הגר"נ פרצוביץ והגר"ש רוזובסקי זצ"ל - ודרכי לימודם

ונתנו ידידים

פעמים רבות אני מרגיש רגש של הכרת הטוב עצומה להני תרי גדולים שהנחו והדריכו את עולם הישיבות והשפעתם בדרך לימודם מרחפת על כל עולם הישיבות באופן מיוחד יותר משאר רבותינו.
א] רוב ראשי הישיבות בארץ וגם בחו"ל הם מתלמידם של אחד מהני תרי גדולים ומורים.
ב] ספריהם הם אבני יסוד לכל העוסק בענינים שבנשים נזיקין וחו"מ בלימוד ישיבתי
ג] הם פשוט סדרו לנו באופן הכי בהיר את הישיבישע ריד ודבריהם הם כמפתחות וכבסיס שמשם אפשר להתחיל ולהמשיך לעמוק בעומקה של הלכה (וכעין מה שעשה הקובץ שיעורים בשלב הראשון של הלימוד הישיבתי עשו הם בשלב השני)

ובנוגע להשינוי שביניהם שמעתי פעם אימרה נפלאה המגדירה אותה היטיב מהג"ר אשר אריאלי תלמידם של שניהם.
חמיו שאלו פעם מה ביני לבין הגר"ש ואמר "ששם לומדים איך לפתוח את המח וכאן לומדים איך לפתוח את העיניים" וחמיו נהנה מאד
ובאמת ששניהם נצרכים וב"ה שזכינו לשניהם. (כמובן שלשניהם הי' שני הכוחות שרק שכל אחד בלט בנקודה שלו)

מי שיכול להוסיף וחדד בענינים אלו ולהשתתף ברגשותי מוזמן ליטול חלק באשכול זה

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ה' נובמבר 23, 2017 12:56 am

ר' שמואל הוא תלמיד של ר' שמעון שקופ, ור' נחום תלמיד מובהק של ר' ברוך בער ליבוביץ, ויש חילוקים רבים בדרכי הלימוד ביניהם.

כמו כן שמעתי שר' נח שימנוביץ מייסד ישיבת "כנסת חזקיהו" (בזכרון יעקב) היה מגדולי תלמידיו של ר' ברוך בער. באחת השנים הראשונות של הישיבה (בשנת תש"י בערך) הגיע גיסו ר' אלי' מישקובסקי (שהיה מתלמידי ר' שמעון שקופ) לזכרון יעקב ומסר שם שיעור, לאחר שנסע ר' אלי' בחזרה לכפר חסידים, אסף ר' נח את תלמידיו חזר על שיעורו של ר' אלי', תוך כדי שהוא מסביר לתלמידיו את חילוקי הדרכים בין תלמידי ר' שמעון לתלמידי רב"ב, ומדוע לדעתו בדרך של רב"ב יותר "יודעים ללמוד"...

בן אדם · הודעהעל ידי **בן אדם** » ה' נובמבר 23, 2017 1:31 am

הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ה' נובמבר 23, 2017 1:34 am

ר' משה שמואל שפירא היה ג"כ מתלמידי רב"ב, והוא ידוע ב"דיוקיו" הרבים בלשונות הראשונים.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ה' נובמבר 23, 2017 6:32 am

ר' נחום זה "בית מדרש" בפני עצמו.

איש · הודעהעל ידי **איש** » ה' נובמבר 23, 2017 9:27 am

בן אדם כתב:הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

היא הנותנת, בגלל כך שהיה נראה כאילו ותורות רבי ברוך בער מנותקות מהפשט ומלשונות הראשונים טרחו תלמידיו ללמד את יסודותיו ולהכניסם בתוך הפשט והראשונים ממש.

אם כי, רבי נחום אינו ממש מנושאי הדגל של שיטת רבי ברוך בער - קמניץ, הוא שיכלל את השיטה עד שיש מתלמידי הגרב''ב המקוריים שממש לא הזדהו עם דרכו ושיטתו המחודשת.
ובאמת שגם חתנו הרא''ש אריאלי שיכלל עוד יותר את שיטתו של ר''נ עד שממש אין להכיר את שיטת רב''ב - קמניץ המקורית, אלא שהמעמיקים ימצאו שיסודות הדברים מושתתים על אותו עמקות נפלאה. [עיקר השינויים זה בסגנון הלימוד, בעוד שתלמידי רב''ב הקדומים העדיפו להרצות את הדברים בצורת מהלך עם קושיות ויסוד שמפרק ומסביר את עומק הדברים, ילמד כיום הרא''ש אריאלי את הגמרא והראשונים ויראה כיצד יש לדייק ולהעמיק בכל מילה ומילה וכו'].

חבר פורום אוצר החכמה

איש כתב:
בן אדם כתב:הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

היא הנותנת, בגלל כך שהיה נראה כאילו ותורות רבי ברוך בער מנותקות מהפשט ומלשונות הראשונים טרחו תלמידיו ללמד את יסודותיו ולהכניסם בתוך הפשט והראשונים ממש.

כלומר במקום להעמיק בדברי הראשונים, טרחו להעמיס דברי אחרון בתוך לשון הראשונים כי דברי "הרבי" חייבים להתאים?

איש · הודעהעל ידי **איש** » ה' נובמבר 23, 2017 11:20 am

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
איש כתב:
בן אדם כתב:הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

היא הנותנת, בגלל כך שהיה נראה כאילו ותורות רבי ברוך בער מנותקות מהפשט ומלשונות הראשונים טרחו תלמידיו ללמד את יסודותיו ולהכניסם בתוך הפשט והראשונים ממש.

כלומר במקום להעמיק בדברי הראשונים, טרחו להעמיס דברי אחרון בתוך לשון הראשונים כי דברי "הרבי" חייבים להתאים?

סילוף דברים! אני מקוה שאתה לא לומד כך גם גמרא וראשונים...
להיפך, הם טרחו והראו כיצד על פי דברי הרב דברי הגמרא והראשונים מדוייקים ומוסברים היטב.
מסתבר שמחמת סלפנים כמוך שינה הגרנ''פ ובעקבותיו הראש''א את שיטת מסירת הדברים, ובמקום לומר 'מהלך' לומדים הכל בתוך דברי הגמרא והראשונים.

