לבנון כתב:רבות התחבטתי ביני לבין עצמי אם להעלות נושא זה, כי אינני רוצה להיות ממוציאי דיבה, אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אחריש לא אוכל, למען התועלת שתצא מידיעת הדברים.
בשורה טובה התבשרנו, בהופעתו לאור עולם בההדרה מחודשת של סידור קטלוניא אשר רבים מרבותינו הראשונים התפללו בו. אך לאחר שעברתי מעט בין בתריו, חשכו עיני. אחר שראיתי כי ספר זה הודפס ללא הגהה מינימלית, וכנראה גם ללא ידע בההדרת ספרים. שכן השיבושים שבו רבים מספור הם, ועמודים נקיים משגיאות, נער יספרם.
אציין בזאת שהכל נבדק בכ"י מוסקבה גינצבורג (שהוא הכ"י העיקרי שהסתמכו עליו העורכים), אשר זמין לצפייה באתר הספריה הלאומית. את שאר כתבי היד לא ראיתי.
והנה דוגמאות אחדות:
בתפילת לעולם יהא אדם (עמ' כ), הושמטו המילים 'מה צדקנו מה ישענו'.
בתפילת מעין שבע (עמ' קס), הושמטה תיבת 'הגדול', ועוד כמה מילים בהמשך התפילה.
פרשת 'ובראשי חדשיכם' (עמ' ו) קבלה נוסח מעניין וחדשני, תמהני מאין השיגו אותו העורכים.
גם פרשת 'וביום השבת' שבאותו עמוד, לא נוקתה משגיאות.
ברכת שים שלום שבשחרית לר"ה התארכה, לעומת כל חברותיה שבכל הסידור. בכ"י לא מצאתי לזה זכר.
מנהג יחודי לסידור זה, שבתפילת נעילה מזכירים 'וחתמנו' רק בברכת אבות, ואילו בהודאה (עמ' תקצג), הנוסח הינו וכתוב לחיים טובים וכו', וכן בשים שלום 'נזכר ונכתב לפניך'. אך דא עקא, שבכ"י, הגם שלא הועתקו תפילות אלו, אבל ישנה הוראה לאמרם, ולשנות ללשון חתימה בכל הברכות.
נוסח וידוי אשמנו, שונה בנוסחו שבכל יום, לבין נוסחו שביום הכיפורים, בכ"י שינוי זה איננו.
בעמוד תרנו: כסיל ונער יאבדו, במקום כסיל ובער.
כל אלו הם דוגמאות אחדות מני רבות מאוד, ודי בהם להחזיק את הסידור הנוכחי כספר שאינו מוגה. וודאי שא"א לעמוד ממנו על שינויי נוסח המיוחדים לסידור זה.
בכל זה לא נגעתי בניקוד הספר, אשר כמעט ואין בו עמוד שהינו נקי משגיאות או מהשמטות. אמנם בחלק מהמקומות העורכים נצמדו לניקוד שבכתבי היד, (שהוא דבר שאין לו טעם וריח, אם הניקוד משובש בוודאות), אבל ברוב המקומות הם נצמדו לניקוד המקובל, ולא הלכו בזאת בשיטה קבועה. גם בפסוקים ובמזמורים הרבים, שבכל חלקי הסידור, ישנם שיבושי ניקוד רבים מספור, ורבים מהם בדקתי, ואינם בכ"י.
בס"ה מדובר בספר שנמצאים בו אלפי!! טעויות. עד שבסופו דבר שמחתי נהפכה לתוגה, שספר כה חשוב הוהדר בחובבנות וברשלנות, או בחוסר ידיעת המלאכה.
תגובה מאת הרב אהרן גבאי מגיה הסידור:
קראתי בעיון כל השגות הרב "לבנון".
וחבל מאד שנזרז להשיג ולהטיל דופי כאילו המהדיר לא העתיק בדייקנות את כתבי היד והעתקתו אינה מדוייקת ומשקפת את כתבי היד.
וטענה זו איננה נכונה כלל כי בדקתי את כל הדוגמאות שהביא ובכולם המהדיר העתיק בדייקנות מה שמצא בכתב יד ד' של סידור קטלוניה
והנה צילומים:
- 017.png (272.94 KiB) נצפה 8790 פעמים
- 085.png (211.21 KiB) נצפה 8790 פעמים
- 086.png (269.17 KiB) נצפה 8790 פעמים
- 012.png (277.36 KiB) נצפה 8790 פעמים
- 162.png (283.5 KiB) נצפה 8790 פעמים
- 163.png (176.4 KiB) נצפה 8790 פעמים
ואם יטען הטוען הרי נכתב במבוא שבסיס הסידור הוא כתב יד א', לזאת אבהיר בזאת שלא היתה כוונתנו אלא שהוא כתב יד מועדף במקומות שהיו נראים לנו מסופקים, כלומר שכל מקום שהיה לנו ספק מה להכריע העדפנו את הנוסח שבכתב יד א' אבל את עיקר העתקת הסידור לא נעשתה תמיד מכתב יד א' ואדרבה בהרבה מאד חלקים הסידור הוקלד מתוך כתב יד ד' דווקא שהוא כתב יד מלא ומפורט הרבה יותר מכתב יד א', אלא בשלב ההגהות וההשואות והבדיקות, כל מקום מסופק תוקן לפי כתב יד א', אבל בהרבה מקומות פשוט השארנו את נוסח הבסיס בלי לגעת. [ויש להוסיף שאמנם ר כשכתוב במהדורה מדעית שכתב יד א' הוא בסיס הספר, הקורא מבין שזה העתקה נאמנה דווקא לכתב יד א' וכל סטייה צוינה בפירוש, אבל במהדורות פשוטות כגון סידור דנן שבסמוך ונראה לציון דרך העתקה הדגיש וכתב "המהדורה שלפנינו אינה מהדורה ביקורתית" בהם לעתים קרובות מונח זה מתפרש מעין משנ"ת, אך מכיון שהדברים לא הובנו כהלכה, בל"נ במבוא למהדורא הבאה נכתוב בבירור שהמהדורה היא אקלקטית אבל נתננו עדיפות גדולה לנוסחאות כתב יד א'].
מלבד האמור ברוב המקומות שהצביע עליהם המשיג, יש סיבה ברורה למה הבסיס היה כתב יד ד' ולא כתב יד א'. והוא כפי שנכתב בקצרה במבוא עמ' 7, שהחלקים שלא נמצאים בכתב יד א הועתקו מתוך כתבי היד האחרים, ונה פסוקי קרבנות לראש חודש לא הובאו כלל בכתב יד א', ולכן העתקתנו את כל החטיבה הפסוקים המיוחדים הן לשבת והן לר"ח מתוך כתב היד ובהעתקה נאמנה למקור וכפי שניתן לראות בצילומים דלעיל. וכמו כן שים שלום לר"ה אין בכתב יד א' בשלימות ולכן העתקתנו שם את כתב יד ד'.
ובנוגע להערתו למה לא תיקננו את נוסח הפסוקים וניקודם, התשובה היא שלגבי פסוקים בדרך כלל העתקנו מה שמצאנו ולא שיננו כמעט כלום, והסיבה לכך דווקא בגלל שהם פסוקים טרחנו להגיה ולתקן מדעתנו, כי מאד קשה להכריע מה כן מסורת אחרת ומה טעות גרידא, ואחרי הכל אין כ"כ אין נפק"מ בזה כי מסוכם לכו"ע שמסורת טבריה המקובלת היא העיקרית בנוסח המקרא, ואם כן יש כאן טירחה רבה בלי נפק"מ והעיקר הוא העתקה מדוייקת של כתב היד.
לסיום אציין כי למעשה המשיג בא לקלל ונמצא מברך כי דווקא בכל הדוגמאות שהביא אין זה טעות של המהדיר כפי שחשב אלא העתקה מדוייקת של נוסח כתב היד (שאפשר שמקורו בטעות), ואך ורק הטעות שציין שהחלפנו בהשכבה למתים את "ובער" ב"ונער" זה באמת טעות של המהדיר עצמו, וכידוע אין ספר בלי שגיאות בודדות של החלפת ב' עם נ'.
