תולעת ספרים07 כתב:ולעניין הדחלילים וכדו' - העולם הזה אין זה מטרה כלל ועיקר וכפי שהובא בארוכה בדרך השם לרחמ"ל - ואולי כוונתך בזה לומר כפי שביקש משה רבינו בתפלה למשה איש האלוקים ...ונביא לבב חכמה.. וברש"י שם שנזכה לאריכים ימים באופן שנוכל להמשיך וללמוד על דרך מה שכתוב אצל משה רבינו לא כהתה עיני ולא נס ליחו.
גם זה הבל כתב:אני הבנתי שהבעיה בקללה כשאומרים עד מאה ועשרים, אבל שתחיה מאה שנה או כיוצ"ב לא אמרו ע"ז שזה קללה. [כמדו' שראיתי כן באגרו"מ].
הזמן שאומרים מאה ועשרים מפורסם שהוא כשנותיו של משה רבינו.
יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.
זקן ששכח כתב:יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.
ב'טללי אורות' לפרשת שמיני העתיק את מכתבו של החפץ חיים לרעו וידידו ר' חיים ליב הכהן מטיקטין, בו כתב בין השאר: כי אקוה שלא אתבייש ממנו אחר מאה שנים לפני כסא כבודו ית'.
וכן בהמשך מכתבו: בנכם היה איש יקר ונחמד ולא תתביישו ממנו אחר מאה שנים.
מעניין מי הוא זה שטבע את לשון הברכה 'עד מאה ועשרים' בדורות האחרונים.
זקן ששכח כתב:חכם באשי כתב:ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.
מנהג נדבורנה, קרעטשניף והגלילות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 402 אורחים