מקדש מלך כתב:אליעזר ג כתב: זה לא שהסיכויים שגויים , זה שיש תוצאה אחת שאילו הייתי יודע את תנאי הפתיחה והחוקים היא התוצאה היחידה שהייתה קוראת במקרה ספציפי. אנא חשוב על נקודה זו לפני שנמשיך.
טוב, חשבתי קצת ואני עדיין מבולבל, אבל אנסה לתרגם את טענתך לבאי עולם. אם כי הדברים נראים לי מוזרים עדיין.
אליעזר טוען כך. אנחנו מניחים בבטחון כה מוחלט שכשנטיל מטבע הסיכויים שהוא יפול על עץ או על פלי הם שוים ל ח ל ו ט י ן ! ! !
נשאלת השאלה, הרי בעצם תוצאת ההטלה נקבעת מראש על פי גורם דטרמניסטי כלשהוא, יהא זה משב רוח קל, או גורם דומה. ומניין יודע הטבע לכייל את עצמו כל כך יפה, כך שהסיכויים כתוצאה מכל הגורמים הקטנטנים הללו יהיו שוים בדיוק, טריליון מול טריליון, לא פחות ולא יותר?
ולא עוד, אלא מניין לנו שאכן הוא כך, ואולי באמת הטבע אינו מכוייל בצורה כל כך מוצלחת וחסרת הסבר?
התשובה היא לכאורה, שהיות ובמספרים גדולים אנו רואים סכום תוצאות שווה, על כרחך שהטבע מכוייל כל כך טוב, אם כי אין לנו מושג כיצד.
אבל נשאלת השאלה, מניין לנו שההסבר לתוצאה השווה במספרים הגדולים היא בגלל הכיול המופלא של הטבע? הרי אין לנו הוכחה לכיול הזה, וגם לא שום טעם וסברא. אז אולי הפלא של המספרים הגדולים הוא עצם העובדה שבמספרים גדולים התוצאה תמיד שווה, ולא שבכל הטלה והטלה הסיכויים שוים בדיוק?
באם נניח שהסיבה לתוצאות השוות במספרים הגדולים היא אינה הכיול המדויק שבכל פעולה, מובן שנפל היסוד המתמטי שמכריח אותנו לטעון שמתוך כך וכך הטלות תהיה סדרת הטלות אחת משונה ונוגדת את החוק.
עכשיו תתווכחו, תסתרו. אבל זוהי טענתו להבנתי הדלה.
תודה סוף סוף מישהו שמנסה להבין ולא זורק סתם טענות.
רק נדייק את הטענה משמעותה שאם נניח עולם דטרמיניסטי לכאורה אין מקום לתורת ההסתברות והרי חוק המספרים הגדולים לפנינו, ממילא עלינו להניח אחת מהשתיים או שהעולם אינו דטרמיניסטי אלא אקראי , כלומר מתרחשים בו שינויים ללא סיבה שמשום מה מתאימים לחוק המספרים הגדולים. ועל זה טענתי שזה נגד יסודות הלוגיקה ונובע מיסוד הסתירה ואחזור על דברי הי שם לעיל:
מיסוד הסתירה נובע שדבר לא יכול להיות בבת אחת זה בדיוק ושונה מזה בדיוק , וטענתי היא שהזמן כתווך בין כניוטון בין כקאנט בין מסתמא כל מה שנעלה על הדעת הוא לגבי הזה רק תווך ומכאן שאותה טענה תוכל להיטען באופן הבא זה לא יכול להיות בדיוק זה ורגע אחר כך שונה מבדיוק זה רק בגלל שעבר רגע. כלומר ביחס לשינוי ללא סיבה הוא נסתר מיסוד הסתירה .
וממילא כל תורה מתמטית המתבססת בפיתוחה על יסוד הסתירה ללא הרף, אינה יכולה להתבסס על היפוכו וזה עוד מעבר לכך ששום משפט או אפשרות לחיות לא קיים בלי יסוד זה.
זאת ועוד גם אם איכשהו היינו מקבלים אקראיות הרי להסתברות אין שום הסבר ואנו צריכים להעמיס לא מובן אחד על גבי השני . וכל הגישה של סיכוי מכמות המקרים למאורע נגזרת מהנחת האקראיות כהסבר לתופעת המספרים הגדולים.
