מרן האגרות משה

[נוטר הכרמים]

אתמול שמעתי סיפור מיוחד ומרגש מפי הג"ר שמואל מרקוביץ שליט"א ששמע מפי הג"ר מרדכי גולדשטיין שליט"א מרבני בית שמש.

אביו של ר' מרדכי, ר' טוביה, גאון ופוסק, היה שכנו וידידו הקרוב של האגרו"מ.
פעם שאלו, כיצד הגיע לדרגת שקדנות איומה ונראה שכזאת,
(מאות פעמים ש"ס ושו"ע, כידוע).
ר' משה ענה תשובה מפתיעה מאוד. בעיירת מולדתו אביו היה הרב, והבן ר' משה למד עם עוד מבני גילו אצל המלמד.
יום אחד אביו שם אל לבו כי ישנם בקבוצה 12 ילדים. אביו פנה אל המלמד בטענה שזה הרבה מדי ילדים, וכי כך ההשקעה בילדים לא בגובה הראוי.
המלמד אמר שכך מוכרח הוא לפרנסתו, את דמי כל השנים עשר.
אביו עשה עסק עם המלמד, שהוא משלם תמורת עוד ששה ילדים מן הקבוצה, וכך הצטמצמה הקבוצה לששה ילדים.
כשראיתי כמה חשוב לאבי ההתקדמות וההתפתחות שלי בלימוד, שגרע מפת לחמו המצומק סכום אגדי שכזה,
והכל בשביל שיפור מסוים בלימוד, אזרתי חיל בלימודי.
באותה עת למדתי בבא קמא - ישר והפוך, ומאותה העת דבקתי בתורה ללא מיצרים.
(חיבה יתירה נודעה לו לבבא קמא, עליה חיבר את ה'דברות משה' הראשון).

[תוכן]

יש אחד בליקווד שמנהל מערכה נגד מכונות גילוח, ותולה מודעות (עכשיו תלה מודעה טפשית במיוחד, על המופת של אחד שאסף כסף עבור צדקה והגיע במקרה להגימטריא של 'איסור גילוח הזקן' או משהו דומ הלזה) ויוצר תעמולה, והכל מכוון נגד התירו החזקה של הגרמ"פ, ולית דחש ליה. הוא יכול להמשיך בהודעותיו והציבור ממשיך לצפצף.

אכן הרבה סומכים עצמם על היתירו של ר' משה. אבל כבר הסטייפלר טען שהיתר זה הוא הכרעה שאין לה על מה לסמוך. מנין לר' משה שמה שקובע הוא דרך הגילוח ולא התוצאה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כבר קבע הסטייפלר?! תזכור שמדובר פה בר' משה פיינשטיין.

[יושב בשער]

הגר"מ ז"ל סבר שמה שכתוב בפירוש הרמב"ן עה"ת שאברהם אבינו חטא במה שירד למצרים בעת הרעב, נכתב ע"י תלמיד טועה ויש למחוק. (וראה באברבנאל שם.)

[פולסברג]

שמעתי [מהגר''צ שכטר] שיש תשובה באגרו''מ - בא' מהחלקים הראשונים, שמרן הוכיח את השואל - בשמו - קשות, ובדפוסים שלאחר זה השמיט את שם השואל.

מי היודע?

[תוכן]

כבר קבע הסטייפלר?! תזכור שמדובר פה בר' משה פיינשטיין.

גם אם היה מדובר באליהו הנביא אפשר להקשות. וכמו שאמר הר' שך, כשמישהו תמה עליו שהקשה על הבריסקר רב, אנחנו לא חסידים. השגתו של הסטייפלר מובנת מאד, וכל אחד היה יכול להקשות כך גם אני הקטן שאינו ראוי להיות עפר מתחת רגלי רמ"פ, רק שיותר נכון לומר שכבר הקשו עליו גדולי עולם.

[עמקן]

שמעתי [מהגר''צ שכטר] שיש תשובה באגרו''מ - בא' מהחלקים הראשונים, שמרן הוכיח את השואל - בשמו - קשות, ובדפוסים שלאחר זה השמיט את שם השואל.

מי היודע?

כנראה החליטו שלפרסם השם לשון הרע שלא לתועלת. אתה חולק על זה?

[פולסברג]

כנראה החליטו שלפרסם השם לשון הרע שלא לתועלת. אתה חולק על זה?

כן.

הגע בעצמך, ר' משה עבר על איסור דאורייתא מאות אלפי פעם? אלא מאי אית לך למימר, הדבר אינו שחור לבן אלא דק על דק [וכל ספרות השו''ת מלא מזה מזן אל זן], ודעתו השתנה שלא לפרסמו עלי ספר. אך הדבר שונה לפרסם בפורום [או עכ''פ בפרטי].

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כבר קבע הסטייפלר?! תזכור שמדובר פה בר' משה פיינשטיין.

גם אם היה מדובר באליהו הנביא אפשר להקשות. וכמו שאמר הר' שך, כשמישהו תמה עליו שהקשה על הבריסקר רב, אנחנו לא חסידים. השגתו של הסטייפלר מובנת מאד, וכל אחד היה יכול להקשות כך גם אני הקטן שאינו ראוי להיות עפר מתחת רגלי רמ"פ, רק שיותר נכון לומר שכבר הקשו עליו גדולי עולם.

אין בעיא שיקשו וגם שיחלקו. הבעיא היא בזה שכבר 'קבע' הסטייפלר, כאילו שיש לו הכח לקבוע ואין אחריו כלום, וזה בעצמותו טעות. אמנם אם לא היה טעות והיתה אפשרות לאחד ל'קבוע' משהו, יש בזה טפשות גדול לחשוב שההיררכיה היא שהסטייפלר יקבע וישתיק את ר' משה פיינשטיין. זו היתה כוונתי.

[מקדש מלך]

אבל איפה הוא אמר "קבע"? הוא אמר "טען". ואתה מקשה על עצמך.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אתה כתבת בתור מסקנא, הגם שר' משה התיר, כבר טען הסטייפלר.... אם היית כותב שיש בזה מחלוקת, והסטייפלר נחלק על ר' משה, היית מדבר כפי הענין שאתה טוען עכשיו. עכשיו אין זה אלא נישט צום זאך, במחילה. אם מישהו אינו יודע בעצמו שום דבר בהלכה זו או אחרת, פשוט וברור שהולכים אחרי ר' משה פיינשטיין מעל הסטייפלר, מחמת כמה וכמה טעמים אשר כל אחד די בו לבדו, וכ"ש בצירוף שאר הטעמים. ר' משה היה עסוק בהלכה למעשה כל ימיו, והסטייפלר לא. התורה של ר' משה בנוי ומיוסד על היקף הרבה יותר גדול משל הסטייפלר. גדולי ארץ ישראל הקרובים יותר אל הסטייפלר הכניעו את עצמם לדעתו של ר' משה בהלכה, ולא לדעתו של הסטייפלר. וכן עוד טעמים הפשוטים למי שאין לו ידיעה עצמית.

מי שיש לו קושיות, שיקשה וידון כדרכו של תורה, אבל הנוסח הזה 'כבר טען הסטייפלר' אינו לענין כלל.

[מקדש מלך]

קודם כל זה לא "אתה". איני הרב תוכן.

ולגופם של דבריך, אתה נופל באותה מכמונת שאתה טוען. הרב תוכן לא עסק בעסקי היררכיה אלא טען שלעניות דעתו טענתו של הסטייפלר היא המסתברת. אתה יכול לטעון שאסור לאברך מן השורה להביע את דעתו במחלוקות כאלו (אגב, דלא כדעת האג"מ עצמו...), אבל במקום זה אתה מרצה לנו על מי גדול ומי פחות גדול. תשובה שאינה ממין הטיעון.

ולעניין טענתך המחודשת כעת, אכן מי לנו גדול מרבי משה. הבעיה היא שבמקרה הזה זה כנראה לא הסטייפלר ספציפית מול רבי משה, אלא טענה כללית שרבי משה היה לפעמים חדשן גדול, ובמקרים ההם סוגיין דעלמא דלא כוותיה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לא כתבתי שאסור לו ל'אברך מן השורה' להביע דעה. דיברתי על מי שאין לו דעה, לא על מי שיש לו דעה. הוא לא כתב טענה עניינית, הוא כתב סתם כך ש'כבר טען הסטייפלר שזה לא להלכה', וזה לא לענין, וכנ"ל

[אראל]

לא כתבתי שאסור לו ל'אברך מן השורה' להביע דעה. דיברתי על מי שאין לו דעה, לא על מי שיש לו דעה. הוא לא כתב טענה עניינית, הוא כתב סתם כך ש'כבר טען הסטייפלר שזה לא להלכה', וזה לא לענין, וכנ"ל

ממש שרעקליך..., משל כאילו 'הנוסחאות' שמדבקים על הקירות, כולל נוסחאות התעמולה למיניהם כהיום, הם תורה מסיני, ונוסחו על ידי הרשב"א בעצמו ........

[מקדש מלך]

לא כתבתי שאסור לו ל'אברך מן השורה' להביע דעה. דיברתי על מי שאין לו דעה, לא על מי שיש לו דעה. הוא לא כתב טענה עניינית, הוא כתב סתם כך ש'כבר טען הסטייפלר שזה לא להלכה', וזה לא לענין, וכנ"ל

וככה הסביר את דבריו מיד אחר כך:

גם אם היה מדובר באליהו הנביא אפשר להקשות. וכמו שאמר הר' שך, כשמישהו תמה עליו שהקשה על הבריסקר רב, אנחנו לא חסידים. השגתו של הסטייפלר מובנת מאד, וכל אחד היה יכול להקשות כך גם אני הקטן שאינו ראוי להיות עפר מתחת רגלי רמ"פ, רק שיותר נכון לומר שכבר הקשו עליו גדולי עולם.

[תוכן]

לא כתבתי שאסור לו ל'אברך מן השורה' להביע דעה. דיברתי על מי שאין לו דעה, לא על מי שיש לו דעה. הוא לא כתב טענה עניינית, הוא כתב סתם כך ש'כבר טען הסטייפלר שזה לא להלכה', וזה לא לענין, וכנ"ל

הנה מה שכתבתי:

אבל כבר הסטייפלר טען שהיתר זה הוא הכרעה שאין לה על מה לסמוך. מנין לר' משה שמה שקובע הוא דרך הגילוח ולא התוצאה.

נדמה שיש פה טענה עניינית.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הנה הדרך ההוגן להביא את הדברים.

והקשה עליו הסטייפלר מהו המקור שלו.

[פולסברג]

מעשה נפלא שמעתי על הגר''מ [מהגרצ''ש], וזה תוכנה:

מעשה שהיה בבתו של צדיק א' שנשאה לתלמיד א' מתלמידי הגר''מ, וכנראה היא לא היתה צדקת כמו אביה, וזינתה עם הרופא שינים שלה [יהודי], והוצרכו להתגרש כמובן.

והנה דינא הוא דבאשה שזינתה צריכים לכתוב בהגט שמותרת לכל ואסורה להבועל. אך דא עקא, שהבעל החל אז להתפרסם ['אם אגיד שמו עכשיו - כולם יכירוהו-כל יהודי בעולם שמעו עליו'...] וחש ר' משה על כבודו ועל כבוד ילדיהם, שיבינו מנוסח הגט מעשיה הרעים.


והגר''מ היה מסדר הגיטין בביתו, וקרא להאשה לחדרו ואמר: השבעה לי כיום שלא תינשא לאותו האיש, ותשבע, ולא כתבו מזה כלום בהגט.

[מגופת חבית]

ראה נוסח אחר קצת מר' אהרן פלדר ואולי הי' ב' מעשיות

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מסתמא הכוונה שכותבים בההיתר, לא בהגט. משום שהגט אינה מתפרסם, וגם שאין ההלכה כן.

[אליסף]

מעשה נפלא שמעתי על הגר''מ [מהגרצ''ש], וזה תוכנה:

מעשה שהיה בבתו של צדיק א' שנשאה לתלמיד א' מתלמידי הגר''מ, וכנראה היא לא היתה צדקת כמו אביה, וזינתה עם הרופא שינים שלה [יהודי], והוצרכו להתגרש כמובן.

והנה דינא הוא דבאשה שזינתה צריכים לכתוב בהגט שמותרת לכל ואסורה להבועל. אך דא עקא, שהבעל החל אז להתפרסם ['אם אגיד שמו עכשיו - כולם יכירוהו-כל יהודי בעולם שמעו עליו'...] וחש ר' משה על כבודו ועל כבוד ילדיהם, שיבינו מנוסח הגט מעשיה הרעים.


והגר''מ היה מסדר הגיטין בביתו, וקרא להאשה לחדרו ואמר: השבעה לי כיום שלא תינשא לאותו האיש, ותשבע, ולא כתבו מזה כלום בהגט.

לא יפה שרצ"ש רמז במי מדובר
בדיוק ההפך מהנהגת ר' משה

[יעל]

מעשה נפלא שמעתי על הגר''מ [מהגרצ''ש], וזה תוכנה:

מעשה שהיה בבתו של צדיק א' שנשאה לתלמיד א' מתלמידי הגר''מ, וכנראה היא לא היתה צדקת כמו אביה, וזינתה עם הרופא שינים שלה [יהודי], והוצרכו להתגרש כמובן.

והנה דינא הוא דבאשה שזינתה צריכים לכתוב בהגט שמותרת לכל ואסורה להבועל. אך דא עקא, שהבעל החל אז להתפרסם ['אם אגיד שמו עכשיו - כולם יכירוהו-כל יהודי בעולם שמעו עליו'...] וחש ר' משה על כבודו ועל כבוד ילדיהם, שיבינו מנוסח הגט מעשיה הרעים.


והגר''מ היה מסדר הגיטין בביתו, וקרא להאשה לחדרו ואמר: השבעה לי כיום שלא תינשא לאותו האיש, ותשבע, ולא כתבו מזה כלום בהגט.

ראה נוסח אחר קצת מר' אהרן פלדר ואולי הי' ב' מעשיות

האם אפשר בבקשה להביא את מראה המקום לר' אהרן פלדר

[רציני]

מעשה נפלא שמעתי על הגר''מ [מהגרצ''ש], וזה תוכנה:

מעשה שהיה בבתו של צדיק א' שנשאה לתלמיד א' מתלמידי הגר''מ, וכנראה היא לא היתה צדקת כמו אביה, וזינתה עם הרופא שינים שלה [יהודי], והוצרכו להתגרש כמובן.

והנה דינא הוא דבאשה שזינתה צריכים לכתוב בהגט שמותרת לכל ואסורה להבועל. אך דא עקא, שהבעל החל אז להתפרסם ['אם אגיד שמו עכשיו - כולם יכירוהו-כל יהודי בעולם שמעו עליו'...] וחש ר' משה על כבודו ועל כבוד ילדיהם, שיבינו מנוסח הגט מעשיה הרעים.


והגר''מ היה מסדר הגיטין בביתו, וקרא להאשה לחדרו ואמר: השבעה לי כיום שלא תינשא לאותו האיש, ותשבע, ולא כתבו מזה כלום בהגט.

איפה כתוב דין זה?

[מגופת חבית]

מעשה נפלא שמעתי על הגר''מ [מהגרצ''ש], וזה תוכנה:

מעשה שהיה בבתו של צדיק א' שנשאה לתלמיד א' מתלמידי הגר''מ, וכנראה היא לא היתה צדקת כמו אביה, וזינתה עם הרופא שינים שלה [יהודי], והוצרכו להתגרש כמובן.

והנה דינא הוא דבאשה שזינתה צריכים לכתוב בהגט שמותרת לכל ואסורה להבועל. אך דא עקא, שהבעל החל אז להתפרסם ['אם אגיד שמו עכשיו - כולם יכירוהו-כל יהודי בעולם שמעו עליו'...] וחש ר' משה על כבודו ועל כבוד ילדיהם, שיבינו מנוסח הגט מעשיה הרעים.


והגר''מ היה מסדר הגיטין בביתו, וקרא להאשה לחדרו ואמר: השבעה לי כיום שלא תינשא לאותו האיש, ותשבע, ולא כתבו מזה כלום בהגט.

ראה נוסח אחר קצת מר' אהרן פלדר ואולי הי' ב' מעשיות

האם אפשר בבקשה להביא את מראה המקום לר' אהרן פלדר

rm12052021.jpg (1.39 MiB) נצפה 5780 פעמים

[יעל]

rm12052021.jpg

תודה רבה על המקור. מאיזה ספר? אולי "רשומי אהרן"?

[מגופת חבית]

rm12052021.jpg

תודה רבה על המקור. מאיזה ספר? אולי "רשומי אהרן"?

כן, רשומי אהרן ח''א

[חרט]

יש לדייק היטב!
לא כתבו ב"פטור" שלה.
בגט עצמו כן כתבו! (אחרת יתכן והגט פסול - לא בדקתי).
אלא שהגט כידוע לא נשמר בידי האשה, אלא מיד לאחר המסירה הוא נקרע בקרע בי"ד (ונשמר בארכיון הבי"ד, ולא מוצג לעין איש).
אבל בטופס הפטור שקיבלה האשה לידיה (שאין לו שום משמעות הלכתית), וזה המסמך המוצג לכל מאן דבעי המתעניין על מעמד האשה - שם - ורק שם - לא נרשם איסורה על הבועל.

ראיתי עכשיו שכבר צויין למעלה בקיצור.

[עזריאל ברגר]

יש לדייק היטב!
לא כתבו ב"פטור" שלה.
בגט עצמו כן כתבו! (אחרת יתכן והגט פסול - לא בדקתי).
אלא שהגט כידוע לא נשמר בידי האשה, אלא מיד לאחר המסירה הוא נקרע בקרע בי"ד (ונשמר בארכיון הבי"ד, ולא מוצג לעין איש).
אבל בטופס הפטור שקיבלה האשה לידיה (שאין לו שום משמעות הלכתית), וזה המסמך המוצג לכל מאן דבעי המתעניין על מעמד האשה - שם - ורק שם - לא נרשם איסורה על הבועל.

ראיתי עכשיו שכבר צויין למעלה בקיצור.

בגט עצמו - כמדומני שלא מוסיפים כלום על הנוסח, ואף פעם לא כותבים בו שהיא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני.
גט שכתוב בו "חוץ מפלוני" - כמעט שאינו גט כלל (הוא פוסל לכהונה, מדין "ריח הגט").

[ישראליק]

הגר"נ גרינבלאט ז"ל בספרו כריח שדה פרשת ואתחנן:

יש נוהגין, וכן ראיתי שנהג מרן הגר"מ זצ"ל, שמיד אחר שכורכים ב' או ג' כריכות סביב היד, מניחים את השל ראש, וכו'

[באמונתו]

הגר"נ גרינבלאט ז"ל בספרו כריח שדה פרשת ואתחנן:

יש נוהגין, וכן ראיתי שנהג מרן הגר"מ זצ"ל, שמיד אחר שכורכים ב' או ג' כריכות סביב היד, מניחים את השל ראש, וכו'

וגם אני הקטן ראיתי שמרן רבי משה נהג כך.

[משוש דורים]

מסתבר דזה רק למי שמברך רק ברכה אחת לשל יד ושל ראש, דאז יש לו לחשוש יותר להפסק, אבל מי שמברך ברכת על מצות תפילין על תש"ר, אין לו לחשוש להפסק כל עוד שעוסק בהנחת תפילין וקשירתן.

[מה שנכון נכון]

מסתבר דזה רק למי שמברך רק ברכה אחת לשל יד ושל ראש, דאז יש לו לחשוש יותר להפסק, אבל מי שמברך ברכת על מצות תפילין על תש"ר, אין לו לחשוש להפסק כל עוד שעוסק בהנחת תפילין וקשירתן.

לא כן. ראה מ"ב כה, לח (וטוב"י שם).

[משוש דורים]

מסתבר דזה רק למי שמברך רק ברכה אחת לשל יד ושל ראש, דאז יש לו לחשוש יותר להפסק, אבל מי שמברך ברכת על מצות תפילין על תש"ר, אין לו לחשוש להפסק כל עוד שעוסק בהנחת תפילין וקשירתן.

לא כן. ראה מ"ב כה, לח (וטוב"י שם).

דוקא משם משמע קצת כמש"כ.

[מה שנכון נכון]

מסתבר דזה רק למי שמברך רק ברכה אחת לשל יד ושל ראש, דאז יש לו לחשוש יותר להפסק, אבל מי שמברך ברכת על מצות תפילין על תש"ר, אין לו לחשוש להפסק כל עוד שעוסק בהנחת תפילין וקשירתן.

לא כן. ראה מ"ב כה, לח (וטוב"י שם).

דוקא משם משמע קצת כמש"כ.

שם מפורש אחרת.
המקור הדין שבשו"ע הוא הרא"ש שחשש להפסק, והוא בירך ב' ברכות.
וטעמו מבואר בתשובותיו שברכת להניח הולכת גם על תש"ר. [והטור כ' בסגנון אחר ועי' ב"י, וגם דבריו עוסקים במברך ב' ברכות].
הרי להדיא דאין לומר "דמי שמברך גם על תש"ר אין לו לחשוש להפסק".
ומש"כ המ"ב דכ"ש לשו"ע הוא לרבותא בעלמא, ופשוט.

[באמונתו]

עיין המצורף בעניין מנהגיו בהנחת תפילין:

[מגופת חבית]

הגר"נ גרינבלאט ז"ל בספרו כריח שדה פרשת ואתחנן:

יש נוהגין, וכן ראיתי שנהג מרן הגר"מ זצ"ל, שמיד אחר שכורכים ב' או ג' כריכות סביב היד, מניחים את השל ראש, וכו'

וגם אני הקטן ראיתי שמרן רבי משה נהג כך.

מרן הגר''מ הי' דקדוק יתירה שהי' כורך על אצבעו ראשונה שביאר שהשיעור אורך רצועה הוא משום שעל האצבע עיקר הקשירה, לכן מיד לאחר הנחת קשירה על בשר תפוח הי' כורך א' או שתים על הזרוע ואח''כ על האצבע ואח''כ מניח של ראש ואח''כ מסלק הרצועה מעל אצבעו וכורך כרגיל

[מגופת חבית]

הגר"נ גרינבלאט ז"ל בספרו כריח שדה פרשת ואתחנן:

יש נוהגין, וכן ראיתי שנהג מרן הגר"מ זצ"ל, שמיד אחר שכורכים ב' או ג' כריכות סביב היד, מניחים את השל ראש, וכו'

וגם אני הקטן ראיתי שמרן רבי משה נהג כך.

מרן הגר''מ הי' דקדוק יתירה שהי' כורך על אצבעו ראשונה שביאר שהשיעור אורך רצועה הוא משום שעל האצבע עיקר הקשירה, לכן מיד לאחר הנחת קשירה על בשר תפוח הי' כורך א' או שתים על הזרוע ואח''כ על האצבע ואח''כ מניח של ראש ואח''כ מסלק הרצועה מעל אצבעו וכורך כרגיל

[שמואל דוד]

הגר"נ גרינבלאט ז"ל בספרו כריח שדה פרשת ואתחנן:

יש נוהגין, וכן ראיתי שנהג מרן הגר"מ זצ"ל, שמיד אחר שכורכים ב' או ג' כריכות סביב היד, מניחים את השל ראש, וכו'

9A09421C-81B1-4CCF-8997-DF324CE54A08.jpeg (35.22 KiB) נצפה 4651 פעמים

[מגופת חבית]

עיין היטב בהתמונה ותראה שיש כריכות גם על האצבע והוא כמש''כ למעלה
נא לשאול לר' יארמש לתמונה יותר בהיר

[שמואל דוד]

עיין היטב בהתמונה ותראה שיש כריכות גם על האצבע והוא כמש''כ למעלה
נא לשאול לר' יארמש לתמונה יותר בהיר

זה בדיוק כוונתי. זה צילום מוידיו…