פרנצויז כתב:בד"ה, נפטר הרה"ג רבי יוסף עמנואל פצ'יפיצ'י זצ"ל, מבני ברק, מלפנים רבה של ג'יברלטר, ובארץ ישראל היה מפקח בחינוך עצמאי.
גם אביו היה מאד מפורסם בזמנו, פרופסור יהודה מנחם (אלפונסו) פצ'יפיצ'י זצ"ל, שהיה שופט באיטליה לפני השואה, והיה אז מראשי תנועת התשובה באיטליה, ואחרי עליית מוסוליני לשלטון, עזב את איטליה, ועלה לארץ ישראל. וגם באר"י היה מאד פעיל, והיה ממקימי תנועת בית יעקב.
ברוך דיין האמת. אביו היה מעין 'אדמור' אם ניתן לומר כך [הגדיר את עצמו פעם בבדיחותא כ'אדמור מפירנצה' -באחת הפעמים שנקרא ל'בית ישראל' מגור באומרו - האדמו"ר מפירנצה הולך לאדמו"ר מגור ] חולל מהפכה של ממש ודומה שלא מעטים חבים לא את עצם יהודיותם. את האבא ראיתי פעם אחת בבית בתו ברישון, בהיותי בן שש, לפני יותר מארבעים שנה, ועד היום זכור לי מראהו המרשים עם הזקן הלבן היורד על פי מידותיו.
את הנפטר הכרתי הן כמפקח והן עקב מוצאו [משפחתו במקורה מבני רומי, אלא שהסתפרדה לפני כמה דורות לאחר שלבית הכנסת של בני רומי הוכנס עוגב] למד בפונוביז', סיפר לי פעם שבזמנו אפילו הוריו [והדגיש אז ש'אמו היתה מורה למתמטיקה'] לא הבינו לשם מה הוא יושב בישיבה שנים רבות כל כך.
הפצרתי בו פעם שיכתוב את זכרונותיו, הוא סרב ואמר שהוא כבר זקן ובקרוב יתייצב בעולם האמת ולשם כך עליו להרבות בלימוד תורה ולא בדברים אחרים [חי בעלמא הדין, ב"ה, כשלושים שנה אחרי שיחה זו].
הפגישה האחרונה שלי איתו [שבה שמח מאוד לראות אותי אחרי שנים שלא התראינו. גם בזה התבלט הקשר העמוק שלו לתורה והדבר שהכי עניין אותו ושימח אותו באותה פגישה היה שאני משתדל גם ללמוד] היתה באזכרה לגיסו ר' שמואל אויערבך, שאותו הכרתי, סמוך ליום הולדתו התשעים, אחרי שעברתי לכאן. ר' שמואל האריך ימים למעלה ממאה שנה כך שהספקתי להכיר אותו די טוב.
אודה למי שיוכל להעביר לי כתובת דואר אלקטרוני של המשפחה לניחום.