וגם אם היו עושים החרטומים בלהטיהם ומראים לנו שהמון סיבות קטנות הרגישות מאוד לשינויים מסתדרות מבחינת כוחם, נאמר לעניין הטלת מטבע כשתי קבוצות שוות כוח אחת יוצרת עץ והשנייה פאלי [מלבד שזה רק היה מוריד את השאלה עוד שלב], שנרד למיקרוקוסמוס למכניקת הקוונטים שם כבר מדברים על אקראיות מוחלטת ושכל החוק השולט בה הוא הסתברותי .
ומכיוון שממילא אנו צריכים למצוא הסבר במכניקת הקוונטים ושעדיף שני ציפורים במכה אחת כדרך המדע להסביר מה שיותר תופעות בהסבר אחד. וראינו שאקראיות לא תתכן הפתרון היחיד הקיים הוא תכליתיות ,
לומר ההגדרה היא שמכמות מאורעות מסוימת ומעלה לעולם תקבל את ההתפלגות הסטטיסטית ולא משנה כמה פעולות תוסיף על כך וזה הוא חוק המספרים הגדולים.
ואכן זה הדבר האמפירי היחיד הידוע ממנו גזרו את מושג הסיכוי ואין שום סיבה בעולם להניח את האקראיות ומכוחה להרחיב את מושג הסיכוי באופן שיצמצם את הדבר היחיד שאנו יודעים מהניסיון, למקרה פרטי קטן.
דבר זה מוכח באופן מפתיע ממכניקת הקוונטים , כי הרי במיקרו קוסמוס שולטת ההסתברות וכל חוקי המאקרו מבוססים עליה ואין אנו מניחים או צופים בחריג לחוקי המאקרו בכל היקום על כמות המאורעות הבלתי נתפסת בו ,כי במעבר מהמיקרו למאקרו מתקבעת ההתפלגות הסטטיסטית לא משנה כמה פעמים תמשיך בניסוי.
יתרה מכך אם נחבר את תוצאות מכניקת הקוונטים ואת טענת ההסתברות מבוססת היקומים המקבילים והאקראיות נקבל שבאותה מידה שצרכים להיות חיים , צריכה להיות הפרה של חוקי הטבע בחלקים של היקום שלנו, ולא נראה שמי מהמדענים מניח זאת.
ההסבר הזה של חוק המספרים הגדולים הוא גם האינטואיציה האנושית הבסיסית המבוטאת בדברי רבי עקיבא על הבגד והאורג ,ועל העובדה שלעולם במצאנו דבר מורכב המשמש לתכליתו לא נניח שהוא נוצר במקרה. ושמעולם עד לניו דרוויניזם לא הייתה אסכולה משמעותית שטענה לאקראיות ביצירת החיים.
נבחן איך התכליתיות מסבירה את הממצאים: נפתח במשל נניח שלמפקד צבא יש מיליון חיילים זהים בכושרם ללא שום חיבורים ליחידות והוא צריך לפצלם לשלוש גזרות , ישנה לו מספר החיילים בכל גזרה אבל לא זהותם . כך בדיוק הקב"ה יש לו כמות אדירה של אלקטרונים לדוגמא והרי לעולם הסיבה הראשונה לכל שינוי ובכלל זה תנועתם היא הסיבה הרצונית המפעילה את שרשרת הסיבות עד להם וממילא קובעת תנועת כל אלקטרון ואלקטרון . אך מכיוון שלא משנה מה יעשה הפרט אלא מה תהיה החלוקה המספרית של מספר גבוה של אלקטרונים הקובע את חוקי היקום , זה הכלל הקיים בהפעלת הרצון ולכן במספרים קטנים ובאלקטרון בודד ישנה אי וודאות מובנית מטבע הבריאה, עקרון אי הוודאות.
יוצא שהסטטיסטיקה בכלל כגון שוויון כמעט בלידת בנים ובנות, ובפרט במיקרוקוסמוס משמשת האמצעי ההגיוני ביותר להנהגת העולם באופן מסודר . ולכן עיקרון זה קיים ויסודי בעולם והוא לכאורה ראיה נוספת לתכליתיות .