חבר פורום אוצר החכמה

איש כתב:להיפך, הם טרחו והראו כיצד על פי דברי הרב דברי הגמרא והראשונים מדוייקים ומוסברים היטב.
מסתבר שמחמת סלפנים כמוך שינה הגרנ''פ ובעקבותיו הראש''א את שיטת מסירת הדברים, ובמקום לומר 'מהלך' לומדים הכל בתוך דברי הגמרא והראשונים.

וכי אין כולם ראש לכל מתייגעים ומדייקים בדברי הגמרא והראשונים?
ומאן יימר שהפרשנות וההגדרות של כבודו לדרך הלימוד שלהם נכונה?

בן אדם · הודעהעל ידי **בן אדם** » ה' נובמבר 23, 2017 2:46 pm

איש כתב:
בן אדם כתב:הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

היא הנותנת, בגלל כך שהיה נראה כאילו ותורות רבי ברוך בער מנותקות מהפשט ומלשונות הראשונים טרחו תלמידיו ללמד את יסודותיו ולהכניסם בתוך הפשט והראשונים ממש.

[עיקר השינויים זה בסגנון הלימוד, בעוד שתלמידי רב''ב הקדומים העדיפו להרצות את הדברים בצורת מהלך עם קושיות ויסוד שמפרק ומסביר את עומק הדברים, ילמד כיום הרא''ש אריאלי את הגמרא והראשונים ויראה כיצד יש לדייק ולהעמיק בכל מילה ומילה וכו'].

לא נראה לי שהגרב"ד בשעה שהרצה את חידושיו חשב אכן שהדגש שלו היא הדגש שה'ראשון' עצמו ניסה לומר, אלא שבתוך דבריו מוכח ש'הראשון' אחז וסבר כך, ולכן הגיע למסקנא זו. מאידך המירער'ס - שתחילתו בהגר"נ וביתר שאת אצל ר' אשר - מכניסים את החידושים עצמם לתוך דברי הראשונים, שזה גופא מה שכיוון רש"י והרשב"א בכתבם בלשון מסוים כזו, כדי להדגיש את ה'לומדעס' עצמו. והבדל גדול יש בין שני המהלכים ולא רק בסגנון הרצאת הדברים.
[וביותר נראה שמה שהגרב"ד לא הכניס את חידושיו במילים של הראשונים היא, שיתכן שה'ראשון' עצמו לא חשב את העמקות והלומדעס שבדבר עד כדי כך (נראה לי שכל אחד מבין יבין שהראשונים לא הכירו את הנוסח הישיבתי המקובל), אלא שמ"מ כאשר מתעמקים באותם דברים מגיעים לעומק לפנים מעומק, והן הן הדברים ביסודם, לכן אין פלא שבדברי הראשונים לא תמצא את המילים שהנך מחפש. מאידך הגר"נ והגרא"א מחפשים את העמקות והלומדעס בתוך דבריהם של הראשונים, ואכמ"ל].

נוטר הכרמים

ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.

אגב, תלמיד מובהק שינק את התמצית והמיטב משניהם, ושילב בשיעוריו משניהם, הוא הגאון המופלא רא"ב פינקל זצ"ל.

חכם הרזים · הודעהעל ידי **חכם הרזים** » ד' דצמבר 06, 2017 2:33 pm

נוטר הכרמים כתב:ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.

אגב, תלמיד מובהק שינק את התמצית והמיטב משניהם, ושילב בשיעוריו משניהם, הוא הגאון המופלא רא"ב פינקל זצ"ל.

שפתים ישק

הג"ר אהרן לופיאנסקי [חתן הגר"ב פינקל] תלמיד הגר"נ מאיר את הענין בטו"ט כדרכו
בהספדו על הגר"נ שנד' בישורון ובס' בנין נחום וכותב כך
יש בין הלומדים שעיקר כוחם הוא בסברא, יש אחרים שעיקר כוחם בחשבון, אחרים מצטיינים בידיעות.
כולם עוסקים בכל החלקים, אמנם לידע מה הנקודה המיוחדת שלהם,
יש לראות מה המקום שבו הם מתפעלים ומתרגשים ומייחדים אותו כעיקר הסוגיא והשיעור כ"א לפי מה שהוא שהוא זה בחשבון וזה בסברא וכו'
אצל הגר"נ כל הנקודות הנ"ל היו מיוחדות מאד שהרי לא היה לו שני בגאונות בחשבון בסברא ובידיעה
אמנם ההתפעלות וההתרגשות, הנקודה המרכזית לא היתה שם,
אלא דוקא בהרצאת דברי הקדמונים וההוראה בלשונותיהם ודבריהם איך שהביאורים יוצאים ומפרשים מתוך דבריהם

יש נקודה מיוחדת אצל המירער'ס והיא קנאות מיוחדת לדרכם והצורה שהם מקטלגים את התלמידי חכמים הלנו הוא או ...
לא הכל ניתן להכתב ובאי בית מדרשינו יודעים דברים חריפים מאד בענין זה
ואילו הותר הייתי מצטט כאן כמה דברים חריפים ששמעתי ממו"ר הגר"א אריאלי בעינים אלו.
אמנם מ"מ איני יכול להמנע שעל אף שאין ספק כלל וכלל בהערצת הגאונים הנזכרים אל מרן הגר"ש רווזבסקי וזה פשוט וברור והאריכות תגרע.
מאידך ברי לי שלא היה ניחא להם בהגדרה שהם תלמידיו
הגרא"ב פינקל היה מתאונן ב[עלבון]חיוך "עשו ממני פונוביז'ר" כמה זמן כבר הייתי שם??

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ד' דצמבר 06, 2017 2:44 pm

נוטר הכרמים כתב:ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.
.

יש מתלמידי הגר"נ מי שסובר שעיקר כוחו ניכר היה דווקא בשיעורים כלליים כשכל הסוגייה האירה לעומקה, ולא עוד אלא שהן הן דברי רש"י.
ולפעמים כמה סוגיות חוברו להן יחדיו מתוך עומק ההבנה.

