לבי במערב כתב:והיינו מש"כ ב'אוצר הגדולים אלופי יעקב' שהובא לעיל.עדיאל ברויאר כתב:ולא לומר שחלק מהמקורות של רש"י והערוך היו זהים? הרי אנחנו יודעים שהם השתמשו בפירושי מגנצא
נוריאל עזרא כתב:תודה רבה. ייש"כ.
אז בעצם אתה אוחז כמו שהסתייג באוצר הגדולים שהבאתי.
אלא שיש לציין שזה מתיישב יפה עם שימושו של רש"י בשתיקה בפירושי מגנצא. אך האוצר הגדולים הנ"ל הביא מההקדמה של הערוך השלם הנ"ל(ואמ"א) שיש מקומות שכותב רש"י "שמעתי" ותואם לערוך, מאחר ופירושי מגנצא היו לפניו אם כן כשכתב שמעתי זה לא מהם ואולי הגיעו אליו שמועות הערוך וכמו שהערתי בהערה במאמר(ונשמט כאן).
מה דעתך בעניין?
עדיאל ברויאר כתב:צריך לעיין בדברים ואין לי פנאי. על פניו נשמע לי יותר הגיוני שמדובר במסורות פרשניות שהיו באשכנז והגיעו לשניהם. שים לב לדברי תא שמע, שעולה מהם שלפעמים ניכרת קירבה ברורה בין רש"י ובין פירושי מגנצא גם במסכתות שנראה שהוא לא החזיק את פירוש מגנצא שהגיע אלינו. אני מעדיף לומר את זה מאשר לטעון שהמסורות הפרשניות עברו בעל פה לפני חתימת הערוך או שעברו בעל פה לאחר חתימתו אבל בחלון זמן קטן מאוד ורש"י עוד הספיק לעדכן את המסורות הללו בפירושו. בתיאוריה הכל אפשרי, אבל נדמה לי שעדיף ללכת בדרך הראשונה שהצעתי.
הלא שחוק עשו לנו!את מלאכתו הגדולה השלים בשנת ד'תתס"א (1101). הספר נפוץ מייד באירופה והתקבל בהתלהבות רבה, עד שרש"י, בן דורו הצעיר של ר' נתן, כבר מצטט מפירושי הערוך במאות מקומות.
לבי במערב כתב:מויקי':הלא שחוק עשו לנו!את מלאכתו הגדולה השלים בשנת ד'תתס"א (1101). הספר נפוץ מייד באירופה והתקבל בהתלהבות רבה, עד שרש"י, בן דורו הצעיר של ר' נתן, כבר מצטט מפירושי הערוך במאות מקומות.
נוריאל עזרא כתב:עדיאל ברויאר כתב:צריך לעיין בדברים ואין לי פנאי. על פניו נשמע לי יותר הגיוני שמדובר במסורות פרשניות שהיו באשכנז והגיעו לשניהם. שים לב לדברי תא שמע, שעולה מהם שלפעמים ניכרת קירבה ברורה בין רש"י ובין פירושי מגנצא גם במסכתות שנראה שהוא לא החזיק את פירוש מגנצא שהגיע אלינו. אני מעדיף לומר את זה מאשר לטעון שהמסורות הפרשניות עברו בעל פה לפני חתימת הערוך או שעברו בעל פה לאחר חתימתו אבל בחלון זמן קטן מאוד ורש"י עוד הספיק לעדכן את המסורות הללו בפירושו. בתיאוריה הכל אפשרי, אבל נדמה לי שעדיף ללכת בדרך הראשונה שהצעתי.
תודה על ההסבר. אכן צריך להתיישב בזה. אך בהחלט נשמעים הדברים, אני מתכנן בע"ה לכתוב באור תורה מחדש לכמה תיקונים ועדכונים בע"ה אחדד גם הדברים הללו.
אבל תמיד גם צריך לזכור שזה שפירוש אחד מרווח יותר והשני דחוק יותר לא אומר בהכרח שהראשון אמת והשני לא.
הגהמ כתב:אוסיף שנראה לי שכשהסתמך רש"י על מקור נדיר כמו ירושלמי או תשובות הגאונים וכדו' הוא הקפיד לציין זאת [כמו שעשה בביצה (כד:) לדוגמא: "בתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי, גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא, ושמו רבי קלונימוס, ובקי בכל התלמוד"], ואילו כשהוא הסתמך על פירושים וקונטרסים נפוצים שהיו מצויים אצלו לא הקפיד לציין זאת. אם צודק אני בזה, מזה שלא הזכיר ספר הערוך יש להיווכח שאת הערוך לא ידע וספרו לא הכיר בעת כתיבת הפירוש, והפירושים הדומים שבשניהם נשאבו ממקור משותף, אבל לא ציטט רש"י מן הערוך (וכן נקטתי במאמרי לטיב פירוש רש"י עמ"ס ב"ק בישורון לה, ומאי דאיכא למשמע ממש"כ כאילו כן כתב המהרש"ל ליתא כמו שהעיר הר"א גבאי במאמרו בקובץ עץ חיים באבוב האחרון).
נוריאל עזרא כתב: אך עדיין יש להתיישב בפעמים שמביא 'שמעתי' ולטענת בעלי ההקדמה של הערוך השלם הדברים תואמים לערוך. ואם הכוונה לכתבי מגנצא או אחרים שהיו ברשותו למה יאמר שמעתי? וכפי שהערתי אני במאמר הנ"ל בהערה 17(נשמט כאן).
בברכה המשולשת כתב:רש"י עצמו למד כידוע בישיבת מגנצא, כך שייתכן שהכוונה היא ששמע זאת כשלמד בישיבה.
קאצ'קלה כתב:יש לי להוסיף, שבערוך ערך חרס כתוב מפורש: "בפרק אין מעמידין: וחרס הדרייני. פירשו בגמרא"!
מיללער כתב:בערוך הרך הדריינא (ב): וחרס הדרייני (ע"ז לב.) פי' לשון יוני מים ויין והיה החרס מגובל מהם.
בגמרא בעבודה זרה: מאי הדרייני אר"י אמר שמואל חרס של הדריינוס קיסר וכו'
האם המוסיף ערוך חולק כאן על פירוש המפורש בדברי הגמרא?
חובב_ספרים כתב:המילים באידיש בערוך הם ממשכיל בשם משה לנדא שעשה הרבה שיבושים בהערוך, כ"כ בעין תכלת אות כ' וכ"א.
שבענו מטובך כתב:היכן ניתן לראות את הערוך דפו"ר (רומא ר"ל בערך) ערך בלע (בלעם)?
בעותק שבאוצה"ח (מהספה"ל בירושלים) חסר עד אות ד'. ובעותק שבאוצרות התורה חסר אות ב'.
תלמוד_ישן כתב:תבדוק כאן:
http://dfg-viewer.de/show?tx_dlf%5Bdoub ... 90b3837496
עדיאל ברויאר כתב:
תבדוק בכת"י החשוב ביותר (כנראה) ששרד - http://www.bl.uk/manuscripts/SetupViewe ... 881_fs001r
לוצאטי כתב:לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.
כן לדעת כי בערוך השלם לקהוט חסרים מלות ולפעמים גם שורות שלמות בעצם לשון רבינו הערוך, ולכן על המעיינים בו, אין להם להכריע ממנו שום דבר, עד שיעיינו הנוסחא הנכונה בדברי הערוך בדפוסים הישנים, ועל כל דבר החסר בו ציינתי בהערותי ביקר הערך.
בפ' במה אשה יוצאה (במשנה שבת נ"ז) ולא בטטפת, ובגמ' (שם ע"ב) פי' רב יוסף טטפת חומרתא דקטיפתא (יש מי שאומר כי הוא ממיני מרגליות שתולות הנשים בצואריהן משום עין רעה. ונדחו דבריו ואיתוקמא מאי טטפת אבזייני כלומר אב שיש בו מינין הרבה. אב הוא מין תכשיט זייני לשון מינין1, כי מינין תרג' זני כדכתיב (דניאל ג' ה') וכל זני זמרא, פי' מיני זמר. והיא נקראת טטפת מפני שנתנת למעלה מן המצח במקום הטטפת. כדתניא (שבת נ"ז ע"ב) יוצאה אשה בסבכה המוזהבת ובטטפת ובסרבוטין ואוקמ' ר' אבהו טטפת המקפת מאזן לאזן, סרבוטין המגיעין לה עד לחייה. ויש מפרשין חומרתא דקטיפתא קשר שתולה בצוארה לקטף את העין שלא תשלוט בה וכיון דמשום הצלה היא תהוי כקמיע מומחה ותשתרי עכ"ל2).
אחי"ה3 דברים אלו אין להם שחר וערבוב דברים ראיתי כאן וכן צ"ל: יש מי שאומר כי הוא ממיני מרגליות שתולות הנשים בצואריהן משום עין רעה, ויש מפרשין חומרתא דקטיפתא קשר שתולה לצוארה לקטף את העין שלא תשלוט בה, ונדחו דבריו דכיון דמשום הצלה היא תהוי כקמיע מומחה ותשתרי ואיתוקמא מאי טטפת אבזייני כלומר אב שיש בו מינין הרבה. אב הוא מין תכשיט זייני לשון מינין כי מינין תרג' זני כדכתיב וכל זני זמרא, פי' מיני זמר. והיא נקראת טטפת מפני שנתנת למעלה מן המצח במקום הטטפת. כדתניא יוצאה אשה בסבכה המוזהבת ובטטפת ובסרבוטין ואוקמ' ר' אבהו טטפת המקפת מאזן לאזן, סרבוטין דמגיעין עד לחייה.
בס"ג דפ' ארבעה נדרים (ל"ב) "אמר רמי בר חייא כתיב 'אברם' וכתיב 'אברהם' בתחילה המליכו הקב"ה לאברהם על רמ"ג איברים ולבסוף המליכו על רמ"ח, ואלו הן שתי עיניים ושתי אזנים וראש הגויה ובגופה. פרק ו' בנגעים (מ"ז) כ"ד ראשי איברים שבאדם אין מטמאין משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים וכו' וכו'.
"המלה האחרונה לי' בנוסח' אבל אי' שם וסוף ילק' קהלת פ"ט אמר רבי בר אבא... עיר קטנה זה הגוף ועיי"ע גף האחרון" עכ"ל.
"נדרים ל"ב וילק' קהלת ספ"ט עיר קטנה זה הגוף... ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצר הרע, לדעתי היא מל"פ אבר התשמיש והראיה מגי' רבינו הע' גויה ב' "וראש הגויה ובגופה" הרי יגיד עליו רעו, כי גויה ג"כ בל"פ תשמיש המטה" עכ"ל
אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.
סליחות כתב:אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.
האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.
(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)
לוצאטי כתב:סליחות כתב:אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.
האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.
(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)
חפש לוקניקא
איש_ספר כתב:אל תחפש כי לא תמצא. הוא לרב"מ בעל מוסף הערוך.
סליחות כתב:אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.
האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.
(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)
סליחות כתב:איש_ספר כתב:אל תחפש כי לא תמצא. הוא לרב"מ בעל מוסף הערוך.
כך מסתבר, ייש"כ
באמונתו כתב:פירוש של הירושלמי, אינו מאת ר"ח זצ"ל, אלא מחתנו רז"ב שליט"א, על בסיס שיעורי ר"ח.
איש_ספר כתב: ב.
בערוך השלם חלק שני עמוד רנ"ו ערך גויה:
בס"ג דפ' ארבעה נדרים (ל"ב) "אמר רמי בר חייא כתיב 'אברם' וכתיב 'אברהם' בתחילה המליכו הקב"ה לאברהם על רמ"ג איברים ולבסוף המליכו על רמ"ח, ואלו הן שתי עיניים ושתי אזנים וראש הגויה ובגופה. פרק ו' בנגעים (מ"ז) כ"ד ראשי איברים שבאדם אין מטמאין משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים וכו' וכו'.
אמנם באמת טעה החכם קהוט בזה טעות גסה. כי הנקודה שיש באיזה דפוסי ערוך אחרי מלת 'ובגופה', העבירתו מן הדרך הישר והובילתו לדרכים עקלקלות. ובאמת הנקודה המפסקת את הענין צריך להיות קודם מלת "ובגופה", כי מילת "ובגופה" שייכת למטה, ואינה אלא ציון להמאמר של מטה של פ"ו דנגעים, כי כן דרכו של רבינו הערוך לציין פרקי המשניות בשם המלה הראשונה של הפרק, ופרק ו' דנגעים מתחיל בהמלות "גופה של בהרת" וכמו כן הזכיר רבינו הערוך עוד הפעם את פרק ו' דנגעים בלשון הזה "ובגופה" בערכים אטו דל גף מכת צרב א' .
איש_ספר כתב:יפה. אגב בימים הקרובים עומד להופיע ערוך עם הערות "יקר הערך", על סדר בבלי וירושלמי וכל מדרשי רז"ל!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 542 אורחים