תוכן כתב:עכשיו שוקלת הרבנות הראשית להמשיך את פעולתו של גדול מחטיאי הרבים דדורינו וגדול מרבה הממזרים בדורינו ה"ה הרשע דניאל שפרבר, ולהפקיע עוד קידושין. למותר לומר, שאם אפשר להפקיע קידושין אלו, הרי שמוסד הנישואין בטל ומבוטל, שהרי אין צדיק בארץ כו'. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ליום שבו עם ישראל יפרד לשני שבטים... ומי שאשם בזה תהיה הרבנות הראשית ומנהיגי הציבור הדת"ל שעושים כל שביכולתם להרוס קדושת ישראל.
הכתבה
מכאן:
חשיפת ynet: הרבנות תדון מחדש בביטול הנישואים שנערכו עם עד פדופיל
הרב הראשי, דוד לאו, החליט לקיים דיון נוסף בבקשה להתיר למסורבת גט להינשא גם ללא גירושין, ולקבוע כי בנה שנולד מבן זוג אחר איננו ממזר - על סמך הרשעת אחד מעדי החופה במעשים מגונים בקטין. ארגון "מבוי סתום", המייצג את האישה: "בשורה עבור העגונה ובנה. מקווים שהאמת תצא לאור"
בית הדין הרבני הגדול לערעורים יקיים דיון חוזר בבקשתה של מסורבת גט לבטל למפרע את נישואיה, ולשחררה מהם ללא צורך בגירושין, וזאת לאחר שהתגלה כי אחד העדים בחופתה הוא עבריין מין מורשע - דבר שעל פי ההלכה עשוי לפסול אותו בדיעבד לתפקיד. אם הדיינים יקבלו את עמדת המבקשת, הרי שהיא מעולם לא הייתה "אשת איש", וממילא בנה, שנולד מבן זוגה הנוכחי, איננו ממזר ויוכל להינשא בעתיד כדת משה וישראל.
בתום מאבק משפטי ארוך מצד האישה, שהגיע עד לבג"ץ, ולבקשת ארגון "מבוי סתום" המייצג אותה, הודיע נשיא בית הדין, הרב הראשי דוד לאו, כי העד ייחקר בשנית על העבירות שביצע ושבגינן ריצה עונש מאסר, על מנת למצות את המאמצים לערער על כשרותו. בנוסף, לאור המורכבות ההלכתית והרגישות ההומניטרית של המקרה, בוחן הרב לאו גם אפשרות לקיים דיון מיוחד בתיק, בהרכב מורחב.
סיפורה של א' נחשף ב-ynet ב-2018, לאחר שבית הדין האזורי בחיפה דחה את ההזדמנות שנמצאה לביטול הנישואים. הדיינים סירבו לבקשה בעניין מצד האישה, שהייתה אז בחודש התשיעי להריונה, למרות ההשלכות הגורליות על מעמדם - שלה ושל הוולד שברחמה, וזאת מבלי לנמק את ההחלטה.
הדבר עורר בשעתו תמיהה רבה – בין היתר, על רקע ביטול נישואיו של סרבן גט מפורסם אחר, עודד גז, באותו בית דין, שבועיים בלבד קודם לכן, לאחר שהוכח כי אחד העדים בחתונתו ניהל אורח חיים חילוני, כאשר נראה היה שהרבנים מתייחסים בחומרה לחילולי שבת ולקיום יחסי מין ללא נישואים, ולעומת זאת מפגינים יחס סלחני לעבירות פליליות, דתיות ומוסריות חמורות, כמעשים מגונים בקטין.
פנייה לבית דין פרטי
כמה חודשים לאחר החלטת בית הדין, וזמן קצר לפני הלידה, פנתה א' לבית דין פרטי, בראשות הרב פרופ' דניאל שפרבר, וזה קיבל את עמדתה וקבע כי היא כלל איננה נשואה. המשמעות היא כי מבחינה הלכתית, לפי השיטה המתירנית של אותם דיינים, האישה פנויה והוולד איננו ממזר, אך מכיוון שמדובר בערכאה פרטית נטולת סמכות בחוק - אין לכך השפעה על מעמדם, כפי שמופיע ברבנות הראשית ובמרשם האוכלוסין.
כדי לשים את הפרשה מאחוריה באופן סופי ומוחלט, ולהבטיח כי בנה לא יוגדר על ידי הרשויות כ"פסול חיתון", המשיכה א' בשנים האחרונות להיאבק על כך במקביל הן בערכאה הדתית, בית הדין הרבני הגדול, בנימוקים הלכתיים - והן באזרחית, בית המשפט העליון, בטיעונים פרוצדוראליים. כעת, כאמור, הודיע נשיא בית הדין כי ידון בכך מחדש, ובמידת הצורך – גם בהרכב מורחב. מועד לחקירת עד הקידושין המפוקפק על ידי באת כוח האישה כבר נקבע לשבועות הקרובים.
עו"ד בתיה כהן, המייצגת את א' מטעם ארגון "מבוי סתום" לסיוע לנשים מסורבות גט ועגונות, בירכה על ההחלטה. "זוהי בשורה עבור העגונה ובנה", אמרה, "שכן בחקירה מאומצת תצא האמת על מעשיו של העד הפדופיל ותיפסל עדותו".
כהן הביעה תקווה כי בית הדין אכן "יעשה כל מאמץ אפשרי למצוא היתר לכל מקרה", כפי שהצהיר הרב לאו, וכי הבטחת הנשיא לבחון את הרחבת הרכב הדיינים מלמדת כי קיים סיכוי גדול למציאת פיתרון הלכתי בתיק זה. היא התחייבה: "נמשיך בתמיכתנו בבית הדין למציאת כל הדרכים להתרת עגונות ופסולי חיתון".
לא ראיתי כאן שהרבנות ''שוקלת'' ''להמשיך'' את פרופ' שפרבר.
ביקשו ולחצו לעשות דיון בביה''ד הגדול, ונשיא ביה''ד הגדול החליט לאפשר דיון בהרכב מורחב לבחון את העובדות. הלחצים כשלעצמם הם באמת סכנה גדולה, אבל עצם הדיון, ולו כדי להראות שאכן עושים כל מאמץ וכו' הוא לא בהכרח נטל''פ, אולי אדרבה נטל''ש, עכ''פ במציאות המורכבת בה נתונים בתי הדין בישראל בין הפטיש לסדן. השאלה היא רק מה תהיינה מסקנות הדיון, ואם הן תהיינה עפ''י ההלכה המסורה בידינו. בין להתיר ובין לאסור. ואני ממש לא חושב שהדוגמא הנ''ל היא בכלל ''ואדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'', ה' ישמרנו. אני מקווה שלא כתבת את זה ברצינות.
בתי הדין של הרבנות אכן פועלים במציאות מורכבת ובעייתית מאד, הם צריכים לכוף את ההלכה על אנשים רחוקים מאד מחיי ההלכה, ובעניינים רגישים מאד שמשליכים על מהלך החיים (המעוותים) שלהם באופן מהותי. וכל זאת בתוך המציאות העגומה והידועה שבתי הדין כפופים לרשויות החילוניות שרחוקות כנ''ל מחיי ההלכה כרחוק מזרח ממערב ואשר רואות את עצמן כמודל של ליברליות ונאורות (גם הרשויות בסדום כנראה ראו את עצמן כך...), ואת בתי הדין הן רואות כמודל מייצג של ימי הביניים...
צריך להחליט אחת משתיים:
או שאנחנו מרימים ידיים ומפרידים את הדת מהמדינה ואומרים האכילהו לרשע וימות, ומכאן ואילך החילוניים יעשו ככל העולה על רוחם ומלאה כל הארץ חמס, ואנו את נפשנו הצלנו. זו אופציה אמיתית שיתכן מאד ואין ברירה אלא לבחור בה, אבל זו הכרעה כבדת משקל עד מאד שצריכה באמת להינתן על ידי גדולי הדור שיורו לפוליטיקאיים להוביל את המהלך (ערגת נפשם של הרפורמים והליברליים ורוב החילוניים) של הפרדת הדת מהמדינה. כידוע, מרן הגרי''ש אלישיב התנגד לכך. אבל יתכן שהמציאות השתנתה לרעה וכבר אין ברירה.
אבל כל זמן שלא הוכרעה ההכרעה הזאת ולא נתנה ההחלטה הזאת, צריך להבין שבתי הדין אכן פועלים בתוך מציאות מורכבת מאד, ואם אנחנו רוצים שהם ימשיכו להתקיים בתוך המציאות הזאת, צריך להבין שהם אכן צריכים לעשות כל מאמץ להראות ולהוכיח שהם מתאמצים מאד בעניינם של מסורבי הגט (גברים ונשים כאחד, אבל לנשים יש בהילות יתירה, כי ככל שהן מתבגרות הן מאבדות את היכולת להעמיד צאצאים מזיווג שני). זו חובתם בראש ובראשונה מבחינה הלכתית דתית מוסרית, ובנוסף זו היא חובתם מבחינה ציבורית, היות והציבור החילוני והערכאות החילוניות מתמרדים נגדם בכל הכח, והם צריכים כביכול להוכיח שניתן לקיים את שו''ע אה''ע גם ב''מדינה ליברלית ומודרנית'' (נעבאך, ה' ירחם).
א''א לרכוב על תרי רכשי, מחד לא להפריד את הדת מהמדינה ומאידך לתקוף את בתי הדין בכל הכח גם מהחזית שלנו (בנוסף למאבקים שיש להם בחזית המרכזית מול הציבור החילוני). אחרי הכל מרבית הדיינים הם בוגרי הישיבות שלנו וגם ישנם דיינים חרד''לים רבים שנאמנים לחלוטין למסורה ההלכתית. לצערינו, כנראה וישנם גם דיינים בעייתיים. לכן צריך לעשות כל מאמץ לדאוג שימונו רק דיינים ראויים (וכמדומה שזו היתה גם נתינת הדגש מבחינת מרן הגריש''א זצ''ל), וצריך לתת קצת קרדיט ולא לשפוך את התינוק עם המים. לא כל דבר צריך לתקוף, מותר להסתכל לגופו של עניין וגם להבין שבתי הדין לא פועלים בחלל ריק.