גיזונטע קאפ

יש נקודה שצריך לקחת בחשבון, שלאף אחד אין מושג איך הגרב"ד למד גמ' וראשונים לכשעצמו, מה שיש לנו הוא את השיעור שאותו מסר לתלמידים, ובו ראה לנכון לדבר על הלב של הסוגיא בלבד, לגבי הפרטים של הסוגיא ולשונות הראשונים אין לנו מושג על זה, שהרי ברור שהקיף את כל הסוגיא כמו שנראה לעמל בדבריו שדברי הראשונים היו מחושבנים אצלו בעמקות להפליא, והוא למד את כל הש"ס ולא רק את מה שמסר בשיעור, אבל השיעור שלו היה על נקודה מרכזית,
ולכן לאף אחד אין מושג איך היה נראה שיעור יומי של הגרב"ד לו היה, כמו שהשיעורים כללים הגר"נ והר"ש לא משקפים את הדמות שלהם שמשתקפת בשיעורים יומיים.

גיזונטע קאפ

ונתנו ידידים כתב:פעמים רבות אני מרגיש רגש של הכרת הטוב עצומה להני תרי גדולים שהנחו והדריכו את עולם הישיבות והשפעתם בדרך לימודם מרחפת על כל עולם הישיבות באופן מיוחד יותר משאר רבותינו.

שמעתי מכמה ראשי ישיבות (גדולים) מליטא, שהבסיס של הרייד הישיבתי נוצר ע"י ר' נפתלי, עד שנות המלחמה למדו בעיקר מחברות של הגרנ"ט שהסתובבו בישיבות.
שמעתי מעד שמיעה ששמע מהגר"ש רוזובסקי שגם הוא גדל בעיקר על כתבי הגרנ"ט.
ובאמת אף שמביא יסודות של הגרש"ש ומכנה אותו מורי ורבי, באמת דרך לימודו נוטה יותר לשיטה של הגרנ"ט, אין בתורתו כמעט את הסוג היסודות הר' שימנעיי'ם שנמצאים רק אצל ר' שמעון (כמו אצל הרב עמיאל למשל), גם אם הוא חוזר על כמה מהם, היסודות שלו עצמו אינם בניחוח זה.

ונתנו ידידים

גיזונטע קאפ כתב:
ונתנו ידידים כתב:פעמים רבות אני מרגיש רגש של הכרת הטוב עצומה להני תרי גדולים שהנחו והדריכו את עולם הישיבות והשפעתם בדרך לימודם מרחפת על כל עולם הישיבות באופן מיוחד יותר משאר רבותינו.

שמעתי מכמה ראשי ישיבות (גדולים) מליטא, שהבסיס של הרייד הישיבתי נוצר ע"י ר' נפתלי, עד שנות המלחמה למדו בעיקר מחברות של הגרנ"ט שהסתובבו בישיבות.
שמעתי מעד שמיעה ששמע מהגר"ש רוזובסקי שגם הוא גדל בעיקר על כתבי הגרנ"ט.
ובאמת אף שמביא יסודות של הגרש"ש ומכנה אותו מורי ורבי, באמת דרך לימודו נוטה יותר לשיטה של הגרנ"ט, אין בתורתו כמעט את הסוג היסודות הר' שימנעיי'ם שנמצאים רק אצל ר' שמעון (כמו אצל הרב עמיאל למשל), גם אם הוא חוזר על כמה מהם, היסודות שלו עצמו אינם בניחוח זה.

גם אני חשבתי כמה פעמים שעל א‎ף שרגילין לכנותו תלמיד ר' שמעון אין דברין נראין כדברי רבו, וחשבתי שזה מגיע מהשפעת הגרי"ז עליו, אבל מסתמא אתה יותר צודק

ונתנו ידידים

נוטר הכרמים כתב:ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.

אגב, תלמיד מובהק שינק את התמצית והמיטב משניהם, ושילב בשיעוריו משניהם, הוא הגאון המופלא רא"ב פינקל זצ"ל.

סיפור מעניין ששמעתי מחבר פעם למד מכות והריטבא כתב שם על דברי הגמ' בן גרושה וחלוצה דחלוצה אגב גררא נקט כיון דאינו דאורייתא ויש ע"ז וארט מר' שמואל דהכאשר זמם שבו הוא דאורייתא, וכשדיבר עם מישהו בלימוד אמר לו את הוארט של ר' שמואל וההוא שאלו אם יודע עוד תי' על עיקר השאלה ושכח שיש את תירוצו של הריטבא עצמו שהוא אגב גררא נקט, אח"כ שמע שר' נחום מעמיד את השאלה הפוך שהריטב"א הרי אומר אגב גררא וק' דהרי י"ל דהכאשר זמם הוא דאורייתא ומוכח מהריטבא דאין אומרים כן וע"ז נותן ביאור ארוך לבאר למה לא אמר כן הריטבא.
לכאו' זה מבליט את החילוק הנ"ל האם הוארט הוא העיקר או הבנת הראשון הוא העיקר

זנב לאריות · הודעהעל ידי **זנב לאריות** » ה' דצמבר 07, 2017 2:34 am

ידידיה כתב:
נוטר הכרמים כתב:ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.
.

יש מתלמידי הגר"נ מי שסובר שעיקר כוחו ניכר היה דווקא בשיעורים כלליים כשכל הסוגייה האירה לעומקה, ולא עוד אלא שהן הן דברי רש"י.
ולפעמים כמה סוגיות חוברו להן יחדיו מתוך עומק ההבנה.

