דרדקי כתב:ג. אם כבר...ושל רבי שריה דבליצקי.
ישר כח!
דרדקי כתב:ב. מי היה רבו של הפחד יצחק בנושאים בהם הוכר בציבור כ'פחד יצחק'. האם זה נכון שלמד מהראי''ה? אם כן, באיזה שנים ובאיזה אופן? כל פרט יעזור לי.
[/]
בויקיפדיה כתב:"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלובבבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד.על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה
איש_ספר כתב:בויקיפדיה כתב:"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלובבבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד.על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה
ר' שמואל אהרן לידר הוא מסתמא פחות או יותר בן גילו של ר' שריה דבליצקי.
כנראה שהכותב שמע "לידר" ושיער שמדובר באיש זה אבל בודאי המכוון הוא לר' שמעון צבי הורוויץ שנקרא גם לידער ע"ש מוצאו מלידא.
ר' שמעון צבי הורוויץ היה ראש ומיסד ישיבת שער השמים לצד הגרחי"ל אויערבך וחיבר כו"כ ספרים.
לא ידוע לי על קשר שהיה ביניהם, למעט היותו של ר' שריה אחד מעשרה, שהשתתפו בלוויתו שהתקיימה ביום שני של ר"ה בשנת תש"ו.
הבונה כתב:אני סבור שהנקודה הכי מעניינת שהועלתה כאן היא, מיהו ר' משה טוביה רבו של החזו"א. למישהו יש מידע בנדון?
גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.
לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.
איש_ספר כתב:בויקיפדיה כתב:"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלובבבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד.על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה
ר' שמואל אהרן לידר הוא מסתמא פחות או יותר בן גילו של ר' שריה דבליצקי.
כנראה שהכותב שמע "לידר" ושיער שמדובר באיש זה אבל בודאי המכוון הוא לר' שמעון צבי הורוויץ שנקרא גם לידער ע"ש מוצאו מלידא.
ר' שמעון צבי הורוויץ היה ראש ומיסד ישיבת שער השמים לצד הגרחי"ל אויערבך וחיבר כו"כ ספרים.
לא ידוע לי על קשר שהיה ביניהם, למעט היותו של ר' שריה אחד מעשרה, שהשתתפו בלוויתו שהתקיימה ביום שני של ר"ה בשנת תש"ו.
גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?
גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?
גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.
לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.
בר ששת כתב:גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.
לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.
תיקון קל:
רב"צ נפטר בי"ט כסליו שנת תרפ"ו, בן פ"ו שנים.
ואגב, קירבתו המשפחתית של הגר"י הוטנר לרב"צ, מוזכר גם במאמר התולדות שבספר הזכרון להגר"י (מצוי באוצר), אמנם לא זכור לי שסופר שם על קשרים ביניהם.
גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?
שבתי משורר כתב:גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?
עי' בספר חמשה מאמרות להגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש שכותב בתואר גדול עליו, אבל עכ"ז כותב נגדו בענין מי הי' הבעל מחבר ספר חמדת הימים שמחברו הי' משכיל
קלונימוס הזקן כתב:לעיל הובאה תמונת מצבתו של ר' שמעון צבי הורביץ-לידר זצ"ל נשוא האשכול, ניתן להבחין כי הוא נפטר ביום ב' דר"ה
זכורני שקראתי בעבר שנפטר בפתאומיות, אולי במוצא ונקבר ביו"ט ע"פ הוראת הגרצפ"פ (אולי היה זה בספר על הגרצפ"פ),
עכ"פ: האם ידועים למישהו פרטים נוספים על אודות נסיבות פטירתו?
בר ששת כתב:גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.
לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.
תיקון קל:
רב"צ נפטר בי"ט כסליו שנת תרפ"ו, בן פ"ו שנים.
ואגב, קירבתו המשפחתית של הגר"י הוטנר לרב"צ, מוזכר גם במאמר התולדות שבספר הזכרון להגר"י (מצוי באוצר), אמנם לא זכור לי שסופר שם על קשרים ביניהם.
ובנוגע למה שהביא דראל, שהיה קרוב לראי"ה, הדברים מפורסמים, (ואף באו לידי ביטוי באגרות לראי"ה, עמ' תקפ"ה).
ומדשתקו רבנן לדארל, קמ"ל ניחא להו...
שיף כתב:בספר החדש משוש דור ודור על הגרי"ש בתחילת הספר יש חומר על שני הרבנים הנ"ל ועל ספריהם ועל קירבתם עם הלשם וכו'
אספקלריא כתב:חבל שלא ידעתי בשנים קודמות שהג"ר שריה שליט"א הכיר את ר"ש לידער.
דודי ר' דוד גולדמן ז"ל מקנדה, נפטר לפני חמש שנים, היה בן בתו של ר"ש לידער. לפי מה שהבנתי, אמו היתה בת זקונים של ר"ש לידער, והיתה היחידה שגרה בירושלים, וכל שאר בני ובנות ר"ש לידער עזבו את ארץ ישראל לאמריקה לפני כמאה שנה, וכמדומני שהם עזבו את הארץ עוד לפני שהיא נולדה או כשהיתה קטנה מאוד. ולכן כמעט שלא היה לדודי קשר עם בני דודיו. הוא סיפר לי שאחד מצאצאי הסבא התחזק ונהיה חרדי, ועלה לארץ להר נוף וכד', אך לא ידע את שמם.
הוא היה בערך בגיל חמש עשרה כשנפטר סבו. כמדומני שלמד בילדותו בירושלים בבית ספר פשרני, אך היה לו קשר טוב עם הסבא, (הוא היה בן יחיד), ובמשך תקופה בילדותו היה גר בביתו, וכל לילה לפני השינה היה הסבא מספר לו סיפורים. ובשנים האחרונות הוא שמח לגלות שכל הסיפורים שהיה מספר לו היו מהזוהר.
מה שנוגע לענינינו, דודי ז"ל, התחזק מאוד באידישקייט, והיה צמא לכל בדל ידיעה על סבו זצ"ל. הבאתי לו ספר תולדות רש"ז אויערבאך שבו נזכר סבו וכו'. ובמשך השנים חיפשתי בספריות ועשיתי צילומים מספרי סבו וכרכתי אותם לחוברות והבאתי לו.
לפי הרשום אצלי, אלו ספריו:
א) שם משמעון (הגהות בסוף ספר "עטרת יוסף" לרבי יוסף מליסקאווי, ירושלים תרנ"ט) דפים ע' ע"ב-ע"ט ע"ב.
ב) אור המאיר וקול מבשר (ירושלים תרס"ז) [9], נ"ו דף.
ג) קול מבש"ר (ירושלים תרפ"ג) [16], 112, [1], 113-116, [5], 6 עמ'. (ועוד דף השמטה).
ד) פדיון שבויים השלם (ירושלים תרפ"ז) 8 עמ'.
ה) סוד הקפות יהושע (ירושלים תרצ"ז) [4], ל"ו עמ'. (בעמ' [4] נדפסה הסכמה מבעל חפץ חיים על ספרו "אור המאיר").
ו) סניגוריא (ירושלים ת"ש) [1], ס"ב עמ'.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים
