לענין כתב:הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.
מה התועלת בכזה ציון?
לענין כתב:הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.
יהודה בן יעקב כתב:הערה קטנה, בחולין סי' תרב [הו"ד בב"י ובדרכ"מ יו"ד סי' כד], הביא המרדכי בשם מהר"ם, ובהערות צויין לפסקים ומנהגים ח"ב סי' ו [וכן צויין על הדרכ"מ שם]. והפלא, שכל סימן זה הוא העתקה מהמרדכי.
לענין כתב:הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.
[באמת זו נקודה שצריך לשים לב אליה. לפעמים מביאים מרדכי שמביא תשובת רבינו גרשום, ומציינים בסוגרים את הסימן בשו"ת רבינו גרשום, בשעה שהא גופא אינו אלא העתקה מהמרדכי... משל בעלמא וכהנה רבות].
בין גברא לגברא כתב:מלכיאל גרינוולד כתב:מקובל מרבותינו הקדמונים שיש נוסחים שונים של ספר המרדכי, ריינוס ואושטרייך. [רבינו מרדכי עצמו התגורר בריינוס, אך כנראה מדבריך אין לכך משמעות.]
בידינו מצויים עשרות כתבי יד של ספר המרדכי למסכתות שונות, וביניהם שינויים מפליגים, הרבה יותר משני נוסחים שונים.
כפי שתיאר כאן הרב הוגה, במהלך הדורות נוספו עוד הרבה הרבה הוספות לספר.
וכאן הבן שואל ארבע קושיות:
א. הרי כתבי היד עצמם שותקים ואינם מגלים איזה נוסח הם. אם כן, מהם הכללים לפיהם ניתן לקבוע איזה כת"י הוא ריינוס ואיזה אושטרייך? (נתת כאן סימן של מהרי"ל, אבל תוך כדי דיבור הכחשת אותו ואמרת שהוא לא הכרחי.)
כמה מחברים לפני עידן הדפוס כשכולם למדו מכת"י וידעו מקורם, כגון מהרי"ל תרומת הדשן ומהרי"ק, הזכירו לפעמים שקטעים מסויימים נמצאים רק באוסטרייך או ריינוס. וגם הזכירו איזה מרדכי היה תחת ידם, וע"פ מה שהם ציטטו מהמרדכי, שנמצא רק בכת"י אחדים ולא באחרים, אפשר לנחש שזה ייחודי לנוסח שלהם ותלוי באוסטרייך וריינוס.
הוגה כתב:ברכות (עמ' ע):
א. ענף המחבר (כתב יד אוקספורד הנ"ל, וכ"י ברלין שסביב הרי"ף, וכ"י מרדכי הגדול): וכן ראיתי בכתב ה"ר שמואל מבונבר"ק.
ב. ענף בנו של המרדכי (כתב יד וטיקן, בהמ"ל 674, וינה 208): וכן ראה אבא מרי בכתב...
ג. ענף תלמיד המרדכי (כתב יד בודפשט, וינה 2): וכן ראה מורי בכתב...
ד. ענף מאוחר (ששון): וכן ראה הר"ם בכתב...
ה. ענף מאוחר משובש (דפוס): וכן ראה רבינו מאיר בכתב...
כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.
אני באמת מוריד את הכובע בפני היוזמה הברוכה לברר אחת ולתמיד את נוסח ריינוס ואושטרייך ביחס לכתבי היד המצויים בידינו, והממצא משכנע מאוד מאוד. האם יש ברשותך עוד ציטוטים מתקופת הראשונים על נוסח ריינוס?
אגב, לא השתכנעתי כלל מהגז"ש שעשית בין אלזס היושבת על נהר הריין לבין הריינוס שהיא חבל ארץ מוגדרת, בה פעלו קהילות הריין (קלן ושו"ם).
לעיקר העניין, מלכיאל גרינוולד לא נענה על שאלתו העיקרית: על איזה נוסח מתבססת המהדורה החדשה, ומה הקריטוריונים לקביעת הנוסח. התשובה של העורך היתה שעל כל כתבי היד. וכי זו תשובה?
הוגה כתב:שאלה: האם יש ברשותך עוד ציטוטים מתקופת הראשונים על נוסח ריינוס?
ושאלו, אם חמץ נוקשה במשהו. והושב, מההוא דלא פלוג, שפי' תוספות ריש פסחים (שם) דהוי במשהו. ולי נראה דאינו במשהו. והמחמיר תבא עליו ברכה.
והר"מ כתב, צריך אדם לקבל קידושי וגירושי בתו, לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ולא יכנס בספק גיטין וקידושין.
הוגה כתב:אי"ה ובל"נ בפעם אחרת אכתוב דוגמא נוספת לייחודיותו של ספר המרדכי כתב יד אוקספורד מענייני דיומא, מסכת מגילה, שיש בה לענ"ד נפק"מ להלכה לזמן הזה.
לבינתיים ניסיתי להשיב רק על שאלה מס' 1 של הרב מלכיאל, עוד לא הגעתי לשאר השאלות... על פי מה נקבע הנוסח? דיברנו גם בעל פה ואמרתי את הידוע לי: על פי נוסח הדפוסים מתוקן בגוף הנוסח ושלם על פי כתבי היד, כשבהערות 'שינויי נוסחאות' צוין בכל מקום על פי מה תוקן ומה הן הנוסחאות. כשנוספה פיסקה חדשה מכתב יד, צוין בגיליון הספר 'כותרת צד': כת"י. ובהערות צויין על פי איזה כתב יד.
יהודה בן יעקב כתב:רוב לומדי התורה אומללים.
הם רואים את הנדפס לפניהם בגמרות, ומחפשים במהדו' החדשה לבדוק איך זה בכת"י, ואינם מוצאים. ובסוף, יניחו את הספר בארון המחקרים לבדיקת החוקרים למיניהם...
לא קבעו את הנוסח בפנים על פי דפוס וילנא, אלא על פי כתבי יד מדויקים כל מקום לפי עניינו, הכוונה היא שקבעו את הסדר של המהדורה על פי הדפוסים, כדי שהקורא יידע למצוא את הספר כמו שהיה חמש מאות שנה בידי האחרונים.
הנוסח בפנים היו חופשיים לתקן על פי כתבי יד המדויקים (כשבדר"כ הם בודפשט וכו').
חד ברנש כתב:כעת הרב הוגה כתב לי באישי, ותיקן את דבריו דלעיל:לא קבעו את הנוסח בפנים על פי דפוס וילנא, אלא על פי כתבי יד מדויקים כל מקום לפי עניינו, הכוונה היא שקבעו את הסדר של המהדורה על פי הדפוסים, כדי שהקורא יידע למצוא את הספר כמו שהיה חמש מאות שנה בידי האחרונים.
הנוסח בפנים היו חופשיים לתקן על פי כתבי יד המדויקים (כשבדר"כ הם בודפשט וכו').
כעת הכל על מקומו בא בשלום.
מלכיאל גרינוולד כתב:חד ברנש כתב:כעת הרב הוגה כתב לי באישי, ותיקן את דבריו דלעיל:לא קבעו את הנוסח בפנים על פי דפוס וילנא, אלא על פי כתבי יד מדויקים כל מקום לפי עניינו, הכוונה היא שקבעו את הסדר של המהדורה על פי הדפוסים, כדי שהקורא יידע למצוא את הספר כמו שהיה חמש מאות שנה בידי האחרונים.
הנוסח בפנים היו חופשיים לתקן על פי כתבי יד המדויקים (כשבדר"כ הם בודפשט וכו').
כעת הכל על מקומו בא בשלום.
יצאתי די מבולבל.
לגבי הסדר - האם פסקאות המצויות בדפוס אך אינן מגוף ספר המרדכי לא הועברו לנספח בסוף המסכת?
מלכיאל גרינוולד כתב:ולגבי הנוסח - למעלה כתב הרב הוגה כי גוף הנוסח "מתוקן ושלם על פי כתבי היד, כשבהערות 'שינויי נוסחאות' צוין בכל מקום על פי מה תוקן ומה הן הנוסחאות". ואילו כאן מתברר שבדרך כלל כת"י בודפסט שימש בסיס לנוסח הפנים.
הוגה כתב:לפי שהספר ידוע בדפוס ואצל האחרונים מאות שנים, לכן הסדר הבסיסי של הספר הוא הדפוס, על סדר דפי המסכת, כולל חלוקת ה"סימנים-רמזים" הרגילה של דפוסי המרדכי.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט עזר לתקן ולצחצח את נוסח הדפוס, כיון שהדפוס עבר 2 או 3 גלגולים ועריכות קודמות ונפלו בו שיבושים לרוב.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט לא יכול לשמש לנוסח הפנים, כיון שהן אינן מופיעות בו.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט משמש כנוסח הפנים, כיון שהן פיסקאות חדשות שכעת לראשונה נדפסו על פיו. (ונוספה כותרת צד: כת"י).
כתב יד בודפשט דווקא? לאו דווקא. אלא מפני שהוא הצח והמדוקדק ביותר.
הקריטריון המרכזי היה: תועלת המעיין והלומד בבית המדרש.
איש_ספר כתב:מה ידוע כיום על מרדכי זה?
כתב המרדכי הארוך מומר שחזר בו וכו'. עד וכיון שהותר בצבור וקבל לעשות תענית אעפ"י שלא סיים כשחזר בו וקבל עליו תשובה מיד חוזר לכשרותו דתנן כהן שהוא נושא נשים בעבירה פסיל עד שידור הנאה מהן ותני עלה נודר ועובד ויורד ומגרש אלמא כיון שחוזר בו כשר.
וכ' שם במרדכי ודווקא כשא' מהן צונן הקער' או הדגים אבל אם שניהם חמין אז אסורין לכתחילה לאוכלן בכותח דהוי חם בתוך חם שבולע עיקר הטעם ודווקא שעלו דמשמע דיעבד אבל להעלו' לכתחילה בקערה של בשר כדי לאוכלן בכותח אסור דאין אנו מתירין לגרום נ"ט בנ"ט לכתחיל' עכ"ל.
חיים ל. כתב:במהרי"ק סימן פה כתב:כתב המרדכי הארוך מומר שחזר בו וכו'. עד וכיון שהותר בצבור וקבל לעשות תענית אעפ"י שלא סיים כשחזר בו וקבל עליו תשובה מיד חוזר לכשרותו דתנן כהן שהוא נושא נשים בעבירה פסיל עד שידור הנאה מהן ותני עלה נודר ועובד ויורד ומגרש אלמא כיון שחוזר בו כשר.
כל הפוסקים בהביאם דברי המרדכי הנ"ל מביאים אותה בשם המהרי"ק (ראה דרכי משה חו"מ סימן לד, ועוד).
האם ואיפה נדפס מרדכי הארוך הנ"ל במרדכי השלם?
יהודה בן יעקב כתב:ספר איסור והיתר הארוך שער לד סימן א כתב:וכ' שם במרדכי ודווקא כשא' מהן צונן הקער' או הדגים אבל אם שניהם חמין אז אסורין לכתחילה לאוכלן בכותח דהוי חם בתוך חם שבולע עיקר הטעם ודווקא שעלו דמשמע דיעבד אבל להעלו' לכתחילה בקערה של בשר כדי לאוכלן בכותח אסור דאין אנו מתירין לגרום נ"ט בנ"ט לכתחיל' עכ"ל.
חיפשתי דברים אלו ב'מרדכי השלם' אך לא מצאתים.
האם נדפסו באיזה מקום?
סופר-סתם כתב:הפרישה מביא מהמהרש"ל בשם מרדכי קצר/קטן, האם הכוונה למרדכי של רבי שמואל משליצשטט או למרדכי של בני ריינוס?
האם הודפס המרדכי הקצר של רש"ש?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 731 אורחים