ההסבר בנוגע ל"חידושי" ו"שיעורי" יפה מאוד, אמנם בנוגע לכך שהשיעורים יומיים הם העיקר, וכן הציטוט ממו"ר הגרא"א שליט"א, נלענ"ד להוסיף כדלהלן, הנה אני קרוב לאחד מגדולי תלמידי הגר"נ זצוק"ל ושמעתי ממנו פעמים רבות שאצל ר' נחום עיקר העיקרים היה השיעור כללי ויעוי' בהקדמת בניו לספר חי' הגר"נ שכתבו [אני כותב מזכרון] שהגם שידענו שרוב תקפו וגבורתו של רבינו הלא המה בשיעורים הכללים מ"מ ידענו חביבותו גם לשיעורים היומיים וכו', אלא שהשיעורים כללים שהם מערכה שלימה ומורכבת אינם שוים לכל נפש ויצאו הרבה אחרי השיעורים יומיים שנערכו בצורה נפלאה [כונתי לחלקים שנערכו ע"י הגר"א רוב והגר"א פרבר ולא לחי' על יבמות] ולכן יש הרבה יותר היכרות עם החי' היומיים, אבל הת"ח שביכולתם להתמודד עם הש"כ אומרים ששם מוצאים את הגר"נ בתפארתו, בנוגע לדברי הגרא"א לא כתבת בבירור במה השיעורים יומיים הם העיקר, וזה פשוט למי שזכה להסתופף אצל ר' אשר שאת העיקר הוא מייחס ללימוד היום יומי הקבוע תמידים כסדרם בלי החי' הגדולים אלא עומק הפשט שוב ושוב ["ביי מיר דאס איז דער עיקר" "דפשט איז דער עיקר" וכו' ] וזה כמובן מתבטא בשיעורים יומים אך תמוה בעיני שהתכוון שאצל ר' נחום זה היה היעקר, אשמח להבהרות.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ה' דצמבר 07, 2017 6:50 am

כדבריכם נדפס בפתח דבר לש"כ.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' מרץ 25, 2019 3:48 pm

בויקי' נכתב בערכו של רמ"ש שפירא:
"תלמידיו של הרב שפירא רואים את דרכו כמקבילה לזרמי הלימוד הבולטים האחרים בעולם הישיבות במחצית השנייה של המאה ה-20, דהיינו שיטותיהם של הרב נחום פרצוביץ, שהיה ראש ישיבת מיר, והרב שמואל רוזובסקי, שהיה ראש ישיבת פוניבז'.".

ההבדלים בין השיטות של ר"ש ור"נ התבארו כאן, והם גלויים לעין. את ספריו של רמש"ש אינני מכיר (חוץ מהערותיו - הנפלאות! - על ר"י מיגאש), וגם לא מתלמידיו, ואשמח להשכיל בינה איזו שיטה מחודשת נשנתה בבאר יעקב.

יצויין כי לערך הויקפדי הגעתי כי אברך מבוגר ות"ח טען לי נחרצות כי בספרי רמ"ש שפירא רואים 'אן אנדערע וועג'. הוא לא הצליח להגדיר לי אותה (והוא גם פונוביז'ער אדוק שלמד אצל ר' שמואל בשנים הקדומות ואצלו זה כל העולם, אז לא היה לו אינטרס לשכנע אותי...). עכ"פ יש ידיים מוכיחות שיש בזה משהו..

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ב' מרץ 25, 2019 7:23 pm

הגר"נ פרצוביץ זצ"ל לא היה אומר בשיעוריו ד"ת משמם של ראשי ישיבות ומחברי ספרים בני דורו, מלבד הקהילות יעקב זצ"ל והגרמ"ש שפירא זצ"ל.
היתה ביניהם הערכה הדדית רבה, כמו כן חלק נכבד מתלמידיו של הגרמש"ש בישיבת באר יעקב עברו ללמוד לאחר הנישואין בישיבת מיר והיו לתלמידיו של הגרנ"פ.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ג' מרץ 26, 2019 5:39 pm

נוטר הכרמים כתב:ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.

אגב, תלמיד מובהק שינק את התמצית והמיטב משניהם, ושילב בשיעוריו משניהם, הוא הגאון המופלא רא"ב פינקל זצ"ל.

מתהלכת הגדרה שאמר מרן הגרי"ז מבריסק שהכיר את שניהם זכרם לברכה, ואמר: ר' שמואל הוא ראש ישיבה של הדור ור' נחום הוא מגיד השיעור של הדור.
ולכאורה בכלל דבריו דבריכם, כמובן ששיאו של הראש ישיבה הוא בדרך כלל השיעורים הכלליים, משא"כ עיקר כוחו וחילו של רבי נחום הוא מקומי בנבכי הסוגיות.

ואף מה שהביאו לעיל שהוא עצמו החשיב את שיעורים הכלליים כעיקר, הנה ממשיך דרכו רבי אשר בוודאי עיקר חילו וכל חילו הוא בשיעורים היומיים בעיקר. ובעניינים כאלה לא כ"כ משנה מה אמר ומה החזיק על עצמו, כי אם איך קיבלוהו והבינוהו תלמידיו - והם כמדומה משתעשעים בשיעורים היומיים, וכדברי הגרי"ז.

ב. הזכרת בסוף דבריך את רבי אלי' ברוך ז"ל, למיטב ידיעתי אף האמרה שהובאה בראשית האשכול ש'בפונוביז' פתח את המוח ובמיר פתח את העיניים', שמעתי מלפני שנים שרא"ב הוא שאמר זאת להגרש"ר, ששאלו (בתוך חוליו האחרון) מה החילוק ביני לבין מירר ישיבה, וענה לו כנ"ל, ומאוד נהנה. כלומר הרבה לפני רא"א.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ג' מרץ 26, 2019 7:00 pm

חרסון כתב:בויקי' נכתב בערכו של רמ"ש שפירא:
"תלמידיו של הרב שפירא רואים את דרכו כמקבילה לזרמי הלימוד הבולטים האחרים בעולם הישיבות במחצית השנייה של המאה ה-20, דהיינו שיטותיהם של הרב נחום פרצוביץ, שהיה ראש ישיבת מיר, והרב שמואל רוזובסקי, שהיה ראש ישיבת פוניבז'.".

ההבדלים בין השיטות של ר"ש ור"נ התבארו כאן, והם גלויים לעין. את ספריו של רמש"ש אינני מכיר (חוץ מהערותיו - הנפלאות! - על ר"י מיגאש), וגם לא מתלמידיו, ואשמח להשכיל בינה איזו שיטה מחודשת נשנתה בבאר יעקב.

יצויין כי לערך הויקפדי הגעתי כי אברך מבוגר ות"ח טען לי נחרצות כי בספרי רמ"ש שפירא רואים 'אן אנדערע וועג'. הוא לא הצליח להגדיר לי אותה (והוא גם פונוביז'ער אדוק שלמד אצל ר' שמואל בשנים הקדומות ואצלו זה כל העולם, אז לא היה לו אינטרס לשכנע אותי...). עכ"פ יש ידיים מוכיחות שיש בזה משהו..

אנכי הקטן זכיתי לשמוע כמה שיעורים נפלאים על מסכת נדרים מהגרמש"ש זצ"ל. אלו היו ימי פרשבורג.

אני זוכר שנדהמתי מכך שהשיעור היה בנוי מקושיות רבות ולאחכ יסוד המתרץ כדרך הר"י

אלא שהשאלות כולן היו דקדוקים נפלאים בלשונות הראשונים ובעיקר בר"ן
(וזהו. לא היו קושיות אחרות)
ואח"כ הובא היסוד מה"קונטרס הביאורים" והיו הדברים מאירים כנתינתם.

עצם עובדה זו מספיקה לתת לפונביזאי תחושה של "דרך אחרת" וכידוע.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' מרץ 26, 2019 7:53 pm

ר' משה שמואל לא למד בקמניץ. הוא עבר מברנוביץ ישר למיר

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' דצמבר 19, 2019 11:09 pm

שמעתי היום סיפור נפלא מכלי ראשון:

בחור ישיבה הייתי בירושלים ובמסכת גיטין עסקנו, וכאשר יצא לאור לראשונה הספר חי' ר' נחום על מסכת גיטין חשקה נפשי לקנותה, לחנויות הספרים המובחרות הספר עדיין לא הגיע, על כן הועדתי פני על עבר ישיבת מיר מאחר ששמעתי שניתן לרכוש את הספר אצל אלמנתו של המחבר זצ"ל, הרבנית הדגולה בתו של רבי חיים שמואלביץ' זצ"ל. דפקתי בדלת, הרבנית פתחה לי בסבר פנים יפות ומששמעה את חפצי ושילמתי את אשר השיתה עלי נתנה לי את הספר ויצאתי מהבית. בחדר המדרגות כבר פתחתי את הספר על מנת לעיין בו, והנה אני מגלה כי חלק מהדפים ריקים ולבנים - פגם מצוי בספרים. שבתי ועליתי לבית הרבנית, דפקתי שוב בדלת, היא שוב פותחת לי במאור פנים ושואלת אותי למבוקשי. הסברתי לה שממש עתה רכשתי אצלה את הספר, אולם פגום הוא - חלק מדפיו חלקים. שאלה אותי הרבנית: איז וואס ווילסטו - אז מה אתה רוצה? השבתיה כי מעוניין אני להחליפו בספר אחר שאינו פגום. השיבה הרבנית בנחרצות: "ניין" - לא. למראה פני המשתאות הפטירה הרבנית ואמרה: "אויף מיין מאנ'ס חידושים איז דאך ניט שייך צובאצאלן" - הרי על חידושיו של בעלי לא שייך בכלל לשלם, "אלא מאי אויף וואס האסטו באצאלט, אויף די בלעטער, נו, די בלעטער האסטו דאך" - אלא מאי על מה שילמת על הדפים, נו, והרי את הדפים יש לך ומה חסרת?!
בסופו של דבר היא כמובן החליפה לי את הספר. אולם אני את המסר הבנתי היטב...

יענק'ל · הודעהעל ידי **יענק'ל** » א' דצמבר 22, 2019 8:04 pm

לא אופייני כלל למי שהכיר
מאד מתאים לבניו הגר"צ והגר"ר ת"ח מופלגים חריפים מאד

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ב' דצמבר 23, 2019 8:15 am

יענק'ל כתב:
ברוז כתב:שמעתי היום סיפור נפלא מכלי ראשון:
בחור ישיבה הייתי בירושלים ובמסכת גיטין עסקנו, וכאשר יצא לאור לראשונה הספר חי' ר' נחום על מסכת גיטין חשקה נפשי לקנותה, לחנויות הספרים המובחרות הספר עדיין לא הגיע, על כן הועדתי פני על עבר ישיבת מיר מאחר ששמעתי שניתן לרכוש את הספר אצל אלמנתו של המחבר זצ"ל, הרבנית הדגולה בתו של רבי חיים שמואלביץ' זצ"ל. דפקתי בדלת, הרבנית פתחה לי בסבר פנים יפות ומששמעה את חפצי ושילמתי את אשר השיתה עלי נתנה לי את הספר ויצאתי מהבית. בחדר המדרגות כבר פתחתי את הספר על מנת לעיין בו, והנה אני מגלה כי חלק מהדפים ריקים ולבנים - פגם מצוי בספרים. שבתי ועליתי לבית הרבנית, דפקתי שוב בדלת, היא שוב פותחת לי במאור פנים ושואלת אותי למבוקשי. הסברתי לה שממש עתה רכשתי אצלה את הספר, אולם פגום הוא - חלק מדפיו חלקים. שאלה אותי הרבנית: איז וואס ווילסטו - אז מה אתה רוצה? השבתיה כי מעוניין אני להחליפו בספר אחר שאינו פגום. השיבה הרבנית בנחרצות: "ניין" - לא. למראה פני המשתאות הפטירה הרבנית ואמרה: "אויף מיין מאנ'ס חידושים איז דאך ניט שייך צובאצאלן" - הרי על חידושיו של בעלי לא שייך בכלל לשלם, "אלא מאי אויף וואס האסטו באצאלט, אויף די בלעטער, נו, די בלעטער האסטו דאך" - אלא מאי על מה שילמת על הדפים, נו, והרי את הדפים יש לך ומה חסרת?!
בסופו של דבר היא כמובן החליפה לי את הספר. אולם אני את המסר הבנתי היטב...

לא אופייני כלל למי שהכיר
מאד מתאים לבניו הגר"צ והגר"ר ת"ח מופלגים חריפים מאד

כאמור, שמעתי מכלי ראשון.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » א' מרץ 27, 2022 2:27 pm

מדוע פסקה הוצאתם לאור של חידושי רבי נחום?
חסר על כתובות קידושין ונדרים.
כבר עבר זמן רב מאז שיצא הכרך על בבא מציעא ומאז לא זכינו לכך שיצא לאור עולם, מהאור עולם.

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » א' מרץ 27, 2022 3:16 pm

איש כתב:
בן אדם כתב:הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

היא הנותנת, בגלל כך שהיה נראה כאילו ותורות רבי ברוך בער מנותקות מהפשט ומלשונות הראשונים טרחו תלמידיו ללמד את יסודותיו ולהכניסם בתוך הפשט והראשונים ממש.

אם כי, רבי נחום אינו ממש מנושאי הדגל של שיטת רבי ברוך בער - קמניץ, הוא שיכלל את השיטה עד שיש מתלמידי הגרב''ב המקוריים שממש לא הזדהו עם דרכו ושיטתו המחודשת.
ובאמת שגם חתנו הרא''ש אריאלי שיכלל עוד יותר את שיטתו של ר''נ עד שממש אין להכיר את שיטת רב''ב - קמניץ המקורית, אלא שהמעמיקים ימצאו שיסודות הדברים מושתתים על אותו עמקות נפלאה. [עיקר השינויים זה בסגנון הלימוד, בעוד שתלמידי רב''ב הקדומים העדיפו להרצות את הדברים בצורת מהלך עם קושיות ויסוד שמפרק ומסביר את עומק הדברים, ילמד כיום הרא''ש אריאלי את הגמרא והראשונים ויראה כיצד יש לדייק ולהעמיק בכל מילה ומילה וכו'].

אדאתא אשכול זה לידן:
לא כ"כ הבנתי למאי נפק"מ האם זה כמו המקורי או לא כמו המקורי, ומה השתנה והאם השתנה בכל שלב, וכל הפלפולים בזה - בזמן שגם המקורי אינו מקורי, אלא כל כולו חידוש. הגר"ח חידש שיטת ניתוח והבנה, שוודאי בנויה על יסודות שכבר הניחו אחרונים שלפניו והם בנויים על יסודות שהניחו ראשונים שלפניהם והם על יסודות שהניחו הגאונים והגמרא בעצמה, אבל כולי עלמא מודו שהגר"ח היה כולו חידוש. ובכן, מאותו חידוש - אין שום ענין להישאר מקורי, כי מקורי בוודאי שאין כאן, אלא חידוש, אז המקורי הוא לחדש, וממילא שכל תלמיד בר הכי יחדש כפי שיחדש וכפי הבנתו וכוחו וטבעו, כהתפתחות מחודשת של מה שהיה עד אליו, בדיוק כמו שעשה המחדש המקורי, ותו לא מידי.
איזה ענין יש פתאום להפוך ל"מעתיק שמועה" אדוק - כשכל השמועה שהוא מעתיק היא חידוש [בן מקסימום 150 שנה אחורה] שאינו העתקת השמועה?

גיורא בשמי שמיא

צופה_ומביט כתב:אדאתא אשכול זה לידן:
לא כ"כ הבנתי למאי נפק"מ האם זה כמו המקורי או לא כמו המקורי, ומה השתנה והאם השתנה בכל שלב, וכל הפלפולים בזה - בזמן שגם המקורי אינו מקורי, אלא כל כולו חידוש. הגר"ח חידש שיטת ניתוח והבנה, שוודאי בנויה על יסודות שכבר הניחו אחרונים שלפניו והם בנויים על יסודות שהניחו ראשונים שלפניהם והם על יסודות שהניחו הגאונים והגמרא בעצמה, אבל כולי עלמא מודו שהגר"ח היה כולו חידוש. ובכן, מאותו חידוש - אין שום ענין להישאר מקורי, כי מקורי בוודאי שאין כאן, אלא חידוש, אז המקורי הוא לחדש, וממילא שכל תלמיד בר הכי יחדש כפי שיחדש וכפי הבנתו וכוחו וטבעו, כהתפתחות מחודשת של מה שהיה עד אליו, בדיוק כמו שעשה המחדש המקורי, ותו לא מידי.
איזה ענין יש פתאום להפוך ל"מעתיק שמועה" אדוק - כשכל השמועה שהוא מעתיק היא חידוש [בן מקסימום 150 שנה אחורה] שאינו העתקת השמועה?

אכן כולי עלמא - היינו אלו שזכו לעמוד על הענין - מודו שהגר"ח גילה אור חדש בלימוד הסוגיות, אך לומר שזה כולו חידוש - איך פראטעשטיר!! כל מה שרבי חיים אמר, הוא הבין כך בהבנה ישרה בדברי הראשון (או הש"ס) עצמו. זאת אומרת, שאף אם לפעמים יצא מה שנראה לעינים כחידוש, אין כאן חידוש, אלא חזרה לשורש. ובכן פשוט ש'מעתיק שמועה' אין הכוונה על חידושים מסוימים, אלא על נתיבי ההבנה הישרה.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' מרץ 28, 2022 2:55 am

א. יש בזה עניין לחובבי "היסטוריה". וגם בכגון דא נאמר: מילתא אלבישייהו יקירא.

ב. יש ערך לגדלותו של האיש. תלמידיו של רבינו חיים הלוי ראו בו גדלות בלתי מצויה כלל וכמין חריגה מסד הזמנים הקבוע, וממילא ערך שיטתו ונקודת מבטו כערך גדלותו. וכך בכל מחדש, הרי לעיתים רבות אין כלי אמיתי למדוד את השיטה אם לא מיני' ובי'. ולכן ערך החידוש נמדד לפי ערך המחדש. ודו"ק. ולכן יש חשיבות למי שצועד על כתפי ענקים, גם אם כרונולוגית הם לא רחוקים מזמננו.

במילים אחרות: מקורי היינו צמוד למקור. ואם הגר"ח 'חידש' מקור מים חדש, עדיין יש להבחין בין מי שנשאר צמוד למקור לבין מי שהתקדם לבאר אחרת.

זאב לון · הודעהעל ידי **זאב לון** » א' אפריל 03, 2022 5:25 pm

נוטר הכרמים כתב:ברצוני לשתף בדבר מעניין ששמתי לבי אליו ביממה האחרונה. כידוע וכמקובל בשמות הספרים, הרי שהשם 'חידושי רבי' הוא חשוב ומייצג יותר מאשר 'שיעורי', שזה מסמל שמדובר רק ב'מפי השמועה' ולא בנביעת המעין עצמו. והנה ראו זה פלא, בני משפחותיהם ותלמידיהם של הגרש"ר והגרנ"פ הוציאו שתי סדרות ספרים במקביל מיבול תורתם, 'שיעורי' ו'חידושי' של כל אחד מהם. אך בעוד אצל הגרש"ר ה'שיעורי' ר' שמואל הוא השיעורים יומיים וה'חידושי' ר' שמואל זה השיעורים כללים, אצל הגרנ"פ זה להיפך, השיעוריים יומיים 'חידושי' והכללים 'שיעורי'.

כמדומה שכאן נעוץ חילוק בכל המבט, אצל הגרש"ר העיקר זה הסברות הלמדניות המחודשות המבוססות על תמצית וחשבון כל ה'רייד' בהיקף הסוגיא שבא לידי ביטוי בעיקר בשיעוריים כללים ופחות בשיעורים היומיים שכללו יותר הערות ואת לשד ה'רייד' בעצמו. לעומת זאת אצל הגרנ"פ, הדגש הוא על הלימוד המקומי, הדיוקים והלימוד השיטתי המלבן שמועת כל 'ראשון' ושיטתו, וזה נעשה במיוחד בשיעוריים יומיים, השיעורים כללים הם תוספת של חידושים מבריקים ומהלכים לא כ"כ מוכרחים שנוסדו כקומה שניה. וכך שמעתי מהגר"א אריאלי שליט"א שאכן השיעורים יומיים הם העיקר.

אגב, תלמיד מובהק שינק את התמצית והמיטב משניהם, ושילב בשיעוריו משניהם, הוא הגאון המופלא רא"ב פינקל זצ"ל.

באור יפה, אך נראה שאיננו הנכון.
שכן הסיבה לכך שאצל הגר''נ, היומיים נתכנו חידושים, הוא מפאת הקיטוע בו נדפסה תורתו, שהתואר חידושים הולם אותו יותר מאשר שיעורים, וזאת לעומת הש''כ שנדפס כמהלך קוהרנטי, דבר דבור על אופניו.

ואילו שיעורי הגר''ש היומיים הרי הם תורה בלולה, ויותר כעין דיבורים על הסוגיא, ולכך נקבע שמם- שעורים, משא''כ השיעורים השבועיים שהם דבר מגובש ובנוי אסתטית.

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » א' אפריל 03, 2022 5:49 pm

[על החילוף בין 'חידושים' ל'ביאורים' עמד הרש"י זוין במאמרו על החזון יחזקאל, סופרים וספרים ב עמ' 120]

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' אפריל 03, 2022 5:54 pm

בן אדם כתב:הפלא הגדול היא, שהגרב"ד הוא האחרון שנצמד ללשון הראשונים, ואילו הגר"נ לעומת זה הוא דייקן בכל מילה ואות ברש"י.

הצד השווה הוא, אשר שיטת רב"ב כשיטת רבו הגר"ח זצ"ל, ש"אני לא קיים" (אם תרצו: "ביטול היש"), שכלי וסברתי אינם רלוונטיים.
אם רב"ב בנה על מספר מילים סתומות של הגר"ח זצ"ל שיעור שלם, תלמידיו בנו השיעורים על מילה אחת שברש"י או ברשב"א.
אלו ואלו, לא יתנו מקום להגיונם ודעתם בסוגיה.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' אפריל 03, 2022 6:00 pm

ברמן כתב:ר' משה שמואל שפירא היה ג"כ מתלמידי רב"ב, והוא ידוע ב"דיוקיו" הרבים בלשונות הראשונים.

רמ"ש, תלמיד היה לבן דודו הגדול, מרן הרב מבריסק, אלא שאם דיוקי הגרי"ז, רובם ברמב"ם ובסדר קדשים, רמ"ש עוד העתיק השיטה לרש"י, ר"י מגאש, תוספות רא"ש עם שאר ראשונים, בנשים - נזיקין.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » א' אפריל 03, 2022 6:25 pm

באמונתו כתב:הצד השווה הוא, אשר שיטת רב"ב כשיטת רבו הגר"ח זצ"ל, ש"אני לא קיים" (אם תרצו: "ביטול היש"), שכלי וסברתי אינם רלוונטיים.
אם רב"ב בנה על מספר מילים סתומות של הגר"ח זצ"ל שיעור שלם, תלמידיו בנו השיעורים על מילה אחת שברש"י או ברשב"א.
אלו ואלו, לא יתנו מקום להגיונם ודעתם בסוגיה.

תוכל להדגים ולהראות מתוך תורתם של הגר"ח והגרב"ד, כיצד בתורתם בא לידי ביטוי עניין זה ש"אני ושכלי לא רלוונטיים"?

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ב' אפריל 04, 2022 12:22 am

בן אליהו כתב:
באמונתו כתב:הצד השווה הוא, אשר שיטת רב"ב כשיטת רבו הגר"ח זצ"ל, ש"אני לא קיים" (אם תרצו: "ביטול היש"), שכלי וסברתי אינם רלוונטיים.
אם רב"ב בנה על מספר מילים סתומות של הגר"ח זצ"ל שיעור שלם, תלמידיו בנו השיעורים על מילה אחת שברש"י או ברשב"א.
אלו ואלו, לא יתנו מקום להגיונם ודעתם בסוגיה.

תוכל להדגים ולהראות מתוך תורתם של הגר"ח והגרב"ד, כיצד בתורתם בא לידי ביטוי עניין זה ש"אני ושכלי לא רלוונטיים"?

מפורסמות א"צ ראיה, ובכ"ז עיין המצורף פה. נוסף בשביל להבין הסיפור, כי הרב מפוניבז' זצ"ל, תלמיד טלז היה (אתריה דרבי שמעון).

בריה נמוכה · הודעהעל ידי **בריה נמוכה** » ב' אפריל 04, 2022 8:06 am

[quote="באמונ
אלו ואלו, לא יתנו מקום להגיונם ודעתם בסוגיה.[/quote]
תוכל להדגים ולהראות מתוך תורתם של הגר"ח והגרב"ד, כיצד בתורתם בא לידי ביטוי עניין זה ש"אני ושכלי לא רלוונטיים"?[/quote]
מפורסמות א"צ ראיה, ובכ"ז עיין המצורף פה. נוסף בשביל להבין הסיפור, כי הרב מפוניבז' זצ"ל, תלמיד טלז היה (אתריה דרבי שמעון).[/quote]
לא הבנתי את הסיפור המצורף הרי הרמבם פוסק להדיא בסוף הלכות מעילה
הלכה ח
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול:
וכתב בבית יוסף יורה דעה קפא
הקפת הראש והשחתת הזקן גם באלו כתב הרמב"ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כו"ם בסוף הלכות ע"ז ומה שאמר רבינו וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות וכו' דבריו מבוארים שדעתו לחלוק הרמב"ם למה לבקש לו טעם מדעתו לשום מצוה שנראה שאילו לא היו יודעים טעם המצוה לא היינו מצווים לעשותן ואין הדבר כן כי מצות מלך הם עלינו ואף אם לא נדע טעמם אנו מצווים לעשותם ואני אומר דחס ליה להרמב"ם מלמיסבר הכי ומי יחוש לכבוד התורה והמצות יותר ממנו ודבריו בסוף הלכות מעילה יוכיחו וכיוצא בהם כתב בסוף הלכות תמורה ובסוף הלכות מקואות ומשם נתבונן שדעתו ז"ל לומר שאע"פ שכל חוקי התורה גזירת מלך הם מכל מקום כל מה שיוכל לבקש לו טעם נאמר בו טעם וכרבי שמעון דדריש טעמא דקרא ומה שלא נמצא לו טעם נייחס הדבר לקוצר השגתינו ואנו חייבים לקיימם כמו המצות שנודע טעמם כי גזירת המלך הם עלינו ומ"מ במצות האל נראה לי שלא נתן בהם טעם הרמב"ם מדעתו אלא מדעת הכתוב שמצאם מוקפות מלפניהם ומאחריהם ממצות הנאסרות משום חוקי העכו"ם שהרי כתוב לפניהם לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו ואחריהם כתיב ושרט לנפש וכתובת קעקע והרי זה כמפורש שהקפת הראש והשחתת הזקן נאסרו מפני שהיו עושין כן עכו"ם:

היושב בגנים

בענין מה שנזכר לעיל ביחס לשיעורים הכללים דהגרנ''פ יש לציין נקודה חשובה מאד שבעוד והשיעור יומי אורך כשעה הרי שהשעו''כ ארך כשלש שעות רצופות
[מתחילה לא הבנתי את פשר אורך השטיקלעך בשיעו''כ עד שהעירני מו''ר הגרא''נ -משבעת רואי פני המלךלמי שמכיר את ההגדרות דאז עוד אמר על מעמדו החשוב של השיעו''כ דאז עד שלא היה חוזר לביתו שברחובות בשבתות החופשיות בזמן חורף כדי שלא יפסיד את השיעור אג גם היה טרנד לבחורים חשובים מסגנון חברון וכו' שבאו להשתתף בשיעור והיו מכינים את כל החומר של הסוגיא במיר בשביל זה]
ובגלל האורך היה לשיעור משמעות אחרת מסתם שיעור כללי ששוה בערך הזמן לשיעור יומי [והיה השיעור בלול בפשט ובעמקות למדנית ]ולכן לדעתי לא נכון להשוות בינו לגר''ש ולנסות לחלק
אגב מענין היחס של תלמידיו השרופים של רבי נחום ''הנחומיסטים '' שמשנת רבם לא פסיק מפומיהו גם במקומות שנתקלים בקושי בהבנה נצמדים לנוסחאות של רבם ולהכרחי דיוקיו משא''כ בתלמידי הגרש''ר

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' אפריל 04, 2022 6:39 pm

באמונתו כתב:
בן אליהו כתב:
באמונתו כתב:הצד השווה הוא, אשר שיטת רב"ב כשיטת רבו הגר"ח זצ"ל, ש"אני לא קיים" (אם תרצו: "ביטול היש"), שכלי וסברתי אינם רלוונטיים.
אם רב"ב בנה על מספר מילים סתומות של הגר"ח זצ"ל שיעור שלם, תלמידיו בנו השיעורים על מילה אחת שברש"י או ברשב"א.
אלו ואלו, לא יתנו מקום להגיונם ודעתם בסוגיה.

תוכל להדגים ולהראות מתוך תורתם של הגר"ח והגרב"ד, כיצד בתורתם בא לידי ביטוי עניין זה ש"אני ושכלי לא רלוונטיים"?

מפורסמות א"צ ראיה, ובכ"ז עיין המצורף פה. נוסף בשביל להבין הסיפור, כי הרב מפוניבז' זצ"ל, תלמיד טלז היה (אתריה דרבי שמעון).

המעשה הזה, השחוק והטחון עד דק, שתמציתו היא נוסחת הפלאים: "שואלים מה ולא למה" מוכר לכל.
נשאר רק דבר אחד: למצוא מתנדב שיצליח לנסח קריטריון שעל פיו ניתן לסווג מה נקרא מה ומה נקרא למה?
נדמה לי שהעולם כולו ממתין לכך כבר מיום צאת מעשייה זו לאור עולם, ומשום מה טרם נמצא המתנדב שיפצח את הנוסחה הסודית. מעניין מדוע?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר