עובדיה חן כתב:ועד בית, בבניין משותף עד כמה יפה כוחו, ? האם הוא יכול להוציא הוצאות על דעת עצמו ללא שיתוף השכנים, והאם יכול לקחת משכורת על העבודה הקשה שלו, והאם חייב לתת דו"ח על כל הכספים ?
הכל כמנהג המדינה.
עובדיה חן כתב:ועד בית, בבניין משותף עד כמה יפה כוחו, ? האם הוא יכול להוציא הוצאות על דעת עצמו ללא שיתוף השכנים, והאם יכול לקחת משכורת על העבודה הקשה שלו, והאם חייב לתת דו"ח על כל הכספים ?
עזריאל ברגר כתב:עובדיה חן כתב:ועד בית, בבניין משותף עד כמה יפה כוחו, ? האם הוא יכול להוציא הוצאות על דעת עצמו ללא שיתוף השכנים, והאם יכול לקחת משכורת על העבודה הקשה שלו, והאם חייב לתת דו"ח על כל הכספים ?
הכל כמנהג המדינה.
תוכן כתב:האם יש עוד הצעות?
עובדיה חן כתב:האם נפסק להלכה, שמוציא שם רע אין לו מחילה עולמית כמש"כ בירושלמי[בבא קמא פרק ח הלכה ו-ז.]
יש"כ. את השבה"ל לא מצאתי.שש ושמח כתב:בשבה"ל (ח"א סו"ס ע"א) שאין שייך בזה תשלומין, ולא הבנתי הטעם.
ולהורות נתן (ח"ז סי' ד') כ' שנראה פשוט שחייב להשלים.
שו"ת שבט הלוי חלק יא סימן עא
כבוד ידידי המכובד מופלא עושה פלא הגאון השלם בתו"י ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א ר"מ ורב בבני ברק יצ"ו.
...
ה. ואשר שאל לענין קטן ששכח תפלת מנחה ונעשה בר מצוה בליל ערבית, דעתי כמש"כ ומצדד כבודו דבזה לא שייך תשלומין.
עושה חדשות כתב:תודה לכל העונים, ויעויין עוד בס' שבות יצחק פרק י.עושה חדשות כתב:שליח להדלקת נר שבת, האם מברך?
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=142301
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הייתי בחתונה אתמול, ומקרים שטר התנאים בעת קבלת פנים (מנהג חו"ל), ושם כתוב כי הם מאשרים ששני הצדדים קיימו את כל התחייבותם, ועכשיו עליהם להתחתן וכו', וישלטו בנכסיהם שווה בשווה וכו' וקנינא וכו'.
ולא הבנתי מה התכלית של כל זאת. אם לקנות ה'מחילה', הרי לא צריך קנין ולא שטר. נו נו, יכול להיות לחזק הענין ולהגדיל הנאמנות. אמנם ענין 'ישלטו בנכסיהון שווה בשווה' לא הבנתי. האם מוותרים בזה על זכות נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל? הלא בעוד כמה דקות הם יחתמו שטר כתובה שיש בה דיני נכסי צאן ברזל. האם היא קונה בזה חצי נכסיו? איזה מין קנין הוא זה? ונכסיו העתידים לבא, הרי הם דבר שלא בא לעולם? ומה זה שליטה בנכסים, או זה שלה ושלו או לא, איך 'שולטים' על נכסים?
סוף דבר, איני מבין מה התכלית של השטר הזה, ואיך היא פועלת.
עובדיה חן כתב:מעשה בעת הזאת בצימר בדרום שבעליו ראו לנכון לגבות מחיר לינה [לשבת שבע ברכות],וכן מחיר סעודה ע"י בישוליו ,במחיר מופקע, כיון שכך, אמר המזמין אני ייקח כמה חדרים ואולם חדר האוכל אצלו,אבל התוספת אנשים יאכלו וילונו בדירות בסמוך[ויבאו לאחר הסעודה] כיון שכך אמר בעל הצימר אני מודיע כל מי שנכנס למתחם אפילו אינו לן ואינו אוכל שם ובא לאחר הסעודה עדיין אני אוסר עליו אא"כ השוכר ישלם לכל נפש 250 ש"ח .וכאן יש לשאול נכון שאדם אוסר את שלו אבל גם בניצול נוראי שגובל במידת סדום?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם אומרים במה מדליקין היום?
עושה חדשות כתב:זאת ידעתי שהכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור
אבל אשאל מכם, האם כן ה"ה בכל אופן שהוא השתדל בשמירה ולבסוף לא עלתה בידו
כגון שהוציא הבהמה לרה"ר, והוא כרוך אחריה לשומרה שלא תזיק, אבל אחזו החולי ונפל שם מבלי יכולת לשומרה, והזיקה.
מה דינו בתשלומי הנזק.
ומזה נ"ל היתר לעשות אינאקולאטיאן של פאקקען, אף שא' מאלף מת ע"י האינאקולאטיאן עכ"פ שאם יתהוו בו הפאקקען הטבעיים הסכנה קרובה יותר, ולכן רשאי להכניס א"ע בסכנה רחוקה כדי להציל א"ע מסכנה קרובה. וראיה ברורה לדברי ממ"ש רב"י בטור ח"מ סוף סי' תכ"ו בשם הירושלמי דחייב אדם להכניס א"ע בספק סכנה כדי להציל חבירו מודאי סכנה, והרי ברואה חבירו טובע בנהר אינו מוחלט ודאי שיטבע אם לא יציל הוא, וכי לא אפשר שינצל ממקום אחר. ואם להציל חבירו יש חיוב להכניס א"ע בספק סכנה, מכ"ש שיהיה רשות בידו להציל את גוף עצמו ע"י הכנסו א"ע לספק סכנה. ואף לרי"ף ורמב"ם וטור שלא הביאו הך ירושלמי י"ל היינו מדס"ל כר' יוסי נדרים ד"פ ע"ב, דחייך קודם לחיי חבירו, אבל להצלת גוף עצמו, אף על גב שאינו חיוב רשאי. דהרי גם לרי"ף ורמב"ם י"ל דאע"ג דאינו חיוב למסור א"ע עבור חבירו עכ"פ רשאי הוא.
עובדיה חן כתב:פורסם שהשבת[בעקבות תאונה] כמה משפחות שבתו בתחנת דלק באבו גוש ,וסירבו לקבל אוכל ועזרה מחללי שבת, עד שבא ערבי ודאג להם. השאלה היא האם היה מקום להתיר חילול שבת או לקבל ממחללי שבת אוכל ושמיכות, מאחר וזה פיקוח נפש ואיך ראוי לנהוג על פי הלכה במצב זה.
עליך עיננו כתב:מעשה שאירע אצלנו בבית הכנסת במנחה ביום שישי,ספרדי עלה לשלישי וכיון שלשו"ע אין קוראים את ההפטרה הוא הסתפק האם יוכל לאמר את הברכות כדי להוציא את הציבור התחיל ויכוח בין המתפללים,לבסוף אמר את הברכות האם טוב נהג?
יהיה אותו שאלה על שהחיינו על שופר ביום ב' דר"ה וכן ביום פורים
שומע ומשמיע כתב:עליך עיננו כתב:מעשה שאירע אצלנו בבית הכנסת במנחה ביום שישי,ספרדי עלה לשלישי וכיון שלשו"ע אין קוראים את ההפטרה הוא הסתפק האם יוכל לאמר את הברכות כדי להוציא את הציבור התחיל ויכוח בין המתפללים,לבסוף אמר את הברכות האם טוב נהג?
יהיה אותו שאלה על שהחיינו על שופר ביום ב' דר"ה וכן ביום פורים
מצוי בעוד אופנים. שמעתי פעם ראיה מהמעשה עם רבה בפסחים קו. שחשב שבמקום זה אומרים ברכה גם בקידוש היום, ומשמע שלפי מחשבתו התכוון לברך ברכה זו.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שומע ומשמיע כתב:עליך עיננו כתב:מעשה שאירע אצלנו בבית הכנסת במנחה ביום שישי,ספרדי עלה לשלישי וכיון שלשו"ע אין קוראים את ההפטרה הוא הסתפק האם יוכל לאמר את הברכות כדי להוציא את הציבור התחיל ויכוח בין המתפללים,לבסוף אמר את הברכות האם טוב נהג?
יהיה אותו שאלה על שהחיינו על שופר ביום ב' דר"ה וכן ביום פורים
מצוי בעוד אופנים. שמעתי פעם ראיה מהמעשה עם רבה בפסחים קו. שחשב שבמקום זה אומרים ברכה גם בקידוש היום, ומשמע שלפי מחשבתו התכוון לברך ברכה זו.
יבי"א מפורש שיכול.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:עלון קול צופיך מס' 417 מהרמ"א.
יש עדות שקוראים הפטרה ביום י"ז בתמוז (ובשאר צומות). ספרדי המתפלל במניין של אשכנזים ביום התענית, לא יעלה לתורה שלישי כדי שלא יצטרך לבוא לידי ברכה על הפטרה, כי אין מנהגנו להפטיר ביום התענית. ובדידי הוה עובדא שהתפללתי במניין של אשכנזים בצום, ולא שמתי לב שאצטרך להפטיר, וכשכיבדו אותי להפטיר, אמרתי בלבי שאני מברך כדי להוציא ידי חובתם את עמי הארצות שבקהל. ובר מן דין, כיון שישנם כמה קהילות שגם אצל הספרדים מפטירים בצום, אין זו ברכה לבטלה, ומ"מ לכתחילה, לא יעלה.ו בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ט כתב, שספרדי שמתפלל במנין אשכנזי וכיבדוהו לעלות שלישי, חייב לברך על ההפטרה כמנהג המקום להוציא את המתפללים ידי חובתם.
עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:עלון קול צופיך מס' 417 מהרמ"א.
יש עדות שקוראים הפטרה ביום י"ז בתמוז (ובשאר צומות). ספרדי המתפלל במניין של אשכנזים ביום התענית, לא יעלה לתורה שלישי כדי שלא יצטרך לבוא לידי ברכה על הפטרה, כי אין מנהגנו להפטיר ביום התענית. ובדידי הוה עובדא שהתפללתי במניין של אשכנזים בצום, ולא שמתי לב שאצטרך להפטיר, וכשכיבדו אותי להפטיר, אמרתי בלבי שאני מברך כדי להוציא ידי חובתם את עמי הארצות שבקהל. ובר מן דין, כיון שישנם כמה קהילות שגם אצל הספרדים מפטירים בצום, אין זו ברכה לבטלה, ומ"מ לכתחילה, לא יעלה.ו בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ט כתב, שספרדי שמתפלל במנין אשכנזי וכיבדוהו לעלות שלישי, חייב לברך על ההפטרה כמנהג המקום להוציא את המתפללים ידי חובתם.
ומה שאלתך?
עליך עיננו כתב:מעשה שאירע אצלנו בבית הכנסת במנחה ביום שישי,ספרדי עלה לשלישי וכיון שלשו"ע אין קוראים את ההפטרה הוא הסתפק האם יוכל לאמר את הברכות כדי להוציא את הציבור התחיל ויכוח בין המתפללים,לבסוף אמר את הברכות האם טוב נהג?
יהיה אותו שאלה על שהחיינו על שופר ביום ב' דר"ה וכן ביום פורים
נוריאל עזרא כתב:עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:עלון קול צופיך מס' 417 מהרמ"א.
יש עדות שקוראים הפטרה ביום י"ז בתמוז (ובשאר צומות). ספרדי המתפלל במניין של אשכנזים ביום התענית, לא יעלה לתורה שלישי כדי שלא יצטרך לבוא לידי ברכה על הפטרה, כי אין מנהגנו להפטיר ביום התענית. ובדידי הוה עובדא שהתפללתי במניין של אשכנזים בצום, ולא שמתי לב שאצטרך להפטיר, וכשכיבדו אותי להפטיר, אמרתי בלבי שאני מברך כדי להוציא ידי חובתם את עמי הארצות שבקהל. ובר מן דין, כיון שישנם כמה קהילות שגם אצל הספרדים מפטירים בצום, אין זו ברכה לבטלה, ומ"מ לכתחילה, לא יעלה.ו בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ט כתב, שספרדי שמתפלל במנין אשכנזי וכיבדוהו לעלות שלישי, חייב לברך על ההפטרה כמנהג המקום להוציא את המתפללים ידי חובתם.
ומה שאלתך?
מסתבר שזו תשובה לשאלה זו:עליך עיננו כתב:מעשה שאירע אצלנו בבית הכנסת במנחה ביום שישי,ספרדי עלה לשלישי וכיון שלשו"ע אין קוראים את ההפטרה הוא הסתפק האם יוכל לאמר את הברכות כדי להוציא את הציבור התחיל ויכוח בין המתפללים,לבסוף אמר את הברכות האם טוב נהג?
יהיה אותו שאלה על שהחיינו על שופר ביום ב' דר"ה וכן ביום פורים
ולזה הביא מעשה רב מהרב מרדכי אליהו זצ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 200 אורחים