כדברי הגר"ש שיש לכסות הפה
מלמטה, הבנתי בערוך השולחן בסימן ח ס"ח:
הגאונים אמרו דבעינן עיטוף ראש וכעטיפת ישמעאלים והיינו כיסוי פיו, ולזה מנהגינו כשאנו לובשים הטלית – משליכים ראשי צד אחד של הטלית לצד האחר ובזה מכסים הפה והשפתים, ועומדים כך כדי הילוך ארבע אמות.
וראה גם לשונו בס"ה שאביא מיד.
אמנם בהמשך ס"ח כתב לגבי עטיפה בטלי"ק:
אמר רבינו הבית יוסף דגם בטלית קטן נוכל לצאת דעת הגאונים, והיינו שבשעת לבישה – יניחנו על ראשו רחבו של הטלית לקומתו של האדם, ויתעטף בו הפנים והפה.
וצ"ב.
לגוף השאלה שאם עטיפת הישמעאלים היא מלמעלה למטה א"כ כיצד הישמעאלים רואים ללכת, בפשטות הוא כי במציאות כשהטלית משוכה על הפנים רק עד הפה ולא יותר - היא מתרוממת ואינה צמודה לפנים, אלא נעשית כעין "גג" משופע הסוכך בעיקר על העיניים, ממילא רואים קדימה
את הקרקע מספיק בכדי לראות היכן להניח את מדרך כף הרגל, ורק שלא רואים קדימה למרחוק, וזו בדיוק כוונת הישמעאלים, שלא ייכנס חול לעיניהם מרוח המדבר, ועכ"ז יראו להיכן הם הולכים. והם לא מביטים נכחם בעיניים קמות אלא משפילים מבטם וכך הולכים.
ולענין שאלת האשכול כתב שם בס"ה וס"ח:
להגאונים טלית גדול שמברכין עליו "להתעטף" – בעינן כעטיפת ישמעאלים דווקא, שהוא עטיפת רוב הגוף וכל הראש ולכסות פיו בהטלית.
ורק יש ליזהר שלא יכרוכו כל הטלית רק על הכתף, דהא העיקר הוא כיסוי הגוף