ספר הערוך

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ד' יולי 14, 2021 8:22 pm

תודה רבה. ייש"כ.
אז בעצם אתה אוחז כמו שהסתייג באוצר הגדולים שהבאתי.
אלא שיש לציין שזה מתיישב יפה עם שימושו של רש"י בשתיקה בפירושי מגנצא. אך האוצר הגדולים הנ"ל הביא מההקדמה של הערוך השלם הנ"ל(ואמ"א) שיש מקומות שכותב רש"י "שמעתי" ותואם לערוך, מאחר ופירושי מגנצא היו לפניו אם כן כשכתב שמעתי זה לא מהם ואולי הגיעו אליו שמועות הערוך וכמו שהערתי בהערה במאמר(ונשמט כאן).
מה דעתך בעניין?

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ד' יולי 14, 2021 8:24 pm

לבי במערב כתב:
עדיאל ברויאר כתב:ולא לומר שחלק מהמקורות של רש"י והערוך היו זהים? הרי אנחנו יודעים שהם השתמשו בפירושי מגנצא
והיינו מש"כ ב'אוצר הגדולים אלופי יעקב' שהובא לעיל.

אכן ייש"כ אחריך גם התייחסתי לכך.(ולא ראיתי שכתבת)

עדיאל ברויאר

נוריאל עזרא כתב:תודה רבה. ייש"כ.
אז בעצם אתה אוחז כמו שהסתייג באוצר הגדולים שהבאתי.
אלא שיש לציין שזה מתיישב יפה עם שימושו של רש"י בשתיקה בפירושי מגנצא. אך האוצר הגדולים הנ"ל הביא מההקדמה של הערוך השלם הנ"ל(ואמ"א) שיש מקומות שכותב רש"י "שמעתי" ותואם לערוך, מאחר ופירושי מגנצא היו לפניו אם כן כשכתב שמעתי זה לא מהם ואולי הגיעו אליו שמועות הערוך וכמו שהערתי בהערה במאמר(ונשמט כאן).
מה דעתך בעניין?

צריך לעיין בדברים ואין לי פנאי. על פניו נשמע לי יותר הגיוני שמדובר במסורות פרשניות שהיו באשכנז והגיעו לשניהם. שים לב לדברי תא שמע, שעולה מהם שלפעמים ניכרת קירבה ברורה בין רש"י ובין פירושי מגנצא גם במסכתות שנראה שהוא לא החזיק את פירוש מגנצא שהגיע אלינו. אני מעדיף לומר את זה מאשר לטעון שהמסורות הפרשניות עברו בעל פה לפני חתימת הערוך או שעברו בעל פה לאחר חתימתו אבל בחלון זמן קטן מאוד ורש"י עוד הספיק לעדכן את המסורות הללו בפירושו. בתיאוריה הכל אפשרי, אבל נדמה לי שעדיף ללכת בדרך הראשונה שהצעתי.

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ד' יולי 14, 2021 8:42 pm

עדיאל ברויאר כתב:צריך לעיין בדברים ואין לי פנאי. על פניו נשמע לי יותר הגיוני שמדובר במסורות פרשניות שהיו באשכנז והגיעו לשניהם. שים לב לדברי תא שמע, שעולה מהם שלפעמים ניכרת קירבה ברורה בין רש"י ובין פירושי מגנצא גם במסכתות שנראה שהוא לא החזיק את פירוש מגנצא שהגיע אלינו. אני מעדיף לומר את זה מאשר לטעון שהמסורות הפרשניות עברו בעל פה לפני חתימת הערוך או שעברו בעל פה לאחר חתימתו אבל בחלון זמן קטן מאוד ורש"י עוד הספיק לעדכן את המסורות הללו בפירושו. בתיאוריה הכל אפשרי, אבל נדמה לי שעדיף ללכת בדרך הראשונה שהצעתי.

תודה על ההסבר. אכן צריך להתיישב בזה. אך בהחלט נשמעים הדברים, אני מתכנן בע"ה לכתוב באור תורה מחדש לכמה תיקונים ועדכונים בע"ה אחדד גם הדברים הללו.
אבל תמיד גם צריך לזכור שזה שפירוש אחד מרווח יותר והשני דחוק יותר לא אומר בהכרח שהראשון אמת והשני לא.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' יולי 14, 2021 8:42 pm

מויקי':

את מלאכתו הגדולה השלים בשנת ד'תתס"א (1101). הספר נפוץ מייד באירופה והתקבל בהתלהבות רבה, עד שרש"י, בן דורו הצעיר של ר' נתן, כבר מצטט מפירושי הערוך במאות מקומות.

הלא שחוק עשו לנו!

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ד' יולי 14, 2021 8:46 pm

לבי במערב כתב:מויקי':
את מלאכתו הגדולה השלים בשנת ד'תתס"א (1101). הספר נפוץ מייד באירופה והתקבל בהתלהבות רבה, עד שרש"י, בן דורו הצעיר של ר' נתן, כבר מצטט מפירושי הערוך במאות מקומות.
הלא שחוק עשו לנו!

פלאי פלאות. והעיקר[כמובן] בלי מקורות.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' יולי 15, 2021 5:17 am

נוריאל עזרא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:צריך לעיין בדברים ואין לי פנאי. על פניו נשמע לי יותר הגיוני שמדובר במסורות פרשניות שהיו באשכנז והגיעו לשניהם. שים לב לדברי תא שמע, שעולה מהם שלפעמים ניכרת קירבה ברורה בין רש"י ובין פירושי מגנצא גם במסכתות שנראה שהוא לא החזיק את פירוש מגנצא שהגיע אלינו. אני מעדיף לומר את זה מאשר לטעון שהמסורות הפרשניות עברו בעל פה לפני חתימת הערוך או שעברו בעל פה לאחר חתימתו אבל בחלון זמן קטן מאוד ורש"י עוד הספיק לעדכן את המסורות הללו בפירושו. בתיאוריה הכל אפשרי, אבל נדמה לי שעדיף ללכת בדרך הראשונה שהצעתי.

תודה על ההסבר. אכן צריך להתיישב בזה. אך בהחלט נשמעים הדברים, אני מתכנן בע"ה לכתוב באור תורה מחדש לכמה תיקונים ועדכונים בע"ה אחדד גם הדברים הללו.
אבל תמיד גם צריך לזכור שזה שפירוש אחד מרווח יותר והשני דחוק יותר לא אומר בהכרח שהראשון אמת והשני לא.

אוסיף שנראה לי שכשהסתמך רש"י על מקור נדיר כמו ירושלמי או תשובות הגאונים וכדו' הוא הקפיד לציין זאת [כמו שעשה בביצה (כד:) לדוגמא: "בתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי, גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא, ושמו רבי קלונימוס, ובקי בכל התלמוד"], ואילו כשהוא הסתמך על פירושים וקונטרסים נפוצים שהיו מצויים אצלו לא הקפיד לציין זאת. אם צודק אני בזה, מזה שלא הזכיר ספר הערוך יש להיווכח שאת הערוך לא ידע וספרו לא הכיר בעת כתיבת הפירוש, והפירושים הדומים שבשניהם נשאבו ממקור משותף, אבל לא ציטט רש"י מן הערוך (וכן נקטתי במאמרי לטיב פירוש רש"י עמ"ס ב"ק בישורון לה, ומאי דאיכא למשמע ממש"כ כאילו כן כתב המהרש"ל ליתא כמו שהעיר הר"א גבאי במאמרו בקובץ עץ חיים באבוב האחרון).

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ו' יולי 16, 2021 8:00 am

הגהמ כתב:אוסיף שנראה לי שכשהסתמך רש"י על מקור נדיר כמו ירושלמי או תשובות הגאונים וכדו' הוא הקפיד לציין זאת [כמו שעשה בביצה (כד:) לדוגמא: "בתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי, גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא, ושמו רבי קלונימוס, ובקי בכל התלמוד"], ואילו כשהוא הסתמך על פירושים וקונטרסים נפוצים שהיו מצויים אצלו לא הקפיד לציין זאת. אם צודק אני בזה, מזה שלא הזכיר ספר הערוך יש להיווכח שאת הערוך לא ידע וספרו לא הכיר בעת כתיבת הפירוש, והפירושים הדומים שבשניהם נשאבו ממקור משותף, אבל לא ציטט רש"י מן הערוך (וכן נקטתי במאמרי לטיב פירוש רש"י עמ"ס ב"ק בישורון לה, ומאי דאיכא למשמע ממש"כ כאילו כן כתב המהרש"ל ליתא כמו שהעיר הר"א גבאי במאמרו בקובץ עץ חיים באבוב האחרון).

ייש"כ על הדברים המחכימים. תודה שהקדשת מזמנך.
אך עדיין יש להתיישב בפעמים שמביא 'שמעתי' ולטענת בעלי ההקדמה של הערוך השלם הדברים תואמים לערוך. ואם הכוונה לכתבי מגנצא או אחרים שהיו ברשותו למה יאמר שמעתי? וכפי שהערתי אני במאמר הנ"ל בהערה 17(נשמט כאן).
ולא זר הדבר ששמע כן לאו דווקא בסוף ימיו ועוד לפני הדפסת הערוך שדברי הערוך שאמר כן בע"פ במקומו הגיעו עד לרש"י ולמרות שלא ראה ספר הערוך זכר פירושים אלו והכניסם לספרו.

בברכה המשולשת

נוריאל עזרא כתב: אך עדיין יש להתיישב בפעמים שמביא 'שמעתי' ולטענת בעלי ההקדמה של הערוך השלם הדברים תואמים לערוך. ואם הכוונה לכתבי מגנצא או אחרים שהיו ברשותו למה יאמר שמעתי? וכפי שהערתי אני במאמר הנ"ל בהערה 17(נשמט כאן).

רש"י עצמו למד כידוע בישיבת מגנצא, כך שייתכן שהכוונה היא ששמע זאת כשלמד בישיבה.

נוריאל עזרא

בברכה המשולשת כתב:רש"י עצמו למד כידוע בישיבת מגנצא, כך שייתכן שהכוונה היא ששמע זאת כשלמד בישיבה.

ייש"כ גדול!
הוספה: אלא שעדיין יש לעיין, כיוון שנמצא כן בערוך בסתם, יש לומר - או שכתב מעצמו או שראה כתוב כן בכתבי מגנצא או אחרים ומן הסתם כתבים אלו היו גם בישיבה של רש"י ואיך רק "שמע" כן ולא ראה כתוב. ומידי ספק לא יצאנו. אבל כמובן ייש"כ כאמור.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' אוקטובר 05, 2021 7:20 pm

רי"ל מימון, בספרו למען ציון לא אחשה, כרך א, פרק יג, ירושלים תשי"ד, עמ' 79 מספר על חיבור בכתב יד בשם 'עריכת הנר' - ובו השלמות והוספות לספר הערוך, מאת ר' מרדכי רבינוביץ, רב בעיר בויסק שבלטביה. רי"ל מימון ראה את כתבי היד בין שאר כתבי היד של הרב הנ"ל בבית בתו וחתנו כשביקר בעיר זו, ניסיונו של רי"ל להעלות כתבים אלה לאה"ק ולהדפיסם כאן לא צלח וכנראה אבדו בשואה [בקטלוגים לא מצאתי ספר זה].

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' פברואר 22, 2022 4:39 am

בערוך הרך הדריינא (ב): וחרס הדרייני (ע"ז לב.) פי' לשון יוני מים ויין והיה החרס מגובל מהם.

בגמרא בעבודה זרה: מאי הדרייני אר"י אמר שמואל חרס של הדריינוס קיסר וכו'

האם הערוך חולק כאן על פירוש המפורש בדברי הגמרא?

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ג' פברואר 22, 2022 5:09 am

דברים אלו לא יצאו מתח"י בעל הערוך, כי אם מר' בנימין מוספייא בעל 'מוסף הערוך' (נדפס בערוך דפוס אמשטרדם תט"ו).
ראה צורת ה'יד' לסימן שמדובר בהוספה (ואכן בדפוסים הקודמים ליתא):

: מוסף.jpg (36.19 KiB) נצפה 5123 פעמים

14 שנים אחרי כן יצא לאור ספר כתר כהונה מאת ר' דוד הכהן די לארא (המבורג תכ"ט), והוא כתב: "ונראין דברי מוסף ערוך מדברי הגמרא"!

: כתר כהונה.jpg (130.81 KiB) נצפה 5123 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' פברואר 22, 2022 5:52 am

פלאי פלאים! יישר כח הרב קצ'קלה

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ג' פברואר 22, 2022 5:56 am

יש לי להוסיף, שבערוך ערך חרס כתוב מפורש: "בפרק אין מעמידין: וחרס הדרייני. פירשו בגמרא"!

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' פברואר 22, 2022 6:06 am

קאצ'קלה כתב:יש לי להוסיף, שבערוך ערך חרס כתוב מפורש: "בפרק אין מעמידין: וחרס הדרייני. פירשו בגמרא"!

ומה ראה בעל מוסף הערוך לחדש חידושים פה?

בראנסוויל

מיללער כתב:בערוך הרך הדריינא (ב): וחרס הדרייני (ע"ז לב.) פי' לשון יוני מים ויין והיה החרס מגובל מהם.

בגמרא בעבודה זרה: מאי הדרייני אר"י אמר שמואל חרס של הדריינוס קיסר וכו'

האם המוסיף ערוך חולק כאן על פירוש המפורש בדברי הגמרא?

עיין ברבינו חננאל:

: Capture.JPG (23.96 KiB) נצפה 5072 פעמים

וראוי שתדע שרוב פי' הערוך נובעין מרבינו חננאל, וא"כ סתם וקיצר ולא פירש, ובעל מוסיף הערוך פי' והאריך מה שקיצר.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' מרץ 31, 2022 12:27 am

חובב_ספרים כתב:המילים באידיש בערוך הם ממשכיל בשם משה לנדא שעשה הרבה שיבושים בהערוך, כ"כ בעין תכלת אות כ' וכ"א.

וע''ע מש''כ הסתייפלער בדבריו המפו' אודות ברכת תפו''א (קריינא דאיגרתא ב פח):

יאיר אתמר · הודעהעל ידי **יאיר אתמר** » ב' מאי 30, 2022 10:03 pm

האם (והיכן) מביא הערוך את תרגום דברי הימים?
תודה מראש!

שבענו מטובך · הודעהעל ידי **שבענו מטובך** » ג' מאי 31, 2022 1:03 am

היכן ניתן לראות את הערוך דפו"ר (רומא ר"ל בערך) ערך בלע (בלעם)?
בעותק שבאוצה"ח (מהספה"ל בירושלים) חסר עד אות ד'. ובעותק שבאוצרות התורה חסר אות ב'.

תלמוד_ישן · הודעהעל ידי **תלמוד_ישן** » ג' מאי 31, 2022 1:55 am

שבענו מטובך כתב:היכן ניתן לראות את הערוך דפו"ר (רומא ר"ל בערך) ערך בלע (בלעם)?
בעותק שבאוצה"ח (מהספה"ל בירושלים) חסר עד אות ד'. ובעותק שבאוצרות התורה חסר אות ב'.

תבדוק כאן:
http://dfg-viewer.de/show?tx_dlf%5Bdoub ... 90b3837496

שבענו מטובך · הודעהעל ידי **שבענו מטובך** » ג' מאי 31, 2022 3:43 pm

תלמוד_ישן כתב:תבדוק כאן:
http://dfg-viewer.de/show?tx_dlf%5Bdoub ... 90b3837496

נפלא ביותר! יישר כוחך!

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' יולי 18, 2022 11:28 am

מילון עברית - ערבית יהודית שהשתמש בערוך ונועד לשמש לו, ואף שימש, מעין תחליף -

יוסף יובל טובי, תרגומים ומילונים-ערבים יהודיים ל'משנה תורה' להרמב"ם,

בתוך:, הנ"ל, יהדות תימן. כרך רביעי: לשונות היהודים בתימן ובחצי האי ערב, עמ' 433-432, ויעוין שם עוד עמ' 455.

yankev · הודעהעל ידי **yankev** » ה' יולי 21, 2022 9:21 pm

עדיאל ברויאר כתב:
תבדוק בכת"י החשוב ביותר (כנראה) ששרד - http://www.bl.uk/manuscripts/SetupViewe ... 881_fs001r

מה הסיפור של כתה"י הזה? היכן אפשר לקרוא עליו? האם הוא שרד כולו? תודה.

yankev · הודעהעל ידי **yankev** » ה' יולי 21, 2022 9:24 pm

האם יכול להיות שהערוך לא השאיר שום הקדמה לספרו, או שהייתה ונעלמה?

עדיאל ברויאר

להערכת החוקרים כתב היד נכתב בחיי המחבר או סמוך להם.
דומני כתב היד די שלם אבל חסר בתחילתו ודומני שגם בסופו, תוכל להיכנס לקישור ולראות.
השתמרו כתבי יד רבים של הערוך, לא סביר שהייתה הקדמה שאבדה.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ה' יולי 21, 2022 11:28 pm

הוא כתב שיר לסיום ספרו על ענין הספר, נמצא בתחלת הערוך על הש״ס.

עכ''פ · הודעהעל ידי **עכ''פ** » ב' אוקטובר 24, 2022 5:10 pm

הוזכר כאן שאין מהדורה טובה לספר הערוך מן הסיבה שצריך מומחיות בכמה תחומים. אבקש רק לציין כי יש אתר בשם 'אוצר הספרים היהיודי השיתופי' https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawi ... 7%95%D7%9A, שמטרתה הוא לשפר טקסטים תורניים באופן משותפת, והועלה שם כל ספר הערוך מספריא ע"מ שהציבור יתרום בהגהתו ע"פ כת"י ובהערות שוליים. הבשורה בכך שאפשר לההדר ערך מסוים בלבד ובכל זאת יהיה מונגש לתועלת הציבור.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מרץ 14, 2023 3:40 pm

לוצאטי כתב:לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.

ז"ל שם

כן לדעת כי בערוך השלם לקהוט חסרים מלות ולפעמים גם שורות שלמות בעצם לשון רבינו הערוך, ולכן על המעיינים בו, אין להם להכריע ממנו שום דבר, עד שיעיינו הנוסחא הנכונה בדברי הערוך בדפוסים הישנים, ועל כל דבר החסר בו ציינתי בהערותי ביקר הערך.

מי שלא עסק בערוך באופן רציני, עשוי לסבור שקהוט הוא ראש המדברים.
אבל אותם שעסקו בספר (ואני לא מהם לצערי) יודעים שאין לסמוך על העתקותיו ועל ציוניו כלל.

אבל מסתבר שקהוט לא היה רק רשלן, אלא עם כל עבודתו הגדולה, לא עמד על מבנה הספר כלל וכלל.
יתכן שמדובר בדברים ידועים אבל לי הק' היה חידוש בדבר.

ובכן ר' יוסף הלוי בעל יקר הערך, מעיר הרבה על קהוט, (בחלקים ברכות ושבת הנדפסים ובשאר החלקים שבכת"י)
מלבד זה פרסם ר' יוסף רשימה קצרה בהדביר הירושלמי, שם הוא מראה את כשלונתיו של קהוט הנובעים מאי הכרת הספר.
הרשימה - כמו שאר מאמריו היפים - כונסו לספר יקר הערך, עין צורים תשס"ד.
העתקו של המאמר המסוים הזה מצוי תח"י והנני מעלהו כאן למתעניינים.

רבי יוסף הלוי/על הערוך השלם של קאהוט

בהערוך השלם להחכם קאהוט בדף הראשון בערך אב א' כתוב לאמר:

בפ' במה אשה יוצאה (במשנה שבת נ"ז) ולא בטטפת, ובגמ' (שם ע"ב) פי' רב יוסף טטפת חומרתא דקטיפתא (יש מי שאומר כי הוא ממיני מרגליות שתולות הנשים בצואריהן משום עין רעה. ונדחו דבריו ואיתוקמא מאי טטפת אבזייני כלומר אב שיש בו מינין הרבה. אב הוא מין תכשיט זייני לשון מינין1, כי מינין תרג' זני כדכתיב (דניאל ג' ה') וכל זני זמרא, פי' מיני זמר. והיא נקראת טטפת מפני שנתנת למעלה מן המצח במקום הטטפת. כדתניא (שבת נ"ז ע"ב) יוצאה אשה בסבכה המוזהבת ובטטפת ובסרבוטין ואוקמ' ר' אבהו טטפת המקפת מאזן לאזן, סרבוטין המגיעין לה עד לחייה. ויש מפרשין חומרתא דקטיפתא קשר שתולה בצוארה לקטף את העין שלא תשלוט בה וכיון דמשום הצלה היא תהוי כקמיע מומחה ותשתרי עכ"ל2).

אחי"ה3 דברים אלו אין להם שחר וערבוב דברים ראיתי כאן וכן צ"ל: יש מי שאומר כי הוא ממיני מרגליות שתולות הנשים בצואריהן משום עין רעה, ויש מפרשין חומרתא דקטיפתא קשר שתולה לצוארה לקטף את העין שלא תשלוט בה, ונדחו דבריו דכיון דמשום הצלה היא תהוי כקמיע מומחה ותשתרי ואיתוקמא מאי טטפת אבזייני כלומר אב שיש בו מינין הרבה. אב הוא מין תכשיט זייני לשון מינין כי מינין תרג' זני כדכתיב וכל זני זמרא, פי' מיני זמר. והיא נקראת טטפת מפני שנתנת למעלה מן המצח במקום הטטפת. כדתניא יוצאה אשה בסבכה המוזהבת ובטטפת ובסרבוטין ואוקמ' ר' אבהו טטפת המקפת מאזן לאזן, סרבוטין דמגיעין עד לחייה.

נחזי אנן מה קשה לו להחכם קאהוט בכתבו "דברים אלו אין להם שחר וערבוב דברים ראיתי כאן". לפי התיקונים שעשה החכם קאהוט, רואים אנו, דהיה קשה לפניו, אחרי דרבינו הערוך כבר פירש מתחילה "חומרא דקטיפתא" ואח"כ פירש ג"כ "אבזייני" וא"כ קשה לו מפני מה יחזור עוד הפעם לפרש "חומרתא דקטיפתא"? - ומשום זה סירס החכם קאהוט את דברי רבינו הערוך ועשה מהם חדא מחתא.

ואנן מה נאמר, אלו היינו צריכים לעשות תיקונים כמו אלה בדברי רבינו הערוך, היה לנו צורך להגיה דברי רבינו הערוך בהרבה מקומות בלא מדה ובלא גבול.

אנו רואים שהחכם קאהוט בתחילת עבודתו בהערוך כבר היה נעלם ממנו בנין הערוך, תבניתו ודרכו. דרכו של רבינו הערוך בחיבורו זה להעתיק פירושים שונים מהפרשנים הקדמונים כגון ר"ח, רגמ"ה ותשובות הגאונים בלשונם ממש בלא שינוי אות. ובמקום שהוא מביא פירושים משני פרשנים קדמונים זה דרכו, שמתחילה הוא מביא דברי פרשן אחד ככתבו וכלשונו עד גמירא, ואח"כ מתחיל להביא הדברים מפרשן שני מתחילה ועד סוף. וגם כאן בערך שלפנינו, כבר אנו יודעים שהפי' הראשון מערך זה הוא הוא פי' ר"ח (הנדפס בש"ס וילנא) ככתבו וכלשונו עד המלות "סרביטין המגיעין לה עד לחייה", ומהמלות "ויש מפרשין חומרתא דקטיפתא קשר שתולה בצוארה לקטף את העין" וכו' עד סוף הערך - לקוח מפרשן אחר, אשר עדיין לא ידוע לנו מי הוא.

ומפי' ר"ח אנו ידועים ג"כ שהדברים שהוסיף החכם קאהוט בשם הערוך הקצר "אב הוא מן תכשיט" וכו' אינם שייכים כלל בדברי רבינו הערוך, שבאמת דברים אלו אינם נמצאים ג"כ בפי' ר"ח, ונראה דהמסדר את הערוך הקצר4 כתב דברים אלו מדנפשיה לבאר את דברי רבינו הערוך, ומשמע מדברי הערוך הקצר כי דעתם לבאר בדברי רבינו הערוך כי התכשיט בעצמו היה שמו "אב" כמילתא בלא טעמא, אבל באמת המדקדק בפי' ר"ח והערוך, כי בכתבם בלשון זה "אבזייני כלומר אב שיש בו מינין הרבה" יש לאמר שהיתם כוונתם לפרש כי בשביל זה היה נקרא "אבזייני" על שם שהיה מקובץ בו ונכלל במנין הרבה, ואב הוא דבר המקבץ והמכיל כמו "בנין אב" וכיוצא בלשונות אלו, דוגמות האב שהוא מקור וקבוץ משפחתו.

ב.
בערוך השלם חלק שני עמוד רנ"ו ערך גויה:

בס"ג דפ' ארבעה נדרים (ל"ב) "אמר רמי בר חייא כתיב 'אברם' וכתיב 'אברהם' בתחילה המליכו הקב"ה לאברהם על רמ"ג איברים ולבסוף המליכו על רמ"ח, ואלו הן שתי עיניים ושתי אזנים וראש הגויה ובגופה. פרק ו' בנגעים (מ"ז) כ"ד ראשי איברים שבאדם אין מטמאין משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים וכו' וכו'.

על מלת "ובגופה" העיר החכם קהוט בזה"ל

"המלה האחרונה לי' בנוסח' אבל אי' שם וסוף ילק' קהלת פ"ט אמר רבי בר אבא... עיר קטנה זה הגוף ועיי"ע גף האחרון" עכ"ל.

נבוא ונראה מה כתב עוד החכם קהוט בערך גף האחרון (הערך הזה איננו מרבינו הערוך אלא הוא הוספה משלו) בעמוד של"ז ז"ל

"נדרים ל"ב וילק' קהלת ספ"ט עיר קטנה זה הגוף... ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצר הרע, לדעתי היא מל"פ אבר התשמיש והראיה מגי' רבינו הע' גויה ב' "וראש הגויה ובגופה" הרי יגיד עליו רעו, כי גויה ג"כ בל"פ תשמיש המטה" עכ"ל

ואנן מה נאמר ומה נדבר על החכם הזה, כי מלבד שכל ערך גף אחרון שנוסף משלו (עי' שם כל יתר הענינים שהוא מביא) נבנה על פלפולים של הבל ותוהו שנפש היפה סולד מזה, עוד יביא החכם הזה ראיה מגירסת רבינו הערוך "וראש הגויה ובגופה", איה חכמתו ואיה שכלו, היתכן לאמר בגירסת הגמרא של נדרים שם, שהיה שם הגי' גם מלת "ובגופה" א"כ הם רמ"ט איברים, ואפילו אם נאמר שמחשבת קהוט הוא כי מלת "ובגופה" היא ביאור ופרוש על המלות "וראש הגויה" - איך נאמר ונסבל את ההתקשרות מלת "ובגופה" (שפרושה "ובגוף שלה") לכלל המאמר?

אמנם באמת טעה החכם קהוט בזה טעות גסה. כי הנקודה שיש באיזה דפוסי ערוך אחרי מלת 'ובגופה', העבירתו מן הדרך הישר והובילתו לדרכים עקלקלות. ובאמת הנקודה המפסקת את הענין צריך להיות קודם מלת "ובגופה", כי מילת "ובגופה" שייכת למטה, ואינה אלא ציון להמאמר של מטה של פ"ו דנגעים, כי כן דרכו של רבינו הערוך לציין פרקי המשניות בשם המלה הראשונה של הפרק, ופרק ו' דנגעים מתחיל בהמלות "גופה של בהרת" וכמו כן הזכיר רבינו הערוך עוד הפעם את פרק ו' דנגעים בלשון הזה "ובגופה" בערכים אטו דל גף מכת צרב א' .
==============
1. המלות "אב הוא מין תכשיט זייני לשון מינין" ליתא בהערוך, וקאהוט בערוך השלם מביא זה בשם ערוך הקצר, ועיין מה שאני כותב בענין זה בפנים בסוף מאמרי.
2. מהמלות "יש מי שאומר" עד "ותשתרי עכ"ל" מוקף בערוך השלם, ופשיטא דמלת "עכ"ל" אינו לשון הערוך אלא דהוא תוספת בעל הערוך השלם בעצמו (?).
3. הוא ר"ת "אמר חנוך יהודה" (קאהוט).
4. ומדי דברי בהערוך הקצר, יש לי כאן מקום להביא דבר תמוה שנמצא בו, והוא: אחרי ערך אישי כהן גדול, נמצא בהערוך הקצר בלשון הזה ערך מיוחד "אית שר של ים" עכ"ל. מי חכם ויאמר וימצא ששר של ים אית שמו? זה הוא דבר חדש שלא שמענו ולא ראינו. מצינו (ב"ב דף ע"ד ב') "רהב שמו של שר של ים". אמנם הגירסא הנכונה מצאתי בערוך הקצר דפוס קושטא (שנדפס בשנת רע"ו) ובו יש בלשון הזה, "אית תר' של יש" (וכוונתו שתרגום של "יש" הוא "אית"), ועל ידי שערוך הקצר דפוס קושטא הוא מטושטש ואותותיו אינן ברורות, טעו בזה המדפיסים והמגיהים האחרונים והדפיסו "אית שר של ים".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מרץ 21, 2023 4:57 pm

זכור לי שהיה פעם בפורום דיון (אולי בהשתתפותי אני הק') אודות מנהגו של הערוך להביא פסקאות מן הגמ' בלא שום תוספת, ודברי הגרי"פ בהפלאה שבערכין על מגמתו של הערוך בזה. אשמח לקישור.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' מרץ 21, 2023 11:30 pm

אולי זה יעזור.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ד' מרץ 29, 2023 6:48 pm

אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.

האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.

(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ד' מרץ 29, 2023 9:34 pm

חפש לוקניקא

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מרץ 30, 2023 2:30 am

סליחות כתב:
אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.

האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.

(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)

אל תחפש כי לא תמצא. הוא לרב"מ בעל מוסף הערוך.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ה' מרץ 30, 2023 4:14 pm

לוצאטי כתב:
סליחות כתב:
אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.

האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.

(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)

חפש לוקניקא

אין. (זו תגלית חדשה יחסית).

איש_ספר כתב:אל תחפש כי לא תמצא. הוא לרב"מ בעל מוסף הערוך.

כך מסתבר, ייש"כ

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ה' מרץ 30, 2023 4:33 pm

סליחות כתב:
אוהב אוצר כתב:אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.

האם הערך נוקיקא שנמצא בספר הערוך (שלזינגר) או מקבילו הערך נוקניקא (!) בספר הערוך - לובלין תרע"ב, נמצא גם בכתבי היד האיכותיים של ספר הערוך?
ניסיתי לחפש בכתב היד המוזכר למעלה ככת"י החשוב ביותר (MS26881) ועדיין לא עלה בידי.
(ר' חיים קנייבסקי בפירושו על ירושלמי מעתיק את דברי הערך הנ"ל בשם הערוך)

פירוש של הירושלמי, אינו מאת ר"ח זצ"ל, אלא מחתנו רז"ב שליט"א, על בסיס שיעורי ר"ח.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מרץ 30, 2023 6:28 pm

סליחות כתב:
איש_ספר כתב:אל תחפש כי לא תמצא. הוא לרב"מ בעל מוסף הערוך.

כך מסתבר, ייש"כ

סמי לשון מסתבר
הנה

: מוסף.jpg (92.42 KiB) נצפה 2413 פעמים

באמונתו כתב:פירוש של הירושלמי, אינו מאת ר"ח זצ"ל, אלא מחתנו רז"ב שליט"א, על בסיס שיעורי ר"ח.

כלומר ואם נמצא שהפירוש החליף את הערוך במוסף הערוך (כיון שבמהדורה שלפניו לא היתה הבחנה ביניהם), ברור שהוא חתנו רז"ב ולא רח"ק שלא יטעה לעולם.

טור תלגא · הודעהעל ידי **טור תלגא** » ד' יוני 07, 2023 8:58 pm

איש_ספר כתב: ב.
בערוך השלם חלק שני עמוד רנ"ו ערך גויה:

בס"ג דפ' ארבעה נדרים (ל"ב) "אמר רמי בר חייא כתיב 'אברם' וכתיב 'אברהם' בתחילה המליכו הקב"ה לאברהם על רמ"ג איברים ולבסוף המליכו על רמ"ח, ואלו הן שתי עיניים ושתי אזנים וראש הגויה ובגופה. פרק ו' בנגעים (מ"ז) כ"ד ראשי איברים שבאדם אין מטמאין משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים וכו' וכו'.

אמנם באמת טעה החכם קהוט בזה טעות גסה. כי הנקודה שיש באיזה דפוסי ערוך אחרי מלת 'ובגופה', העבירתו מן הדרך הישר והובילתו לדרכים עקלקלות. ובאמת הנקודה המפסקת את הענין צריך להיות קודם מלת "ובגופה", כי מילת "ובגופה" שייכת למטה, ואינה אלא ציון להמאמר של מטה של פ"ו דנגעים, כי כן דרכו של רבינו הערוך לציין פרקי המשניות בשם המלה הראשונה של הפרק, ופרק ו' דנגעים מתחיל בהמלות "גופה של בהרת" וכמו כן הזכיר רבינו הערוך עוד הפעם את פרק ו' דנגעים בלשון הזה "ובגופה" בערכים אטו דל גף מכת צרב א' .

תפסו עליו בתוספות הערוך השלם

: תוספות_הערוך.png (270.57 KiB) נצפה 1873 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 08, 2023 12:02 am

יפה. אגב בימים הקרובים עומד להופיע ערוך עם הערות "יקר הערך", על סדר בבלי וירושלמי וכל מדרשי רז"ל!

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ה' יוני 08, 2023 4:32 pm

איש_ספר כתב:יפה. אגב בימים הקרובים עומד להופיע ערוך עם הערות "יקר הערך", על סדר בבלי וירושלמי וכל מדרשי רז"ל!

נתקבל עתה במייל מאהבת שלום

על חשיבותו של "ספר הערוך", אין מן הצורך להכביר במילין, שכן מוכר הוא וידוע לכל בר בי רב, שהוא הספר הראשון (נתחבר לפני למעלה מתשע מאות שנה) שביאר את המילים הקשות שבש"ס על פי שרשיהן בסדר א"ב, לפי מסורת ראשוני הראשונים והגאונים, וצוטט בכל ספרי רבותינו הראשונים ז"ל.

לפי כמאה שנה קם הגאון המופלא, ארי במסתרים, רבי יוסף הלוי זצ"ל (בן הגאון הנודע רבי נפתלי הירץ הלוי, תלמידו של המהרי"ל דיסקין ורבה הראשון של יפו ושכונותיה) ואזר עוז לסדר את "ספר הערוך" על סדר הש"ס, מוגה ומזוקק מנוסחאות רבות בכתבי יד קדמונים, כשהוא מוסיף לו את הפירוש "יקר הערך" הכולל הערות וביאורים, הרחבות והשלמות, ומהווה חיבור נכבד העומד בזכות עצמו כאוצר בלום לידיעת לשון חז"ל, גירסאות הש"ס, פירושם והבנתם.

מפעל כביר זה יוצא לאור זה עתה לראשונה מכתב ידו של המחבר רבי יוסף הלוי זצ"ל במכוננו, בארבעה כרכים מפוארים:
כרך א' - על סדר זרעים-מועד (תשצד עמ')
כרך ב' - על סדר נשים-נזיקין (תרעח עמ')
כרך ג' - על סדר קדשים - טהרות (תלז עמ')
כרך ד' - על הירושלמי ומדרשים וערכים שונים (תקפז עמ')
מחיר 280 ש"ח

פורום אוצר החכמה

מי מחובר