מי אנוכי כתב:למאי נפק"מ?
מקדש שביעי כל שביעי כתב:יש עוד אופציה שאינה נכתבה.
שיש הבדל אם בזמן המופיע בלוח יש + או -.
יוצא פוניבז' כתב:הנפק"מ בכ"ז, שאם רוב העולם (שבדר"כ לא מסתכלים בסימונים הקטנים) לא יודעים שתמיד צריך להחמיר בחצי דקה לכל צד, וכפי שנראה לעת עתה, אז זו בעיה גדולה לפרסם כך את הזמנים בלוחות שיד הכל ממשמשין בהם, וצריך לחזור להנהגת הלוחות הישנים שתמיד עיגלו לחומרא.
למעוניינים בדקדוק הזמן הייתי מציע
סימן חיסור מ-9:18:00 עד 9:18:19
ללא סימן מ-9:18:20 עד 9:18:39
סימן יתור מ-9:18:40 עד 9:18:59
כמובן כהצעה בעלמא, ואפשר בעוד אופנים.
הכלל הוא שהזמן שמתפרסם באותיות גדולות, צריך להיות כבר מעוגל לחומרא.
הים הגדול כתב:מקדש שביעי כל שביעי כתב:יש עוד אופציה שאינה נכתבה.
שיש הבדל אם בזמן המופיע בלוח יש + או -.
ז"ש הרק"י.
אור עולם כתב:
זה שכתב הרב קו ירוק.
חרט כתב:דברי הגר"י מרצבך על הדיוק בעשירית דקה בזמני ההלכה - הסכמתו לספר "זמני ההלכה למעשה"
חרט כתב:ועוד כיו"ב מהגר"י מרצבך - לענין שיעורי מידות חז"ל
מספרו עלה יונה.
חרט כתב:ובכלל, לפי שיטת קביעת זמן ההנץ, כמבואר בראש הלוח - מגוחך מאוד לקבוע לפי חצאי דקות ואפילו לפי דקות ממש.
למשל, הנץ בירושלים נקבע לפי הנראה מגובה 800 מטר מעל פני הים.
ירושלים עצמה (לפי ויקי.) משתערת בין 570 מ' ל857 מ' מעל פני הים.
אלא, שמטעמים שעמהם, קבעו את כל ירושלים כולה לפי 800 מטרים.
צא ולמד, למשל, בשכונה שגובהה 700 מ', אילו לא היתה בירושלים שכונה נוספת שגובהה 800 מ', הלא הזמן היה נקבע לפי הנראה בגובה 700 מ'.
והכיצד השכונה הגבוהה קובעת את זמן התנוצצות החמה של הנמוכה?
נכון, שיש טעם וסברא, לקבוע שכל העיר כולה נגררת אחר המקום הגבוה של העיר. ולא באנו לדון בזה.
אלא, שקביעת המקום, הוא משהו כעין "ממוצע", ואיך ממוצע יכול לקבוע במסמרות עד רבעי דקות בכל העיר כולה - גבוה כנמוך?!
אדרבה, מסתבר שמשום כך, דקה פחות או יותר, אינה משנה כלל - לפחות לזמן הנץ החמה.
ולחומרא, בעיקר לגבי השקיעה כבר דנו בזה הרבה ולא כאן המקום והנידון - אלא רק לומר, שלפי שיטת קביעת הזמנים בעיר, דיוק פחות מדקה (ואפילו יותר) הינו מגוחך לגמרי.
חרט כתב:ובכלל, לפי שיטת קביעת זמן ההנץ, כמבואר בראש הלוח - מגוחך מאוד לקבוע לפי חצאי דקות ואפילו לפי דקות ממש.
למשל, הנץ בירושלים נקבע לפי הנראה מגובה 800 מטר מעל פני הים.
ירושלים עצמה (לפי ויקי.) משתערת בין 570 מ' ל857 מ' מעל פני הים.
אלא, שמטעמים שעמהם, קבעו את כל ירושלים כולה לפי 800 מטרים.
צא ולמד, למשל, בשכונה שגובהה 700 מ', אילו לא היתה בירושלים שכונה נוספת שגובהה 800 מ', הלא הזמן היה נקבע לפי הנראה בגובה 700 מ'.
והכיצד השכונה הגבוהה קובעת את זמן התנוצצות החמה של הנמוכה?
נכון, שיש טעם וסברא, לקבוע שכל העיר כולה נגררת אחר המקום הגבוה של העיר. ולא באנו לדון בזה.
אלא, שקביעת המקום, הוא משהו כעין "ממוצע", ואיך ממוצע יכול לקבוע במסמרות עד רבעי דקות בכל העיר כולה - גבוה כנמוך?!
אדרבה, מסתבר שמשום כך, דקה פחות או יותר, אינה משנה כלל - לפחות לזמן הנץ החמה.
ולחומרא, בעיקר לגבי השקיעה כבר דנו בזה הרבה ולא כאן המקום והנידון - אלא רק לומר, שלפי שיטת קביעת הזמנים בעיר, דיוק פחות מדקה (ואפילו יותר) הינו מגוחך לגמרי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 349 אורחים