ולכאורה יפלא, הלוא מתוך שהקלה תורה על החוטא בטומאת מקדש וקדשיו, שאין כפרתו בחטאת קבועה, אנו למדים שעוון זה קל הוא משאר כל העוונות שיש בהם כרת.הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָשָׁה טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִתְכַּפְּרוֹת בְּשָׂעִיר אֶחָד (המשתלח), וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מִתְכַּפֶּרֶת בְּל"ב שְׂעִירִין. כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִתְכַּפְּרוֹת פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מִתְכַּפֶּרֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים אִם לֹא יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגוֹמֵר. קָשִׁין הֵן שִׁקּוּצִין וְתוֹעֵבוֹת שֶׁעָשִׂית, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָשָׁה מִכֻּלָּן.
אמנם כפי הנראה, מגמת חטאות הצבור היא לחטא את המקדש מן הזוהמא שעוונות בני ישראל מזהמים אותו, וזאת על ידי כיפור עוונותיהם של ישראל וטיהורם מחטא ואשמה. כאמור באבי אבות שעירי החטאות:
ועל כך אומר רבי שמעון: עון טומאת מקדש וקדשיו (ולשיטתו גם עון אכילת בשר־קודש טמא) מזהם את המקדש פי כמה וכמה משאר כל העברות שבתורה, ובגלל כן אמרה תורה להביא שעיר חטאת בכל זמן ועידן, למען חטא את המקדש מעון זה חיטוי אחר חיטוי.וְשָׁחַט אֶת־שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם, וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל־מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, וְכִפֶּר עַל־הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם.