אוסף כתבי היד שבספרית חב"ד - לרשת!

[איש_ספר]

===
מתוך אתר col

אוסף כתבי יד אדיר של רבותינו בן 3,000 מסמכים - נחשף לציבור
בימים אלו הסתיים פרויקט סריקת אוסף כתבי היד אשר בספריית אגודת חסידי חב"ד, עריכת הקבצים והעלאתם לאתר הספריה, לתועלת הלומדים והמעיינים • הפרוייקט נערך בראשות מנהל הספרייה הרב שלום דובער לוין • אוסף כתבי היד שבספריה מכיל קרוב ל-3000 כתבי כתב-יד • החלק העיקרי – תורת חב"ד, כ-200 מהם – כתבי-יד-קודש של רבותינו נשאינו
אוסף כתבי יד אדיר של רבותינו בן 3,000 מסמכים - נחשף לציבור

בימים אלו הסתיים פרויקט סריקת אוסף כתבי היד אשר בספריית אגודת חסידי חב"ד, עריכת הקבצים והעלאתם לאתר הספריה, לתועלת הלומדים והמעיינים.

בספריית אגודת חסידי חב"ד, מסבירים את הפרוייקט, ומפרטים את היקפו הרב:

"תועלת פרסום סריקת אוסף זה רבה היא, לכל מי שלומד מאמר ורוצה לבדוק במקור אם ההעתקה מדוייקת, או שרוצה לבדוק את שינויי הנוסח שבין העתקה אחת לחברתה.

"בכל אחד מאלפי דרושי רבותינו הנדפסים, נסמן בהערות המו"ל, מאיזה כתב-יד הועתק. חלקם – מעצם כתב-יד-קודש רבותינו, ובחלקם נסמן שהוא מועתק במספר כתבי-יד, המסומנים לפי מספר הכרך שבאוסף הספריה, מתחיל מספר התניא, ודרושי תורה אור ולקוטי תורה של רבינו הזקן.

"בנוסף לדרושי רבותינו בחסידות, יש כאן גם כרכים רבים של תשובות בהלכה, קבלה ודרוש, הן של רבותינו ותלמידיהם, והן של שאר גדולי הרבנים והאדמו"רים במשך הדורות. חלק הארי שבהם כבר התפרסם במשך השנים, בקובצי יגדיל תורה ועוד", מציינים בהנהלת הספרייה.

לגבי זכויות היוצרים, מדגישים בהנהלת הספרייה: "כל זכויות הפרסום של החומר שבאוסף הזה, תורת רבותינו ותלמידיהם, הם להוצאת הספרים קה"ת בלבד."



*

כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד: מנהל הספרייה הרב שלום דובער לוין, מעניק סקירה היסטורית מתומצתת על אוסף יקר ערך זה:

"אוסף כתבי-יד דרושי החסידות התחיל כבר בתחלת תקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, בשעה שכ"ק אדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס אף ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש, מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו, שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה, והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להווצר אוסף כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

"כתבי-יד אלו היו שמורים אצל החסידים, ולא בביתו של רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות, השתדל נכדו וממלא מקומו – כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" – לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

"מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים של הדורות הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו, או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

"אוסף זה לא ניצל מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו על האוסף הזה, שמהם נשרפו כרכים רבים. כשממשל רוסיה העביר את אוסף ספרי רבותינו לספריה במוסקבא, הוא העביר יחד אתם כ-500 כרכי כתב-יד.

"אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי וחסידיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

"כך היה עד לכיבוש פולין על ידי הנאצים בראשית שנת ת"ש, שאז נאבד עיקרו של האוסף היקר והקדוש הזה, למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים לא השבית חסדו מעלינו; כעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא, ובראשית שנת תשל"ח הוחזר לספרייה המרכזית של חב"ד בנ.י. וגם הם נסרקו, ומוצגים כעת באתר הספריה. גם כתבי-היד שעדיין נמצאים ברוסיה, מוצגים כעת באתר ספריית אגודת חסידי חב"ד."

לכניסה לקטלוג
https://chabadlibrary.org/catalog/index ... =mscatalog

[הוד_והדר]

בשורה טובה תדשן.

אכן באופן מסורבל, אבל אסאך בעסער ווי גארנישט.

[ברוז]

האם יש רשימה מסודרת של כל אשר הועלה?

[איש_ספר]

קראו את המאמר של ר"י מונדשיין (בשפתי צדיקים) על המאמצים, הכיסופין והסיפוק שהיה בידי מי שיכל להציץ בסידור הבעש"ט, סידור שעכשיו מוצג לכל גולש לרווחה. וזו דוגמא בודדת לשינוי התפיסה...

[ברוז]

קראו את המאמר של ר"י מונדשיין (בשפתי צדיקים) על המאמצים, הכיסופין והסיפוק שהיה בידי מי שיכל להציץ בסידור הבעש"ט, סידור שעכשיו מוצג לכל גולש לרווחה. וזו דוגמא בודדת לשינוי התפיסה...

שלב נוסף ב'בזבוז האוצרות' הידוע...

[ברוז]

האם יש רשימה מסודרת של כל אשר הועלה?

אין.
נודה על העלאת קישורים לקבצים מעניינים אשר טרם נדפסו עד השתא.

[ברוז]

חיבור בכת"י רבי מנחם מענדל אב"ד טשערקאוו, נזכר כאן: https://beta.otzar.org/#/book/25598/p/1 ... /4/end/6/c
https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.p ... BkZiJ9fQ==
למי עוד פרטים עליו?

[ישראליק]

ספר הגבול לרבי דוד בן רבי יהודה חסיד
(כפי שראיתי בספר מלאך המשיב, עובד על זה הרב אוהד תורג'מן להו"ל)

כאן

אגב, מצאתי בעז"ה דרך קל יחסית לעבור על האוסף.
בחיפוש מתקדם מבצעים חיפוש על פי סדר הא"ב, צריכים לפחות שני אותיות, לדוגמא: אב, אג, אד, וכן בא, בב, בג, בד, וכן הלאה
וכך לאט לאט עוברים על כל האוסף

[באר בשדה]

בעלון בית נאמן גל' 227 (נצו"י תש"פ, הע' 11):

כת''י.png (56 KiB) נצפה 8040 פעמים

והנה עתה נמצאו גם המה.

[דוד קורצוג]

האם יש אפשרות באתר שלהם לקריאה רציפה של ספר שלם או רק עמוד עמוד?

[הוד_והדר]

אין אפשרות, זה מסורבל רק עמוד עמוד

[ברוז]

בעמ' 61 כאן: https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.p ... BkZiJ9fQ==
מכתב חשוב וארוך מרבי שמעון צבי הורוויץ viewtopic.php?f=19&t=5393&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5#p44444
האם נדפס כבר?

[ברוז]

חיבור לא מפוענח על המסורה https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.p ... 0ucGRmIn19
בעמ' 59 -60 הערה ארוכה מרבי יעקב צבי מעקלענבורג בעל הכתב והקבלה.

[אויבער חכמניק]

חיבור לא מפוענח על המסורה https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.p ... 0ucGRmIn19
בעמ' 59 -60 הערה ארוכה מרבי יעקב צבי מעקלענבורג בעל הכתב והקבלה.

ההערה נדפסה בנספח בסוף ספרו הכתב והקבלה.

[בתוך הגולה]

ההערה נדפסה בנספח בסוף ספרו הכתב והקבלה.

נראה שצריך להבהיר כי אי"ז כתי"ק של בעל הכתב והקבלה אלא שהכותב האלמוני העתיק מספרו.
ואגב. המקטלגים תיארכו את כתה"י בערך ת"ר.
לאמור נראה שאפשר לאחרו לאחרי תרי"ב שם נדפס הכתוה"ק לראשונה עם תוספת זו (בראש חומש דברים. בסריקה דולג העמ' הראשון וחעל"ד. במהדו"ק תקצ"ט אין את הערה זו)
ואחר העיון נראה שיש לאחרו מעט יותר כי בעמ' 60 מהעותק המקוון (עמ' 15 מדפה"ס) כותב: 'וזה מקרוב חובר חיבור אחד מהמשכילים [?] קרא שמו (אור החיים) הוסיף שטות בהגהות המס"ק'. וכוונתו ללא ספק לספר אור החיים לר"ח בנדר שנדפס בווילנא תרכ"ח.

[תא חזי]

בעלון בית נאמן גל' 227 (נצו"י תש"פ, הע' 11):

כת''י.png

והנה עתה נמצאו גם המה.

זכורני כי תחת אחד השיחי'ם אמר לי אחיו של הגאון הנאמ"ן שליט"א, כי מר אביהם הגאון הי"ד, תיווך בין אחד מחכמי המקובלים לבין ר' ניסן פינסון למכור לו סידורי הרש"ש עבור ספריית כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש. והנה בקטלוג המובא מעלה ישנם אי-אילו סידורים (בכתי"ק רבי אברהם ב"ר משה אבוקארא, כנראה מח"ס בן אברהם, על ספיקות ואיסור והיתר), והינם כדרך סידורי היר"א. וצויין בקטלוג כי נרכשו על ידי ר' ניסן פינסון, וכנראה הם הם.
(הערת אגב: בעבר חשבתי שהסידורים שרכש ר"ן פינסון יובילו לפתרון התעלומה על 'סידורי המהדורא-בתרא' שלקח עמו בנו של הרש"ש כשיצא בשליחות לערי המערב (תונס), ונותרו שם, אולם מראות הכתבים הנ"ל נראה שהיא העתקה מאוחרת, וככל הנראה היא העתקה מסידורים כדרך הרב היר"א, וככל הנראה העתיקם מאיזה שד"ר (אולי הר"י קאלאמרו) שהגיע לתונס/ג'רבא באותה עת, וקבע תפילתו מתוך סידורים כגון אלו, או שאכן נשלחו מהכא להתם סידורים אף בשנים מאוחרות יותר, ומהם העתיק - וראה לדוגמא סידור כת"י מספר 1579 (ככה"נ אוטוגרף של היר"א) שנשלח לר' ישועה בסיס, עוד בחיי היר"א (ר"י בסיס נפטר בשנת כת"ר, והיר"א בתרכ"ט), וכנראה מהמכתב אשר מובלע בדפי הספר).
[בספריית חב"ד ראיתי כרכים המכילים את קשעה"מ, ברכה"ש ותיקון חצות, וכרך ספירת העומר ושבועות, וכמדומני שבספריה הלאומית נמצא כרך נוסף בהעתקת ר"א אבוקארא - והוא על כוונות הלולב וההקפות, וכתוב באופן קצת שונה מסידורי היר"א, וצ"]

[תא חזי]

אוסף כתבי יד אדיר של רבותינו בן 3,000 מסמכים - נחשף לציבור

בימים אלו הסתיים פרויקט סריקת אוסף כתבי היד אשר בספריית אגודת חסידי חב"ד, עריכת הקבצים והעלאתם לאתר הספריה, לתועלת הלומדים והמעיינים.

בספריית אגודת חסידי חב"ד, מסבירים את הפרוייקט, ומפרטים את היקפו הרב:

"תועלת פרסום סריקת אוסף זה רבה היא, לכל מי שלומד מאמר ורוצה לבדוק במקור אם ההעתקה מדוייקת, או שרוצה לבדוק את שינויי הנוסח שבין העתקה אחת לחברתה.

"בכל אחד מאלפי דרושי רבותינו הנדפסים, נסמן בהערות המו"ל, מאיזה כתב-יד הועתק. חלקם – מעצם כתב-יד-קודש רבותינו, ובחלקם נסמן שהוא מועתק במספר כתבי-יד, המסומנים לפי מספר הכרך שבאוסף הספריה, מתחיל מספר התניא, ודרושי תורה אור ולקוטי תורה של רבינו הזקן.

"בנוסף לדרושי רבותינו בחסידות, יש כאן גם כרכים רבים של תשובות בהלכה, קבלה ודרוש, הן של רבותינו ותלמידיהם, והן של שאר גדולי הרבנים והאדמו"רים במשך הדורות. חלק הארי שבהם כבר התפרסם במשך השנים, בקובצי יגדיל תורה ועוד", מציינים בהנהלת הספרייה.

לגבי זכויות היוצרים, מדגישים בהנהלת הספרייה: "כל זכויות הפרסום של החומר שבאוסף הזה, תורת רבותינו ותלמידיהם, הם להוצאת הספרים קה"ת בלבד."

לא בא כבושם הזה.
אולם איני סבור שזהו כל האוסף (כפי שקצת משתמע מלשון "הסתיים", ומכך שסרקו כת"י שבעבר לא היה אפשר לדמיין בכלל לקבל גישה אפילו לעמוד אחד מהם).
והיה בהני'ח כי זהו כל האוסף של ה'בוך'ים החב"דיים, ובאם נגרע מתוך 3000 כמה וכמה מאות של ספרים אחרים, וכן כפילויות, האם יש בכך כדי לכלכל את כל ספרי מאמרי ודרושי חב"ד מאדמו"ר הזקן ועד אדמו"ר הריי"צ?
רב הנסתר על הנגלה.

[בנוסף, יש ברשות ספריית חב"ד גם ספרי דפוס ייחודיים, עם הגהות מחכמים שונים, האם גם אותם יסרקו בעתיד?]


ואגב עוד נסתר שנעשה נגלה - והוא אכן חשוב להעולם:
בספריית חב"ד נמצאים רוב (6 מתוך 8) מתוך שמונת השערים בעריכת מהרש"ו בן מהרח"ו (למעט שער ההקדמות, המצוי בצרפת כמדומני, ושער הגלגולים המצוי באוסף פרטי בירושלים, כמצויין בכתבי כמהר"י אביב"י שליט"א). ומסתמא ימצאו בהם המעיינים נחת ותועלת, עד שמישהו (מישהם?) ירים את הכפפה להוציאם לאור עולם (בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....).
לחפש לפי שם ספר >> "שמנה שערים" (בכתיב חסר!)

[משוש דורים]

והנה הסנונית הראשונה כתוצאה מכך:

נחשף כתב יד בלתי ידוע, של הסימנים קנ”ה–קנ”ו ב’שו”ע הרב’ של של האדמו”ר הזקן, בעל ‘התניא’, שבתוכו כמה קטעים חשובים שלא באו בדפוס ולא היו מוכרים.

התגלית נחשפה בשבוע האחרון על ידי הגאון רבי אברהם אלאשווילי, שהביאו לפרסום.

“האמת היא”, אמר הרב אלאשוילי, “שיש פה השגחה פרטית מופלאה, שמלבד ההתרגשות הכללית הגדולה, גרמה לי באופן אישי התרגשות פרטית מיוחדת כפולה ומכופלת – ואסביר.

“כמות עצומה מתוך אוצרות כתבי היד העשירים של ‘ספריית ליובאוויטש’ – ספריית הרבי בניו יורק – עברו בשנים האחרונות דיגיטציה, וזאת בעבודה מאומצת של הספרן הרב יצחק וילהלם. תוצאת עבודה גדולה זו היא, שניתן כעת לגשת אל כמות עצומה של כתבי יד מגנוזות הספרייה באמצעות הרשת הדיגיטלית.

“לפני ימים ספורים עלה האתר עם כתבי היד לאוויר. כמה מחבריי העוסקים בעניינים אלו התרגשו מאוד מהגילוי המיוחד הזה, והחלו לנבור ולעיין בשלל כתבי היד שנפתחו לעין כל, ובשלב מסוים החלטתי שגם אני אציץ.

“כמובן, הדבר הראשון שעניין אותי הוא מה שהכי קרוב לליבי זה עשרות שנים – ‘שולחן ערוך הרב’. באופן שאיני יכול לראות בו אלא השגחה פרטית מופלאה ומתנת שמיים, מיד בהתחילי בחיפושי מצאתי ‘ביכעל’ של כל מיני כתבי יד, כרך של כמאתיים עמודים, בכל מיני עניינים. ולפתע גיליתי שם, בין שלל כתבי היד בנושאים השונים, גם העתק ייחודי של סימנים קנ”ה–קנ”ו בשו”ע רבנו”.

הרב אלאשוילי הוסיף: “קשה להעביר במילים את ההתרגשות שחשתי באותם רגעים. זה עשרות שנים אני נושא בקרבי תקווה לגילויים חדשים מהחסר בשו”ע אדה”ז. הרי חסרים לא מעט סימנים וסעיפים – מתוך כשבע מאות סימנים בשו”ע אורח חיים חסרים לנו כמעט מאתיים סימנים – ובחלק מהסימנים חסרים גם סעיפים וקטעים שלמים. לדוגמה, הנה אנו קרבים לחג הפורים, ואין לנו הלכות פורים בשו”ע הרב.

“והנה ברוך ה’ לא רק שהתגלו כמה קטעים חדשים – אף שכולם אמרו לי: תשכח מזה, אין סיכוי בעולם שיימצאו עוד קטעים – אלא שקטעים חדשים אלו נתגלו על ידי. אומנם זהו גילוי מעט בכמות ביחס לחיסרון הגדול, אבל עדיין זהו גילוי שמשלים ארבעה קטעים שחסרו בסימן קנ”ו.

“האמת צריכה להיאמר שספציפית, כרך ‘ביכעל’ זה הגיע לידי ספריית ליובאוויטש רק לפני שנים ספורות, כעשר שנים, כצילום מאוסף שוקן, כך שבעת העבודה הענקית על המהדורה החדשה של ‘שולחן ערוך הרב’ לא עמד ביכעל זה לפני המערכת; ובכלל המחשבה שניתן היה למצוא זאת – ספון בתוך ‘ביכעל’ זה שבו דברים שונים ומגוונים – דומה למחשבה שיהיה ניתן לאתר מחט בערמה של שחת. אין זאת אלא השגחה פרטית מופלאה”.

הרב אלאשוילי נרגש במיוחד מהגילוי. “אני מרגיש שיש לנו כאן דרישת שלום שמימית מרבנו הזקן”, אמר ל’כפר חב”ד’, “דבר המהווה סימן שצריכים להתחזק בלימוד שו”ע שלו.

“ובכלל ידוע מה שאמר הרבי מליובאוויטש כמה וכמה פעמים, שכאשר נדפס משהו חדש הוא מעורר התעוררות חדשה ללמוד בדברים חדשים, כי כן טבע האדם להתרגש מהחדשות. אם כן מובן שעצם הגילוי צריך להוליד התעוררות חדשה בלימוד שו”ע אדמו”ר הזקן בכלל ולימוד סימנים אלו בפרט.

“יש לציין שני דברים עיקריים הנזכרים בסעיפים אלו, והם מצוות קביעות עיתים לתורה ומצוות אהבת ישראל, ואין ספק ששתי הלכות אלו הן הלכות כלליות שהן העוגן המרכזי של קיום היהדות בזמננו”.

הכתבה המלאה מתפרסמת בשבועון ‘כפר חב”ד’

[לבי במערב]

בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....

יקבל גם יקבל (אם רק יפנה ויבקש), וכבר הי' לעולמים. יעו"ע אשל אברהם (בוטשאטש) מהדורא תליתאה.

[ברוז]

בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....

יקבל גם יקבל (אם רק יפנה ויבקש), וכבר [size=150]הי' לעולמים. יעו"ע אשל אברהם (בוטשאטש) מהדורא תליתאה.[/size]

היה הוה ויהיה.
אין כמותם כמעט בנדיבות בענינים אלו.

[גיזונטע קאפ]

בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....

יקבל גם יקבל (אם רק יפנה ויבקש), וכבר הי' לעולמים. יעו"ע אשל אברהם (בוטשאטש) מהדורא תליתאה.

שמא רק בדברים הקשורים להפצת המעיינות?

[איש_ספר]

מה רב טובך אשר צפנת ליראך.

[לבי במערב]

שמא רק בדברים הקשורים להפצת המעיינות?

ס' א"א קשור להפצת המעיינות בדרך כלשהי, ואנכי לא ידעתי?...

[גיזונטע קאפ]

שמא רק בדברים הקשורים להפצת המעיינות?

ס' א"א קשור להפצת המעיינות בדרך כלשהי, ואנכי לא ידעתי?...

הוא פוסק חסידי

[הוד_והדר]

בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....

יקבל גם יקבל (אם רק יפנה ויבקש), וכבר הי' לעולמים. יעו"ע אשל אברהם (בוטשאטש) מהדורא תליתאה.

שמא רק בדברים הקשורים להפצת המעיינות?

ושמא תפסיק עם הקונספירציות

הזוי!

[לבי במערב]

גא"מ לשפשוף העינים בתמהון.

[עזריאל ברגר]

בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....

יקבל גם יקבל (אם רק יפנה ויבקש), וכבר [size=150]הי' לעולמים. יעו"ע אשל אברהם (בוטשאטש) מהדורא תליתאה.[/size]

היה הוה ויהיה.
אין כמותם כמעט בנדיבות בענינים אלו.

אשר החלה כבר במסירת רבים מספריהם לסריקה עבור Hebrew books.
וכן מנהל הספריה (הרשד"ב לוין) פרסם את (כמה מ)ספריו באתר הספריה כטקסט.

נראה שהוא אוחז שמארז"ל "מה אני בחינם אף אתם בחינם" - חל גם על כגון דא...

ראוי לציין שיש לא מעט חסידי חב"ד שגישתם היא הפוכה, והם שומרים על זכויות-היוצרים שלהם במלואן.
וצדיק באמונתו יחיה.

[עזריאל ברגר]

אגב, ראיתי מאמר יפה בענין זכויות יוצרים של ספרים - https://tora.us.fm/tnk1/klli/limud/pirsum.html

[ברוז]

בהנחה שיקבל הורמנא מקה"ת/הספרייה....

יקבל גם יקבל (אם רק יפנה ויבקש), וכבר [size=150]הי' לעולמים. יעו"ע אשל אברהם (בוטשאטש) מהדורא תליתאה.[/size]

היה הוה ויהיה.
אין כמותם כמעט בנדיבות בענינים אלו.

אשר החלה כבר במסירת רבים מספריהם לסריקה עבור Hebrew books.
וכן מנהל הספריה (הרשד"ב לוין) פרסם את (כמה מ)ספריו באתר הספריה כטקסט.

נראה שהוא אוחז שמארז"ל "מה אני בחינם אף אתם בחינם" - חל גם על כגון דא...

ראוי לציין שיש לא מעט חסידי חב"ד שגישתם היא הפוכה, והם שומרים על זכויות-היוצרים שלהם במלואן.
וצדיק באמונתו יחיה.

קבלתי באישי מאחד שביקש פעם והתאכזב.

[לבי במערב]

ג"א נודעתי על מקרה כזה בתיבה הפרטית. וכנראה שהי' באותו מקרה טעם מסוים לשינוי מדרכו הקבועה, כי אין הסבר אחר לכך.