ספר העיטור המוגה - מכון כנסת

[עדיאל ברויאר]

אתה מתכוון שהוא לא חזר להגיה עד סוף החטיבה בספר העיטור למרות שבכתב יד וטיקן כבר הסתיים החסרון?

[יוצא פוניבז']

אתה מתכוון שהוא לא חזר להגיה עד סוף החטיבה בספר העיטור למרות שבכתב יד וטיקן כבר הסתיים החסרון?

אם אתה מבין שאת כמחצית החסרון שבכי"ו הוא לא הגיה כלל על פי כת"י, מה מפריע לך עוד כמה שורות שהוא יכל להגיה מכי"ו ולא הגיה.
אמנם למעשה כנראה שהוא הגיה את אותם שורות מכת"י.

[בתוך הגולה]

מפי פרופ' שמחה עמנואל שמעתי שהרמב"ם מכונה בעיטור "הרב הבבלי".
.

רבי עדיאל ברויאר כבר הזכיר לעיל, שבעל העיטור מכנה את הרמב״ם בתואר הבבלי. לא ידעתי מדוע. אך לאחרונה הראני תלמיד חכם את מקורו. בכריתות ח, א אומר בר קפרא על רבי חייא בבלי. כותב רבינו גרשום שאמר כן כדי לא להזכירו בשמו, וברור שהיינו משום קפידתו עליו. ראה שם בשוטנשטיין דברים נוספים.
לכן מסתבר שבעל העיטור היה משתייך לחכמי פרובינציה, שבחלקם לא אהדו את הרמב״ם. ומאידך מאוד העריץ את הראב"ד, כפי שמשתמע בכמה סוגיות בספר העיטור.

קשה להאמין שהעיטור יזכיר את הרמב"ם דרך גנאי.
אגב, יש כמה פעמים שהוא מזכירו בשמו.
רמ"י שהוא הראשון שעמד על קביעה זו, נתן בה טעם אחר. עין בפתיחה לחלק השני עמ' 6 טור ב.

ראו במה שנכב"ב

וראו במה שציינו כאן לדברי הרב מרדכי רבינוביץ מסיקדל.

[פתחת שקי]

יש לציין שבמבוא החדיש מתואר כינוי נוסף לרמב"ם:
הרב רבי משה חדש.
אולי כי ספרו היה טרי וחדש, ואולי כדי לבדלו מהרבנים הנודעים יותר בדורו. חידה היא לי.

[עדיאל ברויאר]

אתה מתכוון שהוא לא חזר להגיה עד סוף החטיבה בספר העיטור למרות שבכתב יד וטיקן כבר הסתיים החסרון?

אם אתה מבין שאת כמחצית החסרון שבכי"ו הוא לא הגיה כלל על פי כת"י, מה מפריע לך עוד כמה שורות שהוא יכל להגיה מכי"ו ולא הגיה.
אמנם למעשה כנראה שהוא הגיה את אותם שורות מכת"י.

מזה ומזה אל תנח ידך. כידוע, כי"ו עדיף באופן משמעותי על כתבי היד האחרים, ולכן כל אי-שימוש בו גורע באופן משמעותי יותר

[בעלי אסופות]

שלום רב לאוהבי תורתך. שנשמע בשורות טובות.
אני לומד במיר וראיתי שכל הספרים שהובאו לחנות שליד מיר נקנו. גם אחד העוסקים במלאכת הקודש אמר שספרים הרבה נלקטו בחנויות הספרים. מסתבר שיש צמא או רעב לדבר השם. וטעם הדברים נראה לי על שום הסדר והארת עיניים שיש בספר החדש וכן אמר אחד האברכים הלומד עימי במיר שהסימנים עוזרים לעיין בכמה מקומות שבהם יש נידון בסוגיא. ולפיכך אני מסתפק אם גם הרב צוקר עשה בסדר הזה, או שכתב הרבה הערות ושמא חידושים ממש. וצ"ע.

[יוצא פוניבז']

מסתבר שיש צמא או רעב לדבר השם. וטעם הדברים נראה לי על שום הסדר והארת עיניים שיש בספר החדש.

לא הסדר ולא הדפוס החדש.
החידוש העיקרי במהדורה הוא ההגהה ע"פ כת"י. ותול"מ.

[פתחת שקי]

מיהו רבי אלחנן בר רבי חושיאל זצ"ל. לאחר שנתגלו הרבה חומרים משלו, כמו שאלות ותשובות, בגניזת קהיר; החלו רבים לעסוק בזהותו. פרופ' וסתם אנשי אקדמיה נחלקו בשאלה המסקרנת: האם נתגלה אח לרבינו חננאל.
בקטע שבקובץ המצורף, כותב בעל העיטור הלכה בשם רבינו חננאל, ולבסוף מביא מרבי אלחנן. אני הייתי מניח מתוך הגיון בריא, שאלו היה זה אחיו, היה המחבר מציין זאת. הלא כן?! לכן המסקנה העולה היא, שאינם אחים למרות שם האב. ועדיין איני חלוט בשאלה זו. אצפה לדעת מומחים גדולים יותר, כמו רבי עדיאל ברויאר נ"י וכל חכמי האוצר השם עליהם יחיו.

[פתחת שקי]

ואגב, שמועה שאינה מבוססת שמעתי, שהרב שילת עומד או שוקל, להקים צוות או מכון בישיבת ההסדר ברכת משה, שיוציא לאור מהדורה מדעית של ספר העיטור. נאחל להם הצלחה מרובה. מי שבקיא בפרטים אולי יוכל להעשיר אותנו בידע נוסף.

[עדיאל ברויאר]

מיהו רבי אלחנן בר רבי חושיאל זצ"ל. לאחר שנתגלו הרבה חומרים משלו, כמו שאלות ותשובות, בגניזת קהיר; החלו רבים לעסוק בזהותו. פרופ' וסתם אנשי אקדמיה נחלקו בשאלה המסקרנת: האם נתגלה אח לרבינו חננאל.
בקטע שבקובץ המצורף, כותב בעל העיטור הלכה בשם רבינו חננאל, ולבסוף מביא מרבי אלחנן. אני הייתי מניח מתוך הגיון בריא, שאלו היה זה אחיו, היה המחבר מציין זאת. הלא כן?! לכן המסקנה העולה היא, שאינם אחים למרות שם האב. ועדיין איני חלוט בשאלה זו. אצפה לדעת מומחים גדולים יותר, כמו רבי עדיאל ברויאר נ"י וכל חכמי האוצר השם עליהם יחיו.

הנושא הזה מורכב יותר מהשאלה אם ר' אלחנן ור' חננאל היו אחים, שהרי ר' חושיאל מזכיר את בנו ר' אלחנן. אז - האם הם אחים או שזה אדם אחד שקוראים לו חננאל/אלחנן או שצריך להציע שיש שני ר' חושיאל, לאחד היה בן ושמו ר' חננאל ולשני בן ושמו אלחנן?
מכל מקום, אני מסופק אם ניתן להוכיח דבר מהמובאה בספר העיטור, גם אם נוסחה מדויק וגם אם המחבר אכן התכוון כאן לר' אלחנן ב"ר חושיאל. שהרי יתכן שהמחבר עצמו לא ידע מה היחס בין שתי דמויות אלו ולכן הוא פשוט ציין את המקורות שלפניו.

[פתחת שקי]

שוחחתי עם חוקרים אחדים. לדעתם, קשה להניח שבימיו או בדורו של בעל העיטור לא היה הדבר ידוע, האם רבי אלחנן הוא אחיו של רבינו חננאל. אני כותב זאת למען האמת המדעית/תורנית, כדי ששני הצדדים יישמעו. אך כמובן ניתן ויש רשות לחולק לחלוק.
אגב, גם רבינו ברוך הספרדי וגם רבי אלחנן בר רבי חושיאל, נודעו רק לאחרונה יחסית. מי יתן ונגלה חומר גם על רבינו משה בר רבינו חנוך מד' השבויים, שגם לו היה חיבור על הש"ס. גם הוא מובא בספר העיטור.

[איש_ספר]

ואגב, שמועה שאינה מבוססת שמעתי, שהרב שילת עומד או שוקל, להקים צוות או מכון בישיבת ההסדר ברכת משה, שיוציא לאור מהדורה מדעית של ספר העיטור. נאחל להם הצלחה מרובה. מי שבקיא בפרטים אולי יוכל להעשיר אותנו בידע נוסף.

לרב שילת אין נגיעה בזה. המכון ש"י ישיבתו בראשות ר' אייל פישלר, הוא שעוסק בדבר, וכבר התחילו בעבודה ראשונית.

[פתחת שקי]

תודה רבה על העדכון. אני מזן התמימים, ולכן אני בער ולא אדע. מה טעם יש בדרך זו, כאשר שני מכונים עובדים במקביל על אותו הפרויקט. נניח שהרב פישלר מישיבת מעלה אדומים והרב יאיר ממכון רבינו ירוחם, ישלבו ידיים ויעבדו יחדיו. כמו שבעבר נהגו כן הרב בוקסבוים והרב קבלקין. חלק א יהיה נחלת מכון אחד, ואלו חלק ב נחלת מכון שני. הרי המשאבים של עם ישראל מוגבלים, וראוי לכרות ברית או לתאם כוונות, כאיש אחד. שאלת מליון הדולר...

[חד ברנש]

האם ספר העיטור החדש מקיף את הלכות ציצית,
ואם כן, היש ביד החכמים להעלות לפני את הלכות ציצית, דף סט ע"ג במהדורה הישנה (בנוגע למניין הקשרים בציצית).

[יאיר אתמר]

האם ספר העיטור החדש מקיף את הלכות ציצית,
ואם כן, היש ביד החכמים להעלות לפני את הלכות ציצית, דף סט ע"ג במהדורה הישנה (בנוגע למניין הקשרים בציצית).

עיטור.pdf

(650.75 KiB) הורד 190 פעמים

[בעלי אסופות]

חד בר נש היקר, פשיטא שנוח ונעים מאוד לקרוא ולעיין בחדש, אך מסתמא ביקשת את המוגה לשם בדיקת השינויים שבכתב היד. אם כן אנא חכמנו ממה שדלית מהספר החדש לעומת הישן. האם מצאת שינוי כל שהוא, המצביע על התועלת שבנוסח כתב יד לעומת הנדפס? טוב עין הוא יבורך, הוא יברך משלו לאחרים.
אגב יש ספר 'תורת בר נש', לאחד מחכמי הונגריה. אולי מכירים אותו.

[יוצא פוניבז']

חד בר נש היקר, פשיטא שנוח ונעים מאוד לקרוא ולעיין בחדש, אך מסתמא ביקשת את המוגה לשם בדיקת השינויים שבכתב היד. אם כן אנא חכמנו ממה שדלית מהספר החדש לעומת הישן. האם מצאת שינוי כל שהוא, המצביע על התועלת שבנוסח כתב יד לעומת הנדפס? טוב עין הוא יבורך, הוא יברך משלו לאחרים.
אגב יש ספר 'תורת בר נש', לאחד מחכמי הונגריה. אולי מכירים אותו.

לא שינוי כל דהוא, אלא תקונים רבים ומאירי עינים. לכל מי שעסק מעט בתורת העיטור לא צריך הסברים.

[חד ברנש]

ר' יאיר,
תודה רבה!

[נוטר הכרמים]

הערב - י"ז סיון,
130 שנה לפטירת הג"מ מאיר יונה זצוק"ל בעל הר המוריה ומהדיר העיטור.

[בגולה]

אולי כבר נזכר באשכול - הספר נכנס לאוצר בעדכון 19

[עכ''פ]

מתוך קונטרס שהו"ל עי' הע' קצא וקצב

image.png (89.52 KiB) נצפה 3380 פעמים

"כתה"י של העיטור" התכוונתי לכ"י מינכן (עמ' 503) ששון (עמ' 140) ונוא יארק (עמ' 170) (בוטיקן עמ' 128R חסר השורה)

[איש_ספר]

שמעתי מת"ח א' שליט"א שידיו רב לו בההדרת ראשונים בשים לב להעמדת נוסח ולאוקמי גירסא, שהביע את התפעלותו ממהדורה זו, ועל כך שהיא אוצרת בתוכה שלל של "תגליות" שהמהדיר מבליע אותם מבלי לעשות שום צלצול ורעש, מבלי למנות את כל מי שלא ידע ולא הבין ולא נגע ולא פגע, כמנהג איזה מהדירים, אלא פשוט לכתוב דברים כהויתן.

למשל זה:

בעיטור הנדפס:

מתקיעין.jpg (30.21 KiB) נצפה 2835 פעמים

וכ' ר' מאיר יונה:

ר' מאיר יונה.jpg (13.31 KiB) נצפה 2835 פעמים

ועתה ראו בעיטור החדש, פלא פלאות:

כנסת.png (48.93 KiB) נצפה 2824 פעמים

לא מתקיעין, אלא מ' תקיעין.
והינו כמנהג הישן שלושים במיושב ועשרה במעומד וכפייט שהביא התוס' בר"ה וכו' וכו'.

[הבטחתי]

שמעתי מת"ח א' שליט"א שידיו רב לו בההדרת ראשונים בשים לב להעמדת נוסח ולאוקמי גירסא, שהביע את התפעלותו ממהדורה זו, ועל כך שהיא אוצרת בתוכה שלל של "תגליות" שהמהדיר מבליע אותם מבלי לעשות שום צלצול ורעש, מבלי למנות את כל מי שלא ידע ולא הבין ולא נגע ולא פגע, כמנהג איזה מהדירים, אלא פשוט לכתוב דברים כהויתן.
למשל זה:
בעיטור הנדפס:

בשבה"ל (שצויין שם), וששים תקיעות מתקיעים בין ישיבה לעמידה.

[בעלי אסופות]

ולכבוד יום כיפור נבקש מחילה מכולם.
ויש לבקש מחילה ממהדיר העיטור, שכפי ששמעתי מכון ירושלים דחו אותו. והנימוק, כי אין הערות.
והרי כל עניין הוצאה זו הוא לא לעבור על דברי החיד"א. (כיום עובדים שני מכונים על הוצאת עיטור חדש כולל הערות, הרב חזן וכן בישיבת מעלה אדומים. אך צריך לחוש לחיד"א.)
לכן שמחתי לקרוא את דברי איש_ספר הנעימים. בלי צלצולים.
בלי רעש. העיקר שיצא ספר מוגה.
גמר חתימה טובה לכולם.

[פתחת שקי]

אחרי החגים שמח לכולם.
בני שיחיה ביקר בחג אצל ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א. הוא הגיש לו שי את ספר העיטור המוגה. לאחר שבוע שוחחו שנית, והראש ישיבה אמר לו שעבר על כל חג הסוכות בספר, ולא פסק מלהלל את העריכה החדשה. רק שאלה שאל: למה לא מפרסמים את הספר על לוחות המודעות?!
מסתברא שבעל דיוקים כמותו, יוכל למצוא מרגליות בנוסח רבו הגאון הנודע רבי נחום זצ"ל, בתוך ספר העיטור. מכאן נובעת התפעלותו הרבה.
חורף בריא לכל חברי הפורום, ולכל עם ישראל.

[זכרון בספר]

במבוא שבראש הספר כותב המהדיר שהשתמש בכת"י וטיקן 143, אולם מדי עיסוקי בבירור קטע בספר העיטור (עשרת הדברות, מצות יום הכפורים סי' תתקעד) עולה שחסר משפט שלם המופיע בכת"י הנ"ל, וכן בכת"י ירושלים 8°1535, וכך גם הובאו דבריו בחידושי הריטב"א ליומא נו, ע"ב, ולמרבית הפלא חסר במהדורא 'המוגה'
במצורף הדף ובשולי הגליון השורה החסרה:

[בעלי אסופות]

יום חג הוא יום כניסתו של החיבור לספרי האוצר, וממילא הנגשתו לציבור הלומדים בכוללים. זכות גדולה זו תלווה את הרב ארז סלע-שטיינר, ואת חברי הנהלת האוצר כל ימי חייהם. למשל, בישיבת מיר יצרו באמצעות התוכנה קונטרסים מהודרים מהחיבור, על הלכות ציצית, הנלמדות כעת בחבורתם.
לרגל כך, סרתי שוב ללקוט שושנים בפורום זה, העוסק בחיבור.
ואכן מצאתי פלפלא חדתא. תשואות חן על התוספת והתיקון.
לתחושתי, עבודה כה גדולה, כמו הגהת העיטור, אינה יכולה להיעשות אלא בידי רבים. יש צורך בעבודת צוות, מגיהים ועורכים.
אי לכך הייתי מציע לערוך מהדורה בתרא, בה יבואו לידי ביטוי תיקונים קטנים וגדולים. כולם יקרים, ובפרט בספר של קדמון, בעל חשיבות מרובה.
אך, שמא אזהרת החיד"א תקפה גם בכך...

[סליחות]

בחולין קמ:
"היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח"

1. חידושי רבינו יהונתן מלוניל: הייתה מעופפת [בזמן שכנפיה נוגעות בקן] וכו': כלומר שאינה יושבת על הביצים לגמרי כיון שקצת כנפיה נוגעות בביצים חייב לשלח.

2. נימוקי יוסף: היתה מעופפת. כלומר שאינה יושבת על הביצים לגמרי, כיון שקצת כנפיה נוגעות לביצים:

3. ר"ן על הרי"ף: "הייתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן...": ומוכח בגמרא דדוקא כשנוגעות על הביצים או על האפרוחים אבל אי לא נגעה בהו אלא מן הצד פטור"

4. בספר האשכול (ריצב"א) "הייתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן על גביהן חייב, אינה נוגעת אלא בצדיהם פטור"


והנה בעיטור מהדורת נשוא האשכול כתוב "כל זמן שכנפיה נוגעות בהן" והמהדירים ביקשו לתקן 'בקן', ולהאמור אין צורך כי נראה בפשטות דס"ל ככל הראשונים הנ"ל שמדובר בביצים או האפרוחים.

ללא שם.png (52.23 KiB) נצפה 301 פעמים

גם ביראים כתוב "בזמן שכנפיה נוגעין בהן".

ללא שם.png (64.05 KiB) נצפה 301 פעמים

[יהודה בן יעקב]

וכן הוא בכת"י וטיקן 123

צילום מסך 2024-08-22 215444.png (107.33 KiB) נצפה 258 פעמים

אך בשאר כתבי היד איתא 'בקן'.