו מזכירין אותם לטובה שיקיים אותם הבורא ויחזיר עטרה ליושנה ויקדשו החודש כבראשונה.
ואם חל להיות ראש חודש בשבוע הבא, אומר ש"צ יהי רצון לכונן את בית חיינו, לפי שאין קביעות החדש אלא בזמן שבית המקדש קיים. ואומר יהי רצון לקיים לנו את כל חכמי ישראל, לפי' שעל פי' ב"ד הגדול היו קובעין החדש, והשאר, לרחם על פליטתנו ושנשמע ונתבשר, בקשה בעלמא נינהו.
"ועכ"פ לכו"ע שביומא דרחמי התפלה יותר מתקבלת מבשאר הימים. וי"ל לפי"ז הטעם שהיה"ר אחר קרה"ת, הספרדים אומרים רק בשבת שמברכין החודש, ובמחזור ויטרי מובא היה"ר במנחה בשבת אחר קריה"ת, ובאבודרהם ובכלבו שרק בשבת שמברכין החודש אומרים אותו, וחזינן כנ"ל שיען שהוא יומא דרחמי ראוי להתעוררות רחמים. והגם שמנהגנו אינו כן, אולי משום סופו שאומרים הנתונים בצרה ובשביה, לא רצו להזכיר יום צרה בשבת, כמו שאין אומרים יענך, ששבת אינו יום צרה.
יהי רצון, יקום פורקן: כלל הגדול מפי אבי מורי זצ"ל: לא נתקנו יהי רצון ויקום פורקן אלא במקום שאין קרבן מוסף לכפר, ועל כן בר"ח, בי"ט, ובחול המועד שהמוספין לכפר אין אומרים לא יהי רצון ולא יקום פורקן, אבל בשבת שבמוסף הוא עולה ולא באה לכפר אומרים יקום פורקן בשחרית ויהי רצון במנחה, וגם כשחל בו י"ט לא פלוג רבנן ואומרים אותם, וכן בשני בחמישי חנוכה ופורים תענית צבור שחרית אומרים בהם יהי רצון שאין בה קרבן מוסף; אבל בכל תענית צבור בערבית, ובט' באב גם בשחרית, במנחה יום כפור שיש בהם הפטרות בעוד שאוחזים את התורה אין אומרים בהם יהי רצון, שנתקן לומר בשעת גלילת התורה.
בראנסוויל כתב:אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?
בשנות תר"פ.
כך מקבלני מזקנים.
ר_חיים_הקטן כתב:האם ידוע לנו מה כתב את נוסח התפלה "אחינו כל בית ישראל וכו'"?
בראנסוויל כתב:אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?
בשנות תר"פ.
כך מקבלני מזקנים.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים