לענין כתב:
א. רשב"ם מסביר שכרובים דשלמה נעשו כמו של משה. העמידום פניהם איש אל אחיו כדי שתשרה שכינה, ובשעה שלא היו עושים רצונו ח"ו היו זזים בנס.
ב. האם הנס היה בכרובים של שלמה או שהיו על הקיר, זה שני תירוצים בגמרא ביומא נ"ד א'.
וי"ל דלעולם פשיטא בעיני ישראל (וכביכול בעיני קוב"ה) שהם קרובים ופב"פ, ועיקר החידוש הוא דווקא כשלא עושים רצונו של מקום, דאז צריך להיעשות נס גלוי לכשידעו ויעשו תשובה שלמה במהירות.
לא עיינתי בגמ', אבל בפשטות מוכרח לומר שהנס היה גם בכרובים שעל הקיר, כי איך יסתכלו בכרובים שבקוה"ק הלא לא בכל עת נכנסים לשם, ומאידך לכאורה היתה איזו מטרה בנס הזה כדי לעשות תשובה כדלעיל, ואם יחכו עד יוה"כ זה המון